מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
דף הבית >> מזון+ כתבות >> קרובים-רחוקים

קרובים-רחוקים

  

אם תוקעים חוד של מחוגה על המפה בבית שמש ועושים מעגל בקוטר של כ-20 ק"מ, מקיפים מקומות של לפחות 26 יקבים ידועים, ובוודאי עוד מספר גדול של יקבים קטנים, ביתיים. לפניכם סיפורם של שלושה יקבים שהמרחק הפיסי ביניהם קרוב מאוד אך הם שונים מאוד בדרכי עשיית היין ובטעמי יינותיהם
ישראל פרקר*
------------------- 
*ישראל פרקר הוא היוזם והמקים של האתר השער לעולם יינות ישראל
 www.wines-israel.co.il

המון יקבים באזור מצומצם, יקבים באזור בית שמש, ששייכים למועדון דרך היין של יהודה:
יקב בן חנה, יקב ברקאי, משק יין הנס שטרנבך, יקב המסרק, יקב זמורה, יקבי טפרברג, יקב יהודה, יקב כץ, יקב כרמי יוסף, יקב לה טרה פרומסה, יקב לטרון, יקב מוני, יקב נחשון, יקב סוסון ים, יקבי עמק האלה, יקב עגור, יקב ענתות, יקב פלם, יקב צובה, יקב צרעה, יקב קטלב, יקב קלו דה גת, יקב קלע דוד, יקב קסטל, יקב שורק, יקב שריגים.
לבקר בכולם ברצף זו משימה ארוכה, אף כי היא יכולה להיות מאוד מעניינת וטעימה, אפופה בארומות ובטעמי יין שונים ומגוונים. החומר על כל היקבים ויינותיהם עשוי בקלות למלא ספר שלם, רב דפים. החלטתי הפעם להביא בקצרה את סיפורם של שלושה יקבים שהמרחק הפיסי ביניהם קרוב מאוד אך הם שונים מאוד בדרכי עשיית היין ובטעמי יינותיהם.  היינות נוצרו מענבים שנבצרו בכרמים סמוכים והתוצאות הפתיעו בשונותם.
יקב שריגים
בחצר האחורית של ביתם של רונית ואוריאל הררי בישוב שריגים ליאון - ליד צומת האלה, ברחוב הגפנים 36 , נמצא היקב – שריגים .כ-3,000 בקבוקים בשנה מייצרים ביקב הקטן והמסודר הזה, התופס אט-אט מקום של כבוד במפת יקבי ישראל, בזכות ביקורות טובות שמקבלים יינותיו ע"י מבקרי יין שונים.
רונית ואוריאל הגיעו לשריגים ליאון לפני כ-15 שנה, במסגרת עמותה אקולוגית. במסגרת העמותה הם התחייבו למחזר דברים ולעשות קומפוסט מהזבל המצטבר בבית. כל הזבל האורגני של הבית ושל היקב מגיע למחזור ולשימוש בגינה. אוריאל הגיע למקום מבת ים-חולון ורונית, בת מושב ברק בחבל תענך. השניים התחילו בדרכם המשותפת כששרתו יחד בצבא, בצנחנים. אוריאל  עובד ביהודה ושומרון, במשרד החקלאות, כסגן קצין מטה חקלאות. במטה שלו מטפלים בחקלאות הערבית ביהודה ושומרון.
אוריאל: "זאת עבודה מאוד מעניינת כשלעצמה. היקב זה כל יום אחר הצהרים ובלילה. בזמן הבציר אני לוקח חופש מעבודתי".
יקב שריגים החל בייצור יין כשותפות של משפחת הררי עם השותף השכן מוטי בשנת 2002. מוטי מתגורר כבר מספר שנים בחו"ל במסגרת עבודתו שם.
אוריאל: "עניין היקב היה טמון בי כבר מזמן כאהבה לייצר משהו. בארוחה מסוימת כשאנשים דיברו על יין, הבנתי שאני לא מבין כלום בנושא. חשבתי בהתחלה שזו רק פלצנות ולמרות זאת החלטתי ללמוד את הנושא ברצינות. מהרגע שהתחלתי ללמוד נקשרתי מאוד לעניין. יינן יועץ לימד אותי בצורה מקיפה במשך כשנה את תורת היין כולל הכימיה. היועץ תרם לי הרבה מבחינה מקצועית. היום אני קשור מאוד לנושא ולא יכול בלי זה. כל המשפחה בעניין. אשתי רונית, והילדים סלע, רגב ורון, כולם עוזרים באופן מעשי בעשייה ככל יכולתם. ביין יש הרבה הנאה וגם המון עינויי עם המון שטיפות של הציוד במים ובחומרי חיטוי".
איזה סוגי יינות אתם מייצרים כאן? התעניינתי.
אוריאל: "אנחנו מייצרים רק יינות אדומים (בורדו קלסיים): קברנה סוביניון, קברנה פרנק זני, ופטיט וורדו זני. בעתיד נעשה גם שיראז ומרלו. לדעתי יינות אדומים הם יותר מורכבים בתוצר הסופי מאשר יינות לבנים, ולכן אני מתרכז בעשייתם".
יין הדגל של היקב הוא הבריק קברנה סוביניון, שכדי ליהנות ממנו חייבים לחכות לפחות שעה בין מזיגתו לגביע למועד לגימתו. כדי לייצר את יין הדגל האיכותי מפרידים משלוח מסוים של ענבים איכותיים ןמטפלים בהם בטיפול מיוחד, טוב יותר. מוציאים נוזל מהתמיסה ומוסיפים קליפות וחומר מוצק וכך היין הופך להיות מרוכז יותר, איכותי יותר.
"אנחנו מקפידים על כל התהליך מההתחלה ועד הסוף. מתחילים במיון הענבים המגיעים לקרשר ומוציאים עלים, ענבים ירוקים וכל גוף זר. אנחנו דואגים להכניס הרבה חמצן חיוני לתמיסה בעזרת ערבוב יום יומי ובלילה, בעת תסיסת הענבים.
איך אתם מתייחסים לציונים ולביקורות שמקבלים יינותיכם?
"הציונים חשובים, אבל לא בשביל זה אנחנו מייצרים יין. המבקרים רואים התקדמות ביינות שלנו. גם אני מרגיש שהתקדמתי מאז שהתחלתי. הניסיון מצטבר, יש לי יותר בטחון עצמי בייצור היין. חייבים להיות בטוחים בכל שלב שמייצרים יין. ביטחון כזה כבר יש לי.
מחיר היינות שלנו נע סביב ה100 ₪. הצרכנים חייבים להבין שרק אחרי שנתיים ממועד התחלת ייצור היין מגיע לבקבוק הנמצא על המדפים בחנויות. זה אולי מה שמייחד יקבים קטנים. היקבים הגדולים משווקים סדרות שונות שלהם כבר סמוך לבציר ולכן יש להם יותר כסף נזיל להמשך פעילות."
רונית: "אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים מהלקוחות שלנו וזה הדבר החשוב לנו. בסופו של דבר האנשים אוהבים את היין שלנו. הלקוחות מגיעים ליקב, רוכשים וממליצים לאחרים. אנחנו מארחים באווירה ביתית, בחצר, בצורה פשוטה ואנושית. חלק מהלקוחות מגיעים שוב ועוזרים לנו לבקבק את היין תמורת בקבוק יין בלי תווית."
"היין גוזל ממשפחתנו זמן, כי עשייתו היא דבר מתמשך לאורך כל השנה. כל המשפחה נרתמת למאמץ הזה שאוריאל מוביל אותו. אהבתו סוחפת אותנו לתהליך המחבר מאוד את המשפחה לעשייה משותפת. לעיתים יש ויכוחים בנושאים שונים אבל לרוב אנחנו תמימי דעות. ללא אהבה לנושא לא היינו בכלל נכנסים לזה."
אוריאל: "אני מאחל לכל אדם שיהיה לו תחביב. אנשים ללא תחביב החיים שלהם משעממים. התחביב שלי הוא היין ומשמח מאוד שהמשפחה נמצאת יחד איתי. אין מצב שאגיד שבשנה הבאה לא אעשה יין. אני מאחל לכל אחד שתהייה לו תמיכה כזאת מהמשפחה. אבל אין לשכוח שחייבים בסוף למכור את היין."
לגביע נמזג הקברנה סוביניון 2006 שבוקבק לפני חודשיים ויושן 18 חודשים בחביות עץ.
סמוך למזיגתו מהבקבוק היין היה עדיין סגור וקשה ללגימה, אך תוך כ20 דקות שהייה בגביע טעמו השתבח ,והארומות פרצו החוצה באון. צבע כהה, יין מאוזן, פירותי עם טעם שיורי ארוך בפה. וזה מה שחשוב. מזיגה לדקנטר הייתה עושה לו טוב מהר יותר.
היקב חנך לאחרונה את יינות 2006 מסדרת הדגל בריק (חבית בצרפתית) קברנה סוביניון, וסדרת שריגים – הסדרה השנייה - קברנה פרנק וקברנה סוביניון.
בבריק 2006 יש קברנה סוביניון 95% ו 5% פטיט וורדו. " לקח לנו 5 ימים עד שהגענו לבלנד הזה." סיפר לי אוריאל. טעמתי גם את הפטיט וורדו 2005 שהוגש לי קצת מצונן מדי. זהו יין סמיך, כהה מאוד שהיה מאוד אהוב על החיך. הוא התחלק באלגנטיות לגרון והשאיר טעם של עוד. מ-2008 יהיו מעל 300 בקבוקים מיין זה.
יינות יקב שריגים נמצאים למכירה רק ביקב. "אנחנו מפחדים שהיינות יראו יוקרתיים מדי בגלל התוויות היפות שלנו". אמר לי אוריאל, ספק בצחוק ספק ברצינות. "אנחנו תמיד נמשיך לייצר יין ומקווים כל הזמן להשתפר יותר ויותר" .
יקב כץ
היישוב מסילת ציון, הנמצא סמוך לצומת שער הגיא, קרוב לדרך המהירה העולה לירושלים. מיד אחרי הכניסה למושב פניתי ימינה, ונסעתי כ-150 מטר בדרך עפר. הגעתי שם לסככה בה נמצא יקב כץ, יקבו של יוסי כץ. מצאתי כאן  סיפור יוצא דופן השייך לפרק נוסף בעולם יינות ישראל. על קירות אולם הטעימה היו תלויים ציורים גדולים וליד הכניסה ובפנים עמדו פסלי ברזל כבדים, מיוחדים ומעניינים. הבנתי שיש במקום שילוב מעניין של אמן ויינן, ולא רק.
יוסי כץ: "הייתי תלמיד ומדריך באוניברסיטה העברית, בתחום הביולוגיה וכימיה. עזבתי את האקדמיה והייתי מנהל תעשיה וייצור במפעל למוצרי אבחון בתחום ההורמונאלי. לאחר מכן שימשתי כמנהל במערכת IVS הגדולה בארץ  )תינוק מבחנה). בדיעבד מתברר שכל הלימוד והעבודה הקודמים היו הכנה לקראת היקב. כימיה זאת שפה. כמו שמוסיקה זו שפה. כשלמדתי כימיה של היין הדבר נעשה לי ברור ונהיר ומעבודתי בעבר לקחתי תעוזה לעשות דברים שאולי לא מקובל לעשותם בעולם היין.
אני בוצר מאוחר ומרים מאוד גבוה את רמת הסוכר והאלכוהול. אני גם מדגיש את החומרים הנמצאים בקליפה והם הרי מעטים בסופו של דבר, מפני שרוב המסה של העינב והקליפה הוא הנוזל. אני משתדל להגיע ליין עם הרבה נוכחות, עובי וגוף."
אתה עושה כל מיני דברים לא מקובלים בייצור יין. תמהתי.
יוסי: "החלטתי לפעול כך כי אני באופי שלי ג'ירפה עם דבשת. אני מרשה לעצמי לעשות דברים לא מקובלים שעשויים לתת לבסוף משהו מוצלח מאוד או נפילה. בינתיים עובדה שהיין לא מתקלקל לי, אף כי בבציר מאוחר התסיסה ארוכה ויש יותר סיכויים להתקלקלות ולפגעים ביין. בתמיסה יש ריכוזי סוכר גבוהים, שינויים בטמפרטורה, תסיסה איטית ועוד. אבל מתקבלות גם תכונות טובות לבסוף, כמו עושר של טעמים, צבע וריחות. היינות שלי מאוד פירותיים.  פירות יער, תבלינים, אגוזים, קפה, שוקולד. כל אחד מזהה משהו אחר ביין הזה. זה נובע מחומרים הנוצרים ביין ועושים הדמיה לריחות ולטעמים המוכרים. יש לנו בציר שונה מדי שנה כי הכימיקלים האורגניים הנוצרים בקליפה של אותו זן שונים משנה לשנה. עושר הטעמים הוא אינסופי. כל אדם, ככל שהוא מעדן את החניכיים שלו ואת הפה שלו, מצליח לטעום יותר טעמים ביין."
הבנתי מהר מאוד שלפני יושב יינן מזן אחר, זן שלא כל כך מוכר בארץ. יינן שכל כך בטוח בעצמו עד שהוא מרשה לעצמו לקחת אינספור סיכונים בעת עשיית היין.
יוסי כץ: "רחל המשוררת כתבה בשיר :"עולמי צר כעולם נמלה..." אני מוסיף לזה – בשבילי עכשיו היין הוא כל עולמי. אין לי משהו אחר. מבוקר עד לילה 7 ימים בשבוע אני עוסק ביין. אני כאן, ביקב, מהזריחה עד השקיעה. אני גם ישן ביקב בזמן הבציר."
איך התחלת עם ייצור היין? הסתקרנתי.
"בשנת 2002 עשיתי ניסוי ראשון בעשיית יין. חבר טוב שלי, יינן ביקב גדול, הביא לי 100 ק"ג ענבים. עשיתי מהם יין שיצא נהדר. שנה לאחר מכן הוא הביא לי 200 ק"ג ענבים ושוב יצא יין נהדר. כך התחלתי עם היקב שקראתי לו יקב כץ."
איך הידע בכימיה עוזר לך בייצור היין?
אני חש תחושה פנימית מה קורה עם המולקולות העוברות את התהליך בעת שאני עושה את הפעולות השונות בשלבי תהליך ייצור היין.
עשיתי ניסיונות וראשית עשיתי יין דמויי פורט בלי גופרית. ומשם עברתי ליינות שונים לחלוטין ללא שימוש בגופרית שנועדת לשמר את היין. לא רק רמת הסוכר שונה ביינות שלי. צורת הבציר שונה והשהות ביקב שונה. אבל הכל מתאחד על הסקלה של הסוכר כי שם יש לי גורם משווה: יבש, חצי יבש וכו'. מהפורט ירדתי ליין חצי יבש אדום, דבר שאני מייצר ואינו מוכר בארץ. יש אנשים שממש מכורים ליין הזה. בהמשך התחלתי לייצר ייןOFF DRY עם מתיקות 8 גרם סוכר לליטר. ביין יבש כמות הסוכר קטנה מ4 גרם לליטר, ובחצי יבש מעל ל15 גרם לליטר. הין OFF DRY מאוד נוח לשתייה ואפילו אפשר לאכול איתו בשר כבד."
יודעי דבר טוענים שיין אדום חצי יבש או יין עם מתיקות מעל 4 גרם סוכר בליטר מועד להתקלקלות מהירה. מה דעתך?
"אני מציע לאלה שלא מאמינים לי וליכולותי שישתו חצי בקבוק מיין אוף דריי שלי וחצי בקבוק יין יבש מיקב אחר ומה שיישאר בבקבוק יפקקו ויאחסנו. את שני היינות יטעמו שוב לאחר חודש והם לבטח יגלו שהיין שלי לא נפגם לעומת היין היבש, האחר, שלבטח יתחמצן ויתקלקל. אני עושה את היין שלי בתהליך מיוחד, בלי כימיקלים, המשמר את היין לתקופה ארוכה. למשל, אני מבצע את הבציר בקירור לא קבוע.
מה אומרים מבקרי היין על היינות הייחודיים שלך? המשכתי להסתקרן.
"מבקרי יינות לא מתייחסים ליין שלי ברצינות או בכבוד. רק חיים גן מאיש הענבים אמר לי שאם אשים את היין בחבית לעוד שנה הוא יהיה טוב בעוד 20 שנה. עובדה היא שהאנשים טועמים וקונים, עוד ועוד. הם אוהבים יינות מתקתקים."
איזה יינות אתה מייצר מענבי 2008?
"כ-3.5 אלפים בקבוקים מרנואר- יין יבש. 3 אלפים מאוף דריי - מטיס עם כ-15 אחוז אלכוהול. 2 חביות יהיו לי מהיין החצי יבש ושתי חביות פורט עם מעל 25 גרם סוכר בליטר. הענבים לייצור הפורט מתייבשים על השיח ומאבדים כרבע מהנוזל שלהם עוד לפני שהם מגיעים אלי. על תוויות בקבוקי היינות של כץ מופיעים ציורים של ציירים מפורסמים מפני שאני אוהב אמנות.
כל היינות הם בלנד של שלושה זנים: קברנה סוביניון, מרלו ופטיט סירה, בכמויות שונות בכל יין. מה שחשוב לי בסופו של דבר זה הבלנד הסופי ולא הזן. אין משמעות לזן עצמאי אצלי מפני שלכל יין הענבים נבצרו בזמן אחר ולכן ענבי אותו זן שונים אחד מהשני בתכונותיהם.
משפט ידוע אומר: יין טוב עושים מענבים טובים ועל היינן להשתדל לא להפריע. אני יושב בצד ולא מפריע..."
מהם פסלי הברזל המיוחדים שביקב? התעניינתי.
"אני מפסל בברזל בשיטת פולמבו. למדתי מגברת פולמבו לעשות את הפסלים הבנויים משלד מחוטי ברזל עליהם מרתכים בברזל בצפיפות רבה. בעלה יצר את השער של בניין הכנסת בירושלים"
אני חייב לציין שכשמסתכלים על הפסל הכבד של החלילן מהמלין הניצב בכניסה ליקב מרגישים את הקלילות והתנועה שלו.
היקב מתחלק לשני חלקים. חדר אחד ובו ניצבים מכלים מלאים ביין בציר 2008 היה נעול עם שער ברזל. מסתבר שהחל מבציר 2008 יינות כץ יהיו כשרים כ-6,500 בקבוקים יהיו מיינות אלה. לחדר זה אפשר להיכנס רק בליווי צמוד של שומר שבת, משגיח הכשרות. באולם החביות מונחות 28 חביות עץ אמריקאיות וצרפתיות עם יינות מבצירים מוקדמים יותר, חלקן עם יינות זניים וחלקן עם בלנדים ברמות סוכר שונות.
יוסי מזג לשני גביעים רנואר 2004 יבש. בלנד של ק"ס מרלו ופטיט סירה שהו 16 חודשים בחביות נפרדות ועוד שמונה חודשים בחבית כבלנד. היין השני היה המטיס אוף דריי 2004
היינות של כץ מתחילים להימכר רק אחרי כ- 4 שנים ממועד הבציר.
2  היינות דומים מאוד בצבעם הכהה ובטעמם ומה שמבדיל ביניהם לדעתי היא רמת המתיקות והאלכוהול שלהם. אלה יינות כבדים ומורכבים עם ארומות פירות בולטות במיוחד. אני חייב לציין ששניהם שונים מאוד בטעמם מיינות המקובלים ביקבים אחרים. שניהם מזכירים מאוד בטעמם יינות דמויי פורט שהם יותר מתוקים וברמות אלכוהול גבוהות יותר, ואולי זה סודו של יוסי כץ המצליח לשמר יינותיו לתקופה ארוכה ללא שימוש בכימקלים.
עשיתי ניסיון ונתתי למספר אנשים שלא כל כך אוהבים יינות יבשים מקובלים לטעום את היין האוף דריי של יקב כץ. כולם גילו התלהבות והנאה ממנו. הם לגמו אותו תוך קריאות פליאה על טיבו. זהו יין שלא נועד להשוואה על אותה סקלה עם יינות בלנד רגילים אבל הרבה אנשים יאהבו אותו בגלל המתיקות הקלה והבשלות החזקה שלו. אני לא כך בטוח שהוא מתאים ללגימה ליד מאכלי בשר המתובלים חזק, אך בטח יהיה מהנה ליד בשרים עם רטבים מתקתקים או קלים וגבינות.
יקב מוני
יקב מוני של משפחת ערטול התחיל לייצר יינות מבציר שנת 2002. היקב ייצר אז כ-18,000 בקבוקי קברנה סוביניון ומרלו בלבד. מענבי בציר 2008 ייוצרו כ-100,000 בקבוקים וזאת הייתה סיבה מספיק טובה לבקר ביקב.
חלק מהיקב, בו נמצאות עשרות חביות העץ עם היינות המתיישנים, הוא מרתף גדול שנחפר תחת מנזר דיר ראפאת לפני כ-120 שנה. המנזר נמצא בראש הר בהמשך הכביש לא הרחק מקיבוץ צרעה, שגם בו נמצא יקב הידוע ביינותיו הטובים. ממצפה הנמצא בשולי מגרש החנייה נשקף נוף רחב ויפה של עמק שורק. נראים גם כרמים ועצי זית. המטעים הם בבעלות משפחת ערטול שהגיעה למקום מכפר מרר שבגליל.
נור ערטול ובניו שקיב וניסים עסוקים בסופי השבוע בהטעמת יינות יקב מוני ובשמן זית שלהם למבקרים הרבים המגיעים למקום.
בשורת הבקבוקים שניצבו על שולחן הטעימה זיהיתי את היינות הבאים: קברנה סוביניון, מרלו  ומוסקט קינוח מבציר 2007,  קברנה סוביניון  ומרלו רזרב מבציר 2003, ותלתלים 2003- יין הדגל המורכב מ60% ק"ס ומרלו.
היין הזה, עם התווית היוקרתית והמיוחדת, שהה כ20 חודש בחביות עץ.  עבורי זה היה היין הטוב והעשיר ביותר שטעמתי בביקור ביקב מוני באותו יום. הוא היה עשיר בטעמים ובארומות והשאיר בפה טעם שיורי לאורך זמן, ממש כפי שיין טוב צריך להשאיר.
מה אתה מכין לנו מבציר 2008? שאלתי את נור היינן ובעל היקב.
 "השנה ייצאו בפעם הראשונה מיקב מוני היינות רוזה ורדרד, סמיון חצי יבש בשילוב עם שרדונה וכן יין קינוח מוסקט אדום."
כל הענבים מגיעים הישר מכרמי משפחת ערטול הסמוכים. היינות נמכרים במסעדות ובחנויות ו-20,000 בקבוקים כבר יצאו מהיקב לארה"ב, בעיקר לשוק היהודי.
לא קל לנוע בחופשיות ביקב. במקום יש הרבה דלתות ואזורים סגורים וחתומים וניתן להיכנס אליהם רק בליווי של משגיח הכשרות. יינות היקב הם כשרים.
נור: "אנחנו מייצרים יינות כשרים כי זוהי דרישת השוק. אם אתה עושה יין לא כשר אתה לא תוכל למכור יותר מ-20,000 –30,000 בקבוקים בשנה. אין שוק גדול בארץ ליין לא כשר. מכיוון שאנחנו מייצרים כבר 100,000 בקבוקים היינו חייבים להכשיר את היקב. היום אני לא נוגע ביין בעת הייצור, אלא רק נותן הוראות. את העבודה עושים יהודים שומרי שבת."
בחצר היקב בחוות המיכלים ממוקמים 18 מיכלי תסיסה ואחסנת יין. נור: "כל שנה אני מגדיל את היקב ואני מתכנן לעשות כך גם בעתיד, הכל בהתאם לצריכה ההולכת וגדלה בשלב זה. הילדים והאחים שלי עוזרים בעבודת היקב וגם אבא יוצא בוקר-בוקר, מוקדם, לעבודה בכרמים. השנה, שנת השמיטה, ויהיה לי יבול נוכרי כשר."
למשפחת ערטול יש הכשר ליבול הענבים בכרמים שלהם בשנת השמיטה. האדמות לא שייכות ליהודים ולכן לא חלים עליהם כל הכללים המחמירים של שנת השמיטה ומותר להשתמש בענבים הגדלים בכרמים לעשיית יין כשר. היין שייצא מיבול 2008 יהיה עם חותמת יבול נוכרי על התווית."
צפו למספר יקבים כשרים שעל תוויות הבקבוקים שלהם של יינות בציר 2008 ייכתב שהענבים הגיעו מכרמי ערטול-יבול נכרי.

 

 


 

 

  
  
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים