מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דף הבית >> מזון+ כתבות >> מגדלי הפירות והירקות: בדמעה יקטופו
בדמעה יקטופו 
 

החקלאים פסימיים. המשבר הפיננסי שהפך בן לילה למשבר כלכלי, הוא גם נקודת השבר אצל מגדלי הירקות והפירות בארץ. הפגיעה הכוללת ביצואני הירקות מתבטאת בירידה של כ-40% בתמורות הייצוא שהם מקבלים עתה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשבר הכלכלי פקד גם את ענף הפירות, בדיוק כאשר החלו המשלוחים הראשונים לחו"ל של פירות, המיוצאים בעונת החורף. איך כל זה ישפיע על החקלאות, על החקלאים ועל ענף המזון הישראלי?


חיים פלטנר

"חקלאים הם מטבעם אנשים אופטימיים, הם תמיד מקווים כי השנה הבאה תהיה טובה יותר" - כך חזרו ואמרו לי כמה מן המרואיינים במסגרת כתבה זאת. ספק אם בימים אלה  יש לחקלאים שלנו סיבה טובה להמשיך ולדבוק בכך. "החקלאות נמצאת כיום במעין צבת שלוחצת עליה מכל הכיוונים" - אומר אילן אשל, מנכ"ל איגוד מגדלי הפירות. "הצניחה בשערי המטבעות, שהקטינה את תמורות הייצוא לחקלאים,  הסגר על עזה, חרב הקיצוצים המרחפת על מכסות המים, ומעל לכל המשבר הכלכלי ההולך ומחריף, אשר מלווה במצוקת אשראי.  דומה, שכל הצרות באות ומתרגשות עלינו, החקלאים, בצרורות".
2008 נפתחה באווירה שונה. אמנם, כבר בתחילתה פקדה את הארץ קרה שפגעה ביבולים, גרמה למחסור ואף הקפיצה את מחירי התוצרת החקלאית בשיעורים ניכרים, לעתים חדים, דוגמת העגבניות והכרוב שמחיריהם נסקו לעתים לרמות של 8-9 ש"ח לקילוגרם. אסור גם  לשכוח  את משבר הסחורות, שהקפיץ בעשרות אחוזים את מחירי התשומות לחקלאים. אולם ככלל, היבולים במהלך השנה הניחו את הדעת ובדרך כלל העונה שהסתיימה בקיץ, נחשבה לעונה טובה יחסית, בענפי הירקות והפירות. מובן, שלולא חולשת  האירו, הדולר והלירה שטרלינג - מצבם של החקלאים הישראליים היה טוב יותר.

ירידה של כ-40% בתמורות הייצוא

חודש אוקטובר, שבו פרץ במלוא עוזו המשבר הפיננסי שהפך בן לילה למשבר כלכלי, הוא גם נקודת השבר אצל מגדלי הירקות והפירות בארץ. זו גם התקופה שבה החל ייצוא  הירקות והפירות בעונת החורף. בענף הירקות מהווה היצוא כרבע מכלל מחזור המכירות, והוא מסתכם בכ-1.25 מיליארד   שקלים בשנה (המחזור השנתי הכולל של ענף הירקות כ-5 מיליארד ש"ח). שוקי היצוא העיקריים של הירקות הם מדינות מערב אירופה, בעיקר אנגליה, גרמניה הולנד, כאשר בשנה הקודמת הסתמנה פריצה גדולה לשוק הרוסי. בין הירקות שיוצאו בלטו תפוחי האדמה, המהווים כרבע מכלל יצוא הירקות, הגזר והפלפל.
זו הייתה התמונה בשנת 2007, שהייתה שנה מוצלחת ביותר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2008. כיום התמונה שונה לחלוטין, כפי שמצטייר מדבריו של מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות. יצוא המלונים נפגע קשות בעקבות הירידה החדה בביקושים ובמחירים, וגם ביצוא תפוחי האדמה, שהובילו את ייצוא הירקות, נערמים קשיים, בעיקר בשוק הרוסי.
באחרונה הרחיבו החקלאים את שטחי תפוחי האדמה בכ-22 אלף טון , ובעקבות הירידה בביקושים ובתמורות למגדלים, עלולים להיווצר בארץ עודפים גדולים של תפוחי אדמה שיגרמו למפולת מחירים.
גם ענף התבלינים הישראלי, תחום שבו זכתה ישראל למוניטין רבים, נמצא במשבר - הביקושים קטנו מאד בשוקי חו"ל ומגדלים לא מעטים מעדיפים להשמיד יבולים, כדי  למנוע היווצרות עודפים גדולים בשוק המקומי.  יפרח מדגיש במיוחד את המצב הקשה שאליו נקלעו כיום מגדלי הפלפל - ירק שהפך בשנים האחרונות ללהיט אצל עקרות הבית במערב ובמזרח אירופה, ובעקבות זאת מגדלים רבים בנגב ובערבה הסבו את פעילותם ועברו מגידול עגבניות לגידול פלפל. הפלפל הישראלי, על שלל צבעיו, זכה כאמור להצלחה רבה, אבל כיום נאלצים המגדלים לשווק אותו במחירי הפסד. מאיר יפרח מעריך, כי הפגיעה הכוללת ביצואני הירקות מתבטאת בירידה של כ-40% בתמורות הייצוא שהם מקבלים עתה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "למעשה- אומר יפרח – מגדלי הירקות מוכרים בחו"ל את מרבית תוצרתם  כמעט ללא כל רווח".

הידע הישראלי - מסייע למתחרים

על המציאות החדשה בתחום זה יכול להעיד  דוד אוביץ, חקלאי ממושב עמיעוז שבנגב המערבי, המגדל בעיקר פלפל ועגבניות שרי. כששים אחוז מכלל התוצרת שלו הופנו בעבר לייצוא. דוד, יחד עם משפחתו, השקיעו מיליוני שקלים בהקמתו של מתקן מיון אוטומטי, המופעל בעזרת רובוטים, למיון ואריזת פלפלים לייצוא. את סימני המשבר חש כבר בעונה הקודמת ועתה המצב מגיע לדבריו לכדי קטסטרופה.
לצד הירידה בתמורות היצוא, בגין התחזקות השקל, מסתמנים בשוקי אירופה עודפים גדולים של פלפל, שמקורם בספרד, כאשר מדרך הטבע מדינות האיחוד האירופי מעדיפות את הפלפלים הללו על פני הפלפלים הישראליים. לשוק האירופי מגיעות  כיום גם כמויות גדולות של פלפלים ממרוקו ומצרים, שעלות ייצורם נמוכה מזו שאצלנו. דוד אוביץ, הנחשב לגדול מגדלי הפלפל בארץ, זועם על כל אותם מומחים מישראל, המקנים במדינות אלה את הידע והטכנולוגיות שפותחו בארץ בכל הקשור לגידול פלפלים וירקות נוספים.
"בעזרת הידע שרכשו מן המומחים הישראליים – קובל אוביץ - הפכו החקלאים במצרים ובמרוקו למתחרים קשים שלנו בשוקי אירופה". התוצאה - עודפים גדולים של פלפל בשוק האירופי. אוביץ מעריך, כי בגרמניה לבדה כבר ירדו מחירי הפלפל בשלושים אחוזים.  אבל הוא איננו מרים ידיים בשלב זה. "אני אמשיך לגדל פלפל ולא אעבור לגידולים אחרים" -  הוא מדגיש. "כבר התמודדנו בעבר עם משברים דומים ונתמודד גם עם המשבר הזה". ובנקודה זאת, הוא איננו חוסך את שבטו מן הממשלה, שאינה מסייעת לחקלאים בעיתות מצוקה, כמקובל באירופה. הוא גם מפנה את ביקורתו כלפי רשתות השיווק והסוחרים הסיטונאיים,  שנהנים מפערי תיווך שמנים, שעה שהחקלאי נאלץ למכור את תוצרתו במחירי הפסד. להערכתו, צמצום הפערים הללו יכול להביא להורדת מחירים, מהלך שיגדיל את הצריכה המקומית  ויצמצם את  העודפים שנערמים בבתי הקירור, ובמקרה הגרוע אף מושמדים.

לא משקיעים ושומרים על הקיים

ויקי בוקר, חקלאי מאבן יהודה, מגדל שטחים גדולים של בטטות, תפוח אדמה וגזר, ירקות שזכו בשנים האחרונות להצלחה רבה בחו"ל. ויקי, הבעלים של כמה חברות לייצוא ירקות, כבר מתחיל לחוש את חולשת השוק, בעיקר ברוסיה. במדינה זו צופים קשיים אצל לקוחות רבים באשר ליכולת התשלום שלהם, ולכן הוא זהיר יותר ומסתפק במשלוח כמויות קטנות מאלה שאליהן הורגל בעבר. במערב אירופה, הביקושים לתוצרתו קשיחים יותר והמחירים באנגליה ובהולנד נותרו בעינם, אלא שבשל חולשת האירו, הדולר והלירה שטרלניג ירדו התמורות שהוא מקבל בשיעורים חדים.
"צניחתה של הלירה שטרלינג האנגלית  הורידה את התמורות שאנו מקבלים בשקלים בין 20 ל-30 אחוזים, וזו המכה הגדולה שספגנו, כיוון שאנגליה היא שוק חשוב מאד לדידנו", מדגיש ויקי.
כיוון שאנו רק בתחילתה של עונת הייצוא, ויקי מקווה שלאחר חג המולד תהיה התאוששות כלשהי במגמת הייצוא. ובינתיים הוא נערך לקראת זמנים קשים יותר. "כאשר השמיים מתקדרים והמשבר הכלכלי בעולם הולך ומחריף אנו נוהגים כמו כל איש עסקים. אנו שומרים על המזומנים ולא משקיעים, מנסים לשמור על הקיים ולעבור את המכה הזאת בשלום". ויקי בוקר נערך לאפשרות שהמצב ילך ויחמיר ואז לא יהיה מנוס מהקטנת שטחי הגידולים. מהלך כזה יתחייב גם מצמצום מתוכנן של מכסות המים, שיוקצו לחקלאים בשנה הקרובה.

ענף הפירות: ירידה של 10% במכירות ו-30% בתמורות

המשבר הכלכלי פקד גם את ענף הפירות, בדיוק כאשר החלו המשלוחים הראשונים לחו"ל של פירות, המיוצאים בעונת החורף.  המדובר בתמרים מזן מג'הול, פרי הדר, אפרסמון  ואבוקדו, הפרי המוביל את ייצוא הפירות שלנו. בשנים האחרונות התרחב ייצוא הפירות מישראל ונוספו לו גם פירות קיץ -  אפרסקים, מנגו, משמשים. באחרונה נעשו גם ניסיונות ראשונים לייצא דובדבנים ושסק.
גדי הורביץ, ראש ענף הפירות במועצת הצמחים, אומר כי חקלאים רבים רואים בייצוא יעד אסטרטגי לטווח ארוך, ומכשירים בהתאם את המטעים שלהם לאיכויות הנדרשות, כדי שיוכלו לעמוד בכל הדרישות הרגולטריות של ייצוא פירות לאירופה.
ענף הפירות נפגע מכל אותן מכות שספג ענף הירקות. בתחומים מסוימים, אף יותר. בשלב ראשון נפגע קשות יצוא הפירות למזרח אירופה, בעיקר רוסיה, וגם במערב אירופה כבר מורגשת חולשה וירידה בביקושים. גדי הורביץ מודע לכך, שחקלאים מנסים  לדחות ככל האפשר  את קטיף הפירות, ובמקביל לעבור לקטיף סלקטיבי של פירות, כאשר לשוק נשלחים  פירות בגדלים שלהם יש ביקוש מיוחד. כך הם מקווים להקטין את הלחץ על השווקים בחו"ל. אילן אשל, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, מעריך כי היקף המכירות בחו"ל בשלב זה ירד בכ-10 אחוזים לערך.
אשר לתמורות שיקבלו היצואנים - אלה עלולות לרדת  עד 30%, כמתחייב מן הירידה בדולר, באירו ובלירה שטרלינג. בעת כתיבת שורות אלה, ערב חג המולד, מסתמנת בדרך כלל ירידה בתנועת הקונים באירופה, והמגדלים צופים כבר לימים שלאחר החג, אולי אז תבוא ההתאוששות שהם מייחלים לה.


15% מן המטעים ייעקרו - בגין המשבר במים

לא רק המשבר הכלכלי וצניחת המטבעות, מטרידים את מגדלי הפרי. אילן אשל מוטרד מאד מן המשבר הצפוי בתחום המים, שיחייב בשנה הבאה קיצוץ ניכר במכסות המים לחקלאים. הוא זועם על כך שהממשלה לא ממשה את החלטותיה בכל הנוגע להגדלת היקף המים המותפלים והשבת כל מי הקולחין לחקלאות. "זוהי פאשלה שמישהו חייב לתת עליה את הדין. שעה שהחקלאים משוועים למים – אומר אשל -  כ-120 מיליון מטר קוב מי קולחין עדיין זורמים לים".
חישובים שעשו המגדלים, לנוכח הקיצוץ הצפוי בשנה הקרובה במכסות המים, מראים כי לא יהיה מנוס מעקירת כ-15% מן המטעים הקיימים. במקביל יתכן שהחקלאים יעסקו בשנטוע, משמע נטיעת מטעים חדשים, כאשר ההשקעה בעצים הצעירים בשלוש השנים הראשונות היא קטנה יחסית. עקירה כזאת, מדגיש אשל, עלולה לגרום בסופו של דבר גם למחסור בפירות מסוימים ולעלייה במחירם. החקלאים, מצידם, ידרשו מן הממשלה לפצות אותם בגין הקטנת מכסות המים ויתבעו ממנה גם לתמוך ולסייע בפיתוח טכנולוגיות השקיה חוסכות מים.

הפסדים  בשל סגירת המעברים לעזה

ואם לא די בכל אלה, זומנה למגדלי הפירות מכה נוספת - סגירת המעברים לרצועת עזה. הרצועה שמשה מאז ומתמיד מוצא לפירות שאיכותם ירודה במקצת ואינם מתאימים לייצוא או לשוק הישראלי. מדובר בהיקף לא מבוטל של פרי - 10 עד 12 אחוזים מכלל ייצור הפרי בישראל, ובסך הכל כ-60 אלף טון פירות.  מכירת הפירות הללו לרצועה, היוותה לא פעם את מקור הרווח העיקרי  של מגדלים רבים, שרווחיות הייצוא שלהם נפגעה בשנים האחרונות. כל עוד המעברים סגורים הפרי העודף נרקב בבתי הקירור, ובימים אלה מדובר בעיקר  בבננות ואפרסמון.
"היווצרות עודפים כאלה גורמת כמובן לירידת מחירים חדה, ואז לא כדאי לחקלאי לשווק את תוצרתו" - מסביר אשל. "מאז חודש אוקטובר כבר הפסידו המגדלים בגין סגירת המעברים כ-20 מיליון שקלים". לדבריו, שורש הרע בכך, שאין החלטה ברורה וחד משמעית בקשר למעברים - מדי פעם פותחים אותם וזמן קצר לאחר מכן סוגרים אותם. אם החקלאים היו יודעים שהמעברים סגורים סופית, היו עוקרים  כ-10 אחוזים מן המטעים שלהם, ומונעים את  היווצרות העודפים. אשר לשטחי הגדה, שם מתנהל המסחר ללא תקלות מיוחדות, כאשר המגדלים מייצאים לשם תוצרת באיכות גבוהה יותר, בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח בשנה, משמע  כ-10% ממחזור המכירות בענף הפירות.

תמונה מדאיגה גם בענף ההדרים
ענף ההדרים, ששנים רבות נדחק לקרן זוית, זכה בשנים האחרונות לפריחה מחודשת ומאז 2001 נוספו לו רבבות דונמים של פרדסים חדשים. בתחילת עונת ההדרים, בסוף ספטמבר, עדיין שררה אופטימיות זהירה בקרב הפרדסנים. אולם מן הנתונים שהצטברו במועצת הצמחים, עולה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לייצוא ההדרים שלנו, שאליו  מופנים כשני שלישים מכלל פרי ההדר הגדל בארץ.

המשבר הכלכלי כבר פגע בחלק מן המשלוחים, בעיקר אלה המופנים לשוק הרוסי, שוק שקלט עד לא מכבר כחמישית מכלל ייצוא ההדרים שלנו. גם  בשוקי מערב אירופה מסתמנת ירידה חדה במכירות ויש חשש כבד לגבי הצפוי בשוק הבריטי, שקלט בעבר כ-30% ממשלוחי  ההדרים שלנו, בעיקר תפוזי שמוטי וולנסיה. ירידה חדה  של כ-34% כבר נרשמה בייצוא ליפן, צרכנית גדולה של הפומלית. טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, מעריך כי כמויות הפרי שנשלחו עד כה קטנות בכ-20% לעומת התקופה  המקבילה אשתקד, והפדיון שיקבלו הפרדסנים יהיה קטן בשיעור שבין  15  ל-30 אחוזים. לנתונים הקשים הללו תורמת כמובן נפילת המטבעות המובילים- האירו, הדולר והלירה שטרלינג- ולכך נוספת ירידה משמעותית בביקושים ומבצעי הוזלה נרחבים, שמבצעות רשתות השיווק בכל רחבי אירופה.
ההפסד הצפוי- כ-200 מיליון ש"ח
"אם לא יחול שיפור  משמעותי בייצוא- אומר טל עמית -  יסתכם הפדיון שיקבלו הפרדסנים השנה בכ-400 מיליון שקל בלבד, לעומת 600 מיליון שקל בשנה שעברה. המשמעות היא מחיקת כל הרווחים של יצואני ההדרים". בעקבות המציאות שנוצרה, מופנה עתה פרי הדר, שהיה מיועד לייצוא, לשוק המקומי ולשווקים נוספים, מהלך שגרם ליצירת עודפים גדולים ולהתמוטטות מחירים.

 על מנת לצמצם את הנזקים, ישראל מתכוונת להגדיל השנה את הייצוא לשווקים חדשים יחסית כגון קוריאה, סין וארה"ב. עמית סבור, כי יהיה בכך  פיצוי קטן בלבד על הכמויות שלא יישלחו לשווקים העיקריים. על אף כל המכות הללו, עדיין מתכוונים הפרדסנים לטעת באביב הקרוב כמות שיא של  15 אלף דונם פרדסים חדשים. החלטה על כך נתקבלה בעקבות פריחתו של הענף בשנים האחרונות, והשאלה היא האם המציאות הכלכלית הקשה לא תשבש בסופו של דבר את התכניות הללו. 

חקלאים פסימיים

החקלאות, כמו ענפים רבים נוספים במשק, כבר חשה את מצוקת האשראי. הבנקים סגרו את האשראי לחקלאים רבים, ומי שאין ברשותו רזרבות כספיות, יתקשה מאד להמשיך ולפעול. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מעריך כי בתוך זמן קצר משרד החקלאות יארגן מסגרת למתן הלוואות, שתותנה בתכנית עסקית. בנוסף לכך, הוא מקווה שהחקלאים, בעלי משקים קטנים, ייהנו מן הסיוע שאמור האוצר להעביר האוצר לעסקים קטנים. אולי כך, יצליחו חקלאים רבים לצלוח את המשבר  הנוכחי. מעבר לכך, מייחלים החקלאים גם לחסדי שמיים, שאולי יביאו להם את הגשם הנכסף, ויחסכו מהם  בשנה הבאה קיצוץ חריף במכסות המים שלהם.
פתחנו כתבה זאת בכך שחקלאים הם אופטימיים מטבעם, אולם מסתבר שהם מסוגלים גם להיות פסימיים, בתנאי שמדובר במתחרים שלהם. אולי זה לא פוליטיקלי קורקט, כפי שנהוג לומר כיום, אבל דומה שהחקלאים הישראלים לא יצטערו יתר על המידה אם שורה של פגעי אקלים וטבע תפגע ביבולים של עמיתיהם בחו"ל, המתחרים בהם בשוקי חו"ל. גם זו דרך להקטין במידה ניכרת את ממדי המשבר, שבו שרויה כיום החקלאות הישראלית.

   

 

הפירות והירקות כענפים כלכליים
                          
ענף הירקות
היקף הייצור של הענף - כ-2.2 מיליון טונות.
פדיון הענף - כ-5 מיליארד ₪.
ייצוא הענף - כ-1.25 מיליארד ₪.
צריכת ירקות לנפש - 185 ק"ג בשנה.
מספר מגדלי הירקות - כ-4000.

             
ענף הפירות
היקף הייצור של הענף - כ-600,000 טונות.
פדיון  הענף – כ-3.5 מיליארד ₪.
ייצוא הענף - כ-100 מיליון דולר.
היקף השטח הנטוע - 355,000 דונם.
מספר המגדלים בענף - כ-5530 (58% במושבים).

 

  
  
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים