מאז חקיקתו ואכיפתו של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, עולה מספר התביעות של לקוחות כנגד בעלי מסעדות, שלטענתם, אינם עושים מספיק על מנת לאכוף את החוק. במקרה של מסעדת "אוונגרד" ברמת החייל תל אביב זכינו לתקדים חדש, כאשר בניגוד לפסיקות הקודמות הפעם הבעלים זכו בתביעה, לאחר שהוכיחו כי עשו כל שביכולתם להבטיח שלא יתקיים עישון במקומות האסורים.
ראשיתה של התביעה ב-25 בפברואר 2007, כאשר לקוח אסמטי שנכנס ל"אוונגרד" התלונן שלמרות כי הושב באזור ללא עישון (לפי בקשתו) סבל מכך שלקוחות אחרים עישנו באזורים האסורים לעישון - על אף השילוט בנושא. עוד טען הלקוח, כי מנהל המשמרת אמר לחבריו כי לאחר 12 בלילה מדיניות המקום הינה להתיר עישון בכל חללי המסעדה ועל כן החליט לתבוע נזיקין לבריאותו. במהלך המשפט לתביעות קטנות בבית המשפט תל אביב-יפו מסרו התובע, והנתבעים – מנהל הדיינר ומנהל המשמרת לאותו יום, את גרסאותיהם לאירוע, כאשר טענתם של הנתבעים היתה כי האזור המדובר מכיל מערכת אוורור ומופרד מהמסעדה באמצעות קיר, מעל לנדרש בחוק. עוד הוסיפו הנתבעים כי במסעדה נתלו שלטי איסור עישון כנדרש בחוק, והותקנה מערכת אוורור משוכללת שמטרתה לדאוג לאוויר נקי לכל חללי המסעדה. עוד טענו הנתבעים כי הדברים שיוחסו על ידי הנתבע למנהל משמרת אינם נכונים ואינם מייצגים את מדיניות המקום.
כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי פסקה לטובת הנתבעים, מסעדת אוונגרד וקבעה כי טענתו של התובע לא הוכחה בפני בית המשפט וכי מנהלי המקום עשו ככל שביכולתם על מנת לאכוף את החוק. עוד קבעה השופטת כי במקרה של לקוח מעשן סרבן ידיהם של בעלי המסעדה אכן כבולות, ועל כן ישלם התובע לבעלי "אוונגרד" את מלוא סכום הוצאות המשפט בסך 350 שקל.