מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דף הבית >> מזון+ כתבות >> מפעלי מזון תחת אש
מפעלי מזון תחת אש
 מבצע עופרת יצוקה הכניס לתוך קו האש שורה ארוכה של מפעלי מזון, בישובים כמו באר שבע, נתיבות, אשדוד, קריית מלאכי, שנקלעו באחת לתוך מציאות קשה, שהייתה במשך 8 שנים מנת חלקם של תושבי עוטף עזה, ובעיקר העיר שדרות. כמו מפעלי תעשיה אחרים, נאלצו מפעלי המזון להמשיך ולפעול תחת מטר טילים, ורובם  הצליחו לעשות זאת, חרף האזעקות הרבות שגרמו לשיבושים לא מעטים

חיים פלטנר
צילומי מבצע: דובר צה"ל
על פי נתוני התאחדות התעשיינים, הנזק הישיר שנגרם במהלך הלחימה למפעלי התעשייה בדרום נאמד ב-88 מיליון שקלים ועוד עשרות מיליוני שקלים נזקים עקיפים.  בהודעת ההתאחדות אין פירוט של הנזקים על פי ענפי התעשייה השונים.
מפעל אסם בשדרות, שהוא המפעל הגדול של הקבוצה, מייצר מגוון רחב של מוצרים- החל מאבקות מרק, מרקי תיבול, שקדי מרק, חטיפים כמו ביסלי, אפרופו וכלה ברטבים כמו קטשופ ורוטב אלף האיים. במפעל מועסקים 500 עובדים והוא מוגדר כמפעל חיוני, שפועל גם בתקופת לחימה. כמפעל הממוקם בשדרות, צברו העובדים וההנהלה ניסיון רב ממטחי הטילים שסבלה העיר במשך 8 שנים, אם כי הפעם, בחלק מימי המערכה, הפעילות הייתה אינטנסיבית יותר.  יעקב דגן, מנכ"ל המפעל, אומר כי גם אם המפעל לא היה מפעל חיוני, לא היה מעלה על הדעת אפשרות להשבית את העבודה בו." קבוצה כמו אסם וצוות העובדים בו מחוייבים לחברה הישראלית – מדגיש דגן - לא יתכן שכאשר אנו מצפים מן הממשלה לעשות מעשה ולהגיב על התקיפות המתמשכות של אנשי החמאס,  בשעת מבחן כזאת נסגור את המפעל, נברח ונעבור למרכז".

"העובדים היו גיבורים"

המפעל עבד במהלך כל ימי הלחימה, אם כי מדרך הטבע אירעו שיבושים בתהליך הייצור בשל האזעקות התכופות, שחייבו את העובדים לנטוש את מקום העבודה ולהתכנס במרחבים המוגנים. "במצבים כאלה- מבהיר המנכ"ל -  על אף כל ההכנות וההיערכות שלנו למצבים כאלה, נפגעים תהליכי הייצור. כאשר נוטשים למשל קו טיגון, ולו גם לכמה דקות בלבד, ומכונת האריזה אינה פועלת, ברור שחלק מחומר הגלם שנמצא בקו הייצור הולך לאיבוד". כאשר מדובר במנות חמות, שחייבות להיארז לאחר תהליך פסטור בטמפרטורה מסוימת, הרי הפסקה של כמה דקות מחייבת לאחר השיבה לעבודה לחזור מחדש על כל התהליך, כדי שהמוצר ייארז בטמפרטורה המתאימה.
חרף האזעקות הרבות והעובדה, שחלק מן העובדים במפעל גם גויס בצו 8, ההיעדרות של העובדים, ובעיקר העובדות, הייתה מינימאלית בהתחשב בנסיבות. דגן זוקף זאת במידה רבה לאווירה הטובה וליחסי העבודה הטובים השוררים במפעל. היו מקרים, הוא מספר, שעובדות  הגיעו לעבודה גם כאשר בבית נותר ילד חולה, בהשגחת אחיו הבוגרים. למוטיבציה של העובדים תרמה ללא ספק גם  הדוגמה האישית של המנהלים. דגן עצמו, מן היום הראשון ללחימה, שהה במפעל עם עובדיו וגם ישן במקום, והתוצאה הייתה שהמפעל עבד בהתמדה, שלוש משמרות, כאשר גם בימים הקשים ביותר שיעור ההיעדרות לא עלה על 15%. את עובדיו מגדיר יעקב דגן כגיבורים. "העובדים הבינו, כי הפעם זו מערכה חשובה למדינת ישראל וגילו ממש תעצומות נפש ומסירות למקום העבודה שלהם".

היעדרות נמוכה - בזכות הגן

גם אורלי זאבי, עוזרת המנכ"ל של מפעל זוגלובק בקיבוץ ברור חיל, מרעיפה שבחים ומחמאות על צוות העובדים, שטרח והגיע לעבודה מדי יום.  במפעל, השוכן כ-7 קילומטרים מקו הגבול, מועסקים בין  60 ל-90 עובדים, תלוי בעונה, והוא מייצר פיצות ודברי מאפה נוספים כמו בורקס, ג'חנון וכיוצא באלה.
עובדי המפעל מתגוררים ברובם  בשדרות, קריית גת ונתיבות.  בעוד תושבי שדרות כבר הורגלו למצבי לחימה, הרי תושבי שאר הישובים לא היו ערוכים לכך, מה גם שמערכת החינוך הושבתה כליל, ורבים מן העובדים לא יכלו בשל כך להגיע לעבודה. "אחד המהלכים הראשונים שבהם נקטנו- מספרת אורלי זאבי- היה פתיחת גן ילדים במרחב המוגן של המפעל. קיימנו במקום הפעלות לילדים והקרנו בפניהם סרטים ותכניות טלוויזיה, כך שהעובדים, ובעיקר העובדות, הגיעו בלב שקט לעבודה". בסך הכול נעדרו בתקופת הלחימה כ-5% מן העובדים בלבד, והמפעל הצליח לספק באותה תקופה כ-80% מן הביקושים. " ללא הקמת הגן הזה, קרוב לודאי שכמחצית העובדים לא היו מגיעים לעבודה". במקביל, הציעה ההנהלה לעובדים אפשרויות אירוח אצל משפחות עובדים במפעלי החברה  בצפון הארץ, שבתקופת מלחמת לבנון השנייה, נהנו מהכנסת אורחים אצל עמיתיהם בדרום.  במפעל נערכו גם סדנאות למצבי חרדה.  ביקורים יומיומיים  של בכירי תשלובת זוגלובק במפעל שבברור חיל, תרמו אף הם לחיזוק רוחם של העובדים.
חרף הקטנת היקף הייצור, המפעל המשיך לשמור על מקומו בשוק המקומי. "לא נעלמנו ולא  הפסדנו שטחי מדף בתקופת הלחימה- מדגישה זאבי- אף אחד לא הרגיש בעצם שאנו פועלים תחת אש". המפעל מייצא גם לחו"ל פיצות, אם כי בכמויות קטנות, והפעילות הזאת נמשכה ללא הפרעה גם בתקופת הלחימה.

נתיבות - מפעל הגלידות הושבת

בנתיבות, התמונה שונה במקצת. מפעל קולורדו לייצור גלידות, הפועל בעיר מאז  1973, נסגר כליל, לאחר שהמפעל נדרש לפנות את מיכלי האמוניה משטחו, מחשש לפגיעה בהם, שעלולה היתה לגרום למפגע סביבתי חמור. האמוניה- מסביר המנכ"ל והבעלים חיים פרקש - הוא מרכיב חשוב בייצור הגלידה ובלעדי חומר זה אי אפשר למעשה לייצר אותה". המפעל היה אמור  לחדש את ייצור ה גלידה בתחילת חודש ינואר (ייצור הגלידה נמשך בדרך כלל מינואר עד סוף ספטמבר), והמבצע  מנע למעשה את חידוש העבודה בו. בקולורדו מועסקים קרוב ל-50 עובדים והוא מייצר בימים כתיקונם בין 20 ל-25 טונות גלידה ביום, המשווקת בכל רחבי הארץ.
מפעל נוסף, הגביע מוצרי וופלים, גם הוא בניהולו ובבעלותו של חיים פרקש, עבד באופן חלקי בלבד. במפעל זה מועסקים כמאה עובדים, מהם התייצבו לעבודה בדרך כלל כ-50 עד 60 עובדים. עבודתם הופסקה לעתים קרובות בשל האזעקות התכופות ולהערכתו של פרקש היקף הייצור במפעל קטן בתקופת הלחימה לכדי כמחצית מן ההיקף בימים רגילים.
 
נס פורים למוצרים המיוצאים

הגביע מוצרי וופלים מייצר וופלים, גליליות, עוגיות ממולאות, קרקרים ופתי בר.  המפעל מייצר בין השאר עבור רשת שופרסל וחברת עלית, ופרקש סבור, כי בשל צמצום היקף הייצור, חברות מתחרות השלימו את החסר על המדפים. הגביע גם מייצא לאנגליה ולארצות הברית, בעיקר לשוק הכשר ובתחום זה דווקא שפר מזלו יותר. "לא מכבר הייתה לנו הזמנה גדולה של מוצרים מארצות הברית - מספר פרקש - ולמזלנו המשלוח יצא את הארץ בסוף חודש דצמבר, ממש לפני תחילת המבצע". המוצרים האלה מיועדים למכירה לפני חג פורים, כאשר הציבור החרדי נוהג  להגדיל את קניית הממתקים, בעיקר לצורכי משלוח מנות במהלך החג.  יצויין, כי חיים פרקש,הבעלים של קולורדו והגביע, נחשב למעסיק הגדול ביותר בנתיבות.

תפוגן - ירידה של 30% בייצור

במפעל תפוגן, השוכן בשדרות, כבר התרגלו העובדים במהלך השנים האחרונות לנפילת טילים ולאזעקות, אלא שעתה, עם תחילתו של המבצע, נלוותה לכך גם השבתה מוחלטת של הלימודים לתקופה ארוכה יחסית. ואם לא די בכך, במהלך ימי הלחימה  נפל טיל קאסם על אחד ממחסני המפעל, ולמרבית המזל לא היה איש במקום, והאירוע הסתיים בנזק למבנה בלבד.
תפוגן מייצר מוצרים מתפוחי אדמה כמו צ'יפס בטעמים שונים, ביס בול (תפוחי אדמה מצופים וממולאים בתירס או בצל, ולאחרונה אף החל  שניצל מן הצומח. כיום מועסקים במפעל קרוב למאה עובדים ולא מעטים נעדרו מן העבודה, בתוקף הנסיבות. "למעשה - אומר מור אטיאס, מנהל השיווק של המפעל- עבדנו על פי הזמינות של כוח האדם שהגיע לעבודה". להערכתו, בשל היעדרות חלק מן העובדים והפסקות העבודה בגין האזעקות, כמות המוצרים שיצאה את שערי המפעל ירדה  בתקופת המבצע בכשלושים אחוזים לערך.

הספק דרש רכב ממוגן

מעבר למחסור בכוח אדם, צצו ועלו בעיות נוספות, שפקדו גם בעבר מפעלים המצויים בשדרות, אולם לא בהיקף כזה. "ספקים רבים לא היו מוכנים להגיע לאיזור – מוסיף אטיאס - ומדובר בספקים של חומרי גלם ונותני שירותים טכניים, שהוזמנו כדי לתקן תקלות  שאירעו בציוד המצוי במפעל". אחת החברות אף דרשה מן המפעל לספק לה רכב ממוגן, כדי להסיע בו את הצוות הטכני שלה לשדרות. ככלל, המפעל לא סבל ממחסור בחומרי גלם, כיוון שבמחסניו שמור מלאי מספיק לתקופה מסוימת, אולם כאשר ספקים חוששים להביא למפעל שמן המשמש בתהליך הייצור, או שקיות ומיכלי קרטון לאריזה, הדבר גורם לתקלות טורדניות, המקשות על המהלך התקין של המפעל ועל שיווק המוצרים.
כמנהל השיווק של תפוגן, יכול היה אטיאס לעקוב מקרוב אחר התנהגות הלקוחות בתקופת הלחימה." הלקוחות שלנו, רשתות שיווק וחנויות פרטיות, קבלו בהבנה את המחסור שנוצר – הוא אומר- ולא הרגשתי בניסיונות מצד מתחרים לנגוס בתחומים שלנו על המדפים". המפעל מייצא בשלב זה אחוז קטן מתוצרתו, ועד כה לא נרשמו שום אירועים מיוחדים בתחום זה. כמו מפעלים אחרים, שנפגעו במהלך המבצע, גם בתפוגן מצפים לפיצוי הולם, שתקבע הממשלה. עד כה הניסיון שלהם עם הרשויות הוא חיובי ביותר. "זמן קצר, כשעה וחצי בלבד, לאחר פגיעת הקאסם במחסן שלנו, הגיעו למקום אנשי מס רכוש ובצעו את כל ההליכים הדרושים. ועל כך צריך רק לשבח אותם", מסכם מור אטיאס.

הנזקים בענף הירקות

רק לפני כחודש ראיינו במסגרת  כתבה שהתפרסמה בגיליון 'מזון+' הקודם, שורה של אישים בענפי הירקות והפירות, אודות המשבר הפוקד באחרונה את הענפים האלה. עוד בטרם יבש הדיו, נדרשנו לשוב ולראיין אותם אודות השפעתו של מבצע  עופרת יצוקה על ענפים אלה, שספגו עתה מכה נוספת. מגדלי הפירות וירקות נקלעו בחודשים האחרונים למשבר, הנובע בראש וראשונה מן ההאטה הכלכלית החריפה הפוקדת מדינות במערב ובמזרח אירופה כאחת, שהיוו שווקים חשובים לתוצרת הישראלית. עתה, כאשר ההאטה שם גוברת, קטנים הביקושים לתוצרת הישראלית, ומולה ניצבים כיום מתחרים כמו ספרד, מרוקו ומצרים, המתמודדים עמנו בשווקים האלה. כתוצאה מכך נוצרו בשווקים הללו עודפים גדולים של ירקות, בעיקר פלפל, שהפך בשנים האחרונות ללהיט בשוק הבינלאומי, וחקלאים רבים בארץ עברו לגדלו בשדותיהם.  גם לתפוחי האדמה, ששטחי הגידול שלהם התרחבו  בשנים האחרונות בשיעורים ניכרים, צפוי גורל דומה.  גם השחיקה בשערי המטבעות העיקריים, הדולר האירו והלירה שטרלינג, פגעה בתמורות שמקבלים היצואנים, ומגדלים רבים נאלצים עתה למכור את תוצרתם במחירי הפסד. מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, מעריך כי המשבר הזה כבר הקטין את התמורות למגדלי הירקות בשיעור של כ-30% ויותר. ונזכיר, יצוא הירקות מהווה כ-40% מכלל מחזור המכירות של הענף.
שעה שמגדלי הפירות והירקות מנהלים מאבק הישרדות, "נחת" עליהם מבצע עופרת יצוקה. הלחימה בעזה לא היטיבה עם החקלאים ורק החריפה את המשבר. באזור הדרום, שנקלע לקו האש, מגדלים כיום כשליש מכל כמות הגזר, הפלפל ותפוחי אדמה שצורכים תושבי ישראל. "מדובר ביבולים בהיקף של כ-660 אלף טונות בשנה  – אומר מאיר יפרח- וכבר עתה ברור כי קרוב לשליש, כ-200 אלף טון, ירדו לטמיון. שלושת השבועות של הלחימה, לא הוסיפו בריאות לחקלאות". למגדלי הירקות נגרמו נזקים ישירים ועקיפים, בשל השבתת העבודה בשטחים רבים, וכן בשל הירידה בהיקף הקניות של מזון, לרבות ירקות ופירות, כאשר חלק ניכר מן האוכלוסייה בדרום היה מרותק לבית. יפרח מבהיר, כי העובדה שחקלאים לא יכלו לטפל בשטחי הגידול, תפגע גם באיכות הירקות  הצומחים כיום בשדות ובחיי המדף שלהם. להערכתו, הנזק שנגרם למגדלי הירקות נע בין 300 ל-400 מיליון שקלים  והוא מקווה שהממשלה תמצא בהקדם את הדרך לפצות את החקלאים, ולהחזיר את המשקים במהירות רבה לתפקוד מלא.

חרם על הפרי הישראלי

המכות שפקדו את ענף הירקות אינן פוסחות גם על ענף הפירות. המשבר הכלכלי פקד ענף זה בדיוק כאשר החלו המשלוחים הראשונים  לחו"ל של פירות, המיוצאים בעונת החורף. מבצע עופרת יצוקה הוסיף מכה על מכה- במדינות סקנדינביה ולעתים גם באנגליה, הגיבו גורמים שונים על המבצע בהחרמת פירות מתוצרת ישראל. היו גם מקרים שפלשתינאים גרמו נזקים לפירות שהוצבו על המדפים ברשתות השיווק. אילן אשל, מנכ"ל איגוד מגדלי הפירות, אומר כי החרם הזה הוא די משמעותי ופוגע ביצוא הפירות שלנו, לרבות פרי הדר, אם כי בשלב זה עדיין אין נתונים מדויקים על היקף הפגיעה. ואם לא די בכך, גם ירדן הפסיקה בעקבות המבצע את יצוא הפירות שלנו אליה, פירות שחלקם עשו את דרכם גם למדינות שאין לנו עמן יחסים דיפלומטיים.

שערי עזה נפתחו

נחמה פורתא מוצא אשל בעובדה שעם סיום המבצע, הוסר הסגר על הרצועה וימים אחדים לאחר הפסקת האש כבר חודשו במעבר כרם שלום משלוחי הפירות מישראל לרצועה. תושבי עזה אוהבים את הפירות שלנו וגם מוכנים לשלם בעדם. היצוא לרצועה כולל בדרך כלל פירות שאינם באיכות המתאימה ליצוא למדינות המערב. מכירת פירות לתושבי הרצועה מנעה היווצרות עודפים של פירות בארץ, ולחץ על המחירים. לפי שעה המשלוחים עדיין מוגבלים, אולם המגדלים מקווים שעם הזמן תגיע הכמות לכדי כ-10% מכלל היקף ייצור הפירות בישראל, כפי שהיה בעבר. אגב, בניגוד למלחמת לבנון השניה, שבה נפגעו מטעים רבים במהלך הלחימה, הפעם הפגיעה הפיזית במטעים קטנה והנזק הוא שולי.
אבל בכך לא תמו צרותיהם של מגדלי הפירות- האיום החמור ביותר על הענף הוא משבר המים והחלטת הממשלה לקצץ בקיץ הקרוב את מכסות המים בשיעור ניכר. "אנו עומדים בפני קטסטרופה  בתחום המים- מזהיר אילן אשל – הקיצוץ הזה יביא לעקירתם של כ-60 אלף דונם מטעים של הדרים ופירות, שהם כ-10% מכלל השטחים הנטועים כיום בארץ". 

 בלי עיטור - בלי צל"ש 

במהלך הראיונות שקיימנו עם כמה ממנהלי המפעלים באזור הדרום, חזרו והביעו המרואיינים את  הערכתם הרבה לעובדים, שרובם לא היסס להגיע לעבודה במהלך ימי הלחימה ובכך אפשרו להמשיך ולהפעיל את קווי הייצור.  המושג 'גיבורים' חזר ועלה לא פעם בדברי כמה מן המנהלים על עובדיהם.
רובם זקפו זאת לזכות יחסי העבודה הטובים שהתגבשו במפעלים, גם בתקופות קודמות למבצע, שבהן נחתו קסאמים באזור. אולם זהו רק חלק מן ההסבר. אין ספק שגם הדוגמא האישית שנתנו מנהלי מפעלים, אשר שהו יחד עם העובדים במפעלים לאורך כל תקופת הלחימה, והאוזן הקשבת שהטו למצוקתם של העובדים – כל אלה תרמו רבות לגיבוש רוח יחידה בקרב העובדים. בעברית קוראים לכך גם 'מנהיגות', שאותה אולי רוכשים בבה"ד 1 או בקורסים לפיקוד ומטה, ספק אם לומדים אותה בפקולטות לניהול. את התמונה שנתגלתה בחלק ניכר מן המפעלים, אפשר לכנות גם כ'מנהיגות תחת אש בקו הייצור'.

 

  
  
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים