מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דף הבית >> מזון+ אריזה >> מארזי בקבוקים: מהו המחיר הראוי לשמירת איכות הסביבה*

מארזי בקבוקים: מהו המחיר הראוי לשמירת איכות הסביבה

*

* כתבה ראשונה

 

בקבוקי הפלסטיק עולים לאחרונה שוב לכותרות, כמו גם למאבקים פולטיים, וזאת בשל הרצון להתמודד בצורה טובה יותר עם המפגעים הסביבתיים שיוצרים הבקבוקים, ביחד עם הרצון להפחית את הפגיעה הכלכלית שהיא חלק מנדבך תהליך המיחזור

. במהלך החודשים האחרונים נעשה ניסיון מחודש להרחיב את תכולת החוק, כך שהוא יכלול פקדון גם על בקבוקים שנפחם 1.5 ליטר ומעלה. בהצעת החוק המעודכנת נקבע גם שכל בתי העסק יחוייבו לקבל מכלים ריקים ולהשיב את דמי הפיקדון בעבורם. במקביל, תוגבל כמות המכלים המותרת להחזרה ל- 50 בקבוקים ביום. מטרת שינויים אלה היא לחלק את האחריות על איסוף המכלים על כלל הגורמים, ביניהם יצרנים, משווקים וצרכנים.

 

מארזי פלסטיק לבקבוקים: הלקוחות מפסידים מאות מיליוני שקלים

ערך הפקדון הנמוך אינו מעודד את החזרת הבקבוקים לשימוש חוזר. בסקר חדש שערכה המועצה לצרכנות (באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה) נמצא כי

בעקבות הממצאים הללו המדגישים את הבעייתיות בחוק, קרא לאחרונה מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, לוודא כי בטרם יוחל החוק על מכלי משקה גדולים יוצבו מתקני איסוף שיהיו נגישים וזמינים לכלל הציבור. פלג הדגיש, כי אם יאושר התיקון לחוק ולא יותקנו אמצעים מתאימים להחזרת

הבקבוקים, הרי שהציבור יפסיד כ- 388

כתוצאה מהחקירה המשטרתית במהלך חודש יולי סגר תאגיד אל"ה את מרכז העיבוד באשדוד למספר ימים לצורך התארגנות מחדש. מהאגוד נמסר כי במקביל הוחלפו גם מספר עובדים בחברות ההובלה אשר מספקות את שירות האיסוף והשינוע עבור התאגיד.

60% מהישראלים אינם מחזירים בקבוקים כדי לקבל את דמי הפיקדון. המשמעות בפועל היא שרק צרכן אחד מתוך שלושה צרכנים בקירוב טרח להחזיר את מכלי משקה על מנת לקבל חזרה את דמי הפיקדון המגולמים במחירם. בראיה לטווח ארוך הממצאים הם עגומים למדי. בסקר (שנערך בקרב 500 נשאלים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל) נמצא שרק 13% נוהגים להחזיר מכלי שתייה באופן קבוע. מכיוון שכך, במועצה לצרכנות טוענים כי הרחבת חוק הפקדון גם לבקבוקי הפלסטיק הגדולים תגרום לצרכנים הפסד כספי ניכר לצרכנים. מיליון שקל בשנה. מדובר בסכום הגבוה ב- 260 מיליון שקלים מהסכום שנגבה בעקיפין כיום מהלקוחות, כשהללו אינם טורחים להחזיר את הבקבוק בתום השימוש. בפועל, ע"פ נתוני המשרד לאיכות הסביבה כמחצית מ- 550 מיליון מכלים שחלה עליהם כיום חובת פיקדון, מוחזרים על-ידי "אספנים פרטיים" - חברות שעוסקות באיסוף מכלים, כאשר במשטרה מעריכים כי חלק מהחברות הללו מופעלות על-ידי ארגוני פשע. יש לציין כי משטרת ישראל אף ערכה לאחרונה מספר פשיטות ומעצרים, וזאת בחשד שארגוני הפשיעה הונו את תאגיד המיחזור, וגרפו לכיסם מיליוני שקלים. מדובר בגורמים שניסו להונות את התאגיד וחלקם אף נעצר ועדין נמצא בחקירות.

 

תשתית לאיסוף הבקבוקים

 

פלג טוען כי "בהיעדר מקומות זמינים להשבת המכלים, ייאלצו הצרכנים לאגור את המכלים בבית, כשחוסר הנוחות והנפח הגדול עשויים להם לזרוק את הבקבוקים". במסגרת התיקון לחוק הפיקדון, שאושר ע"י הממשלה בפברואר השנה, תוטל האחריות הישירה לאיסוף ולמיחזור מכלי המשקה על יצרני ויבואני המשקאות. כיום מוטל האיסוף על תאגיד המיחזור בבעלות יצרני המשקאות ורשתות השיווק, הפועל כמונופול.

במשרד להגנת הסביבה העריכו כי שינוי החוק יעורר תחרות בין החברות הפועלות בענף, כשהללו יוסיפו מתקנים לאיסוף בקבוקים בפריסה ארצית רחבה. במקביל לכך, שירות האיסוף יתרחב, ותצטמצם מעורבותם של גורמים עבריינים. בפועל העניינים יגאים, ויש קושי רב בהחזרת מכלים על ידי הציבור. מספר המכונות האוטומטיות המקבלות מכלים ומחזירות זיכוי לצרכן אינו מספק כלל ועיקר, וחלק מבתי העסק כלל לא מחויבים לקבל מכלים - בקיוסקים, במסעדות ובבתי קולנוע לא ניתן בדרך כלל להחזיר את המכלים ולקבל את דמי הפיקדון. ברשתות השיווק הגדולות יש סרבול רב בקבלת הזיכוי, בעיקר במקרים שבהם צרכן מגיע עם מספר גדול של מכלים. יש לציין כי הצרכנים יכולים להחזיר את מיכלי המשקה ל

- 14 נקודות איסוף שתאגיד המיחזור הקים בפריסה ארצית, אולם אפשרות זו כמעט אינה מנוצלת ע"י הציבור הרחב. התוצאה בפועל היא שהציבור כמעט שלא מחזיר מכלי משקה, והם נאספים בעיקר על ידי חברות מאורגנות, ובשוליים גם על ידי חסרי בית ועניים. תאגיד אל"ה מצליח כיום לאסוף יותר ממחצית ממכלי המשקה הקטנים בשוק. באשר למכלי משקה גדולים, שאינם נכללים עדיין במסגרת החוק, ורק עשירית מהם נאסף לכלובים שהציבה בערים חברת אביב שבבעלותה מפעל למיחזור פלסטיק ברמת חובב.

 לתאגיד המיחזור יש אפשרות להפעיל לחץ על המדינה בגלל מעמדו המונופוליסטי והעובדה שבלעדיו לא יתקיים החוק. בכל פעם שהוא אינו עומד ביעדי המיחזור מאיים התאגיד בפשיטת רגל ומשיג הקלות מהמדינה. מסקנה זו של פארטו קיבלה חיזוק לאחר שהממשלה נכנעה לדרישות התאגיד והורידה בשנה שעברה את יעד איסוף המכלים למיחזור מ-80% ל-62% בלבד.

בעמותת "אדם טבע ודין" טוענים כי השינוי המרכזי הנחוץ בחוק הוא החלת האחריות הישירה על היצרנים והיבואנים

לאיסוף מיכלי המשקה. זה יהווה תמריץ להגדלת כושר האיסוף שלהם על ידי הצבת נקודות לאיסוף מכלים (מכונות אוטומטיות או אדם שיקלוט את המכלים ויחזיר את הפיקדון) במקומות רבים יותר, מתחנות דלק ועד קרן רחוב.

 

  
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים