הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

גמישות מרבית

 

האריזה הגמישה אמנם מהווה רק כ-1% משוק המזון אך תרומתה למכירת המזון גדולה פי כמה

מאת אהוד ציגלמןָ*
ומאת יוסטא טיקסל**

מי מאיתנו לא מכיר את האריזה של מוצרי המזון? בהרבה מקרים אנחנו "קונים" את מוצר המזון שהוא ארוז באותה אריזה שהיא יותר מוכרת לנו או שמושכת את עינינו. אותה אריזה, העוטפת מוצרי מזון רבים, עברה שדרוג רב בשנים האחרונות. ראשית, יותר ויותר מוצרי מזון שנמכרו בעבר כשהם ערומים, כמו לחם, אורז או סוכריות שנמכרו במשקל, הם נמכרים היום כשהם עטופים באריזת פלסטיק גמישה כמו שקית סגורה. שנית, מוצרי מזון רבים, כמו קפה שחור או חלווה, שנמכרו בעבר באריזה קשיחה כמו בקופסה, הם נמכרים היום כבר באריזה פלסטית גמישה. לבסוף, הדפוס המופיע על גבי האריזה שוכלל גם הוא עם השימוש בדפוס פלקסו של עד עשרה צבעים וגם בדפוס שקע.
 
השיפורים שהוכנסו ביריעות הפלסטיות

הנפיצות הגבוהה של אריזת הפלסטיק הגמישה התאפשרה עקב השיפור שהוכנס ביריעות הפלסטיות אשר מהן מיוצרת האריזה הגמישה למוצרי מזון. כיום, ניתן לייצר יריעות רב שכבתיות, הן בתהליך של אקסטרוזיה והן בתהליך הדבקה הידוע בתור למינציה, באופן בו כל יריעה נותנת תכונה נוספת החיונית למוצר הנארז בה. לדוגמה, יריעה אחת מבטיחה את שמירת הטמפרטורה של מוצר המזון, יריעה שניה שומרת על טריותו, דרך חסימה של חמצן העלול לפגוע בו, בעוד אשר יריעה שלישית שהיא החיצונית, היא מתאימה במיוחד להדפסה של הפרסום המופיע על גבי האריזה. כך, אנו מוצאים לדוגמה כי יריעה המבטיחה חסימת גזים (barrier) מלווה מזון מצונן רב, בעוד אשר יריעה המספקת הגנה מפני חדירת גוף זר (Temper Evidence) היא מקובלת מתחת למכסה הקשיח של קופסת הקפה הנמס, או של בקבוק הקטשופ.
כתוצאה מגידול במידת ההתאמה של האריזה הגמישה למזון הנארז בתוכה, גדלה החשיבות המיוחסת לאותה אריזה בענף המזון. ניתן לראות זאת הן דרך צד הביקוש והן דרך צד ההיצע של האריזה הגמישה.
בצד הביקוש, מצויים כבר מאות יצרני מזון הפעילים בארץ שרכשו לעצמם מכונות אריזה אוטומטיות, הקולטות גלילים של יריעות פלסטיות מודפסות. אצל יצרן מזון גדול נוכל למצוא אף שלוש מאות מכונות כאלו: אחת לכל שניים שלושה מוצרים אשר יש להם אריזות דומות. בצד ההיצע, פעילים בארצנו לא פחות מארבעים יצרנים של יריעות פלסטיות, המשמשות לאריזתם של מוצרי המזון. בין אותם יצרני אריזה יש התמחות הן בסוג היריעה והן בדפוס המופיע עליה. בהתייחס לסוג היריעה, נוכל לציין כי יש בין יצרני היריעות המתמחים לדוגמה, ביריעות ממותכות הנדרשות עבור סגירת גביעי יוגורט, יש אחרים המתמחים בעטיפתה של הסוכריה ויש המתמחים בעטיפת הפיצוחים.
בהתייחס לדפוס המופיע על האריזה, ניתן לציין כי יש יצרני יריעות המחזיקים דפוס מסוג פלקסו, יש אחרים המחזיקים דפוס מסוג שקע ויש נוספים המחזיקים אף כמה מכונות דפוס מסוג שקע, באופן המאפשר להם גמישות רבה בעבודות ההדפסה של אריזות גמישות.
 
משקלה האריזה הגמישה בשוק המזון

שוק המזון בארצנו הוא שוק גדול ומגיע ל-50 מיליארד שקלים בקירוב. השוק הזה נחלק לשוק קמעונאי בהיקף של כשלושים ושישה מיליארד שקלים ולשוק סיטונאי בהיקף של כארבעה עשר מיליארד שקלים.
בתוך שוק המזון, האריזה הגמישה מהווה בממוצע כאחוז אחד מערכו של המוצר הנארז בה. דהיינו, השוק לאריזה גמישה המשמשת למוצרי מזון הוא שווה ל-500 מיליון שקל, אשר בסוף שנת 2007 היו שווים ל- 125 מיליון דולר.
אך, משקלה של האריזה הגמישה בתוך מחירו של מוצר המזון הנארז בה הוא שונה בין שני השווקים, הקמעונאי והמוסדי, וגם בין מוצרי המזון השונים המרכיבים את אותם שווקים. ראשית, ניתן לציין כי בשוק הקמעונאי האריזה הגמישה היא נפוצה ויקרה יחסית בעוד שבשוק הסיטונאי היא כמעט ואיננה בנמצא, מכיוון שהרבה מהמכירה בו נעשית בצובר או באריזה קשיחה.
 שנית, ניתן לומר כי בתוך השוק הקמעונאי יש מוצרים, כמו סוכר או קמח, אשר הם יקרים יחסית בשעה שהאריזה הגמישה שלהם היא עדיין פשוטה וכוללת הדפסה פשוטה גם כן, ולכן היא מהווה רק כחצי אחוז ממחיר המוצר הנארז בה, ולעומתם, יש מוצרים אחרים, כמו מזון מצונן, אשר בו האריזה הגמישה היא מתוחכמת וכוללת גם דפוס מהודר, ולכן מחירה מגיע ל- 3% מתוך מחירו של המוצר הנארז בה.
 
מיליארד וחצי שקל באריזות גמישות

בישראל ישנו שוק מפותח ביותר למוצרי אריזה, כאשר לפי מחקר שנערך על ידי מכון ציגלמן כארבעים יצרנים ישראלים אשר מכרו בשנת 2007 בכמיליארד שקל בשוק המקומי ויצאו בעוד כחצי מיליארד שקל. בין היצרנים הישראלים המובילים של אריזות גמישות למצוא את צלפ, פלסטיק - גניגר, פלסטיק - ניר אליהו, פלספטופיל - הזורע. בשוק אין לאף חברה דומיננטיות ממשית, ולכל אחת מהחברות נתח שוק הקטן מ- 15% . רו"ח אהוד ציגלמן טוען כי "התחרות בשוק האריזות החריפה בשנים האחרונות, דבר המקשה על היכולת להרוויח בו." במחקר אותרו ארבע מגמות עיקריות המשפיעות על התפתחות השוק.

עד אוגוסט 2008 : עליה במחיר חומרי גלם ומשבר בשווקים

השינוי הראשון הוא התייקרות מתמשכת של הנפט. התייקרות הנפט הביאה להתייקרות חומרי הגלם מפלסטיק המשמשים בייצור יריעות, מהן מיוצרות האריזות הגמישות. במהלך חמש השנים האחרונות, מחיר חומר הגלם המשמש לייצור יריעות פלסטיות עלה ביותר מ- 200% אך, מחיר היריעות הפלסטיות עצמן עלה רק בכ 50% אחוז. השינוי השני נובע מהתחזקות השקל, שהגדילה כדאיות היבוא ובמקביל הקטינה כדאיות היצוא, ובכך הפנתה עודף קיבולת ייצור לשוק המקומי.
חברות המזון המובילות בישראל החלו מייבאים יריעות מודפסות מחו"ל, ובעיקר מטורקיה. עדיין יבוא זה הנו יחסית קטן, ונתח השוק של האריזות המיובאות קטן מ 10% . השינוי השלישי הוא מיתון קל השנה בשווקי המערב, שהביא לפגיעה קלה ביצוא המזון מישראל. בעקבות הקיטון בייצוא המזון מישראל חל קיטון קל בכמות האריזות הנרכשות על-ידי יצרני המזון. והשינוי הרביעי והאחרון, הוא תחילת ניסיון של יצרני האריזות להיכנס לשווקים מתעוררים, כפיצוי מסוים על השחיקה ברווחיות המושגת מהיצוא לשווקים המפותחים.

מאוגוסט 2008 : ירידה של מעל 50% במחיר חומרי גלם והעמקת המשבר בשווקים

באוגוסט 2008 , עם העמקת המשבר הכללי בכלכלה הגלובאלית, החל יורד מחיר הנפט. ירידה זאת במחיר הנפט, שיתכן ולוותה בהיצע גדול של חומרי גלם מצד כרמל אוליפין, הביאה באופן מהיר מאוד לירידה במחירי חומרי הגלם של תעשיית הפלסטיק.
מכיוון לקוחות תעשיית הפלסטיק, ובהם חברות כקבוצות אוסם- נסטלה או שטראוס- עלית,
מעודכנים כל במחירי חומרי הגלם, הם הביאו במהרה לירידת מחירי המכירה. דוגמה לירידת שירד ממחיר של 8.1 ₪ לקילו (PELD) . המחירים, ניתן לראות במחיר הפולטילן בצפיפות נמוכה למחיר של 3.7 ₪ לקילו, בתקופה של כשלושה חודשים.
ניתן לראות שירידת מחירי חומרי הגלם מתבטאת בשלושה תחומים. התחום הראשון הוא
הפסד חד-פעמי בגין המלאי שנמכר במחירים נמוכים, אותו סופגות החברות היצרניות. נהוג להחזיק בתעשייה במלאי המספיק לשני חודשי מכירות. חברות שהחזיקו מלאי אף גדול יותר, הפסידו הפסד משמעותי. להערכת מכון ציגלמן המדובר בהפסד של כ 2-4% מפדיון השנתי של חברה. התחום השני שהושפע מכך שהרווח הגולמי העומד על כ 40% מהמכירות, הוא הירידה במונחים אבסולוטיים בחדות של הרווח הגולמי. ירידה זאת מביאה לכך שכעת קשה הרבה יותר לכסות את העלויות הקבועות של מטה החברה. מכאן ההשפעה על התחום השלישי – המיזוגים
בענף הפלסטיק. כאשר, המאסה הקריטית להצדקת הפעלת מטה עולה, יש צורך בקונסולידציה. התחלנו לראות קונסולידציה זאת מתרחשת עם רכישתה של אבדת מוצרי פלסטיק על- ידי פלסטופיל. יוסטא טיקסל, יו"ר ודירקטור מקצועי במפעלי פלסטיק מעריך שחברות נוספות צפויות להתמזג בענף. טיקסל: "חברות פלסטיק שהחזיקו מלאי בעלות של כ 10 מיליוני שקל, לא רק שהפסידו חד- פעמית כחצי מערך המלאי, 5 מיליוני שקל, אלא הן כעת מתמודדות כעת עם רווח חברה. (HQ) גולמי נמוך יותר בשקלים, ומתקשות להצדיק את קיומן העצמאי כבעלות מטה להערכתי, נראה בשנה הקרובה, מספר יצרניות פלסטיק, שירכשו. המשבר בשווקים והלחץ בו החברות הקטנות מצויות, עשוי להביא את מחירן להיות אטרקטיבי ביותר בעבור חברות גדולות להן קופת מזומנים."

מרבית האריזות – במזון

במחקר נמצא גם שהשימוש העיקרי הנעשה בארץ באריזות פלסטיות גמישות הוא בענף המזון ובפרט, עבור המזון הנמכר בשוק הקמעונאי. זהו ענף שעדיין מצוי בצמיחה, כאשר המכירות השנתיות בשוק המזון הקמעונאי בישראל נאמדות ב- 36 מיליארד שקלים. ציגלמן: "במוצרים מסוימים קיימים מספר סוגי אריזה: יקרה וזולה. כל סוג אריזה עונה לצרכים של קהלים שונים.
דוגמה לכך הם קרטוני ושקיות החלב הנמכרים לצרכן בפער מחירים של כ 20% . על יצרנים מזון לשים לב שאריזה באיכות או בגודל שונים – פונה לקהלים שונים לחלוטין."

מגמות חדשות בענף האריזה

שוק המזון הנו שוק דינמי, והאריזות עוקבות אחר ההתפתחויות בו. ארבעה שינויים חלו בענף האריזות הגמישות בהתאם. השינוי הראשון הוא שמוצרים שנמכרו בעבר עֵרומים, כגון לחם, נמכרים כיום כשהם ארוזים. השינוי השני הוא שהגידול ביצוא המזון הביא להצעת אריזות באיכות גבוהה יותר על- ידי יצרני האריזה. השינוי השלישי התרחש עם התחזקות המותג הפרטי – לרשתות השיווק יש כיום השפעה גדולה יותר על אריזת המוצרים. והשינוי הרביעי והאחרון הוא הגידול בריכוזיות במשק עם רכישת יצרני מזון קטנים על-ידי הקונצרנים המובילים, דוגמת אסם שהנה הבעלים של טבעול, זיתי בית השיטה וחברות אחרות. התחזקות הקונצרנים הביאה ליצירת שני תפקידים חדשים אצל יצרניות המזון – מנהלי אריזה ומנהלי חשבון לקוח ציגלמן: "מוצרי המזון עוברים תהליכים של מיתוגים מחדש, דוגמת בידול .(Account Manager) לחם או מותג פרטי, ויצרני האריזות הם אלה המספקים את הכלי לבידול שיווק זה." המשתנים המשפיעים על משקל האריזה הגמישה משקלה של האריזה הגמישה, בתוך מחירו של מוצר המזון הקמעונאי הנארז בתוכה, מושפע מחמשת המשתנים הבאים:
1. משקלה של יחידת המוצר הנארזת
2. המידה בה המזון הוא מצונן
3. המידה בה יש בידול בין מתחרים המציעים את אותו מוצר מזון
4. מחיר קילוגרם של מזון מסוים
5. המידה בה מוצר המזון ארוז בנוסף באריזה קשיחה.
בתחילה, ניתן לומר כי, האריזה תהיה יקרה יותר כאשר יחידת המוצר הנארזת היא קטנה יותר (כמו בחטיף אישי), כאשר המזון הנארז הוא מצונן (כמו גבינה צהובה) ולכן נדרש לאריזה רב שכבתית מתוחכמת, כאשר יש מותגים שונים של מוצר המזון אשר האריזה מבדלת ביניהם (כמו בוופלים), כאשר המזון הנארז בה הוא יקר (כמו קפה) ולכן, היצרן האורז אותו יכול להרשות לעצמו להשקיע יותר באריזת המוצר, ולבסוף, כאשר אין למוצר המזון אריזה קשיחה הבאה בנוסף אל האריזה הגמישה. כך, לדוגמה, האריזה הגמישה של קפה שחור או של בוטנים מלוחים המוצעים בשקית עומדת היא הרבה יותר יקרה מאשר האריזה לבוטנים הנמכרים בקופסת פלסטיק. באופן דומה, שקית מודפסת של דגני בוקר, אשר נמכרת באופן עצמאי, היא יותר יקרה מאשר שקית לא מודפסת של דגני בוקר הנמצאת בתוך קופסת קרטון.
לאור זאת, נאמר כי משקלה של האריזה בתוך מחירו של מוצר המזון הנארז בה יטה להיות גבוה כאשר המזון הוא מוצע ביחידת משקל קטנה, כאשר המזון המוצע הוא מצונן, כאשר יש מותגים שונים מאותו מוצר מזון ולכן ההדפסה על אריזתו משדרת למשל יוקרה של המוצר, כאשר מחיר הקילוגרם של מוצר המזון הוא דווקא יותר נמוך (כך, לדוגמה, משקלה בתוך מחיר המוצר של האריזה הקמעונאית של מוצר זול, כמו תפוח אדמה, יהיה יותר גבוה מאשר משקלה במוצר יקר פי כמה, כמו סוכר), וכאשר רק היא משמשת לאריזת המזון ואין לצידה גם אריזה קשיחה.
לסיכום, נוכל לומר, כי אמנם האריזה הקמעונאית עולה רק כאחוז אחד מתוך מחיר המוצר הנמכר בה, אך השפעתה על רמת מכירותיו של אותו מוצר היא גדולה פי כמה. אריזה מוצלחת יכולה אף להכפיל את מכירותיו של מוצר מזון קמעונאי הנמכר בשוק המאורגן של רשתות סופרמרקט. לכן, לא במקרה נהוג לומר כי "אם האריזה לא מוכרת, קשה יהיה כבר למוצר המזון הנמצא בתוכה למכור".
 
* רו"ח אהוד ציגלמן, מנהל מחלקת אסטרטגיה במכון ציגלמן לחקר השיווק
 אתר אינטרנט www.ziegelman.co.il 
 ** יוסטא טיקסל , יו"ר הדירקטוריון בחברת תעמל-מזרע, ודירקטור מקצועי בחברות מענף הפלסטיק

 

 

 

הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל

דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
   
   

 

  

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים