מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
2015: מה שהיה ומה שיהיה
עם כניסתה של השנה האזרחית החדשה, מסכם מזון+ את המציאות שאליה נקלע ענף המזון הישראלי ב-2014 ומביא תחזית לשנה החדשה שבה נכנס לתוקפו חוק המזון, הראשון מסוגו בעולם. "חוק המזון משנה את כללי המשחק, ולכן טבעי שגורמים בשוק מתקשים לעכל אותו" – כפי שאומר הפרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, בראיון מיוחד, המתפרסם במסגרת כתבה זאת.

חיים פלטנר
 
 

שוק המזון בישראל חותם את שנת 2014 באווירה של האטה וקיפאון, לצד אי ודאות מהשלכותיו של חוק המזון שיכנס לתוקף בימים הקרובים.  הדו"חות הכספיים מדברים בעד עצמם ובכל המדדים מסתמנת ירידה משמעותית בתוצאות הכספיות של  מרבית רשתות השיווק – בעיקר אצל שתי הגדולות, שופרסל ומגה. רשת אחת, "קוסט 365",  יצאה בכלל מן המשחק, לאחר שנתיים של פעילות כושלת. נראה שבנושא זה טרם  נאמרה המילה האחרונה.
די להסתכל בתוצאות העסקיות של רשתות השיווק המובילות בסיום הרבעון השלישי. שופרסל רשמה הפסד תפעולי  של 34 מיליון ₪, התוצאה הגרועה ביותר בעשור האחרון. מהלך ההוזלות שנקטה הרשת טרם הניב את הפירות המקווים ולא הביא להגדלת הפדיון. מגה מציגה בשנים האחרונות הרעה מתמשכת בתוצאות העסקיות שלה וברבעון השלישי הציגה רווח תפעולי מזערי שהושג בעזרת תרגיל חשבונאי. בלעדיו, הייתה מציגה הפסד משמעותי. אפילו רמי לוי, האיש שהציג בשנים האחרונות צמיחה מרשימה ומתמשכת, גם הוא  רשם ברבעון השלישי ירידה ברווח התפעולי שלו. עם זאת, הוא עדיין  מצליח להגיע  לפדיון למ"ר שגבוה במאות אחוזים מזה של שתי הרשתות הגדולות.
נתוני נילסן מחודש נובמבר מצביעים על ירידה  של 0.6% במונחים כספיים בתחום המזון, מול החודש המקביל אשתקד. בתחום המשקאות  הירידה חדה יותר - ירידה של 5%. מבחינה כמותית נרשם  גידול במכירות, בעיקר בשל מבצעי הוזלה. משמע- השחיקה ברווחיות  שוק המזון נמשכה גם בחודשים האחרונים. כאן המקום להזכיר  גם את מבצע "צוק איתן" שהשפיע באורח  זמני על  ענף המזון.
הרשתות הגדולות מנהלות מלחמת מאסף
הפיגור המתמשך של השכר הריאלי אחר עליית מחירי המזון בשנים האחרונות, והמודעות הגוברת  של הצרכן הישראלי למחיר, מפנים יותר ויותר צרכנים לחנויות הדיסקאונט, ולרשתות השיווק הפרטיות - הרשת השלישית, (המכונה גם הרשת הרביעית), שכוללת רשתות כמו רמי לוי, יינות ביתן, ויקטורי ואחרות. נתח השוק שלהן גדל בהתמדה על חשבון שתי הרשתות הארציות הגדולות –שופרסל ומגה (ראו תרשים מצורף). שתי הרשתות הללו מנהלות מלחמת מאסף על מעמדן בשוק - סוגרות חנויות, מצמצמות שטחים ומשנות אסטרטגיה במטרה לשמור על מעמדן בשוק. "הצרכנים פשוט אינם אוהבים את מגה ושופרסל" -  אמר לא מכבר לדה מרקר תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. " והראיה -  במקומות ששתי הרשתות הללו  נכשלו ונטשו, הרשתות הפרטיות עושות חיל".  כך לדברי  בן שחר, הרשת הפרטית יוחננוף, שנכנסה במקום מגה בחוצות המפרץ,  מצליחה לעשות מחזור  גדול פי ארבעה ממגה. "והכל בזכות השלט של רשת פרטית".

"סכנה קיומית לרשתות"

 התחרות  החריפה ששוררת בשוק המזון נובעת גם מגידול יתר של שטחי המכירה, תוספת  שלדעתו היא מעל ומעבר לצרכי השוק. והתוצאה - ירידה משמעותית בפדיון החודשי הממוצע למ"ר של הרשתות.
"מאחר שהחנויות החדשות הן בפורמט המחיר - אומר בן שחר - הן ממילא פועלות במרווחים  גולמיים נמוכים יותר ויותר, כך שאנו צפויים להמשך השחיקה ברווחיות של הרשתות.  זהו מצב שצופן בחובו סכנה קיומית לרשתות". בן שחר מעריך,  כי בעתיד הלא רחוק תקרוס רשת שיווק. לאחד הבנקים הגדולים הערכה פסימית יותר - להערכתו צפויה קריסה של 2 רשתות.

"הצרכן הישראלי איבד אמון"

"מאז המחאה החברתית הצרכן הישראלי איבד במידה רבה את אמונו  ברשתות השיווק הקמעונאיות" – אומר יוסי שליו, ראש אגף סחר ושיווק  ברשת טיב טעם."הצרכן הישראלי החדש מקבל בחשדנות רבה כל מבצע והוזלה, ונוטה לחשוב ששוב מנסים לעבוד עליו. הוא רוצה שקיפות מלאה והתקשורת  מסייעת לו בכך, בדיווחים שוטפים ובמעקבים מתמידים  אחר המבצעים השונים שמציעות הרשתות". ככה זה בעידן שבו המחיר הוא המלך.
מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, הבין בשנה האחרונה כי כללי המשחק השתנו ואם שופרסל רוצה להמשיך להוביל את השוק עליה להסתגל למציאות החדשה. רק כך תוכל  להפסיק את השחיקה  המתמשכת בנתח השוק שלה. "הגענו למסקנה שהצרכן דורש להוזיל את סל המוצרים ובתחום הזה בצענו  הורדת מחירים גדולה ואמיתית  בכל הסניפים והשווינו את ההנחות לכלל הציבור, מהלך יקר מאד מבחינתנו"- אמר לא מכבר אברכהן. המהלך הזה תרם בין השאר לתוצאות הגרועות של הרשת ברבעון השלישי.
החזית החדשה  מול הספקים – המותג הפרטי
אברכהן מאמין, כי סל מוצרים זול לצד פעולות התייעלות כמו סגירת סניפים כושלים וצמצום כוח אדם, יעבירו כבר בשנה הבאה בהדרגה את הרשת מהפסד לרווח תפעולי סביר של 2%-3% ממחזור המכירות.
כדי להגיע לכך על שופרסל למצוא מקורות הכנסה נוספים. אחד מהם הוא המותג הפרטי שהיקפו בארץ הוא כ-6% בממוצע בלבד (בשופרסל כ-13%) מכלל המוצרים על המדף. בעולם הרחב היקף המותג הפרטי מגיע לכדי שיעורים גבוהים בהרבה,  ובמדינות אחדות היקפו  מגיע לכדי 40% ויותר.
 אברכהן פותח למעשה חזית חדשה מול הספקים הגדולים, שלהיקף השליטה שלהם בשוק המזון הישראלי  אין אח ורע בעולם (ראו תרשים מצורף). הוא מאותת להם כי אם לא יבואו לקראתו ויורידו מחירים, את מקומם על המדף יתפשו מוצרים רבים הנושאים את שם המותג של שופרסל. "שופרסל - מכריז אברכהן -  תיכנס  מעתה לכל הקטגוריות  ובנושא הזה לא יהיו עוד פרות קדושות. נעשה שותפויות עם יצרנים קטנים בארץ ובחו"ל, נייבא מוצרים וגם ניכנס עם המותג הפרטי לשוק המוסדי". ולציבור הישראלי הוא קורא "להיגמל מן הפריקיות של המותגים המובילים ולהעדיף את המותג הפרטי הזול יותר"- הצהרה שוודאי לא תנעם לאוזניהם של הספקים הגדולים.

"חרם צרכנים הוא תופעה מבורכת"
הספקים הגדולים שמעו לאחרונה מפי הממונה על ההגבלים העסקיים, הפרופ' דיויד גילה, דברים קשים יותר. הממונה נחוש בדעתו להיאבק כנגד אותם גורמים שמחזיקים בנתחים גדולים של ענף המזון, מציאות שתורמת ליוקר המחיה בארץ." יש בישראל עשרות מונופולים שאינם  חשופים לתחרות -  אמר בדיון בכנסת והוסיף - דרוש חרם מאורגן מצד הצרכנים. חרם מאורגן הוא תופעה מבורכת שיכולה לרסן העלאות מחירים". לפרופ' גילה יש על מה להסתמך: בשוק החלב לתנובה 56% מן השוק, לשטראוס 36%, לטרה 11% ו-7% לשאר הספקים; בתחום המרקים ליוניליוור 59% מן השוק, לאסם 37%, וליתר הספקים 4% בלבד; בתחום החטיפים לאסם 41%, לשטראוס 36% ולשאר היצרנים 27% (המקור- גלובס).
קריאתו של הממונה לחרם צרכנים עוררה תגובות נזעמות מצד התעשיינים. נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן קרא לראש הממשלה להדיח מתפקיד הממונה את הפרופ' גילה "הנוהג זה זמן רב בבריונות כלפי התעשייה הישראלית ומטיל האשמות שווא ללא ביסוס".  אגב, גילה חייב את איגוד תעשיות המזון למסור לו פרוטוקולים וכל חומר הנוגע לישיבות ראשי האיגוד, כדי לבדוק אם לא נעשו שם פעולות הנוגדות את החוק כמו תיאום מחירים וכדומה.  ככלל, התעשיינים סבורים שהחוק לא יביא להוזלת המחירים המקווה.  הפתרון לדעתם הוא  בידי הממשלה - עליה לצמצם עלויות שבפיקוחה כמו חשמל, מים, ארנונה, מע"מ  על מוצרי מזון וכיוצא באלה. גם הפחתת מכסים תתרום להוזלות, בתנאי שהמכסים יופחתו גם על חומרי גלם המיובאים עבור תעשיית המזון המקומית.

"החוק- התערבות בוטה בשוק החופשי"

גם בקרב הפעילים בשוק הקמעונאי יש ביקורת נוקבת על חוק המזון. מנכ"ל שופרסל  איציק אברכהן, רואה בחוק "התערבות בוטה בשוק חופשי ותחרותי מאד. הממונה על ההגבלים העסקיים שגה בהתערבות הזאת ובהיקף העוצמה שלה". במסגרת חוק המזון ייאלצו  שופרסל ומגה להיפרד בעתיד  מסניפים רווחיים  באזורים שבהם הריכוזיות שלהם גדולה והיקף המכירות שלהם  עולה על 50% מהיקף המכירות באזור. החוק קובע גם הגבלות  מסוימות על פתיחת  סניפים  חדשים כדי למנוע תופעות של ריכוזיות.
 גם רמי לוי לא חסך את שבטו מן החוק והביע לא מכבר בריאיון למזון+ את תקוותו שחוק המזון לא ייושם כלל. "מי שחוקק אותו אינו יודע כלל על מה הוא מדבר", אמר לוי. עם זאת  הבהיר,  כי ימלא אחר כל הוראות החוק, כאשר ייכנס לתוקף. בנוסח דומה התבטאו אישים נוספים בענף. כולם עדיין תחת רישומם של עונשי המאסר שהושתו  על ראשי שופרסל בעבר. גם הפרסומים אודות חקירות שונות שמנהלת באחרונה  רשות ההגבלים העסקיים עושים את שלהם. מה שלא מפחית מביקורתם על החוק החדש.  בכנסים מקצועיים  שהיו באחרונה אפשר היה גם לשמוע משפטנים שמצאו סתירות  רבות בחוק ומומחים שטענו כי מהלך בהיקף כזה לא בוצע בשום מדינה בעולם, וניסיונות למהלכים מצומצמים יותר כשלו.

יושבים על הגדר

הממונה על ההגבלים העסקיים, הפרופ' דיויד גילה,  אינו  נרתע מדברי הביקורת  ואיתן בדעתו ליישם את השלב הראשון של החוק כבר ב-15 בינואר. בעקבות פניות והערות הכניס  כמה תיקונים לחוק המזון, אך הוא נחוש לקיימו כלשונו.
במציאות החדשה, נראה שהפרופ' גילה יהיה בתקופה הקרובה דמות מרכזית ודומיננטית בעולם המזון בישראל. התחושה היא שהוא רואה עצמו כמי שנלחם  עבור הציבור הרחב כנגד גורמים בעולם המזון, בעלי עוצמה,  שמתנגדים לכל שינוי ומעדיפים לשמר את המצב  הקיים (ראו הריאיון עם הפרופ' גילה).
חוק המזון, שאין לו במסגרת המוצעת תקדים בעולם, לא מעלה רק שאלות משפטיות. הוא יצר באחרונה גם  אווירה של אי ודאות בשוק המזון, שמצוי בהאטה מתמשכת. "חברות רבות  בענף מעכבות כיום תכניות פיתוח, ופרויקטים ארוכי טווח נתקעים"- אומר רון אנטונובסקי, מנכ"ל קבוצת נתיב יועצים, העוסקת בייעוץ לענף המזון. "לשחקנים בענף המזון ברור שהשוק הולך להיראות אחרת וכללי המשחק בו ישתנו, ולכן תכניות רבות פשוט נעצרות. רבים בענף יושבים על הגדר".

יצרנים קטנים: החוק יקנה לנו יתרונות

ר. מנהל שיווק  במפעל קטן בענף הבשר, דווקא מייחל לשינוי.  להערכתו, אם אכן ייושם  החוק ככתבו וכלשונו, דווקא החברות הקטנות והבינוניות יצאו נשכרות ממנו. "החוק הזה בא לתמוך ביצרנים קטנים ובינוניים והוא יקנה לנו יתרונות, אם כי בשלב זה קשה עדיין לדעת  כיצד יתנהלו העסקים בחיי היום יום. מכל מקום, האווירה הכללית בציבוריות היא לטובת מפעלים קטנים וזה  נותן לנו תקווה". ר. מקווה גם, שהחוק החדש שאוסר על מתן בונוסים מספקים לרשתות שיווק, ירסן קמעונאים  שנהגו עד כה בגישה דורסנית כלפי ספקים קטנים והמערכת תהיה מעתה שקופה יותר.
כאן עולה השאלה, כיצד רשתות שנהנו בעבר מבונוסים בשיעורים שבין 5 עד 20 אחוז ממחזור המכירות שלהן יפצו עצמן על אובדן ההכנסה הזאת? " הרשתות ייאלצו למצוא לעצמן דרכים יצירתיות לפצות עצמן במסגרת החוק - אומר מ. יצרן בינוני בענף המזון  -  הפגיעה הזאת עלולה להיות קטלנית מבחינתן".

מהלכים שננקטו ב-2014
המחאה החברתית אמנם דעכה לפני כשלוש שנים וחצי, אך גלי ההדף שלה מורגשים עד היום. לצד חוק המזון,  ננקטו עוד כמה מהלכים ורפורמות שחלקם כבר יושם והשאר בשלב של וגיבוש. פיזור הכנסת והקדמת הבחירות עלולים לעכב את  השלמת המלאכה בתחום הזה. להלן כמה מן המהלכים שעליהם הוחלט במהלך 2014:
 פטור ממכס על מכסות מסוימות של גבינות קשות, יוגורט ושמנת. במקביל הוחלט לפטור ממכס יבוא עגלים ובשר טרי. המהלכים הללו כבר יושמו. מהלכים נוספים - מכסות יבוא ליבואנים שיתחייבו במכרז למחיר הזול ביותר וכן  מתן סיוע ממשלתי למחלבות קטנות שיגבירו את התחרות בענף החלב-  מהלכים אלה מתוכננים ליישום ב-2015.
ועדת המחירים החלה לבדוק את  הרווחיות במוצרי מזון שמחיריהם בפיקוח. הבדיקה תאפשר לבחון את הסכמי הסחר בכל שרשרת   הערך של המוצרים בפיקוח, ביחוד במקטע השיווק.  ממשרד האוצר נמסר שהבדיקה נמצאת בשלבי סיום.
"רפורמת הקורנפלקס" -  הממשלה אשרה רפורמה שמסירה חסמי יבוא  של מוצרים  יבשים,  כמו דגני בוקר, פסטות, אורז, קרקרים, חטיפים ועוד.  הרפורמה הזאת מכונה גם  "רפורמת הקורנפלקס". למהלך הזה חשיבות רבה, מאחר שהיבוא של המוצרים  הללו מהווה כמחצית מכלל יבוא מוצרי המזון לארץ. ממשרדי הבריאות  והמשפטים נמסר, כי תזכיר החוק הנוגע לרפורמה  הזאת כבר פורסם לצורך קבלת  הערות  מן הציבור ולאחר בחינתן יגובש הנוסח הסופי שלה.
ימים אחדים  לפני הבאת דברים אלה  לדפוס הכריז ראש הממשלה, כי בכוונתו לבטל את המע"מ על מוצרים שבפיקוח. האם התכוון לכך ברצינות או שמא אמר זאת בהשפעת הבחירות הקרובות- ימים יגידו.
בימים האחרונים, כאשר הולך וקרב מועד כניסת חוק המזון לתוקף,  גוברת  ההתרוצצות בענף המזון.  השעה דוחקת  עתה גם למי שקיווה  אולי שהחוק לא ייושם. "השוק כמרקחה בימים אלה"- אומר יוסי שליו מרשת טיב טעם.  "ספקים וקמעונאים מבקשים להזדרז  ולחתום על הסכמי הסחר החדשים. הממונה על ההגבלים העסקיים אמנם הכניס כמה תיקונים בחוק, בעקבות הערות שקיבל, אולם  עדיין יש פה אין ספור פרשנויות והמבוכה רבה. מה שבטוח- החוק הזה יספק פרנסה בשפע להמוני משפטנים".  
 ומה עוד צפוי לנו בשנה הבאה?
אבי כץ, כן זה מ"קופיקס", שחולל סערה בספל הקפה שלנו, ממשיך להפתיע. בתוך כמה חודשים ישיק בארץ רשת סופרמרקטים  בשם "סופר פיקס", שגם בה כל מוצר יימכר בחמישה שקלים. הסניפים ימוקמו במרכזי הערים, כאשר ליד כל סופרמרקט יוקם גם סניף של "קופיקס".  המוצרים יימכרו באריזות מוקטנות. בראיונות לכלי התקשורת אמר כץ, כי הכוונה היא להרגיל את הצרכן הישראלי למודל הקניות האירופי- לקנות מה שצריך באריזות קטנות יותר. אין ספק שתהיה זו גם שעתם של יצרנים קטנים שימצאו לפניהם ערוץ נוסף למוצריהם. קשה לדעת כיצד  הפורמט החדש, שכבר מוכר באירופה, ישפיע על שוק המזון שלנו  ועל רמת המחירים בו.  דבר  אחד ברור כבר- משעמם לא יהיה פה.

                         
עיקרי חוק המזון
•    ייאסר על ספק גדול להתערב אצל הקמעונאי בקביעת המחיר לצרכן, אלא אם מדובר בהוזלה.
•    ספקים גדולים מנועים מהתערבות במיקום המצרכים על המדפים של קמעונאים גדולים. חלק מן הרשתות יוכלו להמשיך ולקבל שירותי סדרנות מספקים גדולים.
•    כמחצית משטחי המדף יוקצו ליצרנים קטנים ובינוניים.
•    החוק אוסר להתנות מכירת מוצר של ספק גדול ברכישת מוצר אחר של אותו   ספק.
•    ייאסר על ספקים גדולים לשלם לרשתות בונוסים  או עמלות על מכירה, או פתיחת  סניף חדש על ידי הרשת, וכל הנחה או הטבה לקמעונאי תהיה בצורה של הנחה במחיר המוצר לצרכן.
•    קמעונאי שיש לו מעל 30%  מן המכירות באזור מסוים לא יוכל לפתוח חנות חדשה ללא אישור  הממונה על  ההגבלים העסקיים. הממונה יוכל גם להורות  לרשת  שלה מעל 50% מן המכירות באזור מסוים למכור כמה מסניפיה.
•    שקיפות בפרסום - רשתות השיווק יחויבו לפרסם באינטרנט באופן קבוע את מחירי המוצרים בכל שעה ובכל סניפיהן בארץ. הסעיף הזה בחוק ייושם במועד מאוחר יותר.

 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים