יצואנים בצרות
השפעת המשבר באירופה על היצוא בענף המזון

המשבר באירופה הביא לשחיקה חדה ומתמשכת של כ-15% בשערו של היורו. מי שנפגע בענף המזון הישראלי הם בעיקר יצואני הירקות והפירות לאיחוד האירופי, מי שקולט כ-72% מכלל יצוא הירקות והפירות שלנו. כל עוד תימשך קריסתו של היורו, יסבלו היצואנים  הישראלים מרווחיות נמוכה  ולעתים  גם הפסדים.

תחקיר מאת
חיים פלטנר
                        

תעשיית המזון הישראלית ידעה בשנים האחרונות טלטלות לא מעטות. תחילה, הייתה זו הסחרחורת שפקדה את מחיריהם של חומרי הגלם בעולם. לאחר מכן, בשנת 2008, בעקבות  התמוטטות הבורסות בעולם, נפגע השוק האמריקאי ושערו של הדולר ירד בשיעור חד, למגינת לבם של היצואנים לגוש הדולר. לאחר שבשוק האמריקאי נרשמה באחרונה התייצבות מסוימת, הגיע תורה של אירופה – המשבר החמור שאליו נקלעה יוון והחששות מפני אפקט הדומינו, זעזעו את שוקי הכספים בכל העולם וגרמו מאז תחילת 2010  לשחיקה חדה ומתמשכת של כ-15% בשערו של היורו. הפעם -  הנפגעים העיקריים הם היצואנים  שמוכרים את תוצרתם לאיחוד האירופי, שאליו מופנית כמחצית מכלל היצוא של תעשיית המזון הישראלית. בתחום החקלאי, האיחוד האירופי קולט כ-72% מכלל יצוא הירקות והפירות שלנו!
בתעשיית המזון הישראלית הורגשה כבר אשתקד, ב-2009, השפעתם של המשברים הללו. לאחר 9 שנים של צמיחה  ביצוא, נרשמה  לראשונה  ירידה של 18% ביצוא, לעומת התקופה המקבילה אשתקד וסך יצוא מוצרי המזון הסתכם ב-721 מיליון דולר בלבד. לאחר שאשתקד נרשמו ירידות ברוב ענפי היצוא המיועדים לאיחוד האירופי ולארצות הברית, הסתמן ברבעון הראשון של 2010  שיפור מה בתמונת המצב.
 
2010 – שיפור מסוים בנתונים
מנתוני מכון היצוא עולה, כי ברבעון הראשון של 2010  יצוא ענף המזון הסתכם בכ-194 מיליון דולר, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול ברבעון זה נרשם בתחום עיבוד בשר ועופות, שרשם עלייה של 19% לכ-11.1 מיליון דולר. מנגד, בסעיף טחינת תבואה וגריסתה, המהווה כ-9% מסך הייצוא בענף המזון,  נרשמה ירידה של כ-8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, לכ-17.9 מיליון דולר. בסקטור המוביל ביצוא ענף המזון -  הפירות והירקות המעובדים - המהווה כ-31% מסך הייצוא בענף, נרשם גידול של 1% בלבד והיקפו הגיע לכדי 61 מיליון דולר (ראו הטבלה המצורפת).
 
המקור: מכון היצוא

חלוקת היצוא בענף המזון לפי יעדים גיאוגרפיים, מראה כי  היצוא לאיחוד האירופי, שאליו מופנים 48% מכלל יצוא ענף המזון הישראלי, גדל במהלך הרבעון הראשון ב-4% והסתכם  ב-93.4 מיליון דולר. גם ביצוא לצפון אמריקה נרשמה עליה, בשיעור של 14%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והיצוא הסתכם בכ-45.8 מיליון דולר. לצפון אמריקה מופנה כיום כרבע מכלל יצוא המזון מישראל.  ביצוא לארצות הברית, המהווה את מרבית היצוא לצפון אמריקה, חל גידול של 28%. באסיה, לעומת זאת,  הסתמנה מגמה הפוכה – כאן ירד היקף היצוא בכ-11% והיצוא הסתכם  ב-20 מיליון דולר (פרטים נוספים בטבלה המצורפת, כאן בהמשך).
האם נתונים אלה, המתייחסים לאיחוד האירופי ולצפון אמריקה, הם בבחינת האור בקצה המנהרה? ספק אם בימים  סוערים אלה מישהו מאנשי המקצוע יהיה מוכן להמר על כך. מכל מקום, דבר אחד ברור- כל עוד תימשך קריסתו של היורו, הנמשכת גם בשעת כתיבת דברים אלה, חלק הארי של היצוא שלנו, החשוף לתהפוכות המטבע האירופי, ימשיך להניב ליצואנים  הישראלים ריווחיות נמוכה  ולעתים  גם הפסדים.
כדי להעמיד דברים בפרופורציה כדאי לציין, כי יצוא תעשיית המזון הישראלית מהווה פחות מ-2% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל, כולל יהלומים, שהסתכם אשתקד  ביותר מ-44 מיליארד דולר. ככלל, תעשיות  מזון בדרך כלל מתמקדות בשל אופיין המיוחד בשוק המקומי. אולם שוק זה קטן על מידותיהן של חברות ישראליות גדולות, דוגמת אסם נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה, שפעילות כיום בחו"ל ואף מחזיקות בחברות ובמפעלים מקומיים. נתוני היצוא של ענף המזון הישראלי אינם כוללים את פעילותן בחו"ל של החברות הללו מחוץ לישראל.
פריגת – הריווחיות נפגעה בצורה רצינית
המותג פריגת מוכר היטב בארץ וגם בעולם. פריגת הוא כיום המותג המוביל בתחום המיצים בישראל וניצב במקום שני בתחום המשקאות בארץ לאחר קוקה קולה. בנוסף לייצור מיצים ושיווקם בשוק המקומי, עוסק המפעל השוכן בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, בפיתוח טכנולוגיה  וביצוא של רכזים ובסיסים ליצרני מיצים בששים מדינות.  למעשה, 75% מכלל הפעילות היא בתחום היצוא, שנאמד בכ-130 מיליון דולר. היצוא לאיחוד האירופי מהווה כ-35% מכלל היצוא של פריגת.
אפרים רנרט, מנכ"ל פריגת, זוכר היטב את  המשבר  שהתחולל ב-2008 בארצות הברית ואשר גרם לנפילה חדה בשערו של הדולר ולפגיעה קשה ברווחי המפעל.
האם הגדלתם אז את פעילותכם באירופה על חשבון השוק האמריקאי?
בגדול, אנו מייצאים לכל השווקים כל הזמן. אין לנו בעיה של מכירת תוצרת, מה שאנו מייצרים נמכר, אבל כאשר שערי המטבעות יורדים בחדות גם הריווחיות נפגעת בצורה רצינית.
האם חשים כבר בירידה בכמויות הנמכרות באירופה?
עדיין מוקדם לומר, עם זאת אנו קשובים לדבריהם של לקוחותינו, שעמם נמנים היצרנים הגדולים בעולם לייצור מיצים והם כבר חשים ירידה בביקושים.
מה בדעתכם לעשות עתה לנוכח השחיקה בשער היורו?
לפי שעה, אנחנו ממשיכים לשרת את לקוחותינו ובוחנים יחד עמם  את המועד שבו נעבור למחירים דולריים. בינתיים,  אנו סופגים את ההפסדים. אדגיש, כי  לקוחות כאלה  לא זורקים. צריך גם לזכור, כי באזורים  אחרים בעולם אנו מוכרים בדולרים, כך שלא הכל נפגע.

"שרק לא יפריעו לנו להמשיך ולייצא"
רנרט מוסיף ואומר, כי עד כה לא שינה המפעל את תכניותיו בתחומי הפיתוח וההשקעות. "התעשיה שלנו  - הוא מדגיש -  היא רב שנתית, החוזים הם שנתיים ונחתמים ברבע האחרון של השנה ובתחילת הרבעון הראשון של השנה החולפת". לדבריו, בעקבות המשבר הנוכחי לא נשקלת תכנית התייעלות ואין קיצוצים בכוח אדם, שבו הוא רואה את אחד הנכסים הטובים והחשובים שיש לפריגת.
האם אתה מצפה לסיוע ממשלתי לנוכח המשבר האחרון?
אני סבור שעל הממשלה למנוע מספקולנטים בינלאומיים להשפיע על חוזקו של השקל בארץ. במקביל, אני מצפה מן הממשלה שתספק  לנו את השירותים שכל יצואן מקבל בעולם - בראש וראשונה שהנמלים יעבדו כיאות, ללא שביתות איטלקיות וגם יבוטלו החסמים הביורוקטיים בבדיקות שעורך משרד הבריאות בנמלים, חסמים הגורמים לעיכובים מיותרים במהלך שחרור סחורות וחומרי גלם. יש לנו מוצרים טובים
עם טכנולוגיה אדירה, שרק לא יפריעו לנו להמשיך ולייצא.
גלעם -  המשבר השפיע באופן דרמטי
גם בקבוצת גלעם חשים היטב בשחיקה שחלה בתקופה  האחרונה בשערו של היורו. לקבוצה מפעל השוכן בקיבוץ מענית, שהוא גם הבעלים של המפעל. קבוצת גלעם מייצרת עמילן, גלוקוזה ופרוקטוזה - חומרי גלם המיועדים לתעשיית המזון. בנוסף, משמש העמילן המיוצר במפעל גם לתעשיות הנייר, קירות גבס, קרטון, טקסטיל ואפילו לתעשיית הסבון. בבעלות הקבוצה גם שני מפעלים באירופה המייצרים תערובות המתקה נוזליות, המיועדות לתעשיית המזון. היקף הפעילות הגלובלית של הקבוצה נאמד ב-120 מיליון דולר, כאשר היצוא מסתכם בכ-60 מיליון דולר.
אלון הימן, סמנכ"ל השיווק של גלעם, אומר כי שוק היעד העיקרי של הקבוצה נמצא במערב אירופה, לצד פעילות גם במזרח אירופה. "המשבר משפיע עלינו באורח דרמטי - אומר אלון -  מכיוון שאת חומר הגלם אנו קונים בדולרים, בעוד שמרבית המוצרים שלנו נמכרים ביורו. אנו חשים היטב בשחיקה של 15% במטבע האירופי. במפעל יצור כשלנו, שבו אין מרווחים של עשרות אחוזים, מצב כזה נוגס קשות בריווחיות". גלעם פנתה בשנים האחרונות גם לשווקים חדשים, כמו יפן, דרום קוריאה, דרום אפריקה ורוסיה, והמכירות בשווקים הללו ממתנות בקצת את המכה.
חומרי הגלם שמייצרת קבוצת גלעם חיוניים למפעלי מזון בכל רחבי העולם, ובתחום הפרוקטוזה הגבישית נמצאת הקבוצה במקום שני בעולם.  בשלב זה עדיין יש ביקוש גדול  למוצרי גלעם, אולם המשבר הכלכלי ואוירת המיתון באירופה כבר מתחילים להטות את  המחירים כלפי מטה. התחושה היא שהמתחרים בעולם נאבקים  על אותם נתחים, בשוק שהצפיפות בו הולכת וגדלה. במצב כזה הפגיעה ביצואן הישראלי כפולה - גם שחיקה של 15% ביורו  וגם ירידה במחירים.
 גם בגלעם מבינים, כי הסטה מהירה  ומלאה משווקים ישנים לחדשים איננה ריאלית.  "אנחנו חברה ותיקה, בת 70 שנה, ואיננו מתכוונים לאבד שווקים או לשבור חוזה עם לקוח בעיתות  משבר,  בגלל לקוח מוצלח יותר ביבשת אחרת" - אומר אלון הימן. "זו איננה ראיה לטווח ארוך, מה גם שתמיד קיימת האפשרות שכולם יעשו זאת וכך 'יהרגו' את שאר השווקים". יחד עם זאת מנסים בשוליים להגדיל את המכירות בשווקים ריווחיים יותר ובמקביל להצטמצם, להתייעל ולבחון בשבע עיניים כל דולר ושקל שמוציא המפעל, עד יעבור זעם.
 
כיצד שומרים על לקוחות בעתות משבר?
בכל הנוגע ליצוא, דומה שענף היין בישראל עדיין נמצא בראשית הדרך, חרף העובדה שיינות רבים מתוצרת ישראל זכו בשנים האחרונות לשבחים ולפרסים רבים בחו"ל. אשתקד הסתכם היצוא ב-19 מיליון דולר, וחרף המשברים בשוק הבינלאומי, יצרנים לא מעטים נושאים את מבטם לשוקי חו"ל.  "השוק הישראלי קטן עבורנו, ואם אנו חפצים לגדול ולהתפתח  צריך לפעול מעבר לים", אומר מוטי טפרברג, מנכ"ל יקב טפרברג 1870. היקב הוותיק עבר בשנים האחרונות  מיתוג מחדש, וגם הגדיל את פעולות השיווק בארצות הברית ובאירופה, שאליה מופנים כ-60 אחוז מכלל היינות שהיקב מייצא. היקף היצוא שלו נאמד בכ- 3.5 מיליון דולר בשנה.
ב-2008 חווה היקב את המשבר בארצות הברית ואף הצליח לעבור אותו בשלום. " הבעיה אז היתה כיצד לשמור על הלקוחות שלנו, בהן מסעדות רבות, ברובן לא כשרות, המגלות ענין רב דווקא ביינות כשרים" - אומר מוטי טפרברג. " בארצות הברית לא נטשנו לקוחות ושמרנו על פרופיל נמוך, משמע לא פתחנו מסעדות וחנויות והסתפקנו ברווחים קטנים, לעתים גם הפסדנו ובלבד שלא לאבד את השוק הזה".
"המצב מחייב עירנות מתמדת"
במקביל, הגדיל היקב את פעילותו באירופה ורווחים שצבר שם העביר לטובת הפעילות בארצות הברית.
עתה, בעקבות המשבר באירופה, חוזרת ונשנית התמונה בצרפת, אנגליה ומדינות נוספות שאליהן טפרברג מייצא את יינותיו. כיוון שהיקב מייבא מאירופה חלק ניכר מחומרי הגלם שלו, השחיקה ביורו פועלת גם לטובתו, וכיום היקף הקניות שלו באירופה גדול מהיקף המכירות.  "מצבנו בכלל לא רע" - מסכם מוטי טפרברג את תמונת המצב. "יחד עם זה, המצב מחייב עירנות מתמדת, שינוי תמהילים ופיתוח מוצרים זולים, ומה שלא פחות חשוב - שיתוף פעולה עם הלקוחות והסתגלות הדדית למציאות החדשה, רק כך ניתן לצלוח משברים כאלה".  וכך, למרות הכל, יקב טפרברג, המייצר יינות כשרים בלבד, ממשיך לפתח את פעילותו באירופה ובמקביל פונה לשווקים חדשים, דוגמת יפן, סין ורוסיה. היעד -  לפרוץ מעבר לתחומי השוק היהודי המסורתי ולהיכנס לשווקים שבהם יש  למזון כשר וליין כשר יתרון יחסי, מעבר למשמעות הדתית.   

ירקות - עיקר היצוא מופנה למערב אירופה
1.217 מיליארד דולר- זה היה  ערך היצוא החקלאי הטרי בשנת 2009.  נתון זה משקף גידול של כ-84 מיליון דולר לעומת  2008. ועוד נתון שצריך לחזור להדגיש - 72% מכלל היצוא הזה  מופנים לאיחוד האירופי. את חלק הארי מכלל היצוא החקלאי מהווה יצוא הירקות, שהסתכם אשתקד ב-510 מיליון דולר ואשר רובו נשלח למדינות במערב אירופה, המצויות בעצם ימים אלה בעיצומו של משבר פיננסי וכלכלי.
המקור: משרד החקלאות
 
"עיקר היצוא שלנו  מוטה למערב אירופה - זהו שוק פרמיום עבור הירקות שלנו שמגיעים לשווקים הללו בעונות שבהן אין מגדלים אותם שם, או שבכלל אין מגדלים אותם  באירופה" - מסביר אברהם (נונה) ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים. " בשל הביקוש לירקות הישראליים הם נהנים בתקופות הללו מערך מוסף גבוה". כאשר מחמיר המצב הכלכלי, מדרך הטבע קטנים הביקושים וארליך כבר מצביע על נתונים הצופים בעונת היצוא הנוכחית (אוקטובר 2009- אוקטובר 2010) ירידה משמעותית ביצוא הירקות, שיסתכם בכ- 500 אלף טונות לעומת 610 אלף טונות בעונה הקודמת 2008-2009. יצוא הירקות בעונה הנוכחית עשוי לרדת לכדי כ-420 מיליון דולר, לעומת כחצי מיליארד דולר  בעונה הקודמת.
מחירי הגזר ירדו עד 40%
הירידה במכירות באה לידי ביטוי משמעותי ביצוא תפוחי האדמה, המוצר המוביל מבחינת כמויות, והעונה יסתכם היצוא בכ-170 אלף טונות לעומת 220 אלף טונות בעונה קודמת. המגדלים כבר ראו את הנולד והקטינו מיזמתם שת שטחי המזרע. כל הכמות נמכרה במחירים סבירים, אבל השחיקה ביורו וגם בלירה שטרלינג פגעו קשות בריווחיות המגדלים. פגעי מזג האוויר באירופה, היטיבו השנה עם מגדלי הפלפל, והתוצרת הישראלית זכתה לביקושים נאים וגם למחירים גבוהים יותר מאשתקד, אך גם כאן השחיקה ביורו השביתה את שמחת החקלאים. הגזר-  אחד משלושת הירקות העיקריים שישראל מייצאת - זכה בעונה הקודמת לביקושים גדולים במערב אירופה וברוסיה, שהיא יעד היצוא העיקרי לגזר הישראלי. בעקבות זאת הזדרזו החקלאים והגדילו השנה את השטחים, מתוך כוונה לנצל את ההצלחה ולהגדיל את היצוא. לאכזבתם התברר להם, כי החקלאים במערב אירופה הצליחו השנה לספק את רוב הביקושים לגזר, כך שהגזר הישראלי נמכר בכמויות קטנות מן המתוכנן והמחירים היו נמוכים עד 40% מאלה שקבלו אשתקד. ואם לא די בכך, גם התמורות הללו נשחקו בכ-15% בשל שחיקת היורו. ואם מוסיפים לכך את נטל ההוצאות הקבועות אזי הפגיעה בחקלאי היא קשה יותר.
"אני יודע על חקלאים המגדלים תפוחי אדמה, אשר החליטו שלא לגדל ירק זה בעונת הסתיו ולהמתין לעונת האביב הבאה" -  מספר נדב פלג, מנהל ענף תפוחי האדמה במפעלים האזוריים אבשלום. מפעלים אלה  משווקים בארץ ובחו"ל תפוחי אדמה וגזר שמגדלים החקלאים בדרום הארץ, ובעונה הנוכחית כבר יצאו כ-35 אלף טונות של תפוחי אדמה. מדובר בין השאר בחקלאים, אשר השקיעו בשנים האחרונות כספים רבים בהכשרת חלקות לגידול תפוחי אדמה, קנו ציו
"היורו עשוי לשנות כיוון"
קריסתו של היורו מאז תחילת השנה והפגיעה ביצואנים הישראלים, אינה מעסיקה רק  תעשיינים וחקלאים, המייצאים למדינות האיחוד האירופי. הנושא חוזר ועולה כמעט בכל פורום כלכלי שנערך בימים אלה. בנושא זה שוחחנו עם פנחס לנדאו, יועץ  כלכלי ופיננסי עצמאי, המשמש גם כפרשן בעיתונות הכלכלית.
מר לנדאו, האם  בתקופה הקרובה יש סיכוי להתאוששות היורו?
כן, בהחלט. העובדה היא, שזה כחצי שנה אנו צופים בהיחלשותו של היורו, ומטבע הדברים אין שוק שהולך לאורך זמן בקו ישר ובאופן חד  כיווני. מכל מיני סיבות, בעיקר טכניות, אבל הגיוניות, בהחלט יתכן שנראה שינוי כיוון זמני בשערו של היורו. גם אם אתה הכי פסימי בעולם לגבי עתיד היורו, זה  לא אומר שלתקופה מסוימת   לא יכול להתחולל שינוי במגמה. מאד סביר שזה יקרה. אולי זה כבר התחיל, כי בשלב מסוים הייתה התאוששות קלה מנקודת השפל האחרונה,  וזה בהחלט יכול  להימשך.
האם תהליך כזה לא צריך להיות מלווה בשיפור הכלכלה האירופית?
לא, זה אינו מוכרח להיות מלווה אחד לאחד ביציאה מן המשבר הכלכלי. במהלך השחיקה עשה המטבע האירופי כברת דרך רצינית ואני יכול להציג בפניך 10 נימוקים מדוע היורו ימשיך לרדת. להערכתי זה בהחלט אפשרי, סביר והגיוני שהוא יעשה תיקון, ולו רק מפני שכל העולם כבר החליט שהוא ימשיך לרדת, ומכר אותו. לכן, בהחלט יתכן מצב זמני של תיקון, והוא איננו קשור לנתונים הכלכליים השוטפים של השבוע או החודש האחרון.
משמע, אין כרגע אפשרות שמסגרת האיחוד האירופי תתפרק?
 גם מי שסובר שזה יקרה, מבין שזה לא יקרה מהיום למחר. לא החודש ולא השנה. זהו תהליך ארוך שיכול להיות שיהיה יותר קצר ממה שאנו מעלים בדעתנו, אך זה לא עומד לקרות בתקופה המיידית.  
כלומר אין סיכוי שהיורו יתבטל ונחזור בקרוב למרק הגרמני ולפרנק הצרפתי?
לא בשבועות ובחודשים הקרובים. יש הרבה כבלי הגנה ובלימה והמדינות החברות באיחוד יעשו מאמצים אדירים כדי למנוע אפשרות כזאת. אם זה יקרה, לדעתי זה סיפור של עוד שנתיים- שלוש.
ישנה גרסה לפיה חולשת היורו דווקא מיטיבה עם חברות האיחוד האירופי, ובסופו של דבר תתרום  להבראת הכלכלה האירופית, האומנם?
זה ברור, פיחות בשער היורו מאפשר ליצואנים  האירופיים למכור בחו"ל את תוצרתם בתנאים נוחים יותר, וזאת בניגוד למצבם של היצואנים הישראליים כיום, שהשקל החזק מקטין את תמורות היצוא שלהם בשקלים. אלו שני צדדים של אותו מטבע.
 
ד השקיה, רשתו את השטחים וכיוצא באלה. לדברי פלג, חקלאים שלא עשו השנה הגנות כנגד ירידת ערכו של היורו נכוו קשות.
החרם – מכה נוספת ליצוא החקלאי
ואם לא די בקריסת היורו, נוספה באחרונה מכה נוספת ליצוא החקלאי, תופעה שהולכת ומחריפה  בימים האחרונים- החרם שמוטל באירופה על תוצרת  חקלאית שמקורה בשטחים שמעבר לקו הירוק. "כבר עתה ברור, שלקראת השנה העונה הבאה יצטרכו החקלאים להיערך מול שתי בעיות  לא קלות- הפערים בשערי המטבעות והחרם" - אומר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות. הנפגעים העיקריים מן החרם הם לפי שעה החקלאים בבקעה, המייצאים כמויות ניכרות של פלפל ותבלינים, שזכו בשנים האחרונות לביקושים גדולים וגם למחירים טובים בשוקי אירופה. יפרח  מודע למקרים שבהם רשתות שיווק בהולנד בטלו ברגע האחרון הזמנות של ירקות שמקורם מן הבקעה.  בעקבות זאת נאלצו חברות היצוא להפנות את המשלוח לאנגליה, אולם גם שם סרבו לקבל אותו ובלית ברירה הפנו אותו למדינה שלישית. מובן שמקרים כאלה, המגדילים את עלויות ההובלה, פוגעים אף הם בריווחיות של היצואן.
  "במידה שהיצוא שלנו יקטן בשיעור משמעותי - מזהיר יפרח -  אזי השוק המקומי יוצף בתוצרת חקלאית, מעודפים שיועדו במקורם ליצוא, דבר שיגרום למפולת מחירים בארץ". משבר כזה עלול לפגוע גם במקורות התעסוקה בפריפריה, שם ממוקמים  מפעלים לעיבוד ירקות ופירות ליצוא. יפרח חוזר ומדגיש, כי החקלאים לא אשמים בקריסת היורו וגם לא אחראים למצב הפוליטי ועל הממשלה  להתערב ולסייע ליצוא החקלאי, כדי
שנשמור את מקומנו על המדפים באירופה וגם מחוצה לה. אחת הדרכים היא סיוע לחקלאים ברכישת הגנה ליצוא שלהם מפני תנודות בשערי המטבע. "השאלה היא האם הממשלה תסייע ליצוא, או שלחילופין תידרש לממן דמי אבטלה לעוסקים בענף החקלאות", אומר יפרח.
 
 
יצוא ההדרים הסתכם אשתקד בכ-130  מיליון דולר.
המקור: משרד החקלאות
פירות – הפגיעה הייתה בשוליים
יצוא הפירות, ללא הדרים, הסתכם אשתקד  ב-203 מיליון דולר. הפירות העיקריים שמייצאת ישראל הם האבוקדו, אפרסמון, מנגו ותמרים. לכך נוספים ענבים, קצת מישמש, שזיפים, נקטרינות ושסק וגם פירות אקזוטיים דוגמת הפיטנגו והפסיפלורה. גדי הורביץ, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, מבהיר  כי במהלך העונה לא נצפתה עצירה פתאומית של הזמנות ומכירות, כפי שאירע בעקבות קריסת הבורסות בשנת 2008. השפעת השחיקה בשער יורו  הורגשה בשוליים, כיוון שסיום עונת היצוא 2009-2010 היה ממש על גבול האירועים המשמעותיים בהידרדרות שערי המטבע.
 מאומדנים ראשוניים עולה, כי ביצוא רוב הפירות נרשם בעונה החולפת גידול של עשרות אחוזים. נתונים כספיים עדיין אין. עם זאת, הורביץ חושש מפני הבאות בעונה הבאה, כאשר יתחדשו משלוחי המנגו וההדרים. אם תימשך ההידרדרות והמשבר הכלכלי יחריף, אין ספק שבשוקי היעד העיקריים באירופה יקטן היקף האשראי, משכורות העובדים יקוצצו וכל אלה ישפיעו על אוירת הקניה. "זה באויר וקשה לכמת זאת- מוסיף הורביץ -  אבל נקל לשער שהדבר יפגע בכמה מינים של פירות, בעיקר התמרים, שנחשבים לפרי פרימיום ואשר נהנים כיום ממחירים מעולים".
הדרים – סימני שאלה סביב העונה הקרובה
ביצוא ההדרים, שהסתכם אשתקד בכ-130 מיליון דולר, הורגש היטב המהפך שהתחולל באמצע העונה, מועד שבו החלה קריסתו של היורו. "את העונה התחלנו טוב מאד, אולם סיימנו אותה עם טעם מר בפה"- כך מתאר טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, את העונה החולפת של היצוא. כמחצית מפרי ההדר המיוצא נשלחת לאיחוד האירופי, וכאשר החריף המשבר נמשכו המכירות אבל התמורה למגדלים פחתה בשיעור חד של כ-700 ש"ח לטון, ולכך יש להוסיף גם את הפגיעה הנובעת מן השחיקה בשערי המטבע. "המגדלים חשו זאת היטב בכיסם" - אומר טל. עם זאת, ההצלחה שלה זכו בחו"ל המנדרינות הישראליות מן הסוגים אור ונובה, אפשרו לסיים את העונה בגידול קל  של כ-3% בכמות הפרי המיוצאת.
 סימני שאלה רבים מרחפים בימים אלה סביב עונת היצוא הקרובה. כדי לקדם מכה אפשרית נוספת, החלו הפרדסנים לחפש שווקים חלופיים למערב אירופה, ובין השאר החלו לייצא תפוזים לרוסיה, שבה העסקות נקובות בדולרים,  ונראה שהשוק הזה מתפתח יפה. בהדרגה מפתחים גם  שווקים במזרח הרחוק – קוריאה, סין ויפן ואין פוסחים גם על ארצות הברית, בתקווה ששוק זה יתפתח בהדרגה בשנים הקרובות.
מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, בוחן  את המצב לטווח ארוך יותר. בריאיון שנתן באחרונה לדה מרקר, הדגיש ישי, כי  סימני המשבר נראים כבר מזה שש שנים. מאז 2004 חלה שחיקה של 34% בריווחיות היצוא החקלאי, בעקבות גידול מתמשך בעלויות הייצור. "אם תימשך ההידרדרות ביורו- הזהיר ישי -  היא עלולה לגרום לקטסטרופה. במצב הנוכחי לא נותר לחקלאים  המייצאים רק לחסוך, להתייעל ולשרוד את התקופה הקשה בתקווה שהיא זמנית בלבד". דומה, שדברים אלה גם  יפים גם לגבי  התעשיינים, המייצאים את תוצרתם למדינות האיחוד ולמדינות נוספות שנקלעו למשבר כלכלי עמוק.

 
ביטול הסגר - בשורה למגדלי הפירות
פתיחת שערי עזה מהווה גם בשורה למגדלי הפירות.  מאז תחילת השנה, בתקופה שבה הוגבל מעבר סחורות לרצועה, עברו לרצועה 19 אלף טון פירות ומגדלי הפירות בישראל מקווים כי מעתה ואילך תתאפשר העברה סדירה של פירות לרצועה. אילן אשל, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, מעריך כי הסרת החסמים השונים תגדיל את הכנסותיהם של המגדלים בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ותקטין את עודפי הפירות המצטברים בעונת הקיץ וגורמים הפסדים ניכרים לחקלאים בארץ. כאן המקום להדגיש,  כי הפירות הנשלחים לעזה אינם באיכות הפירות המיוצאים לאירופה, הם קטנים יותר ולעתים יש בהם גם פגמים קטנים, אולם אלה אינם פירות מקולקלים. עם זאת, אשל עדיין מסויג ומציע להמתין עוד שבועיים- שלושה שאז נדע אם העברת הסחורות והפירות אכן מתנהלת כסדרה. הוא מקווה, שלא תישנה התמונה שראינו אשתקד כאשר רק מעבר אחד, מעבר קרני, היה פתוח דבר שגרם  להצטופפותן של מאות משאיות במעבר, וכמויות גדולות של פירות וירקות התקלקלו בשל השהייה הממושכת של המשאיות בחום הקיץ.
 





הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
 
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

 

  

 






+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים