הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

ענף היין הוא ענף פלצני?

למרות שהעתונות מדווחת יותר ויותר על הקורה בענף היין, הרי שבמפתיע הציבור הישראלי הרחב לא שינה את גישתו לענף - והצריכה לנפש לא עלתה. למה זה קורה? מה יגרום לכך שנשנה את הגישה לנושא?

ישראל פרקר
 www.wines-israel.co.il

 
 

בשנים האחרונות מרבים להתייחס להתפתחות תרבות היין בארץ בצורות שונות. מדורי היין בעיתונות הכתובה ובאינטרנט מדווחים יותר על יינות חדשים, יקבי בוטיק וגארז' רבים צצים מכל עבר, קורסי היין עמוסים בחובבי יין, חנויות המתמחות ביין נפתחו במקומות שונים וירידי יין נערכים לעיתים קרובות.
למרות זאת מסתבר שהממוצע של שתיית היין לנפש בארץ לא השתנה כבר שנים רבות. כלומר, תרבות היין בישראל עדיין קופאת על שמריה ורוב הציבור הרחב שלנו ממאן להיות חלק ממנה. לא רבים עדיין יודעים כמה יקבים (בערך) יש בארץ או להבחין בין יין איכותי ליין מאיכות נמוכה. מספרם של המשתייכים לחוג חובבי היין בארץ הוא קטן מאוד יחסית לכלל האוכלוסייה. רבים קונים יין על פי מחיר וצבע ולא על פי זן, איכות או היקב המייצר.
האם באמת כל היינות המיוצרים בארץ  עומדים בתקנים הבסיסיים הנדרשים?

תרבות אליטיסטית
פרופ' עמוס הדס המקורב מאוד לענף היין בארץ, פירסם לאחרונה מאמרים בהם הוא טוען שכתבי היין אינם מסייעים בצורה מספקת להתפתחות ולגידול תרבות היין מפני שהכתבות והביקורות שלהם כתובות בשפה אליטיסטית המובנת רק למקורבים באמת לחוג היין והם מתייחסים בעיקר ליינות היקרים שאינם מתאימים לתקציבם של הרוב.
אותו רוב של הציבור מדלג על הכתבות ולא מתעניין או נעזר בהם.
פרופ' הדס מתלונן גם על מערכת הממסד שלנו שלא השכילה עד היום להקים גוף עליון המפקח על ייצור ושיווק היין הישראלי למען יובטח שרק יינות טובים באמת יגיעו לציבור ושיין יקרא רזרב אם הוא באמת עם תכונות של יין רזרב.
אני, בניסיון לקרב יותר אנשים לתחום מעניין זה, העלתי קישורים לכתבות אלה בדף הפייסבוק שלי, שגררו תגובות רבות, של הגולשים, דבר שנתן לי את הדחף לכתוב מאמר זה. ולרכז בו חלק מהתגובות לידיעתם של עוד מתעניינים.
לצערי, לפעמים ניראה לי שקידום הנושא בצורה מסיבית הוא כמו חזון אחרית הימים אבל אני מנסה להאמין שדיון חוזר בנושא אולי יטפטף ויגיע לאוזנם של אלה שבאמת יכולים להשפיע בנושא ולתקן את כל מה שדורש תיקון.

תגובות מהשטח
להלן מספר תגובות נבחרות שליקטתי:
"תרבות היין דינה להתפתח, אך אם נרצה את האיכות, התקשורת והמבקרים צריכים לרדת מהגפן הגבוהה."
"איך תסבירו בשפה פשוטה את מחירי היין הגבוהים של חלק מהיינות בארץ....שלא להזכיר חלק מיינות העולם?"
"שיווק היין מורכב - ומרתק. שיווק היין בישראל- למרות ההתפתחויות העצומות בענף מחד והחשיפה בתקשורות (מודפסת דיגיטאלית ומשודרת) - לא פרץ עדיין את מחסום נישת האוכלוסייה המעניינת שאולי רוכשת יותר - אך רובו של הקהל עדיין לא מעלה יין על שולחנו אלא באירועים או ארוחות חגיגיות.
יש כמה סיבות לכך:
1) עניין של הרגל. זה ייקח עוד שנים עד שהצעירים שנחשפים ליין יהפכו אותו ללחם חוקם.
2) פלצנות מרתיעה, וביין יש לא מעט.
3) אין מערכת מסודרת של חינוך לתרבות יין.
4) קיימים מאמצי שיווק אקראיים בלבד של יקב זה או אחר, אך אין בשיווק היין בישראל יצירתיות משמעותית, מחשבה חדשה, אמצעי שיווק מדליקים ועוד - כל מה שעושה את ההבדל. .
5) אי תאימות בין ההיצע הענק - והביקוש המוגבל. בזמן בו השוק עדיין לא מפותח - הצרכן הממוצע מקבל כאב ראש אל מול שפע של מאות בקבוקים, מה שגורם לו לדעתי ל"יינופוביה" - הוא מרגיש קצת טמבל כשבקבוק אחד מולו עולה 30 ש"ח וזה לידו 250 .”

תרבות ישראלית
ועוד תגובות מעניינות:
"רק בארץ אנשים יכולים לכנות "פלצנות" תרבות יין שהשתרשה בעולם שנים לפני שבארץ אפילו חלמו לעשות יין ברמה גבוה.....למה בבישול מותר להשתמש במילים כמו "בוקה גרני" ו"ג'וליין" או "ברינואז'" ובתחום היין "אפיצות" זו מילה גסה?
"הקניית תרבות יין צריכה להתחיל בגובה העיניים ובהצעת יינות במחירים שמרבית הציבור מוכן לשלם. מי שיחשף לתרבות היין ויתמיד, עשוי עם הזמן להתחיל להעריך יינות מורכבים ויקרים יותר, אבל גם אם לא, הגדלת מספר שותי היין תשרת את כל העוסקים בענף ותקדם אותו.”
"יש לכתוב על כל נושא כולל יין בשפה נהירה ופשוטה על מנת להביא כמה שיותר אנשים לקרוא על התחום. רק חוויה של טעימת יינות המאפשרת לטועם להכיר בסגולות יין אחד על פני השני - תשנה את הבנת הצרכן שאינו מסתובב בעולם היין. “
"כאשר מישהו יושב וכותב את דעתו על יין, הוא צריך לקחת בחשבון גם את הנמען אליו הוא מכוון את המסר שלו, במידה והשפה או הסגנון לא יתאימו לצד המקבל, המסר מן הסתם לא יעבור או שיעבור בצורה לקויה.”
"הנקודה שצריכה לעלות בהתייחסות ליקבים הישראלים היא נקודה של אמינות, ישנם הרבה יקבים ישראלים, גדולים או קטנים אשר הפקת היין אצלם גובלת בשערורייה, והיקבים הגדולים היו צריכים מזמן להרים את הכפפה וליצור גוף אשר מפקח בארץ על הכנת היין ועל חוקי עשיית יין ומה ראוי ומה לא.
במידה ואכן היה גוף כזה הרבה מהיקבים לא היו קיימים ונושא היין בארץ היה מגיע למקצוענות כמו במדינות אחרות בעולם. "
"חלק "מעושי היין" בארץ, כי ייננים הם לא, עושים זאת סתם כמשהו צדדי או בניסיון לעשות כסף קל...וכשהם מגיעים למקום עם פוטנציאל לקידום נושא היין פתאום מתברר שיש הרבה דברים לפני זה....לצערי אנחנו רחוקים שנות אור מתרבות יין.”
"יש הרבה אנשים בארץ שלא מבינים ביין  והיין ב-80 ש"ח שווה ערך בעיניהם לזה ב-25 ₪.
יש הרבה אנשים שיין לא נמצא בסדר הקדימויות שלהם וכן - למי שאין כסף - המחיר חשוב .
"חובה על תקשורת היין לפעול בצורה נמרצת, נחושה ומתמשכת על מנת להביא לכך שיחוקק ויאכף בארץ חוק יין מודרני המתאים למציאות של שנות האלפיים. חוק זה יגדיר בין היתר את המותר והאסור למגדל ליצרן למשווק ולמוכר. חוק זה יגדיר גם את תווית היין .כך ידע הצרכן בצורה מדויקת ושקופה מה הוא קונה, דבר שיגביר את אמונו במוצר ובתעשייה ויסיר את הבלבול. "
"יצירת סטנדרט רגולטורי על ידי תעשיית היין תסייע רבות להנגשת המוצר ללקוח המבולבל, ודווקא בעניין זה ליקבים הגדולים יהיה אינטרס. “
"רוב יקבי הבוטיק שצצים בכל פינה פשוט כורתים את הענף עליהם הם יושבים ואני מדבר על תמחור היין המופרע שיש ליינות שלהם. כל יקב חושב שהוא צריך שיהיה באמתחתו בקבוק שעבר את 100 הדולרים ומרבית הנוזל שמבוקבק ביינות אלו פשוט לא ראוי. אולם יחסי הציבור של היקב עומלים על מיתוגו ואז מגיעים עוד ועוד יקבים שמרשים לעצמם לגבות מחירים לא שפויים."
"לא ייתכן שאין ליקבים רבים מהיקבים רישיון עסק, פיקוח של משרד הבריאות, נהלים תקניים בנושא היגיינה, שימוש בחומרים רעילים (ביסולפיט זה חומר רעיל) ,ועוד."
"יין צריך להיות טוב. העניין שמבקר נותן דעתו כי יין ישתמר בבקבוק עוד עשר או 15 שנה מגוחכת להפליא אין לנו יקב זולת רמת הגולן וקסטל שיכול להוכיח את הקביעה הזו ."
ריכזתי כאן מספר תגובות בונות וחשובות של אנשים שתרבות היין הישראלית חשובה להם מאוד.

לשנות את במציאות
אני מקווה שהצעותיהם והערותיהם של המגיבים יגיעו לעיניהם ולאוזנם של אלה שבאמת יכולים להשפיע ולעזור בנושא ואני מבטיח שאעשה ככל שאוכל להמשיך להזכיר את הנושאים שהועלו כאן עוד ועוד. אם יישבו כולם בחיבוק ידיים וכל אחד יעשה לעצמו כרצונו, ימשיך הממוצע השנתי של שתיית יין בארץ להישאר נמוך ואפילו מצחיק - 6-7 ליטר לנפש, ולשוק שלנו יגיעו גם יינות שלא ראויים להיקרא יין בלשון המעטה.

 

 








 
הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים ממזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אחת לשבוע אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים