מבזק  חדשות
 

 
Wine Israel


מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
  
  'עליהום' על הפלסטיק
 

שוק המזון מהווה את הצרכן העיקרי של אריזות הפלסטיק, ועל כן צריך לגלות דאגה לנוכח המגמה השלילית שמפגין העולם נגדן. לפניכם סדרת כתבות בנושא - להציל את הפלסטיק; המגמה הבלתי מובנת להאשים את החומר בשגיאות שאנו, בני התמותה, מבצעים.

אלי (אלחנן) פינגולד
 
 
בשנים האחרונות החלה ברחבי העולם מתקפה חסרת תקדים  מצד גורמים שונים על שימוש בפלסטיק ומוצריו. המתקפה  מתרחשת בצורה בוטה וכוללנית, וגורמת לנזק רב לתעשיית הפלסטיק, למשתמשים ולמוצרים עצמם.
ראשית יש להבהיר כי מדובר בעיקר במתקפה בנושא זיהום הסביבה, הנובע ברובו ממוצרים חד-פעמיים המושלכים לאשפה, ובהמשך - מתרכזים בימים ובנהרות. שם אכן נגרם נזק עצום בהרס הדגה ובהכחדת בעלי החיים והצמחייה. המדובר, כאמור, בעיקר בפלסטיק החד-פעמי, שלא נאסף, לא ממוחזר. לחילופין: מוחזר לשימוש נוסף ומוטמן במטמנות ענק, במקרה הטוב, עם תוחלת חיות של מאות שנים, או מושלך לים ולמקורות המים ללא שליטה ופיקוח. כך, למשל, שמענו לא מכבר על האי הענק שהתגלה באוקיאנוס, אשר גודלו מוערך במאות אלפי קילומטרים רבועים, והופך במהירות להיות ל"יבשת שישית" - יבשת הזיהום.
אין היום כמעט תחום בחיינו שהפלסטיק אינו חלק ממנו, ולכן הקריאות המשונות של "עיר ללא פלסטיק", או "סביבה ללא פלסטיק", אין להן מקום והן יוצרות תופעה של עליהום על ענף אדיר בהיקפו. צריך לזכור שאנחנו מוקפים מסביבנו במוצרי פלסטיק לא מזהמים, שאינם בהגדרה חד-פעמיים, כגון: צנרת מים, ציפוי לכבלי חשמל ותקשורת, צינורות השקיה,  וכמובן מוצרים ברי קיימא, כגון: רהיטים, כלי רכב או חלקיהם. אל כל אלו יש להוסיף צבעים, חומרי בניין, אריגים ומוצרי ציפוי.
אם נצמצם את הדיון נראה כי עיקר המעמס הטכני נופל על האריזות ועל מוצרי הלוואי החד-פעמיים, שבדרך כלל באים בצמידות.
 
עולם בלי פלסטיק
 
שוו בנפשכם כיצד נחיה ללא פלסטיק?
האם אנו רוצים לחזור לצנצנות הזכוכית הכבדות והשבירות?
או לקחת את מוצרי הסופר בשקיות נייר, ממש כפי שנוהגים חברינו הטובים בארצות הברית?
או אולי נחליף את הצנרת בבית לצנרת ממתכת?
ברור לכולנו שאלו דברים בלתי סבירים ואפשריים, משום שכל יתרונותיו של הפלסטיק ילכו לאיבוד.
בטרם ניגע בהיבט הכלכלי – הבא ונראה חלק קטנטן מיתרונותיו הסגוליים של הפלסטיק:
  • הוא קל יותר מכל מוצר מתחרה ונוח להובלה ושינוע.
  • הוא מגיע באלפי צורות ומצבי צבירה בהתאמה לשימוש שלו.
  • הוא עמיד ברטיבות .
  • הוא מאפשר עיצוב בלתי מוגבל כמעט לכל צורה וגוון.
  • הוא בעל תכונות משתנות כמבודד חשמלי.
 
המסר אינו ברור דיו
 
בבדיקה שערכה רשת הטלוויזיה FOX  ושודרה בחודש אוגוסט עלה כי רוב פסולת הפלסטיק מזהמת הימים מקורה ב-5 מדינות בדרום מזרח אסיה. הרכב זיהום באותן מדינות מהווה את החותמת הסופית שמדובר בעיקר במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, כגון רשתות דייג מפלסטיק ואריזות מסוגים שונים.
אחרי שהבנו מה הבעיה, כדאי לחשוב על הפתרון. ראשית,  הטענה העיקרית שלנו היא שהלחימה צריכה להיות אפקטיבית ומידית, ולאו דווקא   על ידי הפסקת שימוש.  אגב, הפסקת השימוש: האם נראה לכם כי עלות של 10 אגורות לשקית, כפי שהונהגה בסופרים בישראל, היא המחסום לשימוש? ברור לכולם שהמערכת מטפלת בעיקר בתחושת ההכרה ש"אנחנו תורמים לאיכות הסביבה"... אבל האמת היא שכל כמות השקיות על הגלובוס מגיעה לכ-0.3 אחוז מכלל הפלסטיק הנמצא בעולמנו. אם באמת היה רצון לחסל את נגע השימוש - היה רצוי לגבות סכום גבוה יותר שיחסום את הרכישה שלהן. חשוב לקרוא את עמדתו של ד"ר מישורי בעיתון הפלס, אשר בו הוא מעלה את הסוגיה של מחירי שקיות הפלסטיק, ובעיקר את האמור להלן:
"אם הממשלה הייתה טורחת להוציא את הפלסטיק ממשרדיה, ובמקביל מלמדת על מגרעותיו העצומות של המוצר, ומוודאת שכל הקשור אליה אינו כרוך בשימוש בפלסטיק ובחד פעמי - המסר היה עובר", הוא בטוח. "אך אם ההתנהלות היא כמו במערכת החינוך הכללית, שאומרים לתלמידים משהו ופועלים בצורה שונה, הרי שהמסר המועבר לתלמידים אינו ברור דיו…"
 
 
האנושות לא יכולה לחכות
 
שנית, רוב הפתרונות המוצעים הם אכן ברמה גבוהה, אך מדובר על פתרון לטווחים ארוכים והאנושות לא יכולה לחכות.
אין לנו זמן, ואנו מנסים לפתור את הנושא על ידי פיתוח מוצרים פלסטיים שיעמדו בתנאים קיימים עם יכולות לשימוש חוזר, לחזרה לטבע ופתרונות דומים אחרים.
חשוב להדגיש, כי החיפוש אחר תחליף ממקור מתכלה לפלסטיק, הוא נושא שנמצא על המדף כבר תקופה ארוכה, אך לצערנו, עדיין לא הבשיל בעיקר בהיבט הפונקציונלי והכלכלי.
לפני כעשר שנים כבר נתבקשו יצואני תוצרת חקלאית לארוז חלק מהמוצרים ביריעות ממקור מתכלה (בעיקר תירס), בהמשך נאלצו היצואנים לייבא חומר גלם וסלסלות מוכנות מאירופה ואפילו ממזרח אסיה, אך במהרה התברר כי לא רק שהאריזה הייתה יקרה מאוד היא גם לא עמדה בחלק מהמקרים, בתנאי הדרך. בנוסף הסתבר כי יכולת הייצור והמיכון שקיימים בארץ אינם מתאימים למוצרים אלו, ומכאן שכדאיות הייצוא ירדה והיצואנים צמצמו עד למינימום את השימוש בסוגי הפלסטיק ממקור מתכלה.
ניסיון נוסף היה ייצור יריעות מפלסטיק גמיש, שעם תוסף מסוים יכלו להיעלם בטבע עד לרמה של כ-10% מהנפח הראשוני.
 
 
less packaging
 
הצלע השלישית במשוואת הפתרון שייכת לתעשיית הפלסטיק העולמית, למשתמשי אריזות הפלסטיק, וגם רשויות המחקר והייצור  הישראליות שלקחו ברצינות את האיום על המשך קיומם וניסו להציע פתרונות ברמה יישומית ובקצב מהיר.
הפתרון הראשון שהופעל, בעיקר בלחץ רשתות השיווק, ועל כל סוגי האריזה הוא זה הקרוי "less packaging"  ועיקרו צמצום נפחי ומשקלי האריזה אך ללא פגיעה באיכות האריזה.
הרבה מוסכמות נפלו במעבר להליך זה, שהוגדר באופן מדויק על ידי שלבי צמצום וייעול בהתקדמות לפי שנים.
ואכן ניתן היום להגדיר כי כמות האריזה הנדרשת לאריזה של אותה יחידת מזון, או מוצר צריכה, ירדה ברמות של עשרות אחוזים. זהו אמנם חלק מתהליך, אך הוא בא להקל על המלחמה בעודפי הפסולת. אלא שתהליך ההפחתה בכמות האריזה, שייך ברובו למתכנני האריזה וליצרנים והוא מחייב לבצע בדיקות מקיפות הן ברמת ההגעה של המוצרים ללקוחות והן כשלים האפשריים במישור הלוגיסטי.
קיימים בעולם מקרים בהם חלה ירידה בעובי האריזה הגמישה, או בחוזק הקרטון  - ומיד התקבלו תלונות מהמערכת השיווקית, דבר שהצריך את המהנדסים ללכת אחורה ולהקטין את ההפחתה.
עכשיו, כשצמצמנו בהרבה את כמות האריזה, עברנו לשלב הבא והוא: מה יעשה הלקוח עם האריזה לאחר שרכש את המוצר.
הפתרון השני הוא שימוש באריזות ברות קיימא – אריזות לשימוש חוזר - וכאן הדוגמא הטובה ביותר היא ארגזי הפלסטיק ברשתות השיווק.
הפתרון השלישי הוא המחזור המהיר והיעיל – וכאן חייב להיות שיתוף פעולה מצד המשתמש.
אנו נפרט תהליכים אלו במאמרים שבהמשך.
 
הנעשה בעולם
 
 
לאחר שהבנו מה הבעיה ומה הפתרונות המוצעים – ננסה להבין כיצד כל זה משליך על היצרנים והצרכנים בעיקר בנושא הקריטי של אריזות מפלסטיק, שהוא כאמור הבעיה המרכזית בכל הנושא של זיהום סביבתי ברחבי העולם.
כאן נכנסו המערכות הרגולטוריות בשווקי היעד, אשר חייבות את היצואן ואת היבואן לקחת אחריות על האריזה שלו.
ישנן שלוש שיטות בסיסיות לשמירה על הסביבה בכל הקשור למוצרי אריזה; השיטה האירופאית, אשר המובילה לגביו היא גרמניה, ואשר כל כללי האיסוף והמחזור נקבעים על ידי חוקי המדינה, ואי העמידה בהם מחייבת ענישה רצינית, אם כי העונש הינו כספי או כלכלי, בדרך כלל.
בגרמניה שהייתה, כאמור, אחת המובילות בקטע זה אומצה שיטה של אחריות כפולה. שלב האחריות הראשונה, עד לרשת השיווק וכולל הייתה האחריות לפסולת בידי הרשת והיא התבקשה (ומתבקשת בחוק גם היום לדאוג להעברת האריזות למרכזי מחזור ושיקום). ברגע שהמוצר עוזב את רשת השיווק מתחיל שלב האחריות השנייה. האריזה היא על אחריותו של הצרכן, והוא אמור לדאוג להפרדתה והתפנותה. כבר כאן נדרשת הרשות המקומית לטפל בפינוי האריזות. נושא זה הנמצא כבר עמוק בתודעה של האזרחים במרכז אירופה עדיין בתהליך התפתחות מתקדם בארץ (דוגמא מצוינת הינה המכלים הצבעוניים המפוזרים בחלק ניכר של הרשויות המקומיות ובפיקוח המשרד לאיכות הסביבה).
שיטה זו יוצרת רשת הגנה על המדינה, מה גם שרשתות השיווק רשאיות להוסיף תקנות משלהם כל עוד הן אינן פוגעות המסחר. תופעה זו של "תקנות רשתיות"  מקובלת מאוד בבריטניה.
בארה"ב הגישה הרבה יותר סלחנית, ובונה עצמה על חינוך מהגיל הרך, תוך לימוד והנחייה של הילדים והנוער, למשמעות של זיהום סביבתי. תהליך זה הוא ארוך אך מסתמך על העובדה שלימוד במסלול חופשי והיררכי מחדיר את התודעה עמוק יותר וחזק יותר. הצרה בתהליך זה שהוא אטי, והמבנה המדינתי של ארצות הברית גורם לבניית הנחיות ותקנות שונות ממדינה למדינה.
וישנה את הגישה השלישית, שבה חלק מהמדינות מפעילות תהליכים מבודדים שהם שולפים ממדינות שונות, המתקדמות יותר ובעלות הניסיון, בכל הקשור לאיכות הסביבה, והנראים להם כפתרונות הטובים ביותר.
אחת הדוגמאות הבולטות בניהול מערכת קשוחה כנגד השימוש בשקיות הופעלה ברואנדה, והיא מובנית על איסור מוחלט לשימוש בשקיות ויריעות גמישות. האכיפה היא קיצונית עד כדי כך שישנן "הברחות" של שקיות פלסטיק, הגוררות אחריהן עונשים קשים.
מסתבר שהפלסטיק, איך שלא תסתכלו עליו, הוא כמאמר הפרסומת, מוצר צריכה בסיסי וכל מי שמנסה לשוות לו את האיום המרכזי בזיהום העולם טועה ומטעה גם יחד.
 
בשורה התחתונה
 
הקטע האחרון במאמר זה חשוב לא פחות מהתמונה של איכות הסביבה. מוצרי הפלסטיק חסכו מיליארדי  דולרים בתהליך היישום שלהם. ועם כל הכבוד לזיהום, שכפי שהוכחנו ניתן להתגבר עליו, העולם לא ייטוש את ההישגים המדהימים שהנחילה תעשיית הפלסטיק.
ולפני סיום מאמר ראשון זה  - אני ממליץ לכולם לקפוץ לסופר הקרוב, ולראות את כמות אריזות הפלסטיק החד פעמיות הנמצאות שם, המקלות על חיינו ומוזילות את העלויות.



הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 


 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 

ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים