הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

תקינה חדשה תחייב טיפול מיוחד במארזי עץ המגיעים לארץ

 

במשרד החקלאות החליטו להתחיל ולבדוק את מארזי העץ שמגיעים לארץ הקודש. כידוע, מארזי העץ (משטחים, כלובים, תופים ועוד), עשויות על פי רוב מעצים מחטניים (עצי אורן ועוד), והם עלולים להכיל חרקים המזיקים לצומח. בפועל קיימים סוגים שונים של חרקים ושל נמטודות (תולעים) שנמצאים באריזות העץ ואשר נחשבים למזיקים. המזיקים עוברים מאריזות העץ לעצים אחרים, מתרבים בהם, ומסבים נזקים לעצים, ליערות, ולתעשיות העץ. גם אם הסחורה עצמה קיבלה את אישור הרשויות להגנת החי והצומח, האריזה שלה, או אותו משטח שעליו היא ערוכה, עלולה להכיל את המזיק ולגרום לנזקים סביבתיים. בעוד שבעבר היו אלו מדינות בודדות שנקטו בהקפדה יתירה על אריזות עץ של סחורות מיובאות - אוסטרליה וניו זילנד, לדוגמא, שיש להן אג`נדה ברורה על חסימת שטחיהן מפני חדירה של צמחים ובעלי חיים מיבשות אחרות, - הרי שכיום הרגולציה הפכה להיות מנת חלקן של מדינות חשובות בעולם - ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, סין ועוד. 
אם עד כה התקנה חלה בעיקר לגבי היצואנים הישראליים, הרי שבימים אלה מתרגשת המהפכה הבאה, וזאת כשמשרד החקלאות קבע שהתקינה הבינלאומית תחול גם על מארזי העץ המגיעים לישראל. התקנה קובעת שכל חלקי עץ המלווים משלוח מסחרי ביבוא חייבים לעבור טיפול איוד או טיפול חום לפני כניסתם לישראל. הטיפול עצמו ייעשה בחו"ל ובפיקוח הגוף המוסמך לאשר אותו במדינת היצוא.
הבעיה העיקרית היא לוח הזמנים הקצר שאותו מבקש ליישם משרד החקלאות. השירות להסגר צמחים במשרד החקלאות פרסם ב-10 במאי כי התקנה החדשה לחיטוי באריזות ומשטחים העשויים מעץ, וזאת כאשר נקבע כי התקנה תיכנס לתוקף כבר ב-23 בחודש יוני.
אמיר שני, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, פנה לאחרונה אל שר החקלאות בנושא דחיית האכיפה של תקן ISPM15 המחייב חיטוי אריזות עץ ביבוא לישראל. כזכור,
לנוכח פרק הזמן הקצר, בארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ביקשו משר החקלאות את התערבותו בדחיית מועד כניסת התקנה לתוקף בחצי שנה לפחות. בפנייה לשר החקלאות כותב שני כי "אנו מודעים היטב לחשיבות הטמעת התקנה בעולם בכלל ובישראל בפרט אולם לצערנו, מתן התראה זו, של פחות מחודש וחצי לדרישה כה גורפת המחייבת התארגנות מתאימה, הינה קצרה מדי ובבחינת גזירה שציבור היבואנים והספקים בחו"ל אינו יכול לעמוד בה".

דרישות החוק וסוגי הטיפול

בכדי לטפל במזיקים אלו, נחקק תקן בין-לאומי  , ISPM 15המחייב טיפול בחומרי אריזה מעץ לפני משלוח. התקן הבינלאומי קרוי בשם ISPM 15, (כאשר ISPM הינו ראשי התיבות של
  International Standard for Phytosanitary Measures , כלומר תקן בינלאומי לאמצעים פיטוסניטריים). חשוב להדגיש שאין מדובר בתקן אחד אלא בחבילה של תקנים שהופקה על ידי מזכירות האמנה הבינלאומית להגנה על הצומח - IPPC)
(International Plant Protection Conventionכחלק מהתוכנית הגלובאלית של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם  .(FAO)אותה אמנה בינלאומית -  - IPPCמתייחסת לבריאות הצומח, חתומות עליה כ-  130 מדינות, ומטרתה היא להבטיח פעולה משותפת ויעילה למניעת הפצתם וחדירתם של מזיקים ולפיקוח עליהם. ישראל חתומה על אמנה זו.
ISPM 15 הינו תקן הכולל כללים בדבר לאריזות עץ המשמשות בסחר הבינלאומי. תקן זה מציין את הצעדים הפיטוסניטריים הנדרשים להקטנת הסיכון שבהפצת מזיקים המצויים באריזות עץ המשמשות בסחר בינלאומי. התקן אומץ בחודש מרץ 2002 על ידי הוועדה הזמנית של ה -  IPPCאולם יישומה הושעה עד לאמצע 2003 בשל עניינים הנוגעים לאופן הסימון על גבי אריזות העץ.
תקן  ISPM 15כולל שני אלמנטים עיקריים: טיפול באריזות עץ, וסימון אריזות עץ.
טיפול באריזות עץ: התקן כולל שני סוגים עיקריים של טיפול שיש להעביר בו את העץ המשמש לאריזה - טיפול בחום  (Heat Treatment)וחיטוי-עישון במתיל ברומיד
.(Methyl Bromide Fumigation)  הטיפול בחום כולל חשיפתו של מרכז העץ לטמפרטורה של  56 מעלות צלזיוס למשך שלושים דקות לפחות. קומבינציה זו של חשיפה לטמפרטורה למשך זמן נתון הוכחה כקוטלת מזיקים מצד אחד, ואפשרית לביצוע מבחינה מסחרית, מצד שני. הטיפול במתיל ברומיד כולל עישון העץ במתיל ברומיד בריכוז מסויים לפרקי זמן מוגדרים .
הטיפול בחום נחשב לאופציה הטיפול העדיפה מבחינת השמירה על איכות הסביבה.

הטיפול יכול להתבצע, כאמור, בחום או בגז מתיל ברומיד. לאחר הטיפול מבוצע סימון של חומר האריזה בלוגו ייחודי המאשר כי העץ טופל לפי התקן. תקן זה נקבע ע"י ה-  IPPC (ארגון הגג של שירותי הגנת הצומח השייך ל-   FAO). התקן אינו מתייחס לעץ מעובד כגון סנדוויץ,  ,MDFסיבית (לוחות מעובדים של עץ שנגרס לגודל קטן מ- 6 מ"מ ועבר בתהליך יצורו הדבקה, לחץ גבוה וחום). עבורם עדיין לא נדרש כיום טיפול.

כל אריזה או כל משלוח המכיל חלקי עץ, (עץ לא מעובד, כגון עץ המשמש למשטחים בניגוד ללוח סיבית או סנדביץ אשר עבר עיבוד בחום ואו בהדבקה) חייב בטיפול נגד מזיקים.
סוג הטיפול:
רכישת עץ יבש KD העומד בקריטריונים. הבעיות הן שהעץ יקר ומוצע במגוון מידות מוגבל.
אפשרות שניה היא טיפול בחום, טמפרטורה מינימלית של 56 מעלות צלסיוס בליבת העץ, למשך 30 דקות.
האפשרות השלישית היא טיפול בחומר כימי מסוג מתיל ברומיד במשך 16 שעות במינון שנקבע בהוראות החוק.

טיפול במתיל ברומיד:
משך הטיפול (שעות) ריכוז(גרם/מ"ק) טמפרטורה (מ"צ)
16 48 +21
16 56 +16
16 64 +11

יש לציין כי המתיל ברומיד משמש לפעולות הדברה שונות. גז זה שימש בעבר כחומר העיקרי בחיטוי קרקע בחקלאות, אך בעקבות אמנת ג'נבה הותר השימוש בו אך ורק לצורכי איודי נפח בהדברה. בישראל נאסר השימוש בחומר זה בחקלאות. החומר משמש כיום לשתי מטרות עיקריות: הדברת חרקים ופטוגנים. הגז מגיע בצילינדרים בצורת נוזל שרותח בעת שחרורו לאוויר. מתיל ברומיד הוא גז חסר צבע וריח ומכיל כלורופיקרין שהוא חומר הגורם דמעות - חומר זיהוי ואזהרה.
הגוף הרשמי בישראל המוסמך לאשר עמידה בתנאי התקן הוא השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בסמכות השירותים להגה"צ לאשר את הגורם המטפל, לאפשר שימוש בסימון, ולבקר חומרי אריזה מעץ לפני היצוא לעמידה בתנאי התקן. האישור לשימוש בסימון ניתן ליצרן המשטחים והאריזה לאחר שעבר תהליך הכרה ע"י השירותים להגה"צ.

צורת הסימון

הסימון שאושר בתקן לחומר אריזה מעץ:
כל משלוח חייב בסימון ע"פ דוגמא מצורפת יש להיוועץ בנושא עם חברות המספקות האריזה ואו עם החברות המורשות לבצע חיטויי מהסוג הנדרש.
XX  =קוד בן שתי אותיות המייצג את המדינה המייצאת .(IL)
 = YYקוד מקוצר המתאר את סוג הטיפול, במקום זה ירשמו אחד מן הקודים הבאים:
HT  =טיפול בחום.
 = MBטיפול במתיל ברומייד.
000 = קוד שיינתן ע"י משרד החקלאות למורשים בחיטויי והדברה.
יתכן שחלק מהמדינות ידרשו בנוסף לטיפול כי העץ יהיה חופשי לגמרי מקליפה ואז יש להוסיף את הסימון  DBבנוסף לקוד הטיפול.  
דרישות התקן הן שהסימון יהיה קבוע, לא ניתן להעברה וצבעו לא יהיה אדום.
הסימון חייב להיות במקום בולט ולפחות משני צדדים של האריזה.
באחריות המשתמש באריזה להכיר את דרישות מדינת היעד לגבי חומר אריזה מעץ ובמקרה ונדרש טיפול וסימון לפי תקן 15 .ISPM
יש לוודא כי האריזה סומנה בהתאם לדרישות התקן והשירותים להגה"צ.

באחריות יצרן אריזות עץ:

לקבל הכרה מהשירותים להגה"צ ולביקורת.
לוודא כי העץ המשמש לאריזה נקי מקליפה.
לטפל בעץ באמצאות חברת הדברה המוכרת ע"י השירותים להגה"צ.
לטפל באריזת העץ בצורתה המוגמרת (משטחים), או בחומר הגלם עבור אריזות עץ ייחודיות בהסדר המקובל על השירותים להגה"צ ובהתאם לנדרש בתקן.
לסמן את האריזה לאחר הטיפול בהתאם לנדרש בתקן.
שיפוץ אריזת מעץ מסומנת: אם במהלך השיפוץ הוסף עץ לא מטופל לאריזה, אזי יש לבצע טיפול וסימון מחדש.

קנדה - פועלים בהתאם לסטנדרט משנת 2004. הדרישה היא שחומר אריזה יגיע מסומן.
ארה"ב ומכסיקו - פועלות בהתאם לסטנדרט, החל משנת 2004. יש דרישה שחומר האריזה יגיע מסומן.
הדרישות האירופאיות - גם האיחוד האירופי מטיל הגבלות חדשות הנוגעות לפיקוח על אריזות עץ (משטחים, קופסאות, ארגזים וכו'), וזאת על מנת להתאים עצמו לתקנות הבינלאומיות בדבר אמצעי חיטוי -  . ISPM 15גם האירופאים מחייבים טיפול בחום או במתיל ברומיד וסימון של אריזת העץ בלוגו ייחודי המאשר כי העץ טופל בהתאם לדרישות התקן. הגבלות אלו נכנסו לתוקף בשנת 2005. הגבלות אלו ישימות עבור משלוחים אוויריים וימיים כאחד, והפיקוח עשוי להתבצע הן בנמל היעד באירופה או ישירות באנגליה.
אוסטרליה - יש לטפל לפי דרישות האוסטרלים ולא לפי הסטנדרט. כלומר עץ ללא קליפה שטופל במתיל ברומיד (48 ג/מ"ק למשך 24 שעות, בטמפ' של + 21 מ"צ). מועד הטיפול עד 21 יום לפני המשלוח, המשלוח ילווה באישור ביצוע, Fumigation certificate .
דרישות החוק ההודי: חומרים החייבים בהליך חיטוי - קש/חציר/עץ, לוחות, ציפס, נסורת, משטחים, אריזות.
תהליכי חיטוי מאושרים: טיפול בחום, או טיפול במתיל ברומיד, או ביצוע אימפרגנציה (הכל בהתאם לתקנים). כל משלוח ילווה בתעודת "פיטוסניטרי" המאושרת ע"י מחלקת הגנת הצומח הפועלת בנמלי הים והאוויר. תעודות אלו יחתמו במידה והיצואן יספק אסמכתא מאת יצרן האריזות או לחילופין המדביר שביצע החיטוי כי הנם מאשרים כי אריזות אלו טופלו בהתאם לתקן ISPM 15

דרישה לדחות את יישום התקנות של חיטוי מארזי עץ 

בארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מציינים כי בכל זמן נתון מצויים במחסנים לוגיסטיים בעולם עשרות ואולי מאות משלוחים המיועדים לשוק הישראלי הארוזים בעץ שלא עבר חיטוי כנדרש. נוכח העלויות הכבדות לא ניתן לאתר את המשלוחים ולארזם מחדש.
אמיר שני, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מציין במכתבו לשר החקלאות כי "במועד כתיבת שורות אלה עושים את דרכם ארצה משלוחים ממדינות רחוקות, כמו דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה או מרכז אסיה שלא עברו, להערכתנו, את הטיפול הנדרש. לגבי משלוחים אלו משך זמן ההובלה הינו בסדר גודל של 7-8 שבועות, וברור, מעל לכל ספק, כי משלוחים אלה לא יספיקו לעבור את הטיפול הנדרש במועד".
 שני מציין במכתבו לשר כי "מן הראוי היה שהצוות אשר תיקן את התקנות היה שוקל תקופת סובלנות של 6 חודשים לפחות אשר במסגרתה ניתן להטמיע את התקן שהרי מדובר לא רק בישראל אלא במתן התראות לספקים בחו"ל". שני מוסיף וכותב כי "כסוכני מכס ומשלחים בינלאומיים צברנו ניסיון רב ביישום הנושא במהלך יצוא מישראל למדינות אשר עברו תהליך הטמעה דומה ואנו מודעים היטב לבעיות התקינה והעלויות הישירות והעקיפות הנובעות ממנה. הניסיון המצטבר מראה כי במרבית המקרים ההטמעה מחייבת  היערכות מחודשת של כל החוליות הלוגיסטיות הפועלות לאורך שרשרת האספקה הגלובלית".
 שני מציין כי לנוכח המשבר העמוק בה נתון מגזר היבוא בישראל חייבת הממשלה ושר החקלאות לתת את הדעת ולמנוע הכבדה מיותרת על המגזר אשר, לדבריו, מניע את גלגלי המשק.
 
היבואנים: יישום התקנה מחייב היערכות משמעותית

‏יחזקאל דסקל, יו"ר איגוד לשכות המסחר, פנה אף הוא לשר החקלאות וביקש התערבותו בדחיית כניסתה לתוקף של תקנה ISPM15 בישראל לתקופה של חצי שנה לפחות.
לדברי דסקל, עמידה בדרישות התקנה מחייבת היערכות משמעותית של ציבור היבואנים, אשר אינם בקיאים בהליך המתבקש. יתרה מכך, מציין דסקל, ישנם משלוחים הנמצאים כבר בדרכם לישראל ויגיעו אחרי ה-23 ביוני ללא האישור הנדרש.  דסקל מוסיף ומציין כי "מאחר ומדובר בתקנה בינלאומית, ניתן ללמוד מניסיון יתר מדינות העולם אשר בחרו לאמצה ונתנו התראות של שנה מראש לפחות , טרם החלת התקנה ואכיפתה"
 

 

הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל

דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
   
   

 

  

 

 

במשרד החקלאות החליטו להתחיל ולבדוק את מארזי העץ שמגיעים לארץ הקודש. כידוע, מארזי העץ (משטחים, כלובים, תופים ועוד), עשויות על פי רוב מעצים מחטניים (עצי אורן ועוד), והם עלולים להכיל חרקים המזיקים לצומח. בפועל קיימים סוגים שונים של חרקים ושל נמטודות (תולעים) שנמצאים באריזות העץ ואשר נחשבים למזיקים. המזיקים עוברים מאריזות העץ לעצים אחרים, מתרבים בהם, ומסבים נזקים לעצים, ליערות, ולתעשיות העץ. גם אם הסחורה עצמה קיבלה את אישור הרשויות להגנת החי והצומח, האריזה שלה, או אותו משטח שעליו היא ערוכה, עלולה להכיל את המזיק ולגרום לנזקים סביבתיים. בעוד שבעבר היו אלו מדינות בודדות שנקטו בהקפדה יתירה על אריזות עץ של סחורות מיובאות - אוסטרליה וניו זילנד, לדוגמא, שיש להן אג`נדה ברורה על חסימת שטחיהן מפני חדירה של צמחים ובעלי חיים מיבשות אחרות, - הרי שכיום הרגולציה הפכה להיות מנת חלקן של מדינות חשובות בעולם - ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, סין ועוד. 
אם עד כה התקנה חלה בעיקר לגבי היצואנים הישראליים, הרי שבימים אלה מתרגשת המהפכה הבאה, וזאת כשמשרד החקלאות קבע שהתקינה הבינלאומית תחול גם על מארזי העץ המגיעים לישראל. התקנה קובעת שכל חלקי עץ המלווים משלוח מסחרי ביבוא חייבים לעבור טיפול איוד או טיפול חום לפני כניסתם לישראל. הטיפול עצמו ייעשה בחו"ל ובפיקוח הגוף המוסמך לאשר אותו במדינת היצוא.
הבעיה העיקרית היא לוח הזמנים הקצר שאותו מבקש ליישם משרד החקלאות. השירות להסגר צמחים במשרד החקלאות פרסם ב-10 במאי כי התקנה החדשה לחיטוי באריזות ומשטחים העשויים מעץ, וזאת כאשר נקבע כי התקנה תיכנס לתוקף כבר ב-23 בחודש יוני.
אמיר שני, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, פנה לאחרונה אל שר החקלאות בנושא דחיית האכיפה של תקן ISPM15 המחייב חיטוי אריזות עץ ביבוא לישראל. כזכור,
לנוכח פרק הזמן הקצר, בארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ביקשו משר החקלאות את התערבותו בדחיית מועד כניסת התקנה לתוקף בחצי שנה לפחות. בפנייה לשר החקלאות כותב שני כי "אנו מודעים היטב לחשיבות הטמעת התקנה בעולם בכלל ובישראל בפרט אולם לצערנו, מתן התראה זו, של פחות מחודש וחצי לדרישה כה גורפת המחייבת התארגנות מתאימה, הינה קצרה מדי ובבחינת גזירה שציבור היבואנים והספקים בחו"ל אינו יכול לעמוד בה".

דרישות החוק וסוגי הטיפול

בכדי לטפל במזיקים אלו, נחקק תקן בין-לאומי  , ISPM 15המחייב טיפול בחומרי אריזה מעץ לפני משלוח. התקן הבינלאומי קרוי בשם ISPM 15, (כאשר ISPM הינו ראשי התיבות של
  International Standard for Phytosanitary Measures , כלומר תקן בינלאומי לאמצעים פיטוסניטריים). חשוב להדגיש שאין מדובר בתקן אחד אלא בחבילה של תקנים שהופקה על ידי מזכירות האמנה הבינלאומית להגנה על הצומח - IPPC)
(International Plant Protection Conventionכחלק מהתוכנית הגלובאלית של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם  .(FAO)אותה אמנה בינלאומית -  - IPPCמתייחסת לבריאות הצומח, חתומות עליה כ-  130 מדינות, ומטרתה היא להבטיח פעולה משותפת ויעילה למניעת הפצתם וחדירתם של מזיקים ולפיקוח עליהם. ישראל חתומה על אמנה זו.
ISPM 15 הינו תקן הכולל כללים בדבר לאריזות עץ המשמשות בסחר הבינלאומי. תקן זה מציין את הצעדים הפיטוסניטריים הנדרשים להקטנת הסיכון שבהפצת מזיקים המצויים באריזות עץ המשמשות בסחר בינלאומי. התקן אומץ בחודש מרץ 2002 על ידי הוועדה הזמנית של ה -  IPPCאולם יישומה הושעה עד לאמצע 2003 בשל עניינים הנוגעים לאופן הסימון על גבי אריזות העץ.
תקן  ISPM 15כולל שני אלמנטים עיקריים: טיפול באריזות עץ, וסימון אריזות עץ.
טיפול באריזות עץ: התקן כולל שני סוגים עיקריים של טיפול שיש להעביר בו את העץ המשמש לאריזה - טיפול בחום  (Heat Treatment)וחיטוי-עישון במתיל ברומיד
.(Methyl Bromide Fumigation)  הטיפול בחום כולל חשיפתו של מרכז העץ לטמפרטורה של  56 מעלות צלזיוס למשך שלושים דקות לפחות. קומבינציה זו של חשיפה לטמפרטורה למשך זמן נתון הוכחה כקוטלת מזיקים מצד אחד, ואפשרית לביצוע מבחינה מסחרית, מצד שני. הטיפול במתיל ברומיד כולל עישון העץ במתיל ברומיד בריכוז מסויים לפרקי זמן מוגדרים .
הטיפול בחום נחשב לאופציה הטיפול העדיפה מבחינת השמירה על איכות הסביבה.

הטיפול יכול להתבצע, כאמור, בחום או בגז מתיל ברומיד. לאחר הטיפול מבוצע סימון של חומר האריזה בלוגו ייחודי המאשר כי העץ טופל לפי התקן. תקן זה נקבע ע"י ה-  IPPC (ארגון הגג של שירותי הגנת הצומח השייך ל-   FAO). התקן אינו מתייחס לעץ מעובד כגון סנדוויץ,  ,MDFסיבית (לוחות מעובדים של עץ שנגרס לגודל קטן מ- 6 מ"מ ועבר בתהליך יצורו הדבקה, לחץ גבוה וחום). עבורם עדיין לא נדרש כיום טיפול.

כל אריזה או כל משלוח המכיל חלקי עץ, (עץ לא מעובד, כגון עץ המשמש למשטחים בניגוד ללוח סיבית או סנדביץ אשר עבר עיבוד בחום ואו בהדבקה) חייב בטיפול נגד מזיקים.
סוג הטיפול:
רכישת עץ יבש KD העומד בקריטריונים. הבעיות הן שהעץ יקר ומוצע במגוון מידות מוגבל.
אפשרות שניה היא טיפול בחום, טמפרטורה מינימלית של 56 מעלות צלסיוס בליבת העץ, למשך 30 דקות.
האפשרות השלישית היא טיפול בחומר כימי מסוג מתיל ברומיד במשך 16 שעות במינון שנקבע בהוראות החוק.

טיפול במתיל ברומיד:
משך הטיפול (שעות) ריכוז(גרם/מ"ק) טמפרטורה (מ"צ)
16 48 +21
16 56 +16
16 64 +11

יש לציין כי המתיל ברומיד משמש לפעולות הדברה שונות. גז זה שימש בעבר כחומר העיקרי בחיטוי קרקע בחקלאות, אך בעקבות אמנת ג'נבה הותר השימוש בו אך ורק לצורכי איודי נפח בהדברה. בישראל נאסר השימוש בחומר זה בחקלאות. החומר משמש כיום לשתי מטרות עיקריות: הדברת חרקים ופטוגנים. הגז מגיע בצילינדרים בצורת נוזל שרותח בעת שחרורו לאוויר. מתיל ברומיד הוא גז חסר צבע וריח ומכיל כלורופיקרין שהוא חומר הגורם דמעות - חומר זיהוי ואזהרה.
הגוף הרשמי בישראל המוסמך לאשר עמידה בתנאי התקן הוא השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בסמכות השירותים להגה"צ לאשר את הגורם המטפל, לאפשר שימוש בסימון, ולבקר חומרי אריזה מעץ לפני היצוא לעמידה בתנאי התקן. האישור לשימוש בסימון ניתן ליצרן המשטחים והאריזה לאחר שעבר תהליך הכרה ע"י השירותים להגה"צ.

צורת הסימון

הסימון שאושר בתקן לחומר אריזה מעץ:
כל משלוח חייב בסימון ע"פ דוגמא מצורפת יש להיוועץ בנושא עם חברות המספקות האריזה ואו עם החברות המורשות לבצע חיטויי מהסוג הנדרש.
XX  =קוד בן שתי אותיות המייצג את המדינה המייצאת .(IL)
 = YYקוד מקוצר המתאר את סוג הטיפול, במקום זה ירשמו אחד מן הקודים הבאים:
HT  =טיפול בחום.
 = MBטיפול במתיל ברומייד.
000 = קוד שיינתן ע"י משרד החקלאות למורשים בחיטויי והדברה.
יתכן שחלק מהמדינות ידרשו בנוסף לטיפול כי העץ יהיה חופשי לגמרי מקליפה ואז יש להוסיף את הסימון  DBבנוסף לקוד הטיפול.  
דרישות התקן הן שהסימון יהיה קבוע, לא ניתן להעברה וצבעו לא יהיה אדום.
הסימון חייב להיות במקום בולט ולפחות משני צדדים של האריזה.
באחריות המשתמש באריזה להכיר את דרישות מדינת היעד לגבי חומר אריזה מעץ ובמקרה ונדרש טיפול וסימון לפי תקן 15 .ISPM
יש לוודא כי האריזה סומנה בהתאם לדרישות התקן והשירותים להגה"צ.

באחריות יצרן אריזות עץ:

לקבל הכרה מהשירותים להגה"צ ולביקורת.
לוודא כי העץ המשמש לאריזה נקי מקליפה.
לטפל בעץ באמצאות חברת הדברה המוכרת ע"י השירותים להגה"צ.
לטפל באריזת העץ בצורתה המוגמרת (משטחים), או בחומר הגלם עבור אריזות עץ ייחודיות בהסדר המקובל על השירותים להגה"צ ובהתאם לנדרש בתקן.
לסמן את האריזה לאחר הטיפול בהתאם לנדרש בתקן.
שיפוץ אריזת מעץ מסומנת: אם במהלך השיפוץ הוסף עץ לא מטופל לאריזה, אזי יש לבצע טיפול וסימון מחדש.

קנדה - פועלים בהתאם לסטנדרט משנת 2004. הדרישה היא שחומר אריזה יגיע מסומן.
ארה"ב ומכסיקו - פועלות בהתאם לסטנדרט, החל משנת 2004. יש דרישה שחומר האריזה יגיע מסומן.
הדרישות האירופאיות - גם האיחוד האירופי מטיל הגבלות חדשות הנוגעות לפיקוח על אריזות עץ (משטחים, קופסאות, ארגזים וכו'), וזאת על מנת להתאים עצמו לתקנות הבינלאומיות בדבר אמצעי חיטוי -  . ISPM 15גם האירופאים מחייבים טיפול בחום או במתיל ברומיד וסימון של אריזת העץ בלוגו ייחודי המאשר כי העץ טופל בהתאם לדרישות התקן. הגבלות אלו נכנסו לתוקף בשנת 2005. הגבלות אלו ישימות עבור משלוחים אוויריים וימיים כאחד, והפיקוח עשוי להתבצע הן בנמל היעד באירופה או ישירות באנגליה.
אוסטרליה - יש לטפל לפי דרישות האוסטרלים ולא לפי הסטנדרט. כלומר עץ ללא קליפה שטופל במתיל ברומיד (48 ג/מ"ק למשך 24 שעות, בטמפ' של + 21 מ"צ). מועד הטיפול עד 21 יום לפני המשלוח, המשלוח ילווה באישור ביצוע, Fumigation certificate .
דרישות החוק ההודי: חומרים החייבים בהליך חיטוי - קש/חציר/עץ, לוחות, ציפס, נסורת, משטחים, אריזות.
תהליכי חיטוי מאושרים: טיפול בחום, או טיפול במתיל ברומיד, או ביצוע אימפרגנציה (הכל בהתאם לתקנים). כל משלוח ילווה בתעודת "פיטוסניטרי" המאושרת ע"י מחלקת הגנת הצומח הפועלת בנמלי הים והאוויר. תעודות אלו יחתמו במידה והיצואן יספק אסמכתא מאת יצרן האריזות או לחילופין המדביר שביצע החיטוי כי הנם מאשרים כי אריזות אלו טופלו בהתאם לתקן ISPM 15

דרישה לדחות את יישום התקנות של חיטוי מארזי עץ 

בארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מציינים כי בכל זמן נתון מצויים במחסנים לוגיסטיים בעולם עשרות ואולי מאות משלוחים המיועדים לשוק הישראלי הארוזים בעץ שלא עבר חיטוי כנדרש. נוכח העלויות הכבדות לא ניתן לאתר את המשלוחים ולארזם מחדש.
אמיר שני, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מציין במכתבו לשר החקלאות כי "במועד כתיבת שורות אלה עושים את דרכם ארצה משלוחים ממדינות רחוקות, כמו דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה או מרכז אסיה שלא עברו, להערכתנו, את הטיפול הנדרש. לגבי משלוחים אלו משך זמן ההובלה הינו בסדר גודל של 7-8 שבועות, וברור, מעל לכל ספק, כי משלוחים אלה לא יספיקו לעבור את הטיפול הנדרש במועד".
 שני מציין במכתבו לשר כי "מן הראוי היה שהצוות אשר תיקן את התקנות היה שוקל תקופת סובלנות של 6 חודשים לפחות אשר במסגרתה ניתן להטמיע את התקן שהרי מדובר לא רק בישראל אלא במתן התראות לספקים בחו"ל". שני מוסיף וכותב כי "כסוכני מכס ומשלחים בינלאומיים צברנו ניסיון רב ביישום הנושא במהלך יצוא מישראל למדינות אשר עברו תהליך הטמעה דומה ואנו מודעים היטב לבעיות התקינה והעלויות הישירות והעקיפות הנובעות ממנה. הניסיון המצטבר מראה כי במרבית המקרים ההטמעה מחייבת  היערכות מחודשת של כל החוליות הלוגיסטיות הפועלות לאורך שרשרת האספקה הגלובלית".
 שני מציין כי לנוכח המשבר העמוק בה נתון מגזר היבוא בישראל חייבת הממשלה ושר החקלאות לתת את הדעת ולמנוע הכבדה מיותרת על המגזר אשר, לדבריו, מניע את גלגלי המשק.
 
היבואנים: יישום התקנה מחייב היערכות משמעותית

‏יחזקאל דסקל, יו"ר איגוד לשכות המסחר, פנה אף הוא לשר החקלאות וביקש התערבותו בדחיית כניסתה לתוקף של תקנה ISPM15 בישראל לתקופה של חצי שנה לפחות.
לדברי דסקל, עמידה בדרישות התקנה מחייבת היערכות משמעותית של ציבור היבואנים, אשר אינם בקיאים בהליך המתבקש. יתרה מכך, מציין דסקל, ישנם משלוחים הנמצאים כבר בדרכם לישראל ויגיעו אחרי ה-23 ביוני ללא האישור הנדרש.  דסקל מוסיף ומציין כי "מאחר ומדובר בתקנה בינלאומית, ניתן ללמוד מניסיון יתר מדינות העולם אשר בחרו לאמצה ונתנו התראות של שנה מראש לפחות , טרם החלת התקנה ואכיפתה"
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים