מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דו-קיום גסטרונומי

כתב וצילם: חיים פלטנר

תושבי הרשות הפלשתינית הם צרכנים ותיקים של תעשיית המזון הישראלית. על מדפי המרכולים ובמקררים אפשר למצוא את מיטב המוצרים של חברות כמו שטראוס, תנובה, אסם, יוניליוור וחברות אחרות בענף המזון. כיום, מהווים המוצרים המגיעים מישראל  כשליש מכלל צריכת המזון של תושבי הרשות הפלשתינית. מדובר בסכום של כ-700 מיליון דולר בשנה, לעומת יבוא מן הרשות בהיקף הנאמד בכ-100 מיליון דולר. הנתונים הללו מתייחסים לשנת 2010 ויתכן שמאז כבר גדלו*. לשני הצדדים ברור, כי יש עוד כר נרחב לפיתוח  קשרי הסחר ביניהם.  זה היה הרקע לקיומו של מפגש בין אנשי עסקים ישראלים ופלשתינים, שנערך בחודש החולף ביזמת איגוד לשכות המסחר ובשיתוף עם התאחדות התעשיינים ומרכז פרס לשלום.
--------
* המקור: נתוני הלמ"ס של הרשות הפלשתינית.
 
 

 

 "למכירות של חברות ישראליות בשוק הפלשתיני יש תרומה לא מבוטלת  לרווחיותן,  יש חברות המוכרות 15% ויותר מתוצרתן לשוק זה, ובשבילן המכירות בשוק הפלשתיני יוצרות לעתים את ההבדל בין רווח להפסד"- אומר יצחק גל, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ויועץ כלכלי המתמחה בעולם הערבי. גל מונה שורה של חסמים שבלמו עד כה את הרחבת קשרי הסחר בתחום המזון: חסמים פוליטיים ומנהליים, חסמים טכניים הנוגעים לאישורי בריאות, בקרת איכות וכדומה, חסמים לוגיסטיים הנוגעים לבעיות קירור, אחסנה, הובלה וחסמים שיווקיים. גל סבור, כי ניתן להתמודד עם החסמים הללו ולהביא לגידול משמעותי בקשרי הסחר ההדדיים, לטובת שני הצדדים. כאן המקום לציין, כי סך כל המכירות של ישראל לשוק המזון הפלסטיני – מוצרי מזון לצריכה סופית, תשומות ושירותים נלווים ומשלימים שונים נאמד בקרוב למיליארד וחצי דולר.
 
הקלות בסחר ההדדי

 סגן אלוף סלמה זהר א-דין, ראש ענף כלכלה במנהל האזרחי איו"ש (אזור יהודה ושומרון), היה איש בשורה למשתתפי האירוע. א-דין מנה אחת לאחת את ההקלות שהונהגו באחרונה בשטחי הגדה, בהן - ביטול שורה של מחסומים והקלות במעברים לאנשי עסקים המבקשים להיפגש עם עמיתיהם הפלשתינים. "אנו נסייע ככל האפשר לאנשי עסקים משני הצדדים לפתח את קשרי הסחר"- הדגיש סגן אלוף א- דין. בדבריו  ציין בין השאר תופעה המאפיינת  את הרכב האוכלוסייה בשטחי הרשות -   שיעור יחסי גבוה של  האוכלוסייה הצעירה, קבוצה שנהנית בשנים האחרונות מעליה מתמדת בהכנסה ומשנה  את הרגלי הקניה שלה. לאווירה החיובית בתחום הכלכלי תורמת גם הרגיעה בתחום הביטחוני בעקבות שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות בתחום זה.
יצחק גל מצביע על כמה תופעות, שאמורות לעניין כל  מי שחפץ לסחור עם  השכנים שמעבר לגדר. בשנים האחרונות מתחילים לצוץ בגדה מפעלי מזון חדישים וגדולים יחסית. לא עוד בתי מלאכה ומפעלים קטנים, אלא מפעלים המעסיקים מאות עובדים. בעקבות זאת החל גם יצוא של מוצרי מזון מעובדים מן הגדה לאירופה וגם לארצות הברית, לפי שעה בהיקפים קטנים. "עד לפני שנה היצוא המועט של מוצרי מזון היה ברמה נמוכה יחסית -  מדגיש גל - והמוצרים שיוצאו לישראל או לירדן נחשבו למוצרים נחותים ובאיכות נמוכה".

סדר העדיפויות השתנה

גם התעשייה הישראלית לא התייחסה בשנים קודמות  ברצינות לשוק הפלשתיני. "בעבר - מציין  איברהים בשיר, מנכ"ל ובעלים של רושדי תעשיות מזון - תעשיינים ישראליים זלזלו בשוק הזה, שלחו אליו מוצרים פגומים, או כאלה שפג תוקפם. ימים אלה חלפו עברו לאחר שגם ברשות החלו להקפיד על איכות המוצרים. הבעיה היא שיש אנשי עסקים ישראלים שטרם הפנימו את חשיבותו  של השוק הזה". את המוצרים הישראלים ניתן  לראות בעיקר  בסופרמרקטים,  הממוקמים באזורים אמידים של הערים הגדולות.  בשיר אומר, כי תעשיינים ישראלים רבים צריכים לעשות עוד חריש עמוק בשטח, כדי להגיע לנקודות מכירה רבות בכל רחבי הרשות הפלשתינית. בשיר, שהוא יצרן גדול של חלבה, חומוס  וטחינה, הנמכרים תחת המותגים בראכה ואל-הילל, מכיר מקרוב את השוק הפלשתיני, בו הוא מוכר את מוצריו מזה שנים. "זהו שוק המצוי בצמיחה  וצריך לפעול בו בסבלנות ובהתמדה" - זו עצתו  לאנשי עסקים ישראלים. "יש לנו ערך מוסף גדול שאנו יכולים לתרום לשוק הזה. הם זקוקים לעזרה טכנולוגית וניהולית, יש להם משאבים, אך הם חסרים את הניסיון שלנו".
את הטחינה, החלבה והחומוס שמייצרת רושדי תעשיות מזון, באזור התעשייה אלון תבור, אפשר למצוא כיום במרבית נקודות המכירה ברשות. המוצרים הללו  תופשים כיום נתח של כ-80% מן הקטגוריה הזאת בשוק הפלשתיני. כאשר אני ממשיל את בשיר מי ש"מוכר קרח לאסקימוסים", הוא משיב בחיוך: "נכון, אבל אנו באים לשוק הזה עם מוצרים באיכות יותר גבוהה מן המוצרים המקומיים, ועל כך אנו גובים גם פרמיה  של 20%". לדבריו, הצרכן הפלשתיני שינה בשנים האחרונות את טעמו ובעדיפות ראשונה אצלו נמצאים כיום מותגים בינלאומיים, במקום השני מותגים מתוצרת ישראל ובמקום אחרון  מוצרים מתוצרת מקומית. הצרכן הפלשתיני, שרמת ההכנסה שלו גבוהה יותר מזו שבמדינות ערביות סמוכות, מוכן לשלם יותר תמורת מוצר באיכות טובה.

עסקים לא עושים בשלט רחוק

כיצד יכול תעשיין ישראלי להיכנס לשוק הפלשתיני? אני שואל את בשיר. את תשובתו אפשר לייחס למעשה לכל שוק חדש. "ראשית - הוא מדגיש -  צריך ללמוד את השוק, גודלו והצרכים שלו, ההזדמנויות שבו, ובהתאם לכך להתאים את המוצרים  לשוק הזה. שנית, צריך לאתר את המפיצים הטובים בשטח ולהבין כי אי אפשר לעשות כאן עסקים בשלט רחוק". ואכן, בשיר נוהג על פי הכללים הללו. למפעל שבבעלותו  מפיצים הנוסעים מדי יום לרשות הפלשתינית, הם בקיאים בנקודות המכירה ומכירים את כל הסוכנים בשטח. "יש לנו הבנה וקשר ישיר עם הצרכן בנקודות המכירה" - הוא מציין. ללא ספק, הידע של נציגיו  בשפה הערבית תורם רבות להיכרות עם השוק הזה.
 כשלושים אנשי עסקים מן הגדה וכששים אנשי עסקים מישראל הגיעו למפגש. מקצת מן המשתתפים כבר מקיימים קשרים עם הצד השני אך לרבים היה זה מפגש ראשון.
ג'אמל מסלמני משכם פגש במפגש הזה מכרים לא מעטים. לג'אמל בתי קלייה לפיצוחים מסוגים שונים והוא  קונה בארץ מוצרים שונים וגם מוכר  לישראלים פיצוחים קלויים. בשלב הזה הוא מחפש לקנות בארץ ממתקים ומשקאות לילדים. "יש לכם מצרים טובים - הוא אומר בשיחה עמו - מן המפגש הזה אנחנו יכולים להתקדם ולהרחיב את הפעילות". ג'אמל מעלה בשיחה את נושא הכשרות - בעיה שתחזור ותעלה בפי משתתפים נוספים, אשר מקשה על המכירות בארץ. הוא מבקש גם להחיש בנמלי הארץ את תהליך הבידוק והשיקוף של סחורות לגדה וממנה, ושמח לשמוע כי כבר נעשו הקלות בתחום הזה.

"בתקווה שהזרע ייקלט"

את מיכאל קוגלמן, מנכ"ל חברת באלירום, המייצרת חומרי טעם וריח, פגשנו בצאתו מן האולם שבו התקיימו מפגשים בין משתתפי האירוע. החומרים שהוא מייצר משמשים לייצור גלידות, משקאות קלים, ממתקים, תעשיית הבשר ועוד. המפעל שבבעלותו כבר מוכר בשטחי הרשות, והוא מבקש להרחיב שם את פעילותו. במפגש יכול היה  לשמוע מכלי ראשון אילו מוצרים דרושים בגדה, מהן רמות המחירים וכיוצא באלה. "בעבר - מספר קוגלמן - הלקוחות שלנו בקרו אצלנו ואנו הגענו אליהם, אולם הדבר הופסק מטעמים ביטחוניים. עתה אני שומע שגם בתחום זה יש הקלות, ויתכן שהדבר יסייע להגדלת המכירות".
פרץ גן, איש מכירות של  על עלים, מרכז לצמחי מרפא, נפגש במהלך האירוע עם נציגי שלוש חברות מזון , אחד מהם גילה ענין רציני במוצריו – תערובות של צמחי מרפא, עלים  ושורשים מיובשים וכן צמחים מיובאים כמו פטרייה מסין המשמשת לצרכי מרפא.  לפי שעה, לחברה אין עדיין קשרים עם סוחרים בשטחים ופרץ מקווה עתה לפריצת דרך. עם הנציג הפלשתיני שגילה  עניין במוצרים שלו סוכם להמשיך את הקשר הראשוני - על ידי משלוח מידע נוסף אודות המוצרים וכיוצא באלה. "לפי שעה - אומר פרץ - קשה לדעת כיצד יתפתחו הדברים, אבל אתה שם זרע באדמה בתקווה שייקלט".

"הפלשתינים יבואו אל הרב"

בכניסה לאולם המפגשים ניצב מאמון נאזאל, ממרכז הסחר בחברון ומפרט את רשימת החברות הפלשתיניות המשתתפות במפגש – חברות לייצור שמן זית, חברות הקולות פיצוחים לשימושים שונים, חברות המשווקות דבש, שוקולד וממתקים ועוד. מאמון מסביר לכל פונה, כי כל מוצרי המזון שמיוצרים ברשות הפלשתינית עומדים כיום בסטנדרטים ותקנים בינלאומיים והוא בטוח שאם הציבור הישראלי יטעם מן המוצרים הללו הוא גם יקנה אותם.
נציג חברת סחר אמריקאית, המחפש מוצרים ייחודיים לפלשתינאים  כמו טחינה, ממרחים מיוחדים, שוקולדים מיוחדים, פיצוחים ועוד, מצייר תמונה שונה במקצת. "פגשתי פה אנשים רציניים, המייצגים מפעלים חדשים - הוא אומר – הבעיה היא שעדיין לא כולם עומדים  בכל התקנים הבינלאומיים. בארצות הברית אי אפשר למכור מוצר שאינו עומד בתקנים הללו". בעיה נוספת - רבים מן הנוכחים הם יצרנים קטנים שאינם מסוגלים לייצר כמויות גדולות, תנאי בסיסי למי שרוצה לצאת לשוק הבינלאומי.
שרית גבעולי מקבוצת שטיר, המארגנת תערוכות וכנסים בינלאומיים, הגיעה לאירוע במטרה  לשלב תעשיינים וחקלאים פלשתינים בביתן מיוחד, שיוקם במסגרת תערוכת מזון המתוכננת לחודש נובמבר. בתום כמה פגישות עם נציגים פלשתיניים, נותרה מאוכזבת. "הבעיה היא -  הסבירה -  שהמוצרים שלהם אמורים להיחשף בפני מסעדות ובתי מלון המקפידים על כשרות, וכידוע למפעלים הפלשתינים אין  הכשר כלשהו. קשה לראות ממצב שבו רבנים יבואו לרמאללה או חברון".
עבד עיסא, נציג חברת קאסראווי מחברון, העוסקת בייצור במבה, ביסלי וחטיפים נוספים סבור, כי אם הרב לא בא אל הפלשתינים, אזי הפלשתינים יבואו אל הרב. "אנחנו מוכרים כמויות גדולות למגזר הערבי בישראל, הנהנה ממוצרים זולים  שמחירם נמוך בהרבה ממחיר מוצרים דומים מתוצרת ישראל. כל הניסיונות שלנו לחדור לשוק היהודי נכשלו מהיעדר כשרות, מכאן שהפתרון שמצאנו - הקמת מפעל בתוככי ישראל, אנו כבר עובדים על כך כמה חודשים". חברת קאסראווי גם קונה חומרי גלם בישראל ודקות אחדות לפני הריאיון עמו נפגש עיסא עם חיים אשכנזי, מנכ"ל חברת דגל, המייצרת תוספי מזון שונים. השניים כבר ניהלו בעבר קשרי מסחר ועיסא סבור כי ימשיך לקנות את תוספי המזון שלהם.

האם הפלשתינים יאכלו מצות?

בשולחן סמוך, סמיר עאקלי, סוכן מכירות של  חברת שקרצי הישראלית, שקוע בשיחה עם נציגי חברה  פלשתינית, המובילה בתחום ייצור הממתקים. "זמן רב חיפשתי קשר עמם והיום סוף-סוף הצלחתי להיפגש עמם" - מספר סמיר. חברת שקרצי מייבאת, משווקת וגם מייצאת  אגוזים מסוגים שונים, מקלפת בוטנים ומייצרת מהם חמאת בוטנים, לצד חמאת לוז מאגוזי לוז, חמאת שקדים, פסטת לוז, פסטת שקדים ועוד. מוצרי החברה משמשים את תעשיות הבמבה,  הממתקים, השוקולד ודברי המאפה. כרגע, המכירות של החברה בתחומי הרשות הפלשתינית הן בשוליים וסמיר מקווה להרחיבן, לאחר שהחברה שאת נציגיה פגש אכן תהפוך ללקוח משמעותי שלו. מה שהטריד אותו במהלך המפגש הזה, הייתה העובדה שרוב המשתתפים משני הצדדים הגיעו למפגש כדי למכור, מעטים בלבד הביעו נכונות לקנות. לדעתו, יש להסיר גם מחסום משמעותי שמונע את הרחבת הסחר בין ישראל לרשות - הבנקים בישראל אינם מכירים בתקפותם של צ'קים הניתנים על ידי פלשתינאים למועדים מאוחרים יותר, כמו צ'קים הניתנים כביטחון. הבנקים הישראלים מוכנים לכבד צ'קים של פלשתינאים רק במועד פירעון הצ'ק.
מבט אל המסדרון חושף תמונה שנראית כמעט הזויה ממבט ראשון - ישראלי צעיר מציג בפני סוחרים פלשתינים מצות מתוצרת ישראל.  האיש הוא רועי וולף, איש מכירות בחברת מצות אביב, המבקש למכור מצות  לפלשתינים. "מצות לפלשתינים"? אני תוהה. "כן, מצות לפלשתינים, הם אוהבים אותן מאד"- הוא משיב בפסקנות. בעבר, עוד לפני האינתיפאדה הראשונה מכרה החברה כמויות ניכרות של מצות לפלשתינים. בעקבות האינתיפאדה, פסקו המכירות ועתה הוא מקווה לחדש את הקשר  ולמכור מצות לפלשתינים בכל ימות השנה. דובר לשכת המסחר בחברון, אחמד סעיד מוהדין, שמקשיב מן הצד לדברים אלה אינו יכול להתאפק ואומר, כשחיוך רחב נסוך על פניו -  "אתם היהודים עם מוזר, מאתנו המוסלמים אתם מצפים שנאכל מצות בכל ימות השנה, ואילו אתם מסתפקים באכילתן שבעה ימים בלבד, וגם במהלך אותם ימים רבים מכם לא מתאפקים ובאים לקנות אצלנו פיתות. אכן, עם מוזר אתם". 
בשלב זה, עדיין קשה לסכם את תוצאות המפגש.  טבעם  של מפגשים כאלה שתוצאותיהם יוודעו רק בעתיד. " העובדה שהגיעו לאירוע 30 אנשי עסקים פלשתינים וכ-60 ישראלים היא לא דבר של מה בכך"- אומר אבי נודלמן, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-פלשתין. נודלמן מודע לכך שבמפגש נוצרה התנגשות ציפיות, כדבריו, כיוון שרוב המשתתפים, משני הצדדים, באו במגמה  למכור יותר מאשר  לקנות. "אין  ספק – הוא מסכם  -  שחשיבותו של האירוע הזה היא בעצם קיומו. העובדה שנוצר קשר ראשוני זו ההצלחה הראשונית, אולי זה יצליח ואולי לא – אבל זו דרכו של עולם העסקים".

 

 


 
 


הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים