מבזק  חדשות
 


 
Wine Israel


מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
"את התלונות בנושא יוקר מוצרי המזון יש להפנות בראש ובראשונה לממשלה"


כך טוען דן פרופר, יו"ר קבוצת אסם, בראיון מיוחד למזון פלוס.
לדבריו, ל-30% ממחיר מוצרי אסם שנמכרים לצרכן  אחראית הממשלה. "מדובר במע"מ, מכסים, מיסים עירוניים וארנונות שונות - דבר שאין לו אח ורע בעולם." יחד עם זאת הוא אופטימי: "לאחר שבע שנים של קיפאון השוק מתעורר, ומסתמנת התאוששות יפה בצריכת המזון".
שיחה בלעדית עם האיש החזק בענף המזון הישראלי.

 
חיים פלטנר
האם השנה החולפת הייתה שנה טובה לענף המזון שלנו? האם מישהו תמרן את גלי המחאה החברתית לעבר יצרני המזון? בידי מי המפתח להוזלה ניכרת במחירי המזון בארץ? מה מחירה של הכשרות למפעלי המזון? כיצד מתמודדים היצרנים עם תופעת המותג הפרטי, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות? מי מכופף את ידו של  מי בשוק המזון - היצרנים או הקמעונאים? כיצד השפיע על אסם המיזוג עם נסטלה העולמית? ולמה ילדיו של היו"ר לא עובדים באסם?

על נושאים אלה ואחרים שוחחתי ערב החג עם יו"ר קבוצת אסם, דן פרופר, שמזה 52 שנים פעיל בענף המזון.

איך אתה מסכם את השנה החולפת מנקודת מבטה  של תעשיית המזון?
"לאחר שבע שנים של קיפאון השוק מתעורר ומסתמנת התאוששות יפה בצריכת המזון" - אומר דן פרופר יו"ר קבוצת אסם. כאשר הוא מדבר על קיפאון, כוונתו לתקופה שהחלה בשנת 2011, עם פרוץ המחאה החברתית. מחאה שבעקבותיה נמנעו ספקים וקמעונאים מהעלאות מחירים, מה גם שאלו לא התחייבו על רקע הירידות החדות במחיריהם של חומרי הגלם לתעשייה.

האם אפקט המחאה הולך ומתפוגג, הצרכן הישראלי כיום פחות רגיש  לנושא המחירים?
אפקט המחאה החברתית אכן נחלש, כאשר מנגד  חל שיפור ברמת ההכנסה של הציבור, בעיקר בקרב מקבלי שכר מינימום, שחלק גדול מהכנסתם מופנה לצריכת מזון. במקביל עלו גם עלויות היצרנים בשל התייקרות חומרי הגלם בתקופה האחרונה, כך שנראה בקרוב ניצנים של העלאות מחירים. אלה לא מתחייבות בכל התחומים. אנחנו  באסם  לא מתכננים להעלות מחירים. וזאת, בזכות  חיסכון בעלויות לאחר תהליך ממושך של התייעלות.
 
"הפוליטיקאים הסיטו את אש המחאה החברתית  לעבר תעשיית המזון"
אני מבקש להחזיר אותו  7 שנים אחורה, למחאה החברתית, שהתאפיינה בהתקפות חריפות כנגד יצרני המזון, בעיקר הגדולים. בהקשר לכך אומר פרופר, כי הוא יכול היה להבין את המוחים כנגד יוקר המחיה, אלא שהם טעו בכתובת. "מלכתחילה - הוא מבהיר - המחאה הציבורית התעוררה כנגד מחירי הדיור הגבוהים, שלהם אחראית הממשלה. פוליטיקאים  שחששו אז לכיסאם, חפשו קרבן אחר  ובעזרת יחצ"נים מיומנים הצליחו להסיט את גלי המחאה לעבר יצרני המזון". מובן שתנובה שיחקה לידיהם של אותם פוליטיקאים ויחצ"נים   בנושא מחיר הקוטג', שהפך לסמל המחאה.

להזכירך שכמה מראשי תעשיית המזון קראו בעקבות המחאה לעשות חשבון נפש, היית שותף לכך?
 אנחנו לא היינו בצד של הקפיטליזם החזירי, זה שמעלה את המחיר כאשר מתחשק לו, או מנצל את שליטתו בשוק. הוא שצריך לעשות חשבון נפש. אין ספק שחלק מן היצרנים הגזימו, ראה פרשת הקוטג', אך רוב היצרנים לא חגגו עם מחירים גבוהים, הם לא היו חזירים, ולמרות זאת  המתקפה הציבורית הופנתה כנגדם.

בסופו של יום מוצרי המזון הישראליים יקרים יותר מאלה שבמדינות המפותחות, זו עובדה ידועה?
 אכן, אבל  את התלונות בנושא זה יש להפנות בראש ובראשונה לממשלה. ל-30% ממחיר מוצרי אסם שנמכרים לצרכן  אחראית הממשלה. מדובר במע"מ, מכסים, מיסים עירוניים וארנונות שונות - דבר שאין לו אח ורע בעולם. במדינות רבות לא נהוג מע"מ על מוצרי מזון, או ששיעורו כמחצית השיעור אצלנו. ולכך יש להוסיף עיוות נוסף- המכס שאנחנו התעשיינים משלמים על יבוא חומרי גלם שמקורם בחקלאות, המשמשים לייצור מוצרי מזון.  למעשה, המכס הזה נועד להגן על החקלאים מפני יבוא מתחרה, אבל פוגע בתעשייה. ואם לא די בכך, מוצרים מוגמרים, הכוללים את הרכיבים החקלאיים שמיובאים לארץ, פטורים כליל ממכס.
בנקודה  זאת פרופר חורג במקצת מן הטון המתון, שמאפיין את דיבורו.  "יש פה אפליה בין יצרנים ליבואנים - עולם הפוך מזה שהורגלנו אליו בעבר - העדפה לייצור ולא ליבוא. זוהי גישה קצרת ראייה וקצרת טווח, שתואמת רק את הרצונות הפופוליסטיים של הפוליטיקאים".

בסופו של דבר הם רוצים להוזיל את המוצרים לצרכן?
גם אני רוצה. אם היו מפחיתים כמחצית מן המיסוי, כולל המכסים, הייתי יכול להעביר לצרכן 15% מכספי המיסים. בעקרון אינני נגד יבוא. הדרך הנכונה היא להוריד מיסים ולא לשחרר יבוא פרוץ. אם הממשלה תפחית לגמרי את המכסים השונים מחומרי הגלם והאריזה, ובמקביל תפחית גם את כל המכסים על מוצרים מוגמרים שמיובאים לארץ, אסם תסתדר מצוין במצב הזה.
 
"סדרי העבודה  בתעשיית המזון מגדילים במידה ניכרת  את עלות הכשרות"
גורם נוסף ליוקר המחייה בארץ הן עלויות הכשרות, ובתחום זה ספק אם בעתיד הקרוב יימצא פתרון לסוגיה הזאת. מדברי פרופר מסתבר, כי מימון פעילות המשגיחים במפעלים אינו הסעיף העיקרי בתחום הזה. ההוצאות הגדולות בתחום הכשרות נובעות, בין השאר, מסדרי העבודה של מפעלי המזון בארץ. מטעמי כשרות העבודה בהם מתנהלת 5.5 ימים בלבד, בעוד שבחו"ל המפעלים עובדים בדרך כלל 7 ימים בשבוע. "למעשה - הוא מבהיר - כ-25% מן ההון המושקע לא באים לידי פעילות, זהו הון שעולה כסף ליצרן ובסופו של דבר גם לצרכן".

בעיה נוספת בתחום זה- מספרם הקטן של ספקי חומרי גלם בחו"ל, שהם בעלי כשרות מסוימת. הספקים הללו מנצלים את העובדה שכמעט ואין תחרות בתחום זה, והמחיר שנדרש לשלם התעשיין הישראלי למפעלים הללו הוא בהתאם. גורם נוסף שתורם ליוקר המחייה שלנו.
 
"המענה למותג הפרטי – מוצרים חדשניים יותר וגם בריאים יותר"
 נושא נוסף שעולה בשיחה הוא הגידול המתמשך בשנים האחרונות של המותג הפרטי שפיתחו בשנים האחרונות כמה  מרשתות השיווק. בשופרסל, המובילה בתחום זה, היוו השנה מכירות המותג הפרטי כ-25%  מכלל המכירות של הרשת, ונראה שאין זה סוף פסוק. גם רשתות אחרות, כמו רמי לוי, מגדילות את המותג הפרטי שלהן. האם באסם לא חוששים מן התחרות  שמהווה המותג הפרטי, שנמכר בדרך כלל במחיר זול מן המותגים הגדולים והמוכרים?  וכיצד נערכת הקבוצה לנוכח השינויים שמתחוללים בשוק המזון בתחום הזה?
פרופר מבקש להפחית מחומרת הבעיה, אך  מודה כי בשוק המזון מתחוללים שינויים ואסם נערכת להם - "בראש וראשונה על ידי ייצור מוצרים יותר חדשניים, שיבדלו בינינו לבין יצרנים אחרים, לרבות יצרני המותג הפרטי". מהלך נוסף במערכה כנגד המותג הפרטי – "בשנתיים  האחרונות ביצענו השקעות רבות בהפיכת המוצרים  שלנו למוצרים בריאים יותר, כך שברוב המוצרים אנחנו נמצאים ברף גבוה יותר של תחרות". בין השאר  בוצעה הפחתה של 50% מכמות הסוכר בקטשופ, גם  כמות המלח הופחתה בשורה של מוצרים ומנגד הוסיפו חלבונים למוצרי הפסטה.  "לקראת סימון המוצרים הלא בריאים בשנה הבאה נהיה ערוכים במצב טוב יותר מבעבר" - מציין פרופר.

השאלה היא האם בשנה הבאה עדיין יהיו לאסם מוצרים עם סימון אדום?
בוודאי, אתה לא יכול להימנע מזה שבחטיף מטוגן לא יהיה שמן. אין דבר כזה. או שחטיף לא יהיה מלוח. אנשים צורכים אותו בשל טעמו המלוח. צריך למצוא את האיזון בין ההנאה של הצרכן לבין המרכיב הלא בריא, שמזיק במידה. בנושא זה המידתיות היא מילת המפתח.
 
"הקמעונאים היו מאז ומתמיד הגוף החזק"
בשלב זה אני מחזיר את דן פרופר לתחום היחסים שבין היצרנים לבין רשתות השיווק הקמעונאיות. כניסתן של הרשתות לתחום המותג הפרטי וגם לתחום היבוא, חיזקה את כוחן, והשאלה היא  האם גם הוא חש שכושר המיקוח של הספקים נחלש במקביל? 

"הקמעונאים היו תמיד הגוף החזק, אמנם רשות ההגבלים העסקיים ראתה ביצרנים גוף חזק, אבל אני יכול לומר שזו הייתה ראייה מעוותת" - משיב פרופר. "המתווך הזה בינינו לבין הצרכן הוא בעל הכוח, הוא בעל השליטה על המדף, הוא ששולט על המחיר, הוא בעל השליטה על התחרות ובתחום הזה אין חדש. בשנים האחרונות כוחם של היצרנים נחלש".

"המיזוג עם נסטלה -  פריצת דרך אדירה לפעילות העסקית "
לאחר כמה שנים של שיתוף פעולה בין אסם ונסטלה העולמית, החליט הקונצרן הבינלאומי לרכוש את השליטה על אסם ישראל, מהלך שהושלם לפני כשנתיים. נסטלה, שדוגלת במיזוגים עם חברות מזון מצליחות בעולם, ראתה באסם מנוע צמיחה מבטיח. אסם מצידה נהנתה בשנים האחרונות  משיתוף הפעולה עם נסטלה והמיזוג עמה. באסם מגדירים את החיבור עם נסטלה פריצת דרך אדירה ופתיחת שער לפעילות עסקית רחבת היקף. "גם לאחר המיזוג עם נסטלה, נשארנו אותה אסם, עם הנהלה ישראלית, עם עובדים ישראליים" - מדגיש דן. "אנחנו ממשיכים להתפתח וליהנות מן הידע והטכנולוגיה של נסטלה".  גם בתחום היצוא אסם יצאה נשכרת מן המיזוג. כך הצליחה טבעול להגדיל בשיעור ניכר את שיווק מוצריה באירופה, וזאת תודות לעבודה משותפת עם חברות בת של נסטלה בארצות השונות.

האם אין סכנה שברבות השנים אסם הישראלית תיבלע כליל בתוך נסטלה?
תשובתו של פרופר חד משמעית. "נסטלה בנויה על חברות שיש לה ב-86 מדינות. אנחנו לא בנים יחידים והיא לא בולעת אף אחד מהם. היא מבינה שכדי להצליח בשווקים השונים היא זקוקה לחברה מקומית. אנחנו נישאר עצמאיים תחת הגג הגדול של נסטלה".

אתה מעלה בדעתך את האפשרות שביום מן הימים תחליט נסטלה להעתיק את ייצור הבמבה מישראל לטורקיה שבה עלויות הייצור נמוכות בהרבה?
ברור לך שייצור בשווייץ או בגרמניה יקר יותר מאשר אצלנו, ולמרות זאת מייצרים שם ולא רק בטורקיה. זה בכלל לא עולה  על הדעת.

מה הם מנועי הצמיחה שלכם?
הפעילות הבינלאומית של אסם בחו"ל מהווה מנוע צמיחה חשוב לקבוצה. במסגרת זאת  משווקת אסם תחליפי בשר, חומוס ומאזטים, מוצרי מאפה (קרקרים ובייגלה)  נטולי גלוטן ושורה של מוצרים נוספים לשוק הכשר וגם הלא כשר. בהקשר לכך ראוי להזכיר  את ההצלחה הרבה לה זוכה הבמבה, גם בשוק הלא כשר בארה"ב. חברות בת  באנגליה ובמדינות נוספות באירופה משווקות את מוצרי הקבוצה, כאשר הלהיט הם מוצרי טבעול  המיוצרים במפעל בצ'כיה, שתופשים מקום ראשון בתחומם באירופה.

גם בארץ ממשיכה הקבוצה לצמוח ובחודשים הקרובים תפתח מפעל נוסף לחטיפים בקריית גת. לאחרונה השיקה במפעל בונז'ור  קטגוריה חדשה של מוצרי מאפה לתנור, המיועדת לשוק הקמעוני, כאשר במגירה מצויים פיתוחים נוספים שייצאו בקרוב לשוק. בסך הכול, אנחנו גדלים בארץ בצורה יפה מאד".

לא פעם אנו שומעים על כך שהשוק הישראלי קטן למידותיה של תעשיית המזון שלנו ולכן היא פונה לשוקי חו"ל, האמנם?
שוק המזון בארץ אמנם קטן, אבל מי שרואה בשוק הזה יעד, יכול לפעול פה וגם להצליח".
 
בעוד כמה שנים אתה עשוי לפרוש מתפקיד היו"ר ולהיפרד סופית מאסם, לאחר יותר מ-50 שנות פעילות. זה יהיה  מעמד קשה מבחינתך?
"מבחינתי זה אירוע שדומה לעזיבתו של בן את בית המשפחה לאחר שהגיע לבגרות".

בזמנו יזמת תקנה שלפיה בני הדור השלישי של משפחות המייסדים, בהם גם ילדיך, לא יוכלו לעבוד באסם. האם אתה לא מיצר כיום על התקנה הזאת?
לא. אני מעריך שהכלל הזה הוא שאפשר למנהלים מוכשרים מבחוץ להתקדם ולהתפתח באסם. מצד שני, זה מנע חיכוכים בתוך המשפחות המייסדות. אני סובר שזה היה רעיון נכון בזמנו. די לראות ויכוחים ומחלוקות שאנו עדים להם לא פעם בחברות גדולות במשק הישראלי. אם היו עושים כמונו, מצב החברות הללו היה טוב יותר.

אי אפשר לסיים את הריאיון עם יו"ר אסם מבלי להזכיר את הלהיט של הקבוצה,  הבמבה, החטיף שאחראי לחלק נכבד מהכנסות הקבוצה.

דן פרופר, האם אתה אוהב במבה?
אני מת על במבה!
 
דן פרופר – יו"ר קבוצת אסם ישראל
 
יליד ת"א 23.3.41.

1966 – נכנס לעבודה באסם, המפעל שאביו אויגן פרופר נמנה עם מייסדיו. התפקיד – מהנדס מזון.
 מחזור המכירות עמד אז על פחות ממיליון $, מספר העובדים היה כ-300, במפעל אחד בבני ברק.

1981- 2006 לאחר שורה של תפקידים במפעל מונה כמנכ"ל החברה.

2006- נבחר לתפקיד יו"ר, שבו הוא מכהן גם כיום.

2016 – נסטלה העולמית משלימה את המיזוג עם אסם והופכת לבעלת מניות יחידה.
קבוצת אסם ישראל כיום - מחזור מעל 4.2 מיליארד ₪, למעלה מ-500 מיל' ₪ מכירות בחו"ל.
בקבוצה למעלה מ-4500 עובדים, ב-9 מפעלים בארץ, מהם 8 נבנו באזורי פיתוח.
תחומי הפעילות העיקריים: פסטה, חטיפים, דברי מאפה, מזון מן הצומח, סלטים, מזון לתינוקות, גלידות, חמוצים, קפה ועוד.

אסם ישראל היא כיום הספק השלישי בגודלו בארץ, בדירוג של  של סטורנקסט, עם נתח שוק של 9% במונחים כספיים. תנובה מובילה עם  נתח  שוק של  13.2% ואחריה קבוצת שטראוס עם 10.2%.
 





הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון

 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 

ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים