מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
המצאות עם טעם

קרוטונים עגולים, נקניקיות טבעיות, חומוס מועשר  בסיבים, בייגלה שטוחים, ממתיק טבעי - אלה כמה מן הפיתוחים החדשים שהציגה תעשיית המזון  הישראלית בשנה החולפת.

חיים פלטנר


 
 

קרוטונים עגולים מופחתי קלוריות, נקניקיות טבעיות, חומוס מועשר  בסיבים, בייגלה שטוחים, ממתיק טבעי מתוק פי 350 מן הסוכר- אלה הם רק כמה מן הפיתוחים והחידושים שהציגה תעשיית המזון  הישראלית בשנה החולפת. ככלל, תעשיית המזון שלנו פועלת לאור המגמות  המנחות כיום את התעשייה בעולם, אם כי אנו עדיין נמצאים בפיגור משמעותי אחר הנעשה בחו"ל. תעשיית המזון מוגדרת כתעשייה מסורתית וככזאת היקף ההשקעות שלה במחקר ופיתוח נמוך בהרבה מזו המאפיינת את ענף ההייטק. "באירופה- אומר פרופ' סם שגיא מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית - ההשקעות במחקר ופיתוח מסתכמות  בכשליש האחוז בלבד מהיקף הפדיון של תעשיית המזון והמשקאות. אצלנו שיעור ההשקעה כנראה נמוך אפילו יותר! משמע, המחקר והפיתוח עדיין אינם עומדים בראש מעייניהם של תעשייני המזון בעולם כמו גם בארץ.
סוגיות הקשורות לבריאות האוכלוסייה עומדות כיום במוקד המחקר  והפיתוח של תעשיית המזון במדינות המערב.  "הפעילות החדשנית בענף המזון באה להציג פתרונות לבעיות תזונתיות כרוניות המאפיינות את החברה המערבית"- אומר ד"ר פרננדו שבד, סמנכ"ל פיתוח עסקים ומו"פ בקבוצת גלעם. הרגלי האכילה שסיגלנו לעצמנו בשנים האחרונות- אכילה לא מבוקרת, אכילה חפוזה מחוץ לבית בליווי צריכת יתר של מלח ומשקאות ממותקים, כל אלה גורמים לליקויים בריאותיים חמורים ביותר במדינות המערב. השמנת יתר, לרבות של ילדים, הכרוכה בסיכונים בריאותיים ומחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת פוגעות בחלקים ניכרים מן האוכלוסייה. "תעשיית המזון בעולם המערבי נוטלת על עצמה אחריות חברתית  ומנסה לפתח מוצרי מזון שהם בריאים יותר" - מוסיף ד"ר שבד. " לא עוד רצון למכור בכוח כל מה שניתן, אלא ניסיון ליצור מוצרים טובים יותר, שיכולים במידה מסוימת לסייע לשיפור הבריאות".
כאשר דנים בחדשנות, תמיד עולה הסוגיה מהי חדשנות בכלל ובתעשיית המזון בפרט. לפרופ' שגיא, המתמחה בתחום החדשנות בתעשיית המזון, עמדה ברורה בסוגיה זאת. "כאשר מדברים על מוצרים חדשים - הוא מסביר - מתכוונים למגוון רחב של קטגוריות הכוללות חדשנות "מדומה" (apparent), "מוגבלת" (limited) ו- "אמיתית" (הכוללת "קלאסית" - - innovative ו"יצירתית" - (creative. המוצרים החדשים בקטגוריה החדשנות "ה"אמיתית" הם מוצרים שעברו שינויים משמעותיים ולא שינויים קלים כגון גודל או צבע האריזה, החלפת הטעם, או שינוי במשקל על ידי הוספת או גריעת מספר גרמים". נתונים שפורסמו בעבר ע"י התעשייה המקומית על למעלה מכ-3000 מוצרים חדשנים בשנה, כנראה אינם  ריאליים (הנושא ייבדק בקרוב בשיתוף אגף המזון בהתאחדות התעשיינים). להערכתו, כ-80% מן המוצרים המוגדרים בארץ כחדשים הם תוצאה של שינויים קלים בלבד. מומחים אחרים טוענים כי אחוז זה אף גבוה יותר. יש כמובן מוצרים חדשניים, שבהם הושקעו מחקר ופיתוח, אך מספרם נמוך מאד. מה שקורה בארץ לא שונה ככלל ממה שקורה בחו"ל. להלן כמה מן החידושים והפיתוחים שחווינו בארץ בשנה החולפת.

עינת תעשיות מזון
קרוטונים - לעגל את הריבוע

עינת תעשיות מזון נמנית עם החברות המובילות בעולם בתחום ייצור הקרוטונים. חלק ניכר מתוצרתה מיוצא ובעינת הבינו כי גם בעולם הקרוטונים צריך להתחדש ולשנות. למעשה זהו צורך קיומי לחברה, כאשר יצרני המרקים  הגדולים בעולם דוגמת קנור של יוניליוור ומאגי של נסטלה, מבקשות כל הזמן להתחדש ולהציע  תוספת חדשה  למרקים שלהם.  "כבר לפני 9 שנים הגינו את הרעיון לייצר לצד הקרוטונים הרגילים והמרובעים קרוטונים עגולים"- מספר ראובן וידה, טכנולוג מזון ראשי בעינת תעשיות מזון. "מדי פעם נעשו ניסיונות עם ציוד זה או אחר, אולם ללא הצלחה". לפני כשנתיים נמצא סוף סוף ציוד מתאים לייצור קרוטון עגול, אולם התהליך היה ממושך ומסורבל ולא התאים למפעל תעשייתי. הפתרון נמצא, הפלא ופלא, על ידי אחד מעובדי הייצור שהעלה רעיון שגרם, כדברי וידה, להיפוך של 180 מעלות בתהליך הייצור. תהליך שנמשך בין 3 ל- 4  שעות   קוצר ל-40 דקות בלבד והקרוטון שיצא מקו הייצור היה עתה עגול יותר ואף בריא יותר-  הקרוטון העגול מכיל כשליש פחות מכמות השמן שסופגים הקרוטונים האחרים. הקרוטון החדש איננו סופג מים ופריכותו  נשמרת במרק חם כעשר דקות, פי שניים מן הזמן שנשמרת פריכותם של הקרוטונים המרובעים. ומה שלא פחות חשוב- עלות הייצור של הקרוטונים העגולים נמוכה בהרבה מזו של המרובעים.

קרוטון שהוא גם חטיף
קבלת הפנים בארץ לקרוטון החדש הייתה צוננת, כדברי וידה. " ציפינו להתלהבות גדולה יותר אך אף אחד לא יצא מעורו. אנו חברה בסדר גודל בינוני  ויתכן מאד שאם חברה גדולה ומובילה בשוק הייתה יוצאת עם מוצר כזה קבלת הפנים הייתה שונה".
הקרוטונים העגולים הוצגו באחרונה בשלל צבעים בתערוכת המזון הבינלאומית "אנוגה", וכאן כבר התגובות היו שונות. לקוחות פוטנציאליים בחו"ל לא פסלו את הרעיון ובקשו לבדוק אותו. רבים מן המבקרים בביתן של החברה התייחסו לקרוטונים העגולים והצבעוניים כאל חטיף, לאחר שהזכירו להם בוטן מצופה. היו כאלה שהציעו לנציגי החברה להוסיף תיבולים שונים לחטיף. התעניינות רבה גילו במוצר החדש נציגים של חברות שונות מסין. הלהיטות של הסינים אחר מוצרים חדשים ידועה. יתכן מאד שהסינים, כדרכם, עשויים בעתיד לחקות  את המוצר הישראלי ולצאת עמו לשוק. הכול שאלה של זמן.                    

 יחיעם
נקניקיות טבעיות וגם פסטרמה

במפעל יחיעם, המייצר מעדני בשר, נקניקים, נקניקיות ופסטרמה, גורסים כי החדשנות היא  שמקנה לו את היכולת להתמודד בשוק תחרותי מאד  מול שלוש חברות גדולות כמו זוגלובק, טיב טירת צבי ועוף טוב. " פיתוח מוצרים חדשים - אומר המנכ"ל יוחאי נאמן - הוא מנוע הצמיחה העיקרי שלנו. הדרך לצמיחה ורווחיות לאורך זמן  מותנית בהתחדשות  המוצרים". ברוח זאת, מקפידים ביחיעם על כך שמחצית מן המוצרים המשווקים יהיו "עד בני חמש".
בשנה האחרונה יצא המפעל עם סדרה של מוצרים טבעיים- נקניקיות טבעיות, המכילות תוספים טבעיים, ובקרוב יגיעו למדפים גם  פסטרמות המכילות תוספים שמקורם מן הטבע. כתוסף טבעי יכולות לשמש תמציות שורשים עשירים בניטראט של סלרי וגזר, המחליפות חומרים  כמו ניטראט/פוטסיום שמשמשים לכבישת בשר. מוצרים דומים משווקים גם על ידי המתחרים. בשנים קודמות יצא המפעל עם פסטרמות בפריסה דקה, עשויות כולן מנתח שלם. המגמה הייתה להביא אל המדף ולמקררים בשרות עצמי מוצרים שנמכרו בדרך כלל במעדנייה*.

"ביטחון שדה תעשייתי"
השימוש בתוספים טבעיים כרוך בהוצאות רבות, גם בהקשר לנושא הכשרות. יוחאי נאמן מסביר, כי המפעל נדרש למצוא תוספים טבעיים שיהיו כשרים לכל יום וגם לחג הפסח. בנושא זה אי אפשר  תמיד להעתיק טכנולוגיות מן העולם כפי שהן, וצריך להתאימן לדרישות הכשרות.
על נושא החדשנות במפעל מופקדת ועדת  פיתוח  בראשות המנכ"ל, הפועלת בשיתוף עם הדרג הניהולי הבכיר. התחרות בקטגוריה חריפה ולא פעם שוקדות כמה חברות בעת ובעונה אחת על פיתוח מוצרים דומים. כדי לשמור על "בטחון שדה תעשייתי" מקפידים ביחיעם לציין בשמות קוד פרויקטים חדשים שבצנרת.
------------------
*על השאלה מי יצא ראשון עם מוצרים בפריסה דקה חלוקות הדעות בין יצרנים שונים, ואין בדעתנו לפסוק במחלוקת הזאת. העובדה היא, שכל היצרנים המובילים בתחום מציעים כיום מוצרים כאלה. אגב, מוצרים דומים שווקו בחו"ל עוד לפני שיוצרו בארץ.


הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית
ציפויים להארכת חיי המדף ואפונה מחושמלת

מוסדות מחקר אקדמיים הם גם בית היוצר לשורה של פיתוחים חדשניים עבור תעשיית המזון. במעבדות המחקר של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, לצד המחקר התיאורטי עוסקים החוקרים גם בתחומים מעשיים. הפרופסור עמוס  נוסינוביץ,  יחד עם צוותי מחקר, שותף זה מכבר בפיתוח חידושים שונים, שחלקם כבר נרכש. אחד מן החידושים הללו - ציפויים אכילים להארכת חיי המדף של הדרים, שום, בצל ופלפל. חשוב לציין שלכל מוצר מזון יש לפתח ציפויים שיתאימו עבורו. הציפויים שפותחו מקטינים את התאיידות המים מן המוצרים ומונעים ירידה במשקלם לאורך זמן. נוסף לכך הם מוסיפים ברק לפני שטח המוצר והופכים אותו אטרקטיבי יותר לצרכן. בעזרת הציפוי ניתן גם לשנות את צבעו של המוצר. "הציפויים הללו - מדגיש פרופ' נוסינוביץ- יכולים במקרים מסוימים גם להוות מחסום בפני חרקים וגם לספק שכבת מגן למוצר. באמצעות הציפוי ניתן לכלול במוצר רכיבים שפועלים כנגד חיידקים וגם תוספי מזון". מסתבר, שעל הנושא הזה שוקדים כבר קרוב לעשרים שנה, במהלכן פותח מגוון רחב של ציפויים. חברה מסחרית המממנת חלק מהמחקר הנוכחי קנתה גם את הזכויות לשימוש בכמה מהציפויים הללו. חברות נוספות מבקשות  מן החוקרים לפתח ציפויים למוצרי מזון שונים ומדובר בעיקר בפירות וירקות. במקביל נעשו גם מחקרים על ציפויים לגבינה, אולם בשלב זה הנושא לא זכה עדיין להתעניינות והמחקר יימשך.

לאכול את העוגה ולהישאר יבש
ממעבדות המחקר של הפקולטה ברחובות, יוצאת גם בשורה לעקרות הבית, שמבקשות לשמח את לבם של בני המשפחה והאורחים עם עוגת פירות. לרוב, בשל המילוי בפירות או בריבה שמקורה בפרי, העוגה האפויה מוגשת לא פעם רטובה והמילוי הפירותי נוזל בעת  האפייה ולאחריה ומרטיב את הבצק האפוי. חוקרי  הפקולטה פתחו מילוי שבנוי על בסיס של חומרים שמקורם בצומח והמכיל כמות גדולה של ציפת פירות. המילוי "מחזיק" את המים שבתוך ציפת הפרי "קשורים" וע"י כך השימוש בו מונע או מקטין מאד את הרטבת העוגה במהלך הכנתה וגם בעת הגשתה לאורחים. את המילויים הללו ניתן  לעצב בכל צורה, גודל וטעם. לא רק הגרגרנים אוהבי העוגות יוצאים נשכרים מן הפיתוח הזה, גם מגדלי הפירות  יכולים בדרך זאת להיפטר מעודפים גדולים של פרי. בשלב זה חברה תעשייתית גדולה מתעניינת באפליקציה מיוחדת, לא למטרות אפיה, של הפיתוח הזה.

לחשמל את האפונה והשעועית
נושא נוסף שנחקר במעבדות הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה  הייתה החליטה של ירקות שנעשית במפעלי תעשיה רבים. החליטה- טבילת ירקות בקיטור רווי או במים רותחים ומיד לאחר מכן קרורם – נועדה לבצע התשה אנזימטית ( הרס האנזימים בחום), כדי לשמור על צבעם הטבעי של ירקות ירוקים, כמו גם להקטין את מספר החיידקים, ולנקות את פני השטח של הירקות. חוקרי הפקולטה בקשו להחליף את החליטה המסורתית בתהליך חדיש, יעיל וזול יותר. " לצורך זה - מספר הפרופסור נוסינוביץ -  פיתחנו תהליך חליטה  שנעשה באמצעות חשמול  הירקות, השרויים בתוך נוזל, בין שתי אלקטרודות. החשמול של הירקות, כמו אפונה או שעועית, נעשה במתח נמוך ובעוצמות שדה חשמלי נמוכות וללא חימום המוצר". מסתבר שטיפול זה מתאים גם לתפוחי אדמה, ומונע את השחמתם.
במהלך המחקר התברר גם שתוך כדי חשמול הירקות מתחוללים תהליכים, שאפשר להפיק מהם תועלת לתעשייה - מן הרקמות הצמחיות המחושמלות ניתן למצות חומרים שונים כמו פיגמנטים, שאפשר  למוכרם כצבע מאכל לתעשיית המזון וכל זה קורה ללא פגיעה או ריסוק של הרקמה הצמחית. לפי שעה, תוצאות המחקר נותרו בין כתלי המעבדה והחוקרים ממתינים ליזם שירצה ליישם את הפיתוחים הללו בתעשייה.

לא די במחקר תיאורטי
שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, או ליתר דיוק  שיתוף הפעולה הרופף בין השתיים, הוא נושא כאוב שעולה כמעט בכל שיחה על החדשנות בענף המזון. "אם רוצים ליצור שיתוף פעולה כזה, על שני הצדדים להשתנות"- פוסק פרופסור שגיא.  "המחקר התיאורטי הוא ה'לחם' שלנו. ההתקדמות והיוקרה שלנו באקדמיה מותנים בידע הבסיסי ובמחקר התיאורטי שאנו מפתחים". לדידו, לא די בכך ועל האקדמיה גם לעסוק במחקר יישומי לצד המחקר התיאורטי. למותר לציין שדעה זו שנויה במחלוקת בין כתלי האקדמיה.  "המחקר היישומי - הוא מוסיף - מביא לנו כספים, מאפשר לנו לסייע בפתרון בעיות שונות  ולתרום בכך לקהילה ולחברה מתוך אחריות חברתית. כך אנו מחזירים לחברה את ההשקעה שלה בנו".
גם דעתו של ד"ר פרננדו שבד, סמנכ"ל פיתוח עסקים ומו"פ בקבוצת גלעם, אינה נוחה ממסכת היחסים בין האקדמיה לתעשיה. "שיתוף הפעולה בין השתיים רחוק מלהשביע רצון. האקדמיה - הוא מדגיש -  לא מבינה מספיק את צרכי התעשיה, והתעשיה מצידה אינה מעריכה  וגם לא מספיק מנצלת את מה שהאקדמיה יכולה להציע לה".

 גלעם
הסטיביה – יותר מתיקות ופחות קלוריות

בקבוצת גלעם רוב הפיתוחים החדשים נעשים במעבדות החברה, אם כי  בעבר  היה גם שיתוף פעולה מסוים עם האקדמיה בארץ. הקבוצה מייצרת בעיקר מוצרי עמילן ופרוקטוזה (סוכר פירות). בשנים האחרונות מפתחת החברה פתרונות המתקה וממתיקים  על בסיס מיצוי טבעי מעלי צמח הסטיביה, שמתיקותם גדולה פי 250-350 מסוכר רגיל. מקורו של הצמח בדרום אמריקה אך הוא גדל גם בחוות בסין, דר"א, הודו, יפאן ועוד. זהו ממתיק טבעי שעשוי להקטין את הצורך בממתיקים מלאכותיים וגם מפחית את כמויות הסוכר והתוצאה - ירידה שבין 20%-50%  בכמות הקלוריות בעת השימוש בממתיקים על בסיס הסטיביה. החברה מציעה כיום לחברות מזון ומשקאות בארץ ובעולם פורמולציות לשימוש בסטיביה במוצרים כמו מיצים, מים ממותקים, משקאות חלב, יוגורטים, פודינג, מחיות פרי ועוד.
חידוש נוסף עדיין נמצא בשלב פיתוח בנוטריגל, חברת בת של גלעם. מדובר ברכיב  מזון המבוסס על אוקרה - רכיב מזון עשיר בחלבונים וסיבים, שמופק כחלק מתהליך ייצור חלב סויה. נוטריגל פיתחה מוצרים המבוססים על אוקרה, מוצרים מופחתי קלוריות, עשירים בחלבונים וסיבים, המספקים מענה לאוכלוסיה שאינה צורכת מוצרי מזון המכילים גלוטן.  לדוגמה -  לחמניה המקנה לסועד תחושה של שובע. הרעיון הוא שהצרכן יקנה בחנות תערובת אבקתית ויוכל לאפות  ממנה בבית לחמניות דיאטטיות. באחרונה התברר, שמוצרים על בסיס אוקרה יכולים לשמש גם תחליף לחלמון ביצה. זאת ועוד, על בסיס אוקרה אפשר לייצר גם חטיפים "תפוחים" (בתהליך הקרוי אקסטרוזיה) ולצפותם בטעמים שונים.


אסם נסטלה
שטוחים ומרינדות

גם בקבוצת אסם נסטלה רואים בחדשנות את אחד  ממנועי הצמיחה של הקבוצה. לרשותה עומדות מעבדות מחקר משוכללות בארץ ובנוסף לכך היא נהנית גם מידע שזורם אליה ממרכזי המחקר של קבוצת נסטלה העולמית. ד"ר שאול מידב, עד לא מכבר המדען הראשי של אסם, רואה בשטוחים, בייגלה שטוחים שהושקו לפני כשנה, מוצר חדש ופורץ דרך של חטיבת החטיפים בקטגוריית הבייגלה. לדבריו, לא מדובר במוצר קיים עם טעם או צבע שונים, אלא במוצר שמביא חדשנות אמיתית לתחום מאד תחרותי. בפיתוח המוצר החדש היו שותפים גורמים מתחומי השיווק, הטכנולוגיה והייצור וכן ספקים מחו"ל, שספקו את קו הייצור החדש, הכולל אפשרויות ייצור שלא היו בעבר לקבוצה.
חידוש נוסף, מבית אסם פרופשיונל, מיועד לשוק המקצועי. מדובר במרינדות, תערובות תיבול להכנת  דגים ובשר לאפיה  או לצלייה על הגריל. החידוש בהן - ניתן להכינן תוך המסה במים בלבד, בעוד שרוב המרינדות הקיימות מוכנות בתמיסה המכילה מים ושמן. הכנת המרינדות החדשות, על בסיס מים, זולה יותר, עדיפה תזונתית (פחות שמן), והן גם  נוחות יותר להכנה, דבר שמקל מאד על השפים.

"ארגז כלים" להפחתת מלח
לרשות הקבוצה עומד גם הידע הבסיסי אודות טכנולוגיות חדשות  וחומרי גלם חדשים שמגיע לאסם באורח שוטף ממעבדות נסטלה העולמית. אחד הנושאים המרכזיים שבהן מתמקדות באחרונה המעבדות - איתור חומרי גלם מופחתי מלח. ובנושא זה פיתחה החברה מעין "ארגז כלים", שמכיל פתרונות שונים הנוגעים להפחתת כמות המלח במוצרים שונים.  ההתאמה של המוצרים והטעמים לשוק המקומי היא באחריותן של חברות הבת, ובהן גם אסם. ד"ר מידב מודה, כי לאסם אין כיום קשר בתחומי המחקר עם מוסדות המחקר והאקדמיה בארץ. "העובדה, שמאחורינו חברה כמו נסטלה, עם כל העוצמה המחקרית שלה, משמשת כאלטרנטיבה, שהיא זמינה והיא גם חלק מאתנו".


קבוצת שטראוס 
 חומוס עתיר סיבים ולקט עלים משודרג

לפני כשלוש שנים ראיינתי לעיתון מזון את הפרופסור אייל שמעוני מן הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון בנושאים הקשורים לקשרי הגומלין בין תעשיית המזון לאקדמיה.  פרופ' שמעוני קבל אז על כך שתעשיית המזון שלנו מסתמכת יתר על המידה על רכישת ידע מחו"ל, עובדה שאיננה תורמת  לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך בארץ, ואגב כך הזכיר את טבעול כדוגמה לחדשנות כזאת. באותו ריאיון הביע את התקווה שיום אחד נייצר בארץ גם אקטימל מפיתוח ישראלי, שיבדל את היצרן הישראלי בשוקי חו"ל ויקנה לו יתרון יחסי בשווקים הללו.
כיום, מכהן שמעוני כסמנכ"ל הטכנולוגיה בקבוצת שטראוס, המשווקת את האקטימל שפיתחה חברת דנונה. וכפי שנאמר, מה שרואים מפה לא תמיד רואים משם, מן האקדמיה. להערכתו, בשנים האחרונות גדלה במקצת הפעילות בתחומי המחקר באקדמיה, בעקבות מעורבותם של גופים בינלאומיים בארץ, אך בגדול התמונה עדיין לא השתנתה באופן דרמטי. בתפקידו הנוכחי למד לדעת, כי עלות הייצור ואיתור טכנולוגיות חדישות, המשפרות את מבנה עלויות הייצור, חשובים לא פחות מייצור חדשנות  מוצרית.
מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה בשטראוס, מרבה פרופ' שמעוני לבחון יזמות ורעיונות שמגיעים למשרדי החברה ממכוני מחקר שונים ומיזמים והוא רואה בכך ערוץ חשוב, שיכול להניב עם הזמן גם פיתוחים חדשים. אשר לחדשנות  בקבוצת שטראוס- כאן הדגש מושם  על יצירת ערך לצרכן. הערך יכול להתבטא בגיוון מתמיד של המוצר, שכן צרכנים נוטים להתרגש מכל מוצר חדש. ברוח הזמן מושם גם דגש על ייצור ערכים במובן התזונתי והבריאותי ועל הזדמנויות צריכה חדשות. כדוגמה אחת מיני רבות הוא מביא ירקות עלים שמשווק אחד ממפעלי הקבוצה. כדי לאפשר לצרכן לצרוך יותר ירקות ולשפר את הפרופיל התזונתי של המזון שהוא צורך, הוחלט בשטראוס לשלב בלקט העלים  גם רוטב לתיבול הסלט, שקדים או תערובת של דגנים. הצרכן זוכה עתה במוצר מגוון ועשיר יותר וגם  חויית הקניה יותר מענגת.          
דוגמה נוספת לפיתוח חדשני -  חומוס עתיר סיבים. הטכנולוגים יחד עם הספקים הגיעו  למסקנה שכדי להגיע לכך צריך להגדיר את הטחינה המלאה. לכן, במהלך עבודות הפיתוח של המוצר קבעו אנשי החברה גם סטנדרטים המגדירים מהי טחינה מלאה. "זה אמנם לא אקטימל ואפילו לא אקטיויה - מדגיש פרופ' שמעוני -  אבל זה בדיוק המקום שדרך מהלך טכנולוגי, כמעט קלאסי, אתה מייצר ערכים אמיתיים לצרכן וגם לעצמך".

ליצור סביבה עסקית בענף המזון
בתפקידו הנוכחי, פרופ' שמעוני מבין כיום טוב יותר היכן יכול להיווצר החיבור החיוני  בין התעשיה לאקדמיה. ובנקודה זאת הוא חוזר ומדגיש, כי היכולות הטכנולוגיות של ישראל אינן מוגבלות רק לטכנולוגיה העילית. בתחום ההייטק נוצרה עם השנים סביבה עסקית שבה פועלים גופים מתווכים היוצרים את הגשר והמעבר מן הרעיון למוצר. מדובר  במשרדי עורכי דין המתמחים בתחום, משקיעים בסיכון גבוה וחממות המתמחות בטכנולוגיה העילית. כל אלה כמעט ואינם מצויים בתחום המזון. כאן חסרה גם התמחות בהשקעות בענף ובניהול ההשקעות בו. יצירת הסביבה העסקית המתאימה יכולה לחולל מפנה בקשר שבין האקדמיה והתעשייה בארץ. "פוטנציאל החדשנות בענף המזון קיים - מדגיש שמעוני - והוא ממתין רק להחלטה שהולכים ועובדים על כך".
החלטות כבר יש, אך הביצוע מתעכב. בזמנו החליטה ממשלת אולמרט להקים מכון מו"פ לאומי  בתחום המזון, אבל התקציב לכך לא נמצא עד עצם היום הזה. גרירת הרגליים של הממשלה הניעה את  התאחדות התעשיינים ליזום את הקמתו של מרכז לפיתוח מוצרים וידע  שבו ישתתפו תעשיינים ונציגים מן האקדמיה. הנושא עומד על סדר היום וכל הגורמים מקווים כי אכן יימצא בהקדם פתרון נאות שיקדם את  המחקר והפיתוח בענף המזון, ויתרום גם לקידום הענף בכלל.  במקביל, פרופסור שגיא יחד עם  צבי גולדשטיין -  מנכ"ל אגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים ורון אנטונובסקי מנכ"ל נתיב יועצים, הקימו את הפורום לחדשנות בתעשיית המזון, המשמש במה לליבון וניתוח נושאים הקשורים לחדשנות באקדמיה, בתעשיית המזון ובתעשיות אחרות קרובות (כגון פרמצבטיקה, ביוטכנולוגיה, כימיה ועוד). מטרה נוספת של הפורום, הפועל זו השנה השנייה - לעודד שת"פ וללמוד מניסיונם של אחרים.   

 "פרדי" – נקודת מפגש בין יזמים למשקיעים
מיזם "פרדי"  (Functional R&d Israel) בא לתת מענה לבעיות שצוינו לעיל. המיזם שהוקם על ידי קבוצת נתיב יועצים, משמש כנקודת מפגש של חברות קטנות ובינוניות ויזמים עם חברות גדולות גלובליות וישראליות וכן עם משקיעים המוכנים להשקיע בענף המזון. במיזם נוצר מאגר של רעיונות חדשניים, שמגיעים מן האקדמיה  או מיזמים פרטיים המתקשים ליישמם בכוחות עצמם, אם בשל מחסור בהון או בידע הדרוש לניהול  פרויקט חדש בענף המזון. כאן נכנס לתמונה הצוות המקצועי של המיזם. אנשיו מסייעים ליזמים או לחברות קטנות לפתח את  הרעיונות ולהגיע מגובשים ואטרקטיביים למפגש עם משקיעים. מנגד מסייע הצוות גם למשקיעים באיתור הפרויקטים שמתאימים להם.
מרכזת המיזם, ד"ר תמי מירון, מספרת כי חרף העובדה שהמיזם פועל כחצי שנה בלבד, כבר התרכזו בו עשרות פרויקטים. רבים מהם מתמקדים במקורות מזון חדשניים,מרכיבי מזון ייחודיים, טכנולוגיות ייצור, פורמולציה, אריזה ועוד. הפניות הרבות שמגיעות למיזם, בהן גם מחו"ל, רק מעידות על חשיבותה של מסגרת כזאת בארץ, שתתרגם רעיונות חדשים למוצרים, תוך ליווי וסיוע מקצועי ליזמים ולמשקיעים.  
בהקשר לכך, ראוי אולי לסיים כתבה זאת בפנייתו של פרופ' שגיא לעמיתיו באקדמיה ולתעשיינים- "דרושה לנו באקדמיה ראיה רחבה יותר וכדי לתרום לחברה אנו זקוקים לפרטנר שאנו באים לעזור לו. ואם הפרטנר הזה, התעשיינים, לא יעזרו לנו לעזור להם, הם יגלו יום אחד שאין מי שימשיך לפתח ולנהל בעתיד את תעשיית המזון ולהובילה להישגים נוספים. מאיפה תבוא אז החדשנות"?

חידושים מן העולם

תעשיית המזון בעולם הרחב אינה שוקטת על שמריה וממשיכה להציג חידושים, כאשר אחד היעדים הנכספים, כדברי הפרופסור סם שגיא, הוא להגיע ליום שבו ניתן יהיה להתאים את המזון לדי.אנ.איי של כל אחד מאתנו בנפרד.  לפי שעה זה עדיין בגדר חזון.
על שלושה פיתוחים שכבר הושלמו בחו"ל מספר הד"ר אלי סיגלר, יועץ לתעשיית המזון בארץ ובחו"ל. הראשון שבהם- שקית רב שכבתית המכילה מזון מוכן לחימום, כמו
בשר ברוטב עם  ירקות. את השקיות הללו, שמתאימות מאד לשימוש בצבא, אפשר לחמם חימום כימי על ידי "שרוול" שכורכים מסביב לשקית.
פיתוח נוסף הם מוצרים בצורת ג'ל. ניתן ליצור ג'ל שמכיל בתוכו אגוזים, פירות יבשים ושיבולת שועל, ממש חטיף אנרגיה לכל דבר. גם דגני בוקר ניתן להכיל בתוך הג'ל הזה, שהוא נמס בפה ונעים לאכילה. לג'ל אפשר להחדיר  כמעט כל רכיב מזון. כך, למשל, לג'ל שהוא נטול סוכר אפשר להחדיר כל מיני סירופים טבעיים ומתוקים, לגבשו כקוביה  ולהמתיק עמה את כוס התה שלנו. מן הג'לי אפשר להכין גם כדוריות בטעמים ובצבעים שונים ולהכניסן בתוך משקאות שונים. חידוש נוסף שכבר יושם בארץ ובו מעורב ד"ר סיגלר-  הפקת שמנים מזרעים שונים, כמו זרעי סומסום ואגוזים המכילים תוספי תזונה נוגדי חמצון וויטמינים מסיסים בשמן. גם הזרעים המצויים בגרעיני הרימון משמשים להפקת השמנים, שאין בהם חומרים משמרים או צבעי מאכל. 
ד"ר פרננדו שבד מצביע על שורה של מהלכים שנוקטות באחרונה חברות המזון כדי להתמודד עם תופעת ההשמנה. חברות ענק בארצות הברית שינו לחלוטין את סל המוצרים שלהן ומגדילות בו את שיעור הדגנים המלאים. במקביל, החלו חברות רבות לפתח סיבים תזונתיים וחלבונים, שאמורים להקנות לנו תחושה של שובע. חלקם עשוי לפעול  באמצעות  בקרה על הפרשת הורמונים הקשורים לתחושה הזאת. בנוסף לכך, סיבים מסוימים מסוגלים לספוח ולסלק עודפים של כולסטרול ממערכת העיכול.
הטרנדים שהובילו את החדשנות העולמית 
 Innova Market Insights*, חברה הולנדית רב לאומית הפועלת ב-75 מדינות ברחבי העולם ומתמחה בנושא מאגרי מידע וחדשנות בענף המזון, פרסמה באחרונה את רשימת 10 הטרנדים המובילים ב-2011, אשר השפיעו על החדשנות בענף המזון. להלן הרשימה:
1. מזון  מעובד מחוץ לתמונה – שימוש מוגבר במונח טבעי.
2. מציעים ערך אמיתי לצרכן - השימוש במילה ערך בפרסומים השונים גדל דרמטית בשנתיים האחרונות.
3. "מוכח" היא ההוכחה החדשה - יצרנים מרבים לציין על  המוצרים הוכחות ותימוכין, המעידים על כך  שאיכות המוצר או תכונות המיוחסות לו הוכחו בניסויים מדעיים וקליניים.
4. שימוש מוגבר בטיעונים רכים Soft Caims - טיעוני ערך מוסף שיש למוצר חדש, המציגים בצורה עקיפה את התועלות שלו  לצרכן, במטרה לעקוף את חוקי הרגולציה המחמירים בתחום.
5. מתחברים - הגברת השימוש וניצול עלייתן של  פלטפורמות המדיה החברתית בחדשנות המוצרית.
6. התרחבות קולינארית - עיתות של משבר כלכלי, בו הצרכנים אוכלים פחות בחוץ, יצרו הזדמנות לחדשנות המאפשרת לצרכנים לפרגן לעצמם פינוק אמיתי בבית.
7. הירגעות -  משקאות האנרגיה עדיין דומיננטיים, אך לצידם גדל בקצב מהיר מספר המשקאות והמוצרים לרגיעה.
8. תחייתם של הפירות והירקות –גדל מספר המוצרים המכילים פירות וירקות, כמו תוספת ירקות לפסטה. במקביל גדל מספר המשקאות העשויים מפרי מלא, כולל הקליפה, המכילים שיעור גבוה יותר של רכיבים נוגדי חמצון.
9. יותר כבוד לסביבה - האחריות החברתית והסביבתית עוברת למרכז הבמה.
10. קדמה טכנולוגית - פרסום וחשיפה לצרכן של השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כדי לספק מענה לביקוש הגובר למוצרים בריאים יותר ותזונה טובה יותר.
 ------  
*קבוצת נתיב יועצים משמשת כנציגת החברה בישראל


 

הרשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים