מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
חוק האריזות יוצא לדרך


 


המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את נוסח חוק האריזות המוצע (עדיין במתכונת של תזכיר), כשהצעת החוק החדשה מטילה על היצרנים את האחריות למחזר את האריזות שייצרו.
העיקרון העומד בבסיס החוק הוא שכל מי שמשווק, מפיץ או מייבא מזון לישראל, יהיה אחראי לאיסוף ולמיחזור האריזות. חוק האריזות מטיל את האחריות למיחזור על היצרן, כשהאחרון אינו סופג את העלויות הללו, אלא מגלגל אותן על הצרכן.
היצרנים והיבואנים יחוייבו להקים ולממן תאגידים שיעסקו באיסוף האריזות. תאגידים אלה יצמצמו את עלויות יישומו של חוק זה בזכות הרווח שיצמיח חומר הגלם הממוחזר.  דרך זו, שבבסיסה ההנחה "המזהם משלם", יש בה כדי לעשות צדק עם הצרכנים, היצרנים והיבואנים כאחד.
בפועל, נטל האחריות לאיסופה ולמיונה של הפסולת, המיועדת למיחזור, יחולק בין כלל המשתמשים באריזות: החל ביצרנים או ביבואנים – שיחויבו בתשלום היטל המיועד לכסות את הוצאות איסוף ומיון פסולת האריזות, דרך הרשויות המקומיות – שתהיינה אחראיות לאיסוף ולפינוי הפסולת הממוינת; וכלה בציבור הצרכנים כולו, משקי בית ועסקים – שיהיו חייבים במיונה של פסולת האריזות שרכשו ובהשלכתה למיכלי מיחזור ייעודיים בלבד.  מיונה של הפסולת על ידי הצרכנים, בשלב מוקדם, יביא אף הוא לחסכון בעלויות המיחזור.  זאת, מכיוון שמיון הפסולת בראשית דרכה יבטל את הצורך במיון בשלבים מאוחרים בשרשרת הטיפול בפסולת, אז הופך המיון למסובך ויקר יותר.
היצרן הוא זה שאמור להעביר את האריזות שייאספו למפעלי מיחזור, ולקבל תמורתן כסף. יחד עם זאת, המספר הגדול של היצרנים יגרום לכך שהאיסוף והמיחזור יבוצעו באמצעות תאגיד שיוקם על ידי חברות המזון. בפועל, יתכן שהרשויות המקומיות ימשיכו במלאכת איסוף הפסולת. ע"פ מתווה זה, מנגנון התאגיד החדש ישלם כסף לרשויות המקומיות או לקבלני משנה, וזאת על מנת שהללו יאספו את הפסולת המופרדת.
חשוב לציין שע"פ מתווה החוק, היצרן הוא זה שיקח אחריות על הפסולת שנוצרת. המשמעות היא שהיצרן יידרש להשקיע אמצעים שונים כדי לעמוד ביעדים שנקבעו.
מטרתה של הצעת החוק לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת באתרי הטמנה ולמנוע יצירתם של מפגעים סביבתיים ותברואתיים המאיימים לזהם את האוויר, הקרקע ומקורות המים בישראל, זאת, בדרך של איסוף ומיחזור פסולת אריזות, מכל מין וסוג.
הצעת החוק, שתחולתה הרחבה נועדה לתת מענה לסילוק חלק ניכר מפסולת משקי הבית והתעשייה בישראל, אינה אלא צעד ראשון לקראת מהפכה של ממש בתפיסתה של החברה הישראלית בכללה את הטיפול בפסולת ובהטמעתם של ערכי שמירת איכות הסביבה.
הרחבת תחולת החוק המחייב איסוף ומיחזור, ממיכלי משקה בלבד לכלל האריזות, נועדה ליצור מצב בו יצומצם באופן משמעותי היקף ההטמנה של פסולת הניתנת למיחזור.

תאגידי מיחזור

האחריות לעמידה ביעדי איסוף האריזות הריקות ומיחזורן תוטל על תאגידי מיחזור האריזות, אשר בתמורה לפעולתם יזכו בתגמול כפול: דמי המיחזור, שישולמו להם על ידי היצרנים או היבואנים בגין כל אריזה שימכרו, בתמורה לזכות לסמן את האריזות האמורות בסימן המיחזור; התגמול השני הוא התמורה בגין האריזות הריקות הנמכרות למפעלי המיחזור.  אריזות שיושלכו למתקני איסוף ולמיכלים יעודיים תהיינה לקניינו של תאגיד איסוף אריזות והתמורה ממכירתן למפעלי המיחזור תשמש את התאגיד לשם קידום מטרותיו, קרי, ביסוס התשתיות והמערכות הלוגיסטיות המטפלות במיחזור האריזות הריקות כמו גם בהטמעת הליך האיסוף והמיון בקרב הציבור, בדרך של הסברה ופרסום. הכספים שיועברו לקרן, כפועל יוצא מקיומן של הוראות חוק זה, ישמשו אותה לפעולה, בשיתוף הרשויות המקומיות, למטרת ביסוסן של תשתיות האיסוף והמיחזור, להגברת מודעות הציבור להוראות החוק ולקיומן, בדרך של הסברה ופרסום. רשויות מקומיות ותאגיד איסוף אריזות אשר אינם ממלאים אחר חובת הדיווח לממונה, יענשו בדרך של חיוב בתשלום עיצום כספי.
הוראות הצעת החוק מעגנות לראשונה פתרון סביבתי, בדרך של מיחזור פסולת האריזות. בדרך זו פועל המחוקק לא רק לשיפור הניקיון ברשות הרבים, אלא גם למניעת זיהומם של הקרקע, האוויר ומקורות המים בישראל, על ידי צמצום נפח הפסולת המוטמנת. כמו כן, המחוקק מעודד חסכון ניכר באמצעות ניצולו של חומר הגלם של האריזות לשימוש חוזר.
המיחזור יבוצע על פי המודל הבלגי. לפי מודל זה  היצרנים יתאגדו בתאגיד מיחזור שיוקם ושיהיה בבעלותם. המשמעות היא שהגוף שיהיה אחראי על המיחזור לא יהיה גוף סטטוטורי, ולא יהיה ככל הנראה ישות עצמאית. המשמעות היא שלחברות המזון תהיה אחריות ישירה על הביצועים שלו.

מטרות החוק: צמצום הפגיעה הסביבתית של פסולת אריזות, תוך הפיכת הפסולת למשאב ומניעת בזבוז משאבי קרקע וזיהומם. פסולת האריזות מהווה כיום מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל - כ־900 אלף טונות בשנה שהם 21% מכלל הפסולת הביתית, שנפחה מתוך סך הפסולת הוא 50%. יש לציין כי עדיין לא ברור עד כמה תופרד הפסולת - האם רק לפסולת רטובה / יבשה, או להפרדה מהותית יותר, כמקובל באירופה , שבה יש מיכלים נפרדים  לנייר, מתכת, זכוכית ופלסטיק
האמצעים: באמצעות עידוד שימוש חוזר, מיחזור, והפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה.
עיקרי הוראות החוק: החוק כולל הסדר מקיף לטיפול באריזות בישראל, המבוסס על עיקרון מרכזי של אחריות יצרן, לפיו מוטלת האחריות על יצרן או יבואן לאיסוף ומיחזור אריזות המוצרים המיוצרים או מיובאים על ידו למכירה בישראל. החוק מאמץ את הנחיות ויעדי הדירקטיבה האירופית.
עלויות: בעמותת אדם טבע ודין מעריכים כי יישום חוק האריזות, שמשמעותו פריסת תשתית לפחי זבל מופרדים ואיסופם, נאמד ב־100 מיליון שקל בשנה. יש לציין כי עלויות המיחזור בבלגיה גרמו לייקור המוצרים בהיקף של 8 יורו (כ־42 ₪ בקירוב) לשנה, לתושב. יש לציין כי בבלגיה שיעור מיחזור האריזות עומד על 95%, וישראל מתכוונת לפעול ע"פ המודל הבלגי.

עיקרי הצעת החוק והשפעתו על הציבור:
סוג האריזות - החוק המוצע יחול על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים. החוק מבחין בין אריזה רב פעמית לאריזה חד-פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב-פעמיות.
היקף המיחזור - היצרנים והיבואנים יהיו מחוייבים עד שנת 2014, למחזר 60% מסך משקל האריזות החד פעמיות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. כמו כן,  יחוייב כל יצרן לעמוד ביעד מיחזור שנתי, לפי חומר האריזה:
אריזות מזכוכית, נייר וקרטון - 60%; אריזות מתכת - 50% ; אריזות פלסטיק -  % 22.5
במשרד להגנת הסביבה, בהתאחדות התעשיינים ובעמותת אדם טבע ודין רוצים לקבוע יעדים ריאליים המבוססים על היקפי המיחזור – כפי שהתפתחו באירופה. ארדן אמר כי מטרת המשרד היא להגיע לשיעור של 50% מיחזור עד שנת 2015, והוא יעלה עד ל- 60%, כפי שנקבע בדירקטיבה האירופית. לכל ברור שהעלאת היעד תהיה הדרגתית ובשנים הראשונות יהיה נמוך מ־60%. 
הקמת תשתיות נגישות ברשויות למיון פסולת לסוגים שונים  - החוק החדש יאפשר לרשויות המקומיות לאמץ מודלים מתקדמים של טיפול בפסולת והפרדה במקור, במימון של יצרנים ויבואנים. התועלות למשק - חיסכון צפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתם הנוכחית. כמו כן, יעודד החוק פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המיחזור וההשבה.
סימון אריזות - יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, השבה או שימוש חוזר, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה, תכולת החומרים המסוכנים באריזה וזהות ההתאגדות המוכרת ממנה מקבל היצרן שירותים.
אפס פסולת להטמנה - על מנת לצמצם הטמנתה של פסולת הראויה למיחזור, מחייבת הצעת החוק את מטמין פסולת האריזות, בהיתר הממונה, בתשלום היטל הטמנה, בשיעור גבוה, ההופך את ההטמנה ללא כדאית ובכך יוצר תמריץ כלכלי למיחזורן של האריזות.
המדיניות של המשרד להגנת הסביבה היא לאסור הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה, החל מינואר 2020. .
קנסות ועיצומים בגין אי עמידה בהוראות החוק - גובה העיצום לגבי אי עמידה ביעדי מיחזור הוא 5,000 ₪ לכל טון שלגביו התקיימה הפרה. לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי בסכום של כ- 67,000 ₪. לגבי הפרת איסור על הטמנת פסולת מוצע עיצום כספי בסכום של 202,000 ₪, שכן מדובר בהפרה בעלת השלכות סביבתיות מעשיות. הסנקציה על היצרנים על אי־עמידה ביעדים תהיה קנסות שעל היקפם עוד לא הוחלט. ככל שהיצרן יהיה רחוק מהיעד, כך יגדל הקנס.
שלבי החקיקה
תזכיר חוק הוא נוסח החוק המוצע הנשלח אל משרדי הממשלה וגורמים משפטיים אחרים, וכן מופץ לציבור, לשם קבלת הערות לגבי הנוסח המוצע. לאחר קבלת ההערות מוטמעות חלקן לתוך הנוסח והוא הופך להיות טיוטת חוק, אשר עולה לדיון בפני ועדת שרים לענייני חקיקה, לשם קבלת אישורה להגשת הנוסח לכנסת. אם אישרה ועדת השרים את הנוסח, הוא הופך להצעת חוק, ומוגש לכנסת לקריאה ראשונה, וכך ממשיך בהליך החקיקה בכנסת.
ע"פ לוח הזמנים הנוכחי, החוק אמור להיכנס לתוקף כבר ב־2011. התעשיינים דווקא משתפים פעולה כי הם הבינו שכך ימזערו נזקים. עכשיו רק נותר לקוות שהצרכנים יתחילו למיין את הפסולת שלהם. היעד: 50% מהאריזות ימוחזרו עד 2015. יש לציין שכיום עומד היקף מיחזור האריזות על 10% בלבד (בקבוקים וקרטון).
 

ענף תעשייתי חדש
הצעת החוק תביא לעידוד משמעותי של הקמת תעשיות מיחזור בישראל, דבר שאינו מתאפשר במסגרת החקיקה הקיימת, עקב חוסר הכדאיות שבהקמת תעשיות מיחזור ומערך לוגיסטי של שירותי הובלה עבור סוג אחד בלבד של אריזות (מיכלי משקה).  בפועל, תעשיית מיחזור האריזות עתידה להפוך לתעשייה חדשה בישראל, עם נפחי פעילות גדולים. הבעיה היא ההתאגדות הנדרשת בין היצרנים היא כיום התאגדות האסורה לפי חוק ההגבלים העיסקיים. בהתאחדות התעשיינים כבר טרחו לציין שאם לא יהיה תאגיד אחד מרכזי או אם לא יאפשרו ליצרנים להתאגד, אזי לתעשיינים תהיה בעיה לקבל את החוק.
במידה והממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, תמנע את ההתאגדות, אזי גוף המיחזור לא יוכל להתקיים. השוק הישראלי הינו שוק קטן, ולכן היתרון לגודל גוף המיחזור הוא מהותי.
יחד עם זאת, מדובר כאמור בענף תעשייתי חדש. לכל אחד מהחומרים שימוחזרו יש אומנם כיום מפעל מיחזור, אלא שמטרתם של המשרד להגנת הסביבה ושל התעשייה היא שיקומו מפעלי מיחזור נוספים, כך שהשוק יתייעל ותיווצר תחרות. יש לציין שהתעשיינים היו שותפים בכינון החוק, בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. פרט למפעלים החדשים שיעסקו במיחזור, התעשיינים יודעים שהיטל הטמנת הפסולת בישראל עתיד להתייקר במידה נכרת בשנים הקרובות, מ־50 שקל לטון ל־70 שקל לטון. דרך ייקור התעריף מקווים במשרד להגנת הסביבה לשכנע לעבור לשיטות טיפול שונות בפסולת ולא לעודד פתיחת מטמנות נוספות.
יש לציין שפורום חברות המיחזור מזהיר כי חוק האריזות המוצע לא יוכל לעמוד בפני עצמו וכי הקמה של מערך איסוף לפסולת היבשה (אריזות) הוא חסר תכלית אם לא ימצאו פתרונות קצה מתאימים לתוצרי הפסולת עצמם. לטענתם, כבר היום נאספים מליונים של בקבוקי פלסטיק המיוצאים לחו"ל מבלי שבארץ מתקיימת פעילות מיחזור כלל אלא רק פעילות איסוף.  הבקבוקים נכללים גם בחוק הפיקדון וגם נחשבים כאריזה, ולפיכך לא ברור אילו יעדים יחולו על מיחזור הבקבוקים. הערכה היא שאם חוק האריזות יעבור אזי הבקבוקים הגדולים ייכללו בו. היצרנים יידרשו לעמוד ביעדי המיחזור, ואם לא יעמדו, אזי הפיקדון צפוי להיות מוטל גם על הבקבוקים הגדולים, כמו גם על מיכלי המשקה הקטנים. .
בשורה התחתונה: בכדי שחוק האריזות יצליח כלכלית וסביבתית יש לזהות את החומרים השונים שייאספו ולתת להם העדפה עסקית אשר תצדיק את מהלך האיסוף. העדפה זו יכולה להיות או בסבסוד החומר עצמו או שימוש באמצעי הרכש הממשלתיים לרכישת מוצרים בהם נעשה שימוש בחומר ממוחזר.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מסר שחוק האריזות מהווה מהפכה באופן הטיפול בפסולת הביתית. הטלת אחריות על כל היצרנים והיבואנים למחזר את אריזות המוצרים תאפשר צמצום משמעותי של כמות הפסולת המוטמנת באדמה, ופיתוח של שוק מקומי למיחזור. הרפורמה באריזות תביא לשיתוף פעיל של הציבור בתהליך המיחזור, באמצעות הפרדת הפסולת במקור לפחים שונים. בכך תצטרף ישראל סוף סוף למדינות המתקדמות.

ניתן לראות את תזכיר חוק האריזות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, בכתובת
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/arizot-tazkir-hok022010_1.pdf

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים