מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

צונאמי במזון
זאת איננה ספקולציה פרועה. הנתונים מראים: העולם צועד בעיניים פקוחות לקראת אסון. ב-2050 תיקלע האנושות למחסור קריטי בגרעינים שחיוניים לקיומה. כבר כיום מתים בכל שנה כ-36 מיליון בני אדם, רבים מהם ילדים, בשל מחלות הקשורות לתת-תזונה, והבעיה עוד בחיתוליה. הצונאמי במזון יצא לדרך. 
 

חיים פלטנר
 
  
העליות החדות במחירי הסחורות החקלאיות, המהוות את חומרי הגלם למוצרי מזון רבים, כמעט והפכו בשנים האחרונות לדבר שבשגרה. הגורם העיקרי לעליות המחירים הללו הוא  מחסור בגרעינים שהם מרכיב חשוב במזונו של האדם ובהמתו – חיטה, תירס, אורז וסויה. גידולים אלה, ולא רק הם,  סבלו בשנים האחרונות מפגעי אקלים קשים ומעיור מוגבר שתרם לצמצום הקרקעות החקלאיות. במקביל, גדלו הביקושים לגרעינים בעקבות עליית רמת החיים במדינות כמו הודו וסין. תהליך זה לווה בהגדלת הביקוש לבשר, שגידולו כרוך גם בצריכה גדולה של גרעינים. הפניית מיליוני טונות של גרעיני תירס וסוכר  ליצירת אתנול (דלק ירוק) תרמה גם היא למחסור ולמחירים המאמירים -  שהתוצאות שלהם קשות ומדאיגות.  מדי שנה מתים בכל רחבי העולם מרעב וממחלות הקשורות במזון  כ-36 מיליון בני אדם, כששית מהם ילדים, שגילם חמש  שנים ומטה. למעשה, בכל שעה מתים כ-700 ילדים, מרביתם במדינות מתפתחות.
הפרופסור חיים רבינוביץ', מן הפקולטה לחקלאות ומזון ברחובות, סבור כי המחסור במזון וההתייקרויות הנלוות לו יהיו לחם חוקנו גם בשנים הבאות.  ואין מדובר רק בפגעי טבע, גם האדם גורם לכך, וליתר דיוק החלטות שגויות של פוליטיקאים. לדוגמה הוא מביא את החלטתו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, שהחליט ב-2006 להגדיל את השימוש בתירס  להפקת אתנול, החלטה שבעקבותיה כשליש מכלל שטחי התירס בארצות הברית יועדו להפקת אתנול. מובן שהמהלך הזה הקטין באחת את כמות התירס  למזון שמייצרת ארצות הברית, שהיא גם יצרנית ויצואנית התירס הגדולה בעולם. תכניתו של הנשיא בוש לא הסתפקה בכך וגרסה הסבה של שטחים גדולים נוספים של תירס למטרה זאת. ספק אם המהלך הנוסף  יתממש לנוכח המחסור שנוצר בעולם בתחום הגרעינים.
צונאמי של מחירים
 לתכניתו של הנשיא בוש היו תוצאות נוספות, לאו דווקא חיוביות. "איכרים רבים שגדלו  סויה -  מספר הפרופסור רבינוביץ' - התקנאו בשכניהם, שנהנו מתמורה גדולה עבור גרעיני תירס המיועדים להפקת אתנול, וגם הם עברו לגדל תירס. והתוצאה - כמות  גרעיני הסויה בעולם קטנה ומחירם עלה, ומי שחיפש  תחליף לתירס בדמות גרעיני חיטה, יצר ביקושים מוגברים לחיטה והקפיץ את מחירה בשיעור חד". לכל החגיגה הזאת הצטרפו גם  היצואניות הגדולות של אורז, כמו תאילנד והודו, שגם כאשר לא שרר מחסור באורז החליטו להטיל מס יצוא של עד 300%! על יצוא אורז מהן. ולכך צריך להוסיף גם את הגבלות היצוא שהטילו ממשלות רוסיה ואוקראינה על יצוא חיטה מהן, לאחר שפגעי האקלים ושריפות ענק צמצמו את יבולי החיטה שלהן. והתוצאה -  צונאמי של מחירים, שבו חשנו כבר בעת המשבר ב-2008. ואם לא די בכך, גם היקף השטחים המתאימים בעולם לעיבוד חקלאי הולך ומצטמצם, לאחר שחלק ניכר מהם מיועד לבנייה, תעשיה ומסחר. מרבית הקרקעות הפנויות נמצאות בדרום אמריקה ואפריקה, שבהן גידול היבולים החקלאיים אינו עומד בקצב הדרוש.
הסובלים - תושבי המדינות המתפתחות
בשונה  מפוליטיקאים, הטרודים בדרך כלל בבעיות  ההווה והעתיד הקרוב, הפרופסור רבינוביץ' צופה 40 שנה קדימה. משברי המחירים הנוכחיים נראים בעיניו כמשחק ילדים לנוכח מה שצפוי לנו בשנת 2050. אז, עלול העולם להיקלע למשבר מזון חריף, בעקבות מחסור  בגרעינים, שכה חיוניים לקיומה של האנושות. באמתחתו של הפרופסור רבינוביץ'  כמה נתונים, המצביעים על המצב החמור שאליו יקלעו בנינו ונכדינו. בשנת 1950  עמדו לרשות כל אדם ובהמתו בעולם  240 קילו גרעינים לשנה בממוצע, וכבר אז הורגש מחסור בגרעינים. ה"מהפיכה הירוקה" בחקלאות אפשרה להגדיל מהותית את ייצור הגרעינים בעולם ומאז 1990 עמדו לרשותנו בממוצע 360 קילו לנפש. בשנת 2050  אוכלוסיית כדור הארץ תגיע  לכדי כ-10 מיליארד, בהשוואה לפחות מ-7 מיליארד כיום. הכמות הממוצעת שתעמוד אז לרשות אדם ובהמתו תרד לכדי 290 קילו גרעינים בלבד. כמות כזו אינה  מספיקה לקיום במדינות המתפתחות -  בהן מרבית הקלוריות מתקבלות מגרעינים. גופנו זקוק מדי יום בין 2400 ל-3000 קלוריות, שחלק ניכר מהן מספקים הגרעינים למיניהם. בישראל ובמדינות מפותחות אחרות כשליש מן הקלוריות מספקים הגרעינים ועוד 25% מספק לגופנו בשר בעלי חיים,שחלק ניכר ממזונם הוא גרעינים. במדינות מתפתחות, היכן שהבשר יקר וכמעט אינו עולה על שולחנם של רוב התושבים  - כאן מספקים הגרעינים ישירות  כ-63% מן הקלוריות שהגוף זקוק להן.  בתקופה של מחסור בגרעינים התמותה בהן תהיה הרבה יותר גבוהה מן המקובל במדינות המפותחות. גם התחזיות הדמוגרפיות פועלות לרעתן של המדינות הללו -  בעוד שבמדינות המפותחות כמו במדינות אירופה ויפן האוכלוסייה תישאר יציבה ואולי אף תקטן לקראת 2050, הרי במדינות המתפתחות מספר התושבים ימשיך לגדול בקצב מהיר לתוך מחסור גדל במזון בסיסי.
העולם השבע יגלה  נדיבות?
ככלל, הפרופסור רבינוביץ' סבור, כי העולם המפותח והשבע יוכל לספק  את רוב צרכיו בתחום המזון, בתנאי שייערך למציאות החדשה. המדינות המפותחות מגדלות חלק ניכר מן הגרעינים בעולם, אולם בתנאים שייוצרו  יישארו בידיהן עודפים פחותים מאלה הנוכחיים, שלא יהיה בהם מענה לצרכי המדינות המתפתחות. השאלה היא האם המדינות המפותחות יעדיפו להאכיל בעלי חיים בגרעינים, שעה שבמדינות העולם השלישי ימותו מיליונים, בהם ילדים רבים,  מתת תזונה ורעב -  או שמא השבעים  יגלו נדיבות ויחלקו חלק גדול יותר מן הגרעינים שלהם עם תושבי המדינות המתפתחות? אם כך יקרה יידרשו  גם תושבי המדינות המתפתחות לשנות הרגלי אכילה ולהתאים את תפריטם למציאות חדשה- פחות בשר ואולי גם פחות ביצים ומוצרי חלב.
הפילטרים נסתמו והפרויקט קרס
"בכלים הסטנדרטיים שעומדים כיום לרשות החקלאות אין דרך בעולם להדביק את הפער והמחסור בגרעינים שילך ויגדל ברבות השנים - פוסק רבינוביץ'. המדינות המתפתחות חייבות לנקוט בשורה של מהלכים, שיביאו לגידול  תירס וחיטה  באפריקה, בכמויות שיספקו לפחות חלק מצרכי האוכלוסייה המקומית".
כמי שהשתתף בפרויקטים שונים לפיתוח החקלאות במדינות מתפתחות, רבינוביץ' סבור, כי בשלב ראשון על  העולם המפותח לבחון מחדש את אופן הסיוע שלו לעולם הרעב. התחושה היא שהסיוע נועד בראש וראשונה להשקיט את מצפונם של התורמים. הצרה היא, שחלק ניכר מטריליוני הדולרים שמזרים העולם המפותח  מחטיאים את המטרה ומגיעים לכיסיהם של מנהיגים ושלטון מושחתים ומקורבים לצלחת. אין להסתפק במשלוח כספים  ו /או מוצרים סופיים וצריך להתמקד בפעילות קונקרטית בשטח, עם מומחים שישתלבו בעבודות וידריכו את האוכלוסייה  המקומית לייצור יעיל של מזון. במקביל, יש להקים תשתיות טכניות של ציוד ושירותים, שיוכלו לשרת בכל איזור וכפר את צרכי  החקלאים ולספק את האביזרים והחלפים הדרושים לעבודה היומיומית.
רבינוביץ', שהשתתף בזמנו במצרים בפרויקט חקלאי, נזכר כיצד פרויקט חקלאי גדול קרס בסופו של דבר ואחת הסיבות לכך -  הפילטרים (מסננים) בציוד החקלאי הממוכן נסתמו באבק ולא נמצאו במקום אנשי שירות  וחלקי חילוף מתאימים, בבחינת "הכל בגלל מסמר אחד", כדברי השיר. נוסף לאספקה סדירה של תשומות הדרושות לייצור חקלאי מודרני, יש להקים תשתיות בסיסיות של הדרכה ושל אספקת מים ראויים לשימוש החקלאות ולשתיה לאוכלוסיה. כך יעמדו לרשות החקלאי שחפץ לגדל את הגידולים המבוקשים,  כל הכלים והידע הדרושים לו. 
האם פירוש הדבר שנוסף להכנת תשתיות נאותות נדרשות המדינות התורמות לסייע לאורך זמן בלימוד והכשרת האיכרים המקומיים?
בהחלט. ללא זאת גם עם ציוד השקיה חדיש וזרעים  משובחים לא יצליחו החקלאים  לגדל את הדגנים הדרושים והמזונות האחרים. חקלאות היא היום מדע מתקדם והעיסוק בה מחייב מדידות ומעקבים מתמשכים אחר תהליך הגידול של הצמחים - בדיקות קבועות של מצב המים בכל רגע נתון, בדיקת בריאות הצמחים, הגנה עליהם מפני חום וקור, הספקה של דשנים הדרושים להתפתחותם וכיוצא באלה. עוד נדרשות תשתיות לשינוע מיידי (ולעתים צינון) של התוצרת לשווקים בכלים ובמהירות שישמרו על טריותה וימנעו את התכלותה. המדינות העשירות יצטרכו גם לדאוג לפיתוח מקורות מים בכל רחבי העולם. הצפי הוא שבשנת 2050 רק לאחד מכל 4 תושבים על פני כדור הארץ תהיה נגישות למי שתייה נקיים, ומרבים הסובלים יהיו תושבי העולם המתפתח, שבהן המצב יהיה גרוע כמה מונים יותר מאשר בארצות המפותחות. 
מה באשר להשפעת ההתחממות הגלובלית על היקף היבולים בעולם?
להתחממות הגלובלית יש כבר השפעות שליליות קשות על הגידולים החקלאיים. הנתונים הסטטיסטיים לגבי השנים 1981-2002  מראים ירידה  בייצור הגרעינים בהיקף של 40 מיליון טון בשנה. במהלך כל התקופה הנסקרת  פחת יבול  הגרעינים בעולם בכ-804 מיליון טונות, שזו כמות המזון הנצרכת בכל אפריקה במשך 3 שנים, ובמשך שנתיים וחצי במדינות צפון אמריקה. והתופעה רק הולכת ומחריפה.
מה קורה בתחום זה אצלנו בארץ?
נתוני המכון המטאורולוגי מראים, כי ממוצעי הטמפרטורה בארץ בשנים 2000- 1981 היו גבוהים במעלה אחת בממוצע ביממה מן הטמפרטורה שנמדדה בעשרים השנים הקודמות. אנשים ודאי ישאלו מה מעלה אחת כבר יכולה להשפיע? הרי כמעט ולא מרגישים בכך. אבל הצמח מרגיש. כך עליה  של שתי מעלות מ-32 ל-34 מעלות גורמת להקטנה של כ-50%! ביבול גרעיני האורז ליחידת שטח. התחזיות של מרבית המוסדות המוסמכים מצביעות על המשך העלייה הזאת בטמפרטורה ולכך תהיה משמעות חמורה לגבי האנושות באשר לייצור מזון, התפשטות מחלות, מחסור במים, עליה רבתי בשטחי המדבר, פלישת מזיקים ועוד. כולם מתקיימים כבר היום והשפעתם תגדל מאד. 
 
צוות ייעודי יגבש את ההיערכות לקראת 2050
הנתונים הללו מעלים מיד את השאלה - כיצד יכולה ישראל להיערך לקראת המשבר העולמי הצפוי, משבר שיבוא לידי ביטוי בעיקר בתחום אספקת הגרעינים לאוכלוסיית העולם וגם לתושבי ישראל, שנסמכת כיום על יבוא גרעינים מחו"ל. התשובה האינסטינקטיבית לכך היא - הסבת השטחים שעליהם מגדלים כיום בארץ כותנה וחמניות, או גידולים אחרים, לשדות חיטה ותירס וכל זאת במחירים תחרותיים לנוכח העלייה המתמשכת במחירי הגרעינים. הפרופסור רבינוביץ' סבור, כי לא די בכך ועל ישראל לקבל החלטה אסטרטגית ולהיערך לקראת המשבר הצפוי, גם אם מדובר בשנת 2050. בכך צריך לעסוק צוות ייעודי (task force) של אנשי מקצוע, שיתוו את המהלכים אשר יובילו את ישראל לקראת  הבאות.
נתון בסיסי שיש להתחשב בו הוא גודלה של האוכלוסייה שתחיה אז בין הים התיכון לירדן. על פי התחזיות הרשמיות של הלמ"ס,  בשנת 2030 אוכלוסיית ישראל תמנה כעשרה מיליון נפש ומספר התושבים הפלשתינאיים עשוי להגיע לכדי 7 מיליון. קרוב ל-17  מיליון בני אדם יחיו באזור זה וכולם יצטרכו מזון ומים וייצרו פסולות שגם בהן נצטרך לטפל. לפרופסור רבינוביץ' ברור, כי לא יתכן מצב שבו הישראלים יאכלו וישבעו ואילו הפלשתינאים  ושכנים אחרים ירעבו ללחם. מציאות כזאת לא תוכל להתקיים לאורך זמן.
האם אנו מסוגלים  לגדל בארץ את כל כמות הגרעינים שאנו זקוקים להם?
נתוני הלמ"ס מראים כי כיום אנו צורכים 4 מיליון טון גרעינים בשנה, כאשר כמעט 100% מן הגרעינים הנצרכים למאכל ולהזנת בעלי חיים מיובאים לארץ.  שטחי גידולי השדה בישראל הם כ-1.3 מיליון דונם. במגבלת הקרקע הזאת ובטכנולוגיות והידע הקיימים, לא ניתן לייצר את כל הדרוש לנו. המרה מדורגת של גידולים תאפשר להגדיל מאד את הייצור המקומי  של גרעיני דגנים ולהיטיב את מצבנו היחסי. השקעה מושכלת ונמרצת בפיתוח זנים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות, לרבות שימוש בהנדסה גנטית, והכשרת שטחים נוספים, יאפשרו הגדלה נוספת של התנובה. יצוין, כי מחסור בגרעינים יצמצם מאד את יכולתנו לגדל בעלי חיים.
הזכרת כבר את ההתחממות הגלובלית, כיצד ניערך לכך בתחום החקלאי?
ברור, שזני החיטה הגדלים כיום לא יתאימו לתנאי האקלים החזויים בשנת 2050. אנחנו צריכים להשקיע כבר כיום משאבים בהכנת זנים חדשים, שיתאימו לטמפרטורה שתשרור אז. כדי לסבר את האוזן אומר, כי כיום יבול תירס בארצות הברית לדונם הוא לערך טון. אצלנו, בשטחי שלחין, היבול הוא בין טון לטון וחצי. באפריקה  היבול הוא 100 קילוגרם בלבד לדונם. גם אם תוכפל שם  התפוקה אין בכך משום פתרון לבעיה. בארץ עלולה ההתחממות להקטין מאד את יבולי התירס והחיטה, מה שמחייב את ההיערכות הנדרשת.
מה לגבי פיתוח מקורות מים חדשים?
בכל מקרה, לנוכח גידול האוכלוסייה יהיה צורך לפתח מקורות מים חדשים, בראש וראשונה באמצעות התפלה. צריך לזכור, כי לגידול  קילו גרעינים דרוש קוב מים וכדי לייצר קילוגרם בשר צריך 15 קוב מים. אחת השאלות הראשונות שתעמוד על סדר יומו של צוות המומחים תהיה האם אנו צריכים לגדל בעלי חיים בהיקף הקיים? אותם בעלי חיים?  ניצולת המזון של דגים גדולה הרבה מזו של בקר ושל תרנגולות לבשר. אפשר להניח כי אספקת חלבון מן החי שמקורה בדגים תאפשר ניצול יעיל של הגרעינים ומקורות המים. עדיין נזדקק לחלב וביצים, אך מרכיב המזון מן החי יהיה שונה מהקיים. צריך להיערך כך שילדינו ונכדינו יוכלו לחיות באותה רמת חיים ואיכות שבהן אנו חיים.
2050 איננה רחוקה
האם התחזיות אודות המשבר הצפוי זוכות לאוזן קשבת? האם קיבל כבר תגובות על כך   מצד אנשי ממשל? "כמעט ולא"- משיב הפרופסור רבינוביץ'. לאחרונה, בעקבות הרצאה שלו זימנה אותו אותו שרת החקלאות אורית נוקד למשרדה, כדי שיפרט באזנייה את רעיונותיו. גם ח"כ אילטוב שוחח עמו על כך. "אני שמח לכל אוזן קשבת" מדגיש רבינוביץ'. יחד עם זאת  הוא מודע לכך ששרים ופוליטיקאים  מעדיפים להתמקד בפרויקטים  שיבשילו פירות בתוך זמן קצר, עוד בתקופת כהונתם. לטווח של כ-40 שנים כמעט ואיש אינו נותן את הדעת. ובינתיים, שעון הזמן איננו עוצר מלכת. 2050 כבר איננה כל כך רחוקה.
-------------------------
הנושאים שנדונו במסגרת הכתבה הועלו גם במסגרת תערוכת החקלאות הבינלאומית "אגרו משוב", שהתקיימה באחרונה בתל אביב.
 
 
 הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים