מבזק  חדשות
 


 
Wine Israel


מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
חוגגים 70 לענף המזון
פורסם:  10.04.18


מימי הצנע, הלחם השחור והגזוז - ועד למותגים בינלאומיים, למסעדות גורמה ולרשתות שיווק ענקיות. אלה הם דברי 70 שנות העצמאות לענף המזון הישראלי, שידע גם עליות וגם מורדות, ימים של 'אכול ושתה' לעומת ימים של מחאות הקוטג' והפגנות ה'לחם-עבודה'. לרגל חגיגות שנת השבעים למדינה, מזון+ מסכם ונותן בהם סימנים.
חיים פלטנר

התגברות הלחימה  בכל רחבי הארץ והמחסור במוצרי מזון בסיסיים  היו בין הנושאים העיקריים שהעסיקו את העיתונות העברית לפני 70 שנה בדיוק, כחודשיים לפני הקמת המדינה. השלטון הבריטי נערך לפינוי הארץ והחל בהדרגה לצמצם את יבוא הדלקים  וחומרי גלם, המלחמה שהתנהלה על הדרכים הקשתה על הובלת אספקה לישובים רבים, הבנקים החמירו את מדיניות האשראי והורגש מחסור חמור במטבע חוץ- כל אלה גרמו לשיבושים חמורים במערכת הכלכלית, וגם למחסור במזון.

עקרות בית שהשכימו קום נתקלו בחנויות ובאטליזים במדפים ריקים. וחיש מהר פרחו גם שמועות על "העדפת מקורבים" על ידי החנוונים, ותלונות על מעשי ספסרות, מה שהביא גם להקמת "ועד לאומי למאבק בספסרות". החנוונים מצדם טענו כי הפכו לשק חבטות של הצרכנים, ואת האשם יש למצוא בסיטונאים, שמחלקים את המוצרים בצורה לא שוויונית.

(המקור: 70 שנה אחרי, מאת דיויד סלע, ישראל היום).
לאחר הקמת המדינה, כאשר גברו גלי העלייה לארץ ואוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מואץ, גברה המצוקה כיוון שהמדינה התקשתה לספק מזון לכלל התושבים. יתרות מטבע החוץ הידלדלו במהירות, מה  שהקשה על רכישת חומרי גלם בחו"ל. במשרדים הכלכליים של המדינה הצעירה חששו  שכל עיכוב באניות שהובילו אז חיטה לארץ יגרום למחסור חמור בלחם.
 
הצנע – מזון תמורת נקודות
בשנת 1949 מכריזה הממשלה על  מדיניות של צנע. מדיניות שנועדה לחלק שווה בשווה את מוצרי המזון ושאר מוצרי הצריכה בין כל שכבות האוכלוסייה. דב יוסף, שמונה לשר האספקה והקיצוב, הופקד על ניהול משטר הצנע – לתושבים חולקו אז פנקסי נקודות,  שעל פיהם קיבל כל תושב אזרח מדי חודש מזון בשווי של 6 לירות. תפריט הצנע היומי כלל את המוצרים הבאים: לחם אחיד ללא הגבלה, 60 גרם תירס, 58 גרם סוכר, 60 גרם קמח, 17 גרם אורז, 20 גרם קטניות, 20 גרם מרגרינה, 8 גרם אטריות, 200 גרם גבינה רזה, 600 גרם בצל ו-5 גרם ביסקוויט. הקצבת הבשר הייתה 75 גרם לנפש לחודש. כמו כן חולקו כמויות משתנות של ביצים, סבון כביסה, סבון לרחצה, שוקולד, דגים מלוחים, אבקת חלב, ריבה ועוד. לא היה מדובר בתבנית כוללת לכל האזרחים, התבנית הותאמה לגיל ולמצב האזרח. כך, למשל, נשים הרות זכו לתוספת בבשר ובגבינה צהובה, ותינוקות זכו לתוספת סוכר וקורנפלור (המקור: ויקפדיה).

ראומה וייצמן זוכרת כיצד בשנת 1950, בטקס נישואיה עם מפקד הכנף עזר וייצמן, לימים נשיא המדינה, הוגשו לאורחים ריבועים קטנים של פיתות, שקנתה העוזרת של הוריה בשוק מחנה יהודה. על הריבועים נמרחה מרגרינה שעורבבה בצבעי מאכל שונים. לרגל הטקס קיבל הזוג הצעיר גם הקצבה מיוחדת של יינות כרמל מזרחי. מאוחר יותר, כאשר הרתה, הייתה זכאית לביצה בשבוע. זכור לה, שכאשר נסעה לנופש במלון גלי כינרת בטבריה, נטלה עמה את הביצה השבועית ולמחרת היא הוגשה לה לארוחת הבוקר. זו הייתה הביצה היחידה על השולחן, שאליו הסבו עוד כמה אורחים.
 
תרנגול הודו מתחת למושב באוטובוס
המחסור הביא עמו תופעות של ספסרות והברחות של מוצרי מזון, בעיקר עופות וביצים, מן הישובים החקלאיים לערים הגדולות. כדי לבלום את התופעה הזאת, גויסו פקחים שערכו ביקורות תכופות באוטובוסים. לכותב שורות אלה זכור, כיצד במהלך ביקורת כזאת באוטובוס שנסע לתל אביב, התגלה תרנגול הודו, עטוף בתוך שק,  מתחת לאחד המושבים. מובן שאיש מן הנוסעים לא הזדהה כבעלים והעוף הוחרם על ידי הפקחים. ביקורות נערכו גם בבתי קפה ומסעדות, שבמהלכן הצליחו הפקחים לגלות כמויות גדולות של בשר ומצרכים  אחרים כמו נקניקים וביצים, שהוחרמו. פקחים עקבו גם אחר עקרות בית שבאו לקנות "מציאות" בשווקים  הכרמל ולוינסקי וכך הצליחו לחשוף את הספסרים ומפקיעי השערים. "ידיעות אחרונות" דיווח אז "כי מכארבעים בעלי בתי אוכל נשללו הרישיונות לתקופות שונות".

כתחליף לבשר, ביצים  ומוצרי חלב שונים- הביאה הממשלה לארץ משלוחים של אבקת ביצים, אבקת חלב, ציקוריה כתחליף לקפה וכמויות גדולות של דג פילה, שהפך לרכיב נכבד, לא אהוד במיוחד, בתפריט הישראלי באותן שנים.
 
בילוי עם מנת פלאפל וגביע גלידה
בעולם המסעדות ככבו אז המסעדות הקואופרטיביות, שכונו גם מטבחי פועלים, שהוקמו בדרך כלל במרכזים העירוניים. בראשית דרכן הן שמשו בעיקר את פקידי הסוכנות ועסקני ההסתדרות וכן את נציגי הקיבוצים והמושבים שהזדמנו לערים, במסגרת עיסוקיהם. בערים פעלו גם מסעדות  שהקימה תנובה, שכונו גם מחלבות תנובה. סמלן היה הצבע הלבן - הקירות וכך גם השולחנות והכיסאות היו כולם בצבע לבן וכאן אפשר היה  לקבל ארוחות קלות וגם חלביות. לצד המסעדות הללו פעלו גם מסעדות קטנות ומזנונים  בשכונות ובמרכזי תעשייה ומסחר. מסעדות גורמה היו בבחינת חלום רחוק ושפים מוסמכים אפשר היה רק למצוא במלונות. איש לא חשב אז על ביקור במסעדה כדרך של בילוי. לאחר צפייה בסרט או בהצגה הבילוי המקובל אז היה קניית מנה פלאפל או גביע גלידה, אצל ויטמן, כאשר מדובר בתל אביב.
 
תעשיית המזון – גידול בתקופת מלחמת העולם השנייה
תעשיית המזון המקומית הייתה ללא ספק נקודת אור באותה תקופה. להוציא תנובה, שהוקמה כבר בשנות ה-20, מרבית מפעלי המזון הוקמו בשנות ה-30  בעקבות גלי העלייה, בעיקר ממרכז אירופה. תנובה, ששיווקה את התוצרת החקלאית של ההתיישבות העובדת, הובילה כבר אז בתחום החלב. בשנת 1938 הצטרף לענף שחקן חדש, שפעיל עד היום. זוג עולים חדשים מגרמניה שהתיישבו בנהריה, הילדה וריכרד שטראוס, חסרי כל רקע חקלאי, קנו 2 פרות והתחילו למכור חלב לשכניהם. מעודפי החלב הכינה הילדה גם שמנת וגבינות, וכך החלה את דרכה קבוצת שטראוס, שברבות השנים תרכוש גם את חברת עלית. גם עלית הוקמה בשנות ה-30 והחלה לייצר את שוקולד פרה, שנקראה תחילה "שמנונית". השמנונית נעלמה אך ה"פרה" מלווה אותנו עד היום. בשנות ה-40, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התאחדו כמה יצרנים קטנים של איטריות והקימו את חברת אסם, שהפכה גם היא לקונצרן גדול.

אולי צחוק הגורל הוא, שדווקא בעיצומה של המלחמה התפתחה תעשיית המזון בארץ ישראל. תרמו לכך הביקושים הגדולים למוצרי מזון מצד  הצבא הבריטי, שחנה אז בארץ. המרחק מבריטניה היה גדול והתובלה בימים הייתה כרוכה בסיכונים גדולים, כך שהתעשייה המקומית התבקשה לספק לצבא הבריטי שורה ארוכה של מוצרים. לצד מוצרי חלב ספקו המפעלים המקומיים איטריות ופתיתים, מפעל הבירה "נשר" הרווה את צימאונם של החיילים הבריטיים לבירה וגם תעשיית המיצים והמשקאות הקלים פרחה אז. עלית ומפעלים נוספים כמו צ-ד וליבר, ספקו שוקולד וממתקים וזו רק רשימה חלקית. מפעלי המזון שקמו והתפתחו באותן שנים, יהוו בעתיד מרכיב נכבד בתשתית התעשייתית של המדינה שבדרך.
 


הצנע בוטל – "יצאנו מן החושך לאור השמש"
בעקבות חתימת הסכם השילומים עם גרמניה בשנת 1952, שהזרים לארץ עתודות גדולות של מטבע חוץ, בוטלו בהדרגה כמה מן ההגבלות שנכללו במדיניות הצנע. בשנת 1959 בוטל  סופית "משטר התלושים"  על ידי שר האוצר דאז פנחס ספיר. תחום המזון, כמו המשק כולו, נפתח בהדרגה לחידושים.

"היציאה מן הצנע משולה ליציאה מחושך מוחלט לאור השמש" - מספר דן פרופר, כיום יו"ר קבוצת אסם, שאביו אויגן פרופר, נמנה עם מייסדי אסם. "בתקופת הצנע קבלנו מכסה של חומרי גלם ואת כל הסחורה העברנו  למשרד הקיצוב והאספקה, שחילק אותה ישירות לחנויות. זה היה שוק של מוכרים, שלצרכנים  לא הייתה בו  שום אלטרנטיבה". עם ביטול הצנע, החל אסם, כמו מפעלים אחרים, לייצר לפי צרכי הלקוחות, ולא מכוח צווים ממשלתיים. המפעל רכש ציוד חדש מכספי השילומים והתחיל לייצר מוצרים חדשים וגם לייצא.
 
שופרסל נכנסת לשוק הישראלי
מאז שנות ה-20 פעלו בארץ אגודות צרכנים קואופרטיביות, שהוקמו על ידי ההסתדרות. במסגרת הקנייה המרוכזת יכלו הצרכניות לספק לחבריהן מוצרים במחירים מוזלים. בהדרגה הצטמצם  מספרן  ובשנות ה-80 נותרו 4 אגודות אזוריות שהגדולה בהן הייתה  קו-אופ הריבוע הכחול, שלימים תהפוך לרשת "מגה". לצד האגודות הללו פעלו בכל רחבי הארץ חנויות מכולת שכונתיות. לרובן היה קשר הדוק עם הלקוחות, שרבים מהם התקשו לשלם בעת הקנייה. החנווני היה רושם אז בפנקסו את שם החייב והסכום שהוא חייב, וזה שילם את חובו  בסוף החודש. הסדר שהניח את דעתם של שני הצדדים.

בשנת 1958 נכנסת לזירה שחקנית חדשה שתפר את האידיליה הזאת ותיצור מציאות חדשה בעולם הקמעונאות. בעידודם של המשרדים הכלכליים מחליטים משקיעים  מצפון אמריקה להקים רשת שיווק חדשה- שופרסל שמה. ב-28 באוגוסט נפתח הסניף הראשון של הרשת החדשה ברחוב בן יהודה בתל אביב והתגובות היו נלהבות. בעיתונות דווח אז, כי כבר ביום הראשון  הגיעו לסניף 2500 קונים שהשאירו מאחוריהם פדיון של כ-20 אלף לירות!  הקהל התפעל מסידור המוצרים על גבי המדפים, מן היכולת לבחור לבד את המוצרים השונים וגם מן העובדה שהסניף היה פתוח מ-7 בבוקר ועד 7 בערב, דבר ייחודי באותם ימים. לא כולם קבלו בברכה את החנות החדשה. בעלי חנויות המכולת בתל אביב חשו בסכנה שצפויה להם מן הרשת החדשה ובמחאה השביתו את עסקיהם. המציאות הנוכחית מוכיחה עד כמה חששותיהם היו מוצדקים.
 
קוקה קולה "עושה עליה"
בשנת 1968 חברת קוקה קולה "עושה עלייה", לאחר שניסיון קודם להיכנס לארץ, כבר בשנת 1949, נכשל בשל התנגדות עזה מצד יצרני המיצים ומגדלי ההדרים המקומיים. כאשר השוק הישראלי היה כבר בשל לכניסת המשקה האמריקאי, נרתעה מכך היצרנית,  מחשש שכניסה לשוק הישראלי תגרום  להחרמת מוצריה במדינות ערב. בסופו של דבר התגברה החברה על החששות ובקבוקי קוקה קולה עלו גם על מדפי החנויות בארץ.

באותה שנה, 1968, מגיעה לארץ גם בשורת המזון המהיר. רשת המבורגרים בריטית בשם "וימפי" הציעה  לראשונה לציבור הישראלי את  קציצת  ההמבורגר, שטוגנה על פלטה רותחת והוגשה בלוויית בצל מטוגן בתוך לחמנייה מתוקה. המוצר הפך לאטרקציה, אך לא לזמן רב, שכן הרשת קרסה  לאחר 3 שנים (המקור: אנשים, המדריך לחברה הישראלית).

סמוך לקריסתה של וימפי נפתח בארץ הסניף הראשון של "בורגראנץ", כשמה של רשת מזון מהיר בדרום אפריקה, משם הגיעו לארץ מייסדי הסניף בישראל.  לאחר חבלי לידה לא קלים, הצליחה הרשת, הנושאת את סמל השור הזועם,  לפתוח סניפים בכל רחבי הארץ, כאשר מנת הדגל שלה הייתה " המבורגר ספרדי", המבורגר מתובל ברוטב טאקוס. כיום, מונה הרשת  מעל למאה סניפים, לרבות 55 סניפים  של רשת בורגר קינג, ששולבו בה, לאחר שזו עזבה את הארץ. (הרשת חזרה לפני כשנה לארץ תחת זכיין חדש).
 
וגם מקדונלד'ס מגיעה...
כעשרים שנים יחלפו מאז הקמת בורגראנץ ובשנת 1993 תגיע לארץ רשת מקדונלד'ס. מאות לקוחות צבאו על הסניף הראשון שנפתח בקניון איילון, כדי לטעום את ההמבורגר של הרשת המיתולוגית. בתוך זמן קצר התמצבה מקדונלד'ס כרשת המובילה וכיום היא מונה  185 סניפים. ברבות השנים  השכילה הרשת  להתאים את מוצריה לטעם הישראלי, לאחר שהנהיגה בין השאר את צליית הקציצות על גחלים. במקביל, פעלה גם להפחתת השומנים והמלח במוצריה והכניסה יותר ירקות ופירות לתפריט, מה שלא חסך ממנה מתקפה ישירה מצדו של שר הבריאות יעקב ליצמן, שפסק בזמנו - "מק'דונלדס אאוט". גם רשתות נוספות דוגמת בורגראנץ', פעלו להכנסת רכיבים בריאים יותר לתפריטיהן.

בקטגוריית המזון המהיר אפשר למנות כיום שורה ארוכה של רשתות ארציות ומקומיות, דוגמת BBB, בורגרס בר, בורגרים, אגאדיר ועוד רבות אחרות. וכאשר מדברים על מזון מהיר- עדיין שמור בתחום הזה מקום של כבוד לפלאפל שלנו, לחומוסיות וגם לפיצריות, חלקן בבעלות רשתות ארציות כמו פיצה האט ודומינוס פיצה וחלקן בבעלות פרטית, שאפשר למוצאן כמעט בכל ישוב בארץ.

 

מסעדות – אלה שעלו ואלה שירדו
מאז ימי הצנע חלו גם תמורות רבות בתחום המסעדות בארץ. ראשית, האכילה במסעדה כבר הפכה דבר שבשגרה, וברבות השנים צצו ועלו, וגם ירדו, מסעדות מזרחיות ויווניות, מסעדות לאוכל יהודי, מסעדות טבעוניות, מסעדות שף ומסעדות רחוב, ועוד הרשימה ארוכה. לצד כל אלה קמו גם רשתות קפה דוגמת  ארומה, קפה קפה,  גרג, רולדין ורשתות נוספות שחלקן לא הסתפק במכירת קפה ועוגה, אלא הפך למסעדות, המגישות גם ארוחות מלאות. ככלל, תחום המסעדות גדל בהתמדה, חרף הסיכון שכרוך בו - מדי שנה אנו מתבשרים כי אחוז גבוה של עסקים בתחום הזה אינם מצליחים לשרוד יותר משנתיים- שלוש.
גם חלק מן הרשתות הזרות שהגיעו אלינו  מעבר לים, מלוות במסע נרחב של יחסי ציבור, כבר אינן עמנו. זה היה גורלה של רשת הקפה האמריקאית הנפוצה סטארבקס. נראה שטעמו של הקפה שלה לא ערב לחיכם של הישראלים, שמעדיפים את הקאפוצ'ינו והאספרסו של הרשתות הישראליות. גורל דומה זומן גם  ל-KFC, קנטאקי פרייד צ'יקן, שבשל שינויים שנדרשה לעשות במוצריה מטעמי כשרות, השתנה טעמם של העופות שהגישה לצרכן הישראלי, מה שהבריח ממנה רבים מן הלקוחות (המקור: YNET). ומי עוד זוכר את דאנקן דונאטס שהציעה לישראלים את הדונאטס שלה, את סבארו עם מוצרי המזון האיטלקיים, את ננדוס וגם את בייגל נאש?
 
כוכב חדש ושמו - רמי לוי
בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת מפציע כוכב חדש בעולם הקמעונאות. רמי לוי, בעל חנות קטנה בשוק מחנה יהודה בירושלים, מבקש להגדיל את חוג לקוחותיו ומחליט למכור את מוצרי המזון וחומרי הניקוי שבחנותו במחירים סיטונאיים, משמע, להוריד את המחיר ללקוחות על חשבון המרווח שלו. המהלך הזה מגדיל את  חוג הלקוחות, פרטיים וגם לקוחות עסקיים –בעלי מסעדות, מלונות ועסקים נוספים. בתוך זמן קצר מוקם סניף ראשון בשכונת תלפיות בירושלים וההמשך ידוע.

רמי לוי הצליח מאז הופעתו לטלטל את כל המערכת  הקמעונאית במלחמת המחירים שהחדיר לשוק המזון. בכל מקום שאליו הגיע עם סניף חדש פרצה מלחמת מחירים בנוסח "עוף בשקל", כאשר החיצים כוונו בעיקר כלפי שתי הרשתות המובילות - שופרסל ומגה. סחרחורת המחירים הטריפה את אנשי השיווק של כל הרשתות, שנהגו לעקוב אחר כל מהלך של רמי לוי ולשנות בהתאם את  המחירים שלהם. המציאות החדשה, שחולל רמי לוי, תשפיע לאורך זמן על שוק המזון בארץ, ועל האירועים שהתחוללו בעשור האחרון.
 
המחאה החברתית יוצאת לדרך
בחודש יוני 2011 יצחק (איציק) אלרוב מבני ברק, מפרסם בפייסבוק דף מחאה כנגד תנובה, שהעלתה בשיעורים חדים את מחיר הקוטג', לאחר שהוסר הפיקוח על מחיר הגבינה הפופולרית הזאת. בתוך זמן קצר מצטרפים למחאה כמאה אלף איש, הפגנות נערכות מול משרדי תנובה והמחאה החברתית יוצאת לדרך. האווירה מתלהטת  והזעם מופנה בעיקר כלפי היצרנים הגדולים, שחשו אותם ימים כשק החבטות של החברה הישראלית. מקצת מן התחושות הללו באו מאוחר יותר לידי ביטוי בדברים שהשמיע בכנס מקצועי גדי לסין, אז מנכ"ל קבוצת שטראוס. "...עשינו לא מעט טעויות. לא היינו קשובים מספיק לצרכנים. בכל פעם שחומרי הגלם עלו, אמרנו 'אנחנו מתייעלים', ו(ב)כל מה שאנחנו לא מצליחים להתייעל, אנחנו מעלים מחירים לצרכן. באה המחאה, וזה התפוצץ לנו בפנים... היינו מופתעים. לא היינו מוכנים לכך... כי עד המחאה היינו בטוחים שאוהבים אותנו" (גלובס).

ועדת המזון שהוקמה בעקבות המחאה על ידי הממשלה, פסקה כי הפער הגדול בין המחירים בשוק הישראלי  לשוקי חו"ל נובע בעיקר מן הריכוזיות הגדולה המאפיינת את ענף המזון בארץ, בעיקר במקטע של היצרנים הגדולים והיבואנים.  חמשת הספקים הגדולים - תנובה, קבוצת שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) ויוניליוור - החזיקו ביחד בנתח של כ-45% משוק המזון. בתחום הקמעונאי החזיקו אז שופרסל ומגה יחד בכשליש  מן השוק. שני נתונים המצביעים על ריכוזיות חריגה בהשוואה למקובל במדינות ה-OECD.  הועדה המליצה לאסור הסדרים כובלים בין ספקים וקמעונאים, לעודד פתיחת רשתות במקומות מעוטי תחרות, להגביל את הריכוזיות של רשתות שיווק באזורים השונים, לחזק את כוחם של היצרנים הקטנים ולהקצות להם מקום על מדפי החנויות. הרשתות נדרשו גם לפרסם את מחיריהן באינטרנט.  הועדה המליצה גם לבטל חסמים על היבוא, להפחית מכסים, לפתוח יבוא מקביל וגם לעודד את המותג הפרטי של רשתות השיווק. חלק ניכר מן ההמלצות יצא לפועל וכך נפתחו שערי היבוא לבשר, גבינות קשות ומוצרים נוספים, כאשר גם רשתות השיווק מצטרפות ליבואנים.
 
"המחיר הוא עדיין המלך"
למחאה החברתית הייתה תוצאה נוספת – הצרכן הישראלי שינה את התנהגותו, הוא נעשה יותר בררן, יותר חשדן וביקורתי, ואינו מקבל כמובן מאליו כל דבר שמוצע לו. לדידו - "המחיר הוא עדיין המלך". רשת קופיקס, שקמה ב-2013, נתנה מענה למאוויי הצרכן הישראלי. הציבור התלהב מן הרעיון של 5 שקלים תמורת כל פריט ועט בהמוניו על הסניפים שהוקמו במתכונת חדשה וייחודית. בתי הקפה הוותיקים, שחשו לאן נושבת הרוח, מיהרו ליישר קו ולהוריד מחירים. "תופעת קופיקס" הביאה בעקבותיה להקמתן של רשתות מזון מהיר, שמציעות כל פריט במחיר של 5, 8 או 10 שקלים.

מאז תחילת המחאה החברתית  החריפה התחרות בין הרשתות ובמשך כ-4 שנים,  הרשתות וגם הספקים והיצרנים, גדולים כקטנים, לא העזו להעלות מחירים. ואז, ב-2016, קורסת מגה, הרשת השנייה בגודלה. ניהול כושל ואי יכולת להסתגל לתנאים המשתנים בשוק המזון, היו בעוכריה של מגה. קריסתה מתרחשת בדיוק עשור לאחר קריסת רשת קלאבמרקט. אז נמכרו סניפיה לשופרסל, מהלך שחיזק מאד את כוחה ועורר ביקורת רבה. הרשת העלתה מחירים ובשלב מסוים  נצלה את כוחה לרעה, כדי לפגוע בתחרות. המנכ"ל דאז אפי רוזנהויז הורשע בעשיית הסדר כובל ונשלח לכלא.

הפעם, נמכרו מרבית סניפיה של הרשת שקרסה לרשת יינות ביתן, שעדיין מתקשה לעכל את עשרות הסניפים החדשים שנוספו לה. יחסי הכוחות בשוק  הקמעונאי השתנו, אך שופרסל ממשיכה להוביל עם נתח שוק של 17% ואחריה  ניצבות יינות ביתן ורמי לוי - כל אחת עם 8% (המקור: צ'מנסקי בן שחר). לוי, שביקש לרכוש את סניפי מגה, אך נחסם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, רוכש עתה 30 סניפים מרשת סופר קופיקס, חברת בת של קופיקס. שתי החברות  מדשדשות לאחרונה לאחר שסיימו את הרבעון השלישי של 2017 בהפסד תפעולי. הסניפים הללו, יאפשרו לרמי לוי להיכנס לתוך הערים, שם נוכחותו כיום דלה למדי.
 
שופרסל מתעצמת
על רקע השינוי ביחסי הכוחות בשוק הקמעונאי, בולטת לאחרונה התחזקותה של שופרסל. בשנת 2014, בעקבות המחאה החברתית, הרווחיות שלה עדיין נשחקה והיא סיימה את השנה עם הפסד תפעולי של 140 מיליון ₪. בשנתיים האחרונות חל שיפור ניכר בתוצאות העסקיות שלה, כנראה בעקבות התמוטטות מגה, היריבה המסורתית שלה מזה שנים רבות וגם בעקבות פעולות התייעלות. ולא רק. תרמה לכך גם החלטת המנכ"ל איציק אברכהן להתמקד בפיתוח המותג הפרטי, שכבר מגיע כיום לכדי כ-25% מכלל מכירות הרשת. "המותג הפרטי של שופרסל כולל כיום קטגוריות רבות כמו שוקולד, בשר, גבינות ומוצרי חלב, חלק מהם מיובאים מחו"ל. מובן שלמוצרי המותג הפרטי ניתנת עדיפות על מדפי הרשת הגדולה בארץ" - אומר רון אנטונובסקי, מנכ"ל קבוצת נתיב יועצים. "אם בעבר חששה הרשת להציב מותג פרטי משלה מול מוצרים ואייקונים ידועים כמו שוקולד פרה ומשקאות קולה, כיום היא אינה חוששת עוד. נהפוך הוא, המותג הפרטי הפך כיום גם לגורם מרתיע מול הספקים  והיצרנים הגדולים, הכוח עובר עתה מהם לידי רשתות השיווק". המותג הפרטי, על מגוון מוצריו, שפיתחה שופרסל, מציב אותה למעשה במקום החמישי בדרוג הספקים.

דן פרופר, יו"ר אסם, מודע למפנה המתחולל בשוק וכך הוא מתאר אותו מנקודת מבטו –" רשתות השיווק פועלות על פי דרישות הצרכן, ומכתיבות את רצונו ליצרן. בשביל היצרן הרשת היא הגוף החזק, ומדובר גם ביצרנים חזקים כמונו, קל וחומר לגבי יצרנים קטנים יותר, שמהלך חייהם מוכתב על ידי הרשתות". עוצמתה של שופרסל באה לידי ביטוי גם בכניסתה לתחומים חדשים כמו עולם הפארם על ידי רכישת ניו פארם, שיתופי פעולה עם חברות בתחומי התיירות והביטוח ופתיחת אתר דיגיטלי ליבוא מוצרים מארה"ב, לא כולל מוצרים מעולם המזון. "כיום, שום ספק גדול או קטן, איננו יכול לכוף את מרותו על שופרסל – אומר בכיר בענף – כולם מבינים שאם המוצרים שלך אינם נמצאים על מדפי הרשת הזאת, אתה אינך קיים".

בשנים הקרובות נוכל לצפות בהגדלת הקניות המקוונות בתחום המזון. במקביל, הרשתות ישנו את פני רצפת המכירה, ממנה ייעלמו בהדרגה הקופות הנוכחיות, מה שיקצר את  משך השהייה שלנו בחנויות המזון. ובנושא זה  טרם נאמרה המילה האחרונה. ומה באשר לסימון המוצרים המזיקים והבריאים, סוגיה שהסעירה בשנים האחרונות את עולם המזון הישראלי – לכך נצטרך להמתין עד 2020.

------------
תמונות: באדיבות המועצה לקידום המורשת הישראלית, מקדונלד'ס ישראל, עלית, תנובה, לשכת העיתונות הממשלתית, ארכיון הכותב.


 "אורז בן גוריון"
דן פרופר, יו"ר אסם, מספר כי בתקופת הצנע שרר בארץ מחסור חמור באורז. מכך סבלו בעיקר עולי צפון אפריקה, שהאורז היה מרכיב חשוב בתפריט שלהם. הם קבלו על כך באוזני ראש הממשלה דוד בן גוריון וזה פנה למנהלי אסם וביקש מהם למצוא תחליף מתאים לאורז. באסם בדקו את הנושא והחליטו לייצר פתיתים לבנים מקמח. העולים החדשים קבלו בברכה את המוצר החדש וכינו אותו "אורז בן גוריון". 


הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון

 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 

ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים