מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
קרובים לצלחת

המחוקקים שלנו נכנסים לנו לצלחת - חוק להגבלת כמות השומנים, הסוכרים והמלח במזון;  חוק לפיקוח על תוצרת אורגנית; חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו; חוק המספוא; חוק לסיוע לחולי צליאק; חוק  באשר לפרסום מזון לקטינים; חוק לפיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך; חוק המונע מיצרנים להקטין את משקל המוצר, בלי לידע את הצרכן; חוק לסימון  ולאחזקת מלאי של מוצרי מזון שמחירם בפיקוח – כל אלה הם רק מקצת החוקים שנדונו לאחרונה בנושאי ענף המזון

חיים פלטנר

 

הטרנד הבריאותי הפוקד בשנים האחרונות את ענף המזון בעולם המפותח, אשר בא לידי ביטוי במעבר למזון בריא יותר, לא פסח גם על בית המחוקקים שלנו. אם בשנים עברו מיעטו חברי הכנסת להגיש הצעות חוק בתחום המזון, הרי בשנה - שנתיים האחרונות התהפכה המגמה  ועל שולחן הכנסת הולכות ונערמות הצעות חוק רבות, הנוגעות לתחום כה חשוב בחיינו.
דומה שחברי הכנסת עוקבים מדי יום אחר ההתפתחויות בתחום זה, וממהרים להגיש הצעות חוק פרטיות, שנועדו לסגור את הפרצות שהרגולטור לא השכיל לסגור. לא פעם פרסומים בכלי התקשורת מניעים אותם להגיש הצעות חוק, אחרים נוטלים הצעות חוק שכבר נדחו בעבר או לא הגיעו לכדי הצבעה טרומית, וחוזרים ומעלים אותן על שולחן הכנסת. אולי הפעם, כאשר המודעות למזון בריא גדולה יותר, תצלח דרכם ואולי יזכו בסופו של דבר גם בחוק שיישא את  שמם.

מלחמות יוקרה עכבו את החוק

על הדרך הנפתלת והארוכה של המחוקק, יכול להעיד אבשלום (אבו) וילן, שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם מר"צ וכבר בשנת 2002 הגיש הצעת חוק לפיקוח על תוצרת אורגנית. במהלך הדיונים בהצעתו נתקל וילן בלא מעט מכשולים, לרבות מלחמות יוקרה בין שרי החקלאות והבריאות, שעיכבו במידה רבה את הבאת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. רק בשנת 2005, כשלוש שנים לאחר שהגיש את ההצעה, היא אושרה בכנסת ונדרשו עוד כמה שנים עד להשלמת התקנות  השונות, שאפשרו סוף-סוף את יישומו של החוק. באחרונה החליט משרד החקלאות להרחיב את מסגרת החוק ובצד הפיקוח על תוצרת אורגנית מן הצומח, הוא מבקש להרחיב את הפיקוח גם על מוצרי מזון אורגניים שמוצאם מן החי.

הצעת חוק נוספת שיזם משרד החקלאות - החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, הקרוי גם חוק הסטנדרטים. בחוק זה רואה המשרד משום מהפיכה צרכנית, שתתרום לשיפור ניכר באיכות התוצרת החקלאית.  באמצעות החוק ייקבעו אמות מידה לתנאי הגידול והשיווק של תוצרת חקלאית,  ויינתן לציבור מידע על טיבו, איכותו ומקורו של הפרי או הירק שאותו הוא קונה.  משווקי  התוצרת החקלאית יידרשו למיין ולהפריד בין הסוגים השונים של כל ירק או פרי לפי איכותם ולסמנם בהתאם. סיווג כזה יקבע גם את רמת המחירים בשוק. בקרוב תוגש הצעת החוק  לקריאה ראשונה בכנסת. התנאים לייצור, שיווק וסימון המוצר ייקבעו בתקנות שיוגשו לאישור הכנסת לאחר חקיקת חוק המסגרת הראשי. הניסיון מלמד, כי עוד ארוכה הדרך  ליישומו של החוק.

טחנות החקיקה טוחנות לאט

פרלמנטרים ותיקים גורסים, כי כאשר מדובר בחקיקה, שעתידה להשפיע על חיינו לאורך זמן, החיפזון הוא מן השטן. יחד עם זאת, דומה שטחנות החקיקה טוחנות לאט מדי. על כך יכול להעיד גם רונן רגב-כביר, כיום סמנכ"ל המחקר של אמון הציבור, שבתחילת שנות האלפיים השתתף, כנציג המועצה הישראלית לצרכנות, בדיוני הכנסת על חקיקת חוק המספוא. החוק אמור  לפקח לא רק על האיכות התזונתית של המזון שניתן לבעלי חיים, אלא גם על איכותו הבריאותית, שכן כבר הוכח כי כל מה שבעלי החיים אוכלים מגיע בסופו של דבר גם לצלחת שלנו. משמע, כדי לשמור על בריאותנו יש חשיבות רבה למזון שאוכלים בעלי החיים.

בעקבות הופעת מחלת 'הפרה המשוגעת', הבינו במדינות רבות במערב, כי המספוא הוא חוליה חשובה במסלול זיהום מזונו של האדם והדבקת האדם במחלות שמקורן בבעלי חיים, ולכן גם חוקקו חוקים המגדירים את הפיקוח על המספוא. רונן נזכר בדיונים הממושכים, ההתרוצצויות והלחצים במסדרונות - שבסופו של דבר טרפדו את המשך הדיונים בחוק. מבקר המדינה אף נדרש לכך בדו"ח שלו משנת 2008, שבו ביקר בחריפות את הסחבת בפרשה זאת, שנמשכה מאז 2002.  כאשר במהלך הכנת הכתבה ביקשנו  את תגובת משרד החקלאות לסוגיה זאת, הופתענו לשמוע כי  חוק המספוא נמצא בהליכים מתקדמים של חקיקה -  כבר הופץ טרום תזכיר למשרדי הממשלה הרלוונטיים בציפייה שיגיבו עוד החודש, ועם קבלת התגובות יופץ  תזכיר חוק. עד כאן תגובת המשרד.
אכן, אחרי כ-8 שנים  בכל זאת משהו זז, אבל הקצב, הקצב...

בשורה לחולי הצליאק

חברי הכנסת אורי אורבך מסיעת הבית היהודי - המפד"ל החדשה ואילן גילאון ממר"צ, נחלצו לעזרתם של חולי הצליאק,  שנאלצים כל חייהם לאכול מזון נטול גלוטן. כיוון שאחוז החולים בצליאק הוא קטן יחסית, יצרנים רבים סבורים שייצור מזון כזה אינו ריווחי, והיקף המוצרים שעומדים לרשות החולים מצומצם וגם מחירם גבוה. ואם לא די בכך, יצרנים רבים החוששים מפני תביעות משפטיות במקרה של אי עמידה בתנאי היצור הנדרשים מסמנים את מוצריהם כמוצרים שיש בהם חשש של גלוטן, גם כאשר  אינם מכילים כלל גלוטן.
אורבך וגילאון  מציעים לסייע כספית לחולי צליאק בעלי הבטחת הכנסה, וכן לחייב יצרנים לייצר אחוז מסוים ממוצריהם ללא גלוטן. יצרנים שיעשו זאת ייהנו משיעור מס מופחת על הכנסתם ממכירת המוצרים הללו. הצעת החוק כבר עברה קריאה ראשונה ועתה מגבשים את הפרטים עם משרד הבריאות.

הסוכרים יסומנו בנפרד

הגבלת כמות השומנים, הסוכרים והמלח במזון -  עומדת במרכז כמה הצעות חוק פרטיות שהגישו הח"כים בשנה האחרונה. כיום מצוינת כמות הפחמימות הכללית על מוצרים רבים, ללא פירוט המבדיל  בין הפחמימות המורכבות (הבריאות) לבין הפחמימות הפשוטות (סוכרים), שהן חסרות תרומה תזונתית אך גורמות להעלאת המשקל. עובדה זו מקשה על הצרכנים לדעת מהו ערכו התזונתי של מוצר המכיל כמות גדולה של פחמימות. כדי להסיר מכשול לפני הצרכנים, מציע ח"כ אורבך, בהצעת חוק שהגיש, לבנות מערכת אזהרה למוצרי מזון, בדומה לאזהרות המופיעות על חפיסות סיגריות. כך, על מוצרים המכילים מעל  אחוז מסוים  של פחמימות פשוטות (סוכרים) יצויין "כולל רמה גבוהה של סוכרים". כמו כן תופיע אזהרה, כי משרד הבריאות קובע  שצריכה של מוצר זה גורמת למחלות. הצעה נוספת לסימון שומנים במזון, כבר יושמה במסגרת צו שהוציא משרד הבריאות.

שידורי פרסומת לילדים ללא סלבריטאים

חינוך ילדים לאכילה בריאה  הוא נושא נוסף שמייצר הצעות חוק פרטיות לא מעטות. בכנסת הקודמת הגישה חברת הכנסת אורית נוקד, העבודה, הצעת חוק  המתייחסת  לפרסום מזון לקטינים. ההצעה לא עברה, ובכנסת ה-18 הגישה ח"כ רוחמה אברהם בלילא מקדימה הצעת חוק דומה. נוקד, שבינתיים מונתה לסגנית שר התמ"ת, החליטה ליישם את הצעתה, בשינויים מסוימים, במסגרת  צו שיוציא משרד הבריאות, שעמו היא משתפת עתה פעולה. הצעתה באה להתמודד עם מגיפת ההשמנה של ילדים, ובנושא זה, לצערנו, אנו נמצאים במקום שלישי בעולם. נוקד מבקשת לגבש כללים לפרסום מזון בטלוויזיה, שיצמצמו את  ממדי ההשמנה של ילדי ישראל ויקנו להם הרגלי אכילה נכונים. כך, למשל, יידרשו המפרסמים להקפיד על כמה כללים - הפרסומת תתייחס למוצר ולא לאריזה, ובפרסומת לגלידה יידרשו המפרסמים להציג ילד שמלקק גלידה מגביע ולא אוכל אותה מתוך קופסה, וזאת כדי להרגיל ילדים לאכול כמויות קטנות. לצד פרסום של שניצל, למשל, יופיעו גם אורז וסלט, שהם מזונות משלימים, והמפרסם לא יציג  אנשים שאוכלים  מול  הטלוויזיה או ליד מחשב; כל ארוחה תצולם ליד שולחן בפינת האוכל. סעיף נוסף בהצעה המתגבשת - איסור השימוש בידוענים (סלבריטאים) בפרסומת למזון לילדים, שכן אלה אינם מסוגלים להבחין בין המציאות  לבין הפרסומת והם מושפעים מאד מידוענים. סעיפים אלה מתבססים על החלטות ארגון הבריאות העולמי ויישומם יחייב גם תיאום עם מועצת הרשות השנייה. בשלב זה פרטי הצו המתוכנן הם בתהליך של גיבוש.

השמנתם של ילדי ישראל - עומדת גם במרכז הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת דני דנון, ליכוד וזבולון אורלב, הבית היהודי - המפד"ל החדשה, כשאליהם הצטרפה שורה של חברי כנסת מסיעות שונות, מן הקואליציה והאופוזיציה.  החוק המוצע: פיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך והגנה על בריאות התלמיד, נועד להבטיח את איכותו של המזון שמקבלים הילדים במסגרת מפעל ההזנה, או שהם קונים  במזנונים הפועלים בין כתלי בתי הספר. על פי ההצעה, תוגבל בבתי הספר  מכירת המשקאות למיץ טבעי ללא סוכר, במנה אישית של 200 מ"ל לכל יותר, ולמשקאות חלב, לרבות חלב בטעמים שונים ושוקו. על הספקים ובעלי המזנונים הללו ייאסר להעסיק אנשים בעלי עבר פלילי והם יידרשו להציג רישיון עסק בר תוקף, המבטיח עמידה בתנאי תברואה נאותים. יוזמי ההצעה מבטיחים, כי היא איננה  כרוכה בתקציבים נוספים מצד המדינה, ובטווח הארוך מדובר בחסכון אדיר למדינה בהוצאות בריאות על קטינים שמנים, שיהפכו למבוגרים חולים.

נקודת התורפה – אכיפת החוקים החדשים

טיעונים ברוח זו מעלים ח"כים רבים המגישים הצעות חוק פרטיות, אלא שבמציאות לא פעם פני הדברים שונים. הצעות חוק פרטיות רבות מחייבות תקציבים נוספים, בעיקר להקצאת כוח אדם שיאכוף את החוקים החדשים. "זו הסיבה לכך שהממשלה איננה אוהבת הצעות חוק פרטיות -  אומר ח"כ אורבך - ידוע שכל חוק שמאושר דורש גם מפקחים, ולכך חסרים תמיד תקנים במשרדי הבריאות ושאר המשרדים. במקרים רבים מטילים את המטלות החדשות על  הפקחים הקיימים, שכבר לא יודעים מה לעשות קודם".

ח"כ  אורלב סבור, כי אכיפת החוקים החדשים היא נקודת התורפה ולא רק בתחום המזון. "לצערי- אומר אורלב - אין מספיק פיקוח וגם אין  אכיפה מספקת   של חוקים בתחום המזון וגם בתחומים אחרים". ח"כ אורבך מוסיף ואומר, כי ישנם ח"כים שמתפארים בכך שהגישו חמש או שש הצעות חוק. " כאשר אני משתכנע - הוא מדגיש - שההצעה שלי אינה טובה או יעילה, אני מוותר עליה ומעדיף שהדבר ייעשה במסגרת תקנות שתפרסם הממשלה". אולם זו מדרך הטבע עוסקת  בדרך כלל במה שדחוף ובוער, וכך משאירה את השטח ליוזמות  החקיקה של חברי הכנסת. 
 
המוצרים שבפיקוח נעלמו מן המדפים

 לצד הטיפול במזון, עולות מעת לעת גם הצעות חוק בתחום הצרכנות. כך, למשל, הגישה חברת הכנסת אורית זוארץ מקדימה שתי הצעות חוק, שעדיין לא הגיעו לכלל הצבעה טרומית. הראשונה - נועדה למנוע מיצרנים ומשווקים להקטין את משקלו של מוצר, מבלי לשנות את  מחירו או את צורת האריזה שלו. מהלך כזה מונע מן הצרכן לשים לב לשינוי שחל למעשה במחיר המוצר. המציעה תובעת לחייב יצרן, המשנה את הכמות או המשקל, לציין את מהות השינוי על האריזה וגם לשנות  את צורתה, כדי למנוע אפשרות של הטעיית הצרכן. הצעת חוק שנייה שהגישה ח"כ זוארץ -  חיוב יצרני המזון לסמן את הערך התזונתי  למנה ולא רק ליחידת משקל מסוימת כמו 100 גרם. כך יוכל כל צרכן לדעת בדיוק את ערכה התזונתי התזונתי של המנה שהוא אוכל, בלא שיצטרך לחשב בערך את הערך התזונתי שלה. נוהל כזה מקובל כבר במקומות שונים בעולם.
 
נושא נוסף שנבחן עתה במשרד התמ"ת נוגע לסימון  ולאחזקת מלאי סביר של מוצרי מזון שמחירם בפיקוח. הנושא הועלה בזמנו על ידי המועצה הישראלית לצרכנות, שמצאה כי במקרים רבים מוצרים שמחירם בפיקוח כמו גבינה לבנה, חלב או ביצים חסרים בחנויות. לעתים, המשווקים אף מסתירים אותם במדפים מרוחקים, כך שלצרכן לא נותר אלא לקנות מוצרים דומים שאינם בפיקוח, כמו גבינת קוטג' מועשרת בסידן, שמחירם גבוה יותר. מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג,  סבור כי צריך לחייב את המוכרים להציב זה לצד זה את המוצרים שבפיקוח ואלה שאינם בפיקוח, תוך סימון ברור של המוצרים שבפיקוח ומחירם, כך שהצרכן יוכל למוצאם בנקל ויחליט איזה מוצר הוא מעדיף.  במצב הנוכחי הצרכן נאלץ במקרים רבים, בלית ברירה, לקנות דווקא את המוצרים היקרים יותר. ח"כ אורית נוקד הגישה בכנסת הקודמת הצעת חוק בנושא זה, שלא עברה וכיום, בתפקידה כסגנית שר התמ"ת, היא פועלת לכך שהנושא ייפתר במסגרת צו שיפרסם שר התמ"ת.

"המצב הזה משגע אותנו"

החקיקה בתחום המזון שונה במידה רבה מחקיקה של חוקים בתחומים אחרים. כמעט כל המרואיינים הדגישו בפנינו, כי בתחום זה מעורבים גורמים רבים, כמו משרדי הבריאות, חקלאות, פנים, תמ"ת ומשרדי ממשלה נוספים, רשויות מקומיות, תעשיינים, משווקים, קופות חולים, דיאטנים ועוד. במקרים רבים יישום החוקים כרוך בהוצאות לא מבוטלות, שבהן צריכים לשאת תעשיינים וגורמים נוספים. במקרים כאלה מעדיפים הח"כים להגיע עמם להסכמה  ולא לכפות עליהם הסדרים בחקיקה.

תעשייני המזון מצידם, קובלים זה מכבר על ריבוי הצעות החוק הפרטיות. "חדשות לבקרים נוחתות עלינו הצעות חוק הנוגעות לסימון על אריזות, סימון שומנים, סוכרים ונתרן. המצב הזה משגע אותנו - אומרים בתעשיית המזון -  שכן יישומם של חוקים כאלה מחייב  שינויים בתהליכי הייצור, החלפת אריזות וכיוצא באלה". כיוון שלרבות  מהצעות החוק גם היבטים בריאותיים,  סבורים התעשיינים, כי על משרד הבריאות לעשות סדר בתחום הזה ולטפל בסוגיות השונות לפי סדר עדיפויות שיקבע. למשרד זה גם הכלים והתשתית להכנת חוקים וצווים בתחום המזון.

"החקיקה בתחום המזון גדולה על חברי הכנסת"

גם דעתה של ח"כ  רחל אדטו מקדימה, רופאה במקצועה, אינה נוחה מריבוי הצעות החוק הפרטיות בתחום המזון. כחברת ועדת העבודה,הרווחה והבריאות בכנסת, היא מלווה מקרוב הצעות חוק  בתחום המזון שמגיעות לוועדה. "במקרים רבים עוסקים הח"כים בתחומים שהם אינם מבינים אותם וגם לא את הדקויות השונות, כשמולם ניצבים המון גורמים, לרבות בעלי עניין לא מעטים והחקיקה בתחום זה מסובכת מאד" -  אומרת ח"כ אדטו. " לא מספיק  להגיש פתק שבו כותבים רק כמה סוכר מותר לכלול במוצר. ומה לגבי האריזות, גדולות או קטנות, ומי אחראי לכך וכיוצא באלה. חברי הכנסת רוצים לסמן סוכרים ויש גם הצעה לסמן טריגליצרידים (שומנים בדם) - זו בפירוש עבודה למקצוענים. זה פשוט גדול על חברי הכנסת".

הפתרון - רשות מזון מרכזית

 לדידה של  ח"כ אדטו, הבקיאה ברזי הרפואה, הפתרון מצוי בהקמת  רשות מזון מרכזית, שבמסגרתה ירוכזו כל אנשי המקצוע בתחומי המזון והבריאות והיא תוכל להציע ולגבש את החוקים הדרושים בתחומים הללו. "נכון שצריך להגביל מלח וסוכר במזון, ונכון שצריך להגביל מכירת ממתקים לילדים בבתי הספר, כל העולם עושה זאת, אולם עדיף שהדבר ייעשה בחקיקה, שפרטיה יגובשו בגוף  מקצועי כמו  רשות מזון מרכזית".
 
ולמי שכבר שכח נזכיר, כי כבר בשנת 1966, כן לפני 44 שנים!! החליטה הממשלה להקים רשות כזאת. ההצעה עלתה ונפלה כמה פעמים  בכנסת ועתה, בפעם המי יודע כמה, שוב דנה בכך ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים