מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

דברים שרואים  משם
כדי לקבל תמונת מצב עדכנית על כמה משוקי היעד של יצוא המזון הישראלי, וכיצד ניתן להתמודד בהם על לבו וכיסו של הצרכן המקומי - הפנינו, בעזרתו של משרד התמ"ת, שורה של שאלות לנספחים המסחריים בכמה מדינות.
להלן תשובותיהם.

חיים פלטנר
המשבר הכלכלי העולמי, שיש הטוענים כי עדיין לא הגענו לתחתית, מורגש  היטב בייצוא הסחורות של התעשייה הישראלית בכלל, ותעשיית המזון בפרט. מנתוני מכון היצוא עולה, כי בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יצוא ענף המזון, המשקאות והטבק  ב- 250 מיליון דולר, ירידה של כ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במהלך כל שנת 2008 הסתכם יצוא ענף המזון ב-872 מיליון שקלים,  כשני אחוזים בלבד מכלל הייצוא התעשייתי של ישראל. ברשימת מוצרי המזון המיוצאים בולטים הפירות והירקות המעובדים, הכוללים גם מיצי פירות ורכזים -  המהווים ביחד כ-30% מכלל יצוא מוצרי המזון;  בשר ועופות, מוצרי חלב וגבינה, יין ומשקאות חריפים, ביסקוויטים, וופלים ומוצרי קונדיטוריה ועוד. יצוא הפירות והירקות נכלל בסעיף נפרד, יצוא שלו ייוחד גם פרק נפרד.
היצואנים הישראלים נתקלים כיום בשווקים הנתונים במיתון, הצרכנים מצמצמים  קניות והמחירים  בסימן ירידה, כאשר לכך נוספים קשיים הנובעים מן התנודות החריפות שידעו שוקי המטבע בשנים האחרונות. תנודות, אשר גורמות במקרים רבים לקיצוץ חד בתמורות הכספיות שמקבלים היצואנים הישראלים.

העתיד טמון ביצוא
חרף כל הקשיים הללו,  גוברת בקרב יצרנים רבים הדעה, שהעתיד טמון במידה רבה ביצוא. בשוק העולמי מצוי פוטנציאל גדול לתעשיית המזון שלנו וזאת יודעות גם החברות המובילות בענף- שטראוס, אסם ותנובה, שהפכו לחברות רב לאומיות ומגבירות בשנים האחרונות את פעילותן בחו"ל. "מדינת ישראל פשוט קטנה למידותיה של תעשיית המזון שלנו"- התבטא לא מכבר תעשיין בכיר בענף.
ליצרנים בסדר גודל קטן יותר – החדירה לשוק הבינלאומי קשה יותר, במיוחד בתקופה הנוכחית. החדרת מותג ישראלי בחו"ל כרוכה בהוצאות לא מבוטלות, ויצרנים רבים מתקשים לעמוד בכך. במשרדים הכלכליים מודעים לכך ומבקשים לסייע ליצואנים. במסגרת זאת גובשה לאחרונה במכון היצוא  תכנית שביט. מיכל נאמן, מנהלת פיתוח עסקי של ענף המזון במכון הייצוא, אומרת כי התכנית נועדה לסייע ליצואנים להתמודד עם המציאות הנוכחית. במסגרת התכנית יתמוך המכון בהשתתפותם של יצרנים ישראליים בתערוכות ובפורומים בינלאומיים, באיתור סוכנים ומפיצים וכיוצא באלה. נראה שבכך לא די ויידרשו מהלכים נוספים.

נטלי  גוטמן-חן, הנספחת המסחרית של משרד התמ"ת בבריסל

האיחוד האירופי: הזדמנויות חדשות מזומנות ליצרני המזון הישראליים
היקף יצוא מוצרי המזון, משקאות וטבק מישראל לכלל מדינות האיחוד האירופי עמד בשנת 2008 על 347.6 מיליוני דולרים ( ללא ייצוא של מוצרים חקלאיים ובע"ח). ברבעון הראשון של שנת 2009 חלה נסיגה של כ-20%  (במונחים דולריים) ביצוא מוצרי המזון הישראלים לשוק האירופי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והוא הסתכם בקרוב ל-90 מיליון דולר (על פי מכון היצוא).  עיקר היצוא הישראלי מופנה לצרפת, אנגליה, הולנד, גרמניה, איטליה ובלגיה. 
ש. מה מאפיין את היצוא שלנו למדינות הללו?
ת.  מרבית המזון המיוצא למדינות הללו מאופיין כמזון אתני ומשווק בעיקר לקהל היהודי. מגמה זו הולכת ומשתנה, כאשר יצרנים ישראלים מוכרים יותר ויותר לשווקים הכלליים (מוצרים מצוננים כגון סלטים, תחליפי בשר, ממתקים ועוד).
ש. מהי סביבת השוק והשחקנים הפועלים בה?
ת.שוק המזון האירופי נשען בעיקר על ייצור מקומי ברחבי היבשת, כאשר היקף היבוא של מוצרי מזון מסתכם בכ- 80 מיליארד אירו בשנה (בעיקר מברזיל, ארגנטינה, סין וארה"ב). יבוא המזון מישראל מהווה נתח זעיר ביותר מסך היבוא האירופי, בעוד שלנו האיחוד האירופי מהווה יעד לכמחצית מכלל יצוא המזון הישראלי.  הסיבות להיקפי היצוא הנמוכים לשוק האירופי נעוצות בעיקר בחסרונות היחסיים המובנים ביבוא מזון באופן כללי (עלויות הובלה, לוגיסטיקה מורכבת, חיי מדף קצרים ועוד), אך גם בשל העובדה שהתחרות היא בעיקר מול יצרנים מקומיים ופחות מול יצואנים אחרים מהעולם.
ש. כיצד משפיע המשבר על שוק המזון האירופי?
ת. המשבר הכלכלי מורגש גם בשוק המזון האירופי, אולם באופן פחות משמעותי מאשר בסקטורים אחרים. השינוי היחיד שניתן לצפות בו כרגע, הוא שינוי  המגמה שהתחזקה בשנים האחרונות של גידול בצריכה מחוץ לבית על חשבון הצריכה הביתית, וחזרה לכיוון הביתי. במקביל, מורגשת ירידה מסוימת בהיקפי היבוא של מוצרי מזון לשוק האירופי (מכלל העולם) ובסך הצריכה המקומית של מזון, אם כי טרם פורסמו נתונים רשמיים המאשרים זאת.
ש. האם על היצואנים לאמץ אסטרטגיות חדשות כדי להתגבר על פגעי המשבר?
ת. ראשית, חשוב להזכיר כי בחודשים הקרובים צפוי להיחתם הסכם סחר בין ישראל לאיחוד האירופי, אשר יביא להפחתה משמעותית של המכסים על מוצרי חקלאות ומזון בכניסה לשוק האירופי. ההסכם עשוי להגדיל את הנגישות שלנו לשוק האירופי בתחום, שהוא האחרון שעדיין נהנה  מהגנה על שווקים מקומיים. עוד ניתן לציין, כי כל הזמן צצות הזדמנויות ליצרני מזון ישראלים בתחומים צומחים, כמו השווקים האורגניים, מזון בריאות, מזון נוחות ופתרונות בתחום המזון הפונקציונאלי. לצורך זה יש להמשיך ולסייע ליצרני מוצרי מזון ישראלים לשווק ברשתות הקמעונאיות האירופיות, למתג את מוצרי המזון שלנו כמוצרים איכותיים ולעודד שיתופי פעולה בין יצרנים ישראלים ואירופים בתחומים כמו מו"פ טכנולוגי של מזון ועוד.
הרחבת כלי המימון הממשלתי לפעולות, המיועדות לעודד מהלכי שיווק מאומצים, כגון פרויקט שבוע מזון ישראלי בקמעונאיות ורשתות השיווק, יתרמו להגברת כושר החדירה לשוק האירופי.
ש.האם כדאי  ליצואנים להסיט את היצוא לשווקים חדשים?
ת. מחקרים מראים, כי שיעור צמיחת צריכת המזון לנפש במדינות מזרח אירופה (שהצטרפו בשנים האחרונות לאיחוד האירופי) הינו גבוה משמעותית מאשר במדינות מערב אירופה הותיקות. יצרניות מזון ישראליות זיהו מגמה זו, ובמקביל להרחבה של פעילות הייצור למדינות מזרח אירופה, הן כובשות בהדרגה גם נתחים גדלים בהיקפי צריכת המזון (הכוונה היא לחברות כגון: תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות ועוד). אנו מאמינים, כי עדיין קיים פוטנציאל גבוה בשווקים אלו לחברות מזון ישראליות נוספות (במדינות שזה מכבר הצטרפו וכן במדינות המועמדות להצטרף בשנים הקרובות לאיחוד האירופי – כמו קרואטיה, מקדוניה ואחרות).  
ש. האם עדיין קיים באירופה חרם על מוצרים ישראלים?  
ת. לגבי נושא החרם על מוצרים ישראליים (ברמת האיחוד האירופי), חשוב לציין, כי הלחץ שמפעילים ארגונים פרטיים לא מתורגם בפועל לשום מהלך רשמי של רשויות האיחוד האירופי כנגד יצרני מזון ישראלים. 
 
גיל ארז, הנספח המסחרי בבריטניה
בריטניה: לתחום המזון פוטנציאל גדול גם בשנים הבאות

בריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, השלישית ביבוא שירותים והחמישית ביבוא סחורות.  ככלכלה פתוחה עם 61 מיליון איש, היא מהווה מרכז פיננסי ומסחרי אטרקטיבי ליצואן הישראלי.
המגמה הרווחת כיום בעקבות המצב הכלכלי, היא מעבר לרשתות זולות (Discount), כאשר תחום המזון ממשיך להיות בעל פוטנציאל גדול ביותר גם בשנים הבאות. אחת הרשתות שבמגמת עלייה בשנה האחרונה היא רשת Aldi .
יבוא המזון מהווה נתח נכבד בסל המוצרים של הרשתות. לדוגמא, בתחום הפירות, 90% מהפירות שנצרכים בבריטניה הם פירות מיובאים. שוק זה מוערך בכ- 7.6 מיליארד ליש"ט.
בתחום היין לדוגמא: בריטניה מייבאת יין יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם והבריטים שותים כעת 12% יותר מאשר שתו לפני חמש שנים. הצפי שהתופעה תלך ותגבר.
ש. כיצד משפיע המשבר הנוכחי על היצוא שלנו לבריטניה?
ת. נתונים לגבי היבוא מישראל בחודשיים הראשונים של שנת 2009, לעומת תקופה מקבילה בשנה הקודמת, מראים שקיימת מגמה מעורבת ביבוא מישראל בתחום המזון: במקצת מן ענפים נרשמו ירידות חדות ובמקצתן עליות חדות. (נתוני מכון היצוא מצביעים על ירידה  של כ-11% ביצוא המזון לבריטניה ברבעון הראשון).
יש לקחת בחשבון ששוק זה מושפע עד מאד מעונתיות, הקשורה במיוחד למוצרי מזון כשרים המיועדים לאוכלוסיה היהודית בבריטניה.
ש. כיצד נראה המשבר בתחום הפירות והירקות?
ת. משיחות עם מנהלים בחברות היצוא הישראליות נראה, שמגמה זו של קיטון (בעיקר בשוק הפירות והירקות שמהווה נתח גדול ביצוא המזון מישראל), היא מגמה מתמשכת בשנתיים האחרונות. ההסברים לכך רבים וחלקם נובעים לא רק ממצב פוליטי – מדיני, אלא גם מהעובדה שלישראל לא תמיד יש די היצע בכדי לענות על הביקוש. למשל, הקרה שפגעה אשתקד קשות בגידולים החקלאיים בישראל, וגרמה לכך שלמרות ביקוש מאד גדול בבריטניה למוצרים מישראל, לא היתה די  תוצרת חקלאית למשלוח.
גורם נוסף שיש לקחת אותו בחשבון היא הירידה החדה בערך הלי"שט מול כל המטבעות בעולם, שהקטינה את  כדאיות היבוא ממדינות שונות, ביניהן ישראל. זאת בנוסף ללחץ הכבד של הרשתות על הספקים להוריד מחירים בצורה דרמטית.
ש. האם עדיין מוטל חרם על מוצרי מזון המיובאים מישראל?
ת. אין בידינו נתונים רשמיים מבוססים, על כך שרשת מזון כזאת או אחרת מחרימה באופן מובהק את המוצרים מישראל. יתכן ש"חוסר העדפת" מוצרים מישראל משפיע על מגמת הירידה שאנו רואים בפירות וירקות ובמוצרי חלב. עם זאת, רשתות המזון, מצידן, מדווחות כי לא חוו ירידה ברכישת מוצרים מישראל. 
 
 
אדי שטיינבוק, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת ברוסיה

רוסיה: המשבר הכלכלי צמצם את היקף היצוא  בכ-20%
היקף יצוא המזון הישראלי לרוסיה הגיע בשנת 2008 לכ-200 מיליון דולר. רשימת המוצרים שיובאו מישראל כללה ברובה פירות וירקות ומוצרי צמחים.
ש. כיצד פגע המשבר הכלכלי ביצוא שלנו לרוסיה?
ת. היצואנים הישראלים משווקים בעיקר לשוק הפרימיום ברשתות  וזהו השוק שנפגע בצורה קשה למדי מן המשבר. הנתונים מראים, כי המשבר הביא לירידה של כ-20% ביצוא המזון הישראלי לרוסיה ברבעון הראשון של 2009.
ש. כיצד ניתן להתמודד עם המשבר בשוק הרוסי?
ת.  נראה לי, כי החברות הישראליות יכולות להתמודד עם המשבר הכלכלי בכמה דרכים, בהן - גיוון רב יותר בתמהיל המוצרים שהן שולחות לרוסיה, ובמקביל עליהן לחדול מהתמקדות בשוק הפרימיום בלבד.
ש. מהי סביבת השוק שבה פועלות חברות היצוא הישראליות?
ת. סביבת השוק מאופיינת בגידול מתמיד בחלקן של רשתות השיווק הקמעונאיות. המשבר הכלכלי פגע קשה בחלק מן הרשתות, וחלקן לא ישרדו את המשבר.  לאור זאת, צפויה קונסולידציה בענף ורשתות שהתרחבו מהר מדי יירכשו ע"י מתחרים.
ש. מהו הפוטנציאל הגלום בשוק הרוסי?
ת. למרות המשבר החריף הפוקד כיום את השוק הרוסי, קיים בו פוטנציאל רב, ויש לזכור כי שוק זה צמח בשנים האחרונות בשיעורים דו-ספרתיים. נקודה נוספת שיש להדגיש בהקשר לכך- רוסיה מייבאת מחו"ל יותר מ-50% מן התוצרת החקלאית שהיא צורכת.
ש. כיצד ניתן לסייע ליצואנים ישראלים, המקיימים קשרי סחר עם רוסיה?
ת. נושא המימון הוא הבעיה הקשה ביותר, שעליה מדברים  כיום יצואנים ישראלים. לפיכך, הממשלה יכולה לסייע  ליצואנים על ידי הרחבת המסגרת של ביטוח סיכוני סחר חוץ. 
 
יאיר שירן הנספח מסחרי של משרד התמ"ת בניו-יורק
ארצות הברית: העתיד טמון בשוק הכללי
 
יצוא המזון מישראל לארצות ברית גדל בהתמדה בעשור האחרון. מלכתחילה, יועדו המוצרים הללו לשוק הכשר ונמכרו בחנויות קמעונאיות, לחנויות העוסקות במכירת מזון אתני וכן אפשר היה למצוא אותם באגף הכשר  בסופרמרקטים המצויים באזורים עם ריכוזים גדולים של אוכלוסיה יהודית. המבצע שהושק ב-2002 תחת השם Fine Food from Israel , שאורגן  על ידי מכון היצוא בשיתוף עם המשלחת הכלכלית של ישראל לצפון אמריקה,  ושורה של יצואנים ומפיצים ישראלים מובילים, נתן דחיפה רבה ליצוא הישראלי לצפון אמריקה. כבר בשנה הראשונה נרשם גידול של 24% ביצוא המזון הישראלי ליבשת זאת, גידול שנמשך בהתמדה עד 2008. השנה, ברבעון הראשון, השתנתה התמונה והייצוא קטן ב- 11%( על פי נתוני מכון הייצוא).
ש. היכן אפשר למצוא כיום את מוצרי המזון מישראל?
ת. כיום, בנוסף לחנויות קמעונאיות ניתן למצוא את מוצרי המזון והמשקאות מישראל גם בשורה של סופרמרקטים ורשתות דוגמת Albertson, ShopRite, Associated, Price Chopper, A&P, Waldbaum's, Kings, Acme, Ralphs, Winn Dixie, Pulix,  Wegmen's, Fairway Market  . לרוב, המוצרים הישראליים ממוקמים באגף הכשר. עם זאת, כמה מותגים כבר מצאו את דרכם אל המדפים הרגילים. מהלך כזה כרוך בתשלום עבור המקום על המדף וניהול מבצעים לקידום מכירות, דבר שבו מתקשות לעמוד חברות ישראליות רבות.
ש. אם כן, אילו מהלכים יכולים להגדיל את יצוא המזון לשוק האמריקאי?
ת. מהלכים מוצלחים היו אלה שאורגנו על ידי מכון היצוא בשיתוף עם המשלחת הכלכלית בצפון אמריקה,  אשר הפגישו בארץ נציגי רשתות גדולות דוגמת Wegmen's    ו- Winn Dixie, רשת מובילה  בפלורידה ובדרום  ארצות הברית, עם נציגים של תעשיית המזון הישראלית. לאורחים נתנה אפשרות לראות מקרוב את המוצרים המקומיים. בעקבות זאת זומנו יצרנים ישראליים להשתתף במבצעי מכירות  בארצות הברית ויש גם כוונה להגדיל את מספר המותגים הישראליים שיימכרו בהן.
ש. כיצד השפיע המשבר הכלכלי הנוכחי על היצוא שלנו לארה"ב?
ת. המותגים הישראליים נחשבים בארצות  הברית למוצרי פרימיום, בעלי איכות גבוהה ותג מחיר גבוה. זו גם הסיבה לפגיעה המיידית בהם בעקבות המשבר הכלכלי, כאשר הצרכנים נאלצים לצמצם בהוצאות. כדי לשמור על כושר התחרות שלהם בשוק האמריקאי חייבים היצרנים להציע לקמעונאים בארה"ב מחירים נמוכים יותר, לצד שרות מעולה, וכן להפגין נוכחות רבה באירועים כמו מבצעי טעימות ותכניות נוספות לעידוד המכירות של המוצרים שלנו.
ש. האם יש צורך לשנות אסטרטגיות קיימות כדי להגדיל את המכירות בשוק  הזה?
ת. בהקשר לכך אזכיר את אירוע הטעימות של יינות ישראל, שנערך בחודש פברואר השנה בניו יורק, ביזמת מכון היצוא ובשיתוף עם המשלחת הכלכלית.  באירוע השתתפו נציגי יקבים רבים מן הארץ, ואפשר לראות אותו כמהלך ראשון, מאורגן ומתוכנן, שנועד לקדם את כניסתם של היינות שלנו לשוק הכללי ולא רק לשוק הכשר. האירוע, שבו השתתפו כמאתיים אנשי מקצוע בתחום היין- יבואנים, מפיצים, נציגי רשתות שיווק ועיתונאים, משקף את האסטרטגיה המנחה כיום את המשלחת הכלכלית בניו יורק - לחרוג עם המוצרים הישראליים מתחומי המזון הכשר, ולהיכנס יותר לתחומי  המזון האתני (מזון ים תיכוני) והמזון הבריא. המהלך הזה עשוי לגרום לקפיצת מדרגה ביצוא המזון  והמשקאות מישראל, הן בנפח והן בתמורות הכספיות.  
 
 
 

התפלגות יצוא המזון*  
לפי גושים גיאוגרפיים, במיליוני דולרים, ומשקלם היחסי בכלל היצוא 
סה"כ יצואמזון, משקאות וטבק ע"פ גושים
רבעון 1 2009
רבעון 1 2008
% שינוי
משקל 09
שאר אירופה
19.6
32.8
-40%
10%
האיחוד האירופי
90
113.9
-21%
47%
אסיה
22.8
25
-9%
12%
צפון אמריקה
40.1
45
-11%
21%
דרום ומרכזאמריקה
3.4
3.6
-6%
2%
אפריקה
3.9
3.3
18%
2%
שאר העולם
10.4
17.4
-41%
6%
 

*המקור: מכון היצוא 

 

 

הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל

דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
   
   

 

  

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים