מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דף הבית >> מזון+ כתבות >> הראש היהודי ממציא לנו פטנטים
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים
 
 

 

דווקא בתקופות קשות, של האטה ומיתון, עולה לעין שיעור חשיבותה של החדשנות בענף המזון. אין ספק כי התרעננות, יצירת גירויים חדשים ופיתוחים מקוריים מהווים אחד ממנועי הצמיחה החשוביםבפעילות ובתכניות העבודה של כל חברת מזון. מה קורה בתחום זה אצלנו? תחקיר
חיים פלטנר
 
"החדשנות מהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשוביםבפעילות ובתכניות העבודה של חברת מזון. יעד הצמיחה כולל בתוכו אתנושא החדשנות, וזו תורמת לצמיחה פנימיתבתוך  החברה. במקביל ישנה  גם חדשנותשמקורה ברכש של ידע או חברות",  כך ממחיש הד"ר שאול מידב, המדען הראשי בקבוצת אסם-נסטלה, את חשיבותה של החדשנות לתעשיית המזון הישראלית.
בתחום זה תעשיית המזון שלנו מונחית על פי מגמות הרווחות בכל רחבי העולם. "בתחום החדשנות במזון, אנורואים כיום שני כיוונים מקבילים, שבסופו של דבר חייבים להיפגש - הטעם והבריאות. הפרדוקס הוא שכאשר רוציםמזון בריא פוגעים בטעם, ולהיפך. המחקרים המתנהלים כיום אמורים למצוא את השילוב המתאים – משמע לספק מוצר בריא וגם טעים" - אומר הפרופסור נסים גרתי, ממכון קזאלי לכימיה יישומית, המכון לכימיה באוניברסיטה העברית המעורה בשורה של פרויקטים חדשניים בתחוםתוספי המזון.
המזון גם ישפר את הבריאות
הפרופסור גרתי, כמומרואיינים נוספים בכתבה זאת, מדגיש נקודהנוספת המנחה כיום חוקרים בתחום המזון - המזוןלא רק שלא יפגע בבריאותנו, הוא אמור  גם לשפר אותה באמצעות חומרי גלם לתעשייה, חומרים יותר בריאים, היינו מופחתי מלח ושומן, עם יותר סיבים וכיוצא באלה; ומצד שני - יגבר השימושבתוספים שוניםכמו ויטמינים, מינרלים ותוספותבריאות אחרות. כל זאת, כאמור, תוך הקפדהעל טעמו של המוצר שיוגש לצרכן הסופי.
כאמור, זו המגמה בעולם,וגם בארץ היא תופשת באחרונה תאוצה בתחוםהמשקאות הקלים, הסלטים, דברי המאפה וכמובןמוצרי החלב. בתחום זה, אנו מתבשרים חדשותלבקרים על מוצרי חלב בריאים הכוללים ביןהשאר תוספים פרו ביוטיים  ורכיבים אחריםכמו ויטמינים ומינרלים, ליקופן ואומגה 3, המשפיעים לטובהעל בריאותנו הצרכנים- כך לדבריהיצרנים. 
הד"ר אלי סיגלר, המתמחהבטכנולוגיה של המזון ופועל בשיתוף עם מפעליתעשייה בארץ ובחו"ל, מצביע על כיוון נוסף,שהולך ומתפתח בעולם, בעיקר בארצות הברית- תחוםהמוצרים הדיאטטיים. "מדובר במוצריםשנועדו  לאפשר אכילה מאוזנת כדי להורידמשקל. יחד עם זאת,  על המזונות הללו להכילאת כל אבות המזון הדרושים לגוף האדם. כךיימנע מצב,  שמי שעושה דיאטה לא יקבלאת כל אבות המזון והמינרלים הדרושים לגופו". וכדי שהצרכן ידע בדיוק מהו הרכב המזון שהואאוכל, מקפידים היום היצרנים לציין על כלמוצר את מספר הקלוריות שבו ומהי הכמותאו המנה המומלצת לאכילה מדי יום. צרכן שאוכל מכלול של מנות –על פי הנחיותהדיאטנית – יכול בדרך זאת לקבל את כל החומריםהדרושים לגופו וגם לרדת במשקל.
הפיתוח נמשך כשנתיים וחצי
מי שעוקב אחר הנעשה עלהמדפים ברשתות המזון בארץ, יכול להבחיןבחידושים הרבים שפקדו בשנים האחרונות אתתעשיית המזון  שלנו.נושא החדשנות בחברות הגדולות הוא כיוםחלק מפעילות מובנית בתוך המערך שלהן. הד"ר מידב מדגיש, כיבכל פעילות של חדשנות יש שלבים ברורים ומוגדריםמראש והעבודה אינה מצטמצמת רק בקרב עובדיהמחקר והפיתוח. בתהליך כזה משולבים עובדים  מאגפי השיווק, התפעול, מחקר ופיתוח, טכנולוגיה,הנדסה, כספים ואנשי סחר ומכר. כדוגמה למוצרחדשני ומוצלח הוא מביא את במבהנוגט, מוצר שהושק השנה, לאחר שעל פיתוחו שקדו קרוב לשנתיים וחצי.המהלך היה כרוך גם בשינויים טכנולוגייםוהשקעות בציוד חדש, מה שמעיד על המשאביםהרבים הנדרשים ממפעל המבקש להכניס לקוויהייצור שלו מוצר חדש.
אסם הסתייעה בפעילותהמחקר והפיתוח במרכז הפיתוח, בתחום החטיפים, שהקימה בשדרות  נסטלה העולמית. אין ספקשמרכז פיתוח כזה, הנהנה מן הגב של חברה רבלאומית, הוא יתרון משמעותי לחברה ישראלית.קבוצות אחרות בענף המזון, הקשורות עם חברותרב לאומיות, מקבלות מידע בנושאי מחקר ופיתוחמן המרכזים של הגופים הללו בחו"ל. התמונההמצטיירת היא שרבים מן החידושים מועבריםלארץ מחברות האם וכאן הם מותאמים לשוק הישראלימבחינת טעמים, חומרי גלם מקומיים, כשרותוכיוצא באלה. נקודה נוספת, שהצרכן הישראלילא מודע לה – חלק גדול מן החידושים הם למעשהשיפורים ושינויים הנעשים במותג מסוים,על ידי תוספות, או שינוי בטעמים, וכל זאתעל בסיס תשתית טכנולוגית או מוצרית קיימת. משמע, לא פעם אותה הגברת בשינוי האדרת.
"שבר גדול" בנושא החדשנות
 
"בתעשיית המזון שלנו יש עדיין הסתמכות רבה מאד על רכישת ידע, הרבה פעמים זה אמנם יוצר הזדמנויות עסקיות שאין להמעיט בערכן, אבל לא תורם לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך בתעשייה הישראלית"- כך מתאר את המצב הפרופסור אייל שמעוני, חבר הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. שמעוני מבחין בין פיתוח של מוצר על בסיס תשתית קיימת, מהלך שכולל בין השאר את התאמת המוצר לתנאי הארץ, תוך הכנסת חידושים מסוימים, שעליהם שוקדים אנשי מקצוע מיומנים ביותר, לבין פריצת דרך טכנולוגית כמו טבעול למשל, לפני כמה עשורים. הוא היה רוצה לראות למשל אקטימל ישראלי, שיבדל את היצרן הישראלי בשוקי חו"ל ויקנה לו יתרון יחסי לעומת המתחרים בשווקים הללו, ולא רק דרך המחיר. אחת הסיבות העיקריות, למציאות הקיימת, היא העלות. זה בדרך כלל יקר יותר. סיבה נוספת- קוצר נשימה שמאפיין חברות ישראליות רבות. "אם התעשייה רוצה לייצר טכנולוגיה פורצת דרך שתקדים את זמנה- היא צריכה לשאוף לפתח את הידע שלה ממקורות נוספים ולא רק מתוכה – מן האקדמיה וגופי מחקר אחרים"- מבהיר הפרופסור שמעוני.
 
החדשנות היא שאלה של הישרדות
 
השיתוף בין התעשייה לבין האקדמיה בארץ, או ליתר דיוק חוסר השיתוף בין השתיים - הוא אחת הנקודות הכאובות שהעלו כמה מן המרואיינים במסגרת כתבה זאת. הפרופסור שמעוני אומר כי בעבר הרחוק, לפני כשלושים שנה, הסתייעה התעשייה רבות באנשי האקדמיה, אולם שיתוף פעולה זה דעך עם הזמן ואת המצב הנוכחי הוא מגדיר כ"שבר גדול" בכל הקשור לנושא החדשנות. "לא די לקנות ידע בחו"ל ולגייר את המוצר בארץ" - מדגיש שמעוני. "החברות הישראליות הגדולות, שרובן פועלות כיום גם בחו"ל ובהיקפים גדולים, חייבות להבין כי זו שאלה של הישרדות מבחינתן. כאשר הן מתחרות עם חברות ענק בשווקים הבינלאומיים הן אינן יכולות להתבסס אך ורק על רכישת ידע, הן חייבות להביא מוצר ייחודי, שיבדל אותן בשווקים הללו".
לדעה זו שותף הד"ר דב הרטל, יועץ מדעי לחברת ליקורד, הפעיל זה עשרות שנים בתחומי המחקר והפיתוח בתעשיית המזון הישראלית. הדוגמה שהוא מציג קרובה מאד לתחומי הפעילות שלו. "מוצרי מזון בסיסיים, דוגמת רכז עגבניות, יכולים לייצר בזול מפעלים במדינות מתפתחות שעלות העבודה בהן נמוכה בהרבה מאשר אצלנו" - הוא מסביר. "אין שום סיבה שנתחרה במוצר כזה עם מדינה כמו בולגריה. רק מוצרים ייחודיים, מפיתוח מקורי שלנו, יחזקו את אחיזתנו בשוקי חו"ל". ולכך דרוש פיתוח ייחודיות המתבססת על ידע שאותו יכולים לספק המוסדות האקדמיים. יש להם את התשתית, הידע ואנשי המקצוע המתאימים לכך. לד"ר הרטל יש גם קבלות בעניין זה, כפי שנראה להלן.
הפרופסור שמעוני סבור, כי שיתוף הפעולה עם האקדמיה וגורמי המחקר בארץ, יכול להיות גם במתכונת של סטרט-אפים, למרות שהכול יודעים מהו אחוז ההצלחה בהם. "אתה נכנס כאן לתחום שהוא גם יקר, גם דורש נשימה ארוכה והוא גם בעל סיכון גבוה". התירוצים שהוא ועמיתיו שומעים מן התעשייה הם לרוב בנוסח – "אנחנו קטנים מדי, אנחנו לא במגרש הזה, זה לא כל כך מתאים לנו". לעתים הדברים נכונים, אך לא תמיד. "התעשייה הישראלית צריכה להפנים שיש גבול עד כמה היא יכולה לשמור את הקלפים קרוב לחזה. תחושתי, שיש בה המון רצון לעבוד מול האקדמיה, לצד חרדה אדירה מחשיפה. זה דבר טבעי בעולם העסקי, אבל צריך להבין שלעתים אתה צריך לשלם מחירים כדי להניע תהליך. אני מקווה שהתהליך יבשיל בקרב התעשיינים".
 
תוספי המזון - ההייטק של תעשיית המזון
 
עד כאן תמונת המצב בתעשיית המזון המסורתית. בתעשייה העוסקת בתחום תוספי המזון – המכונה גם ההייטק של תעשיית המזון, נכללים מפתחים ויצרנים של מרכיבי מזון, שהם למעשה חומרי גלם בריאים, המוחדרים לתוך מוצרי מזון; וכן תוספי תזונה, כמו קפסולות, שנמכרים בחנויות טבע וכיוצא באלה. כאן התמונה שונה בכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין המפעלים לבין האקדמיה וגורמי מחקר אחרים. נדגיש, רוב החברות הפעילות בתחום זה אינן דווקא מתחום המזון אלא מענפי הכימיה, הביוטכנולוגיה והרפואה. מסורת שיתוף הפעולה עם האקדמיה מושרשת כאן יותר, אם כי עדיין רחוקה ממיצוי מלא של הפוטנציאל הקיים.
חברת ליקורד, שעם עובדיה נמנה כאמור הד"ר הרטל, יכולה לזקוף לזכותה את אחד מסיפורי ההצלחה שמקורם בעגבנייה. כן, אותה עגבנייה, ששמור לה מקום של כבוד בכל סלטישראלי, עלתה בשנים האחרונות מדרגה בזכות ההכרה שיש לה ערך תזונתי ייחודי. החוקרים מייחסים אתהשפעתה המבורכת של העגבנייה לליקופן, רכיבהמקנה לה את צבעה האדום, אך ידוע גם כמנטרלרדיקלים חופשיים ומונע חמצון ביולוגי יעילביותר.  מבלי להיכנס יתר על המידה לסוגיותרפואיות סבוכות, נציין רק, כי נמצא קשר מובהק בין תזונה עתירה בעגבניות לביןהקטנת הסיכון ללקות במחלות לב ובסוגי סרטןשונים. 
"מוציא את המיץ מן העגבניה"
הד"ר דב הרטל, הוא שמצא את הדרך להפיק את הליקופןמן העגבניה. ברבות השנים עשה צעדנוסף קדימה, ובמסגרת חברת ליקורד והצליח להפיק ממנה חומרים נוספים,המשמשים כיום את תעשיית המזון בארץ ובעולם.כך, למשל, מן המוצקיםהמסיסיםשל העגבנייה מקבלים כיום תרכיז בריכוזגדול פי 12 מזה שמצוי בעגבנייה, המכיל חומצותאמינו טבעיות. "תרכובתזו משמשת כמחזק טעם מעולה והיא יכולה להחליףחומרים סינטטיים שנמצאים כיום במוצרי מזוןרבים"- מפרט ד"ר הרטל, האיש ש"מוציא את המיץ מן העגבניה". בעזרת החומרהזה, המחזק טעמים, ניתן להקטין בשיעור ניכראת כמות המלח בייצור מוצרי מזון, ולכך נודעתמשמעות רבה בתחום הבריאותי. אותו רכיב יכוללשמש גם למתן טעם למוצרי מזון שונים כמומרקים, רטבים וכיוצא באלה. ממרכיב אחר שלהעגבנייה, הפולפה (הציפה), ממצה מפעל ליקורדאת הליקופן, שסגולותיו הבריאותיות כברצוינו לעיל והוא מהווה תוסף בריאותי בשורהשל תוספים תזונתיים.
 אך בכך לא תם חלקו שלהליקופן בתעשיית המזון- מסתבר שהוא  יכול לשמש גם כצבע מאכל, וכיום אפשר למוצאובמוצרים כמו מילק שייק בצבע אדום, גלידותוכיוצא באלה. בכל המוצרים הללו הוא תופשאת מקומם של צבעי המאכל הסינטטיים. ואם לאדי בכך- גם לסיבי העגבניה, הנותרים לאחרמיצוי הליקופן, נמצא  שימוש. צוות המחקרשל ליקורד בדק ומצא,  כי לסיבים כושרספיגת מים דרמטית, וכל גרם סיבים סופג 17גרם מים .הוספתם למזונות שונים מגדילה את הצמיגות, משפרת את המירקם ובמוצרים שבהם מצטברים מים בקצההעליון של הבקבוק או הצנצנת, כמו קטשופלמשל, הוספת סיבי העגבניה מונעת את ההצטברותהזאת.
סוד ההצלחה - שיתוף פעולה בין דיסציפלינארי
 
 "חברת ליקורד הבינה כבר לפני שנים,שלפניה הזדמנות עסקית מצוינת וכי מן העגבניהניתן להפיק מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה"-מסביר הד"ר הרטל. "התהליך החדש מתבססעל גישה שונה לעיבוד העגבניות. בעוד שמוצריהעגבניות הרגילים שומרים על ההרכב הבסיסישל העגבניה, בתהליך החדש העגבניה מופרדתלרכיביה ומכל אחד מן הרכיבים מייצרים מוצריםשלא היו ידועים עד כה, מוצרים המצטיינים בתכונותייחודיות, שמקנות להם יתרון מובהק בשוקוערך מוסף גבוה".
את סוד הצלחתה של חברתליקורד  מסביר ד"ר הרטל בשיתוף פעולהבין דיסציפלינות שונות: טכנולוגיה של מזון, תזונה, הנדסהכימית, אגרונומיה, כימיה אנליטית, והמחקר הרפואי. "שיתוף פעולהכזה- הוא מפרט -  יכול להניב שורה של מוצרי מזוןשיש להם ערך מוסף גבוה, בשל הייחודיות שלהם. למשל, מזון מיוחד לחוליסכרת, מזון נטול חומצות אמינו מסוימות,ויש שורה של מחלות שלנושאיהן צריך לספקמזון מיוחד, שכיום איננו קיים או שהינו באיכות ירודה". תעשייתהמזון, מצידה, תדאג לכך שהמזון הזה יהיהגם טעים
"אוטובוסים" יסיעו חומרים פעילים לתוך מחזור הדם
אחד האישים הבולטים בתחום תוספי המזון הוא הפרופסור נסים גרתי, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, שעמיתיו טוענים כי הוא "חתום" על כ-40 פרויקטים בתחום זה. בשיחה עמו, סיפר הפרופסור, כי הוא מתמקד באחרונה בתחום העוסק בהוספתם של מרכיבים בריאותיים לתוך המזון שלנו, כך שיעילותם תהיה מוכחת.
"אני מפתח פלטפורמות  או טכנולוגיות, נשאים או 'אוטובוסים' – כלשונו - להסעה של חומרים פעילים אל תוך המזון המיוצר, וממנו אל תוך גוף האדם". וכאן הוא מביא כדוגמה את מיודענו הליקופן- הוא איננו מסיס במים , וגם לא בשמן. כדי שהשימוש בו יהיה יעיל, יש לשים אותו על גבי נשא מסוים, שיודע להובילו לתוך מוצר המזון בצורה המולקולרית, ומשם להביאו למערכת העיכול, אשר תספק אותו לדם וכך נפיק ממנו את מירב התועלת. חומרים נוספים, כמו ויטמין E ובטא קרוטן, בשל היעדר ספיגה מספקת קשה להחדירם למוצרי מזון מסויימים, בעיקר משקאות. כאשר מחדירים אותם למשקה הם שוקעים מיד ולא מתמוססים בו.
 אבל הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. "פיתחנו נשאים נוזליים , ננו- טיפות בגודל ננו מטר,שאין רואים אותן בעין בלתי מזוינת"- מפרט הפרופסור גרתי. "טיפות זעירות אלה נושאות על גבן את החומרים הפעילים, כך שאפשר לפזר אותם בתוך מערכות פנימיות, כולל משקאות קלים, ולגרום לכך שייספגו טוב יותר במערכת העיכול ובמחזור הדם". המשקאות האלה נטולי סוכר ומומתקים על ידי מחזקי טעם טבעיים ששולבו בהם, כך שהם גם בריאים יותר. לפיתוח חדשני זה יש כבר יישום בשטח - כמה חברות אמריקאיות כבר משתמשות בו ומשווקות משקאות בריאים עם ויטמינים שלהם זקוקים אנשים מבוגרים. כל החומרים האלה הם טבעיים ומופקים מצמחים. בארץ מתנהל בשלב זה מו"מ עם שתי חברות גדולות בענף המזון, על יישומו של פיתוח זה.
 
פוטנציאל של כ-10 מיליארד דולר
 
פיתוח נוסף שבו היה קשור הפרופסור גרתי- מיצוי החומר הפעיל בחילבה, שיש לו תכונות בריאותיות, והחדרתו למוצרי מזון. בקנדה הפיתוח נקלט בהצלחה, בארץ פחות. לחוקרים בארץ התברר, כי בסויה מצוי ויטמין E וכן חומר פעיל נוסף, שמוריד בגוף את רמת הכולסטרול הידוע כפיטוסטרול. את תוסף המזון שמופק מן הסויה ומוחדר לתוך הננו טיפות מייצרת כיום חברת פרוטרום הישראלית.
לדברי הפרופסור גרתי, תחום זה מתפתח בעולם בקצב מהיר ביותר, כ-15% בשנה, והיקף השוק האמריקאי בלבד נאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה. בארץ יש כמה סטרט- אפים בתחום זה, אבל ככלל הנושא עדיין לא הגיע אצלנו למודעות הציבור. נראה שאלה שמודעים לכך, לא תמיד מוכנים לשאת בהוצאות הגדולות הכרוכות ביישום פיתוחים מעין אלה
להכניס את רגלת הגינה לסלט שלנו
צמחי התבלין הם שחקן חדש יחסית בתחום המזון הבריא והמזון הפונקציונלי. אמנם כבר בימי קדם ייחסו לחלקם סגולות בריאותיות, עתה מגלים אותן מחדש ומפתחים מן הצמחים האלה תוספי מזון. על המחקר בתחום זה מופקד כיום הד"ר נתיב דודאי בנווה יער, הקמפוס הצפוני של מנהל המחקר החקלאי, אשר שייך למכון וולקני. עיקר עיסוקו הוא פיתוח הגידול של צמחי תבלין לצרכי תזונה, רפואה וקוסמטיקה. המחקר מתנהל בשני כיוונים – בראשון מבקשים החוקרים לשפר את איכות הזנים של צמחי התבלין ולהקנות להם חיי מדף ארוכים יותר וגם טעם טוב יותר; בערוץ המחקר השני תרים אחרי צמחי תבלין בעלי סגולות טובות לבריאותנו.
"אנחנו מחפשים בתבלינים את המזון הפונקציונלי- ובראש וראשונה תבלינים עם חומרים נוגדי חמצון "- מסביר הד"ר דודאי. מסתבר שתבלינים מסוימים מכילים כמות נכבדה של חומרים כאלה, למשל הבזיל (בזיליקום). בנווה יער מחפשים עתה דרך להגדיל את רמת המרכיבים האלה בבזיל, כך שיהיה "בריא" יותר עבורנו. כבר הזכרנו את אומגה 3, ומחקרים שנעשו באחרונה מצאו צמחים המכילים רמה גבוהה של מרכיב בריא זה, ולא רק בזרעים של הצמח אלא גם בעלים שלו. הממצא המעניין מתייחס לצמח בר הקרוי רגלת הגינה (בערבית ריג'לה), שכל חקלאי מכיר אותו כצמח בר שצריך לנכש אותו מגינות ומדשאות. במדינות אחרות אפשר למצוא אותו בקערות הסלט, ובמכון וולקני מטפחים עתה את הצמח הזה במגמה לשלבו גם בתוך הסלט הישראלי. אגב, בריאותם של תושבי האי כרתים ידועה זה מכבר, ויש התולים זאת בזכות המזון שהם אוכלים. מתברר, כי רגלת הגינה, הגדלה באי כצמח בר, משמשת מאכל לתרנגולות. כאשר תושבי האי אוכלים עוף או ביצים מקומיות, הם נהנים פעמיים ממזון עשיר באומגה 3, גורם נוסף שתורם לבריאותם.
 
התוספים שולבו בשוקו, חטיפים וגם בנקניקיות
 
פיתוח נוסף מבית היוצר של נוה יער – זן חדש של צמח מהסוג מרוה, שממנו אפשר להפיק שמן עתיר אומגה 3. יתרונו של הצמח הזה הוא בכך שהשמן שלו יציב יחסית למקורות אחרים של אומגה 3, כמו דגים או פשתן, ולכן אין צורך להוסיף לו מייצבים סינתטיים כדי לשמר אותו. הפיתוח הזה, שעליו נרשם פטנט, נכנס לייצור על ידי חברת מגנטיקה אינטראקטיב הישראלית, וכבר שולב בתהליכי הייצור של שוקו מתוצרת טרה, חטיפים של עלית ועוד.
באמתחתו של הד"ר דודאי פיתוח נוסף של צמח תבלין בריא - זן חדש של צמח הרוזמרין, המכיל כמות גדולה כמעט פי שלושה של חומר המונע חמצון מזו המצויה בצמח הרגיל של הרוזמרין.   הפיתוח הזה כבר מגודל בארץ ליצוא והוא משמש לייצור תוסף מזון, שאפשר למוצאו במוצרי בשר שונים, נקניקיות ועוד.
 
יוגורט לבריאות ויופי
בכתבה העוסקת בחדשנות בענף המזון, קשה להתעלם מחברת פרוטרום, שבתוך כמה שנים צמחה בקצב מהיר והפכה לחברה גלובלית מובילה, שבסיסה בישראל. פרוטרום עוסקת בפיתוח, יצור ושיווק של תמציות טעם וחומרי גלם המשמשים בייצור מוצרי מזון ומשקאות, מזון בריאות ומזון פונקציונלי ((Functional Food,  תרופות וקוסמטיקה. החברה זיהתה זה מכבר את הדרישה הגוברת בעולם למזון בריא, וכיום היא נמנית עם שבע החברות המובילות בעולם בתחום הטעם. מחזורה השנתי מסתכם בכחצי מיליארד דולר, בבעלותה 18 אתרי ייצור במדינות שונות, 23 מעבדות מחקר ופיתוח ומוצריה נמכרים ב-120 מדינות. פרוטרום מיישמת חלק ניכר מן החידושים שמפתחים חוקרים ישראליים דוגמת הפרופסור גרתי ואחרים.
ברשימת המוצרים הארוכה של פרוטרום, בתחום המזון הפונקציונלי, אפשר למצוא בין השאר את המוצרים הבאים:    משקה חלב לילדים המכיל אומגה 3 – תומך בהתפתחות המוח;   משקה המכיל אכיניצאה וויטמין E- מחזק את המערכת החיסונית (מסייע במניעת שפעת);     לחם לנשים המכיל (סויה) – מסייע לחיזוק עצמות – מפחית אוסטרופאוזיס ובריחת סידן. ואם לא די בכך, ברשימת המוצרים של פרוטרום מצוי גם יוגורט קוסמטי, שבו משלבים תוספים כמו נבט חיטה, אשר תורמים לשיפור מראה העור או השיער. "אכול יוגורט, וכשתגדל תהיה בריא וגם יפה"- אולי כך יצליחו בעתיד הקרוב אמהות לשכנע את ילדיהן לאכול את מנת היוגורט היומית שלהם.
___________
חלק מהנושאים המוזכרים בכתבה, נדונו לא מכבר בכינוס "המזון בעידן החדש", שערכה חברת נתיב יועצים, ואורגן על ידי אקספרו כנסים ותערוכות בע"מ.
 
 
 
 
 
  
  
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים