מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
האם הרפורמה בעולם המזון, לקידום תזונה בריאה  עולה על מסלול ירוק או אדום?


האם חילוקי הדעות שנתגלעו באחרונה בין המשרדים הממשלתיים, עלולים לגרום לדחייתה/ביטולה של הרפורמה לקידום  תזונה בריאה, שיזם שר הבריאות יעקב ליצמן? האם יעוקרו ממנה סעיפים משמעותיים, או שהצעדים שתוכננו יסורסו לחלוטין? בימים אלה ניצבת הרפורמה תחת מתקפה משולבת, ומסתמן ששר הבריאות לא 'עומד על רגליו האחוריות' למול דרישותיהם של המתנגדים לשינוי ולדחיית הגזירות.
 
 
חיים פלטנר


בימים הקרובים עשוי להיחרץ גורלה של הרפורמה לקידום  תזונה בריאה, שיזם שר הבריאות יעקב ליצמן. במוקד הרפורמה עומד סימון  מוצרי המזון – מדבקה אדומה למוצר מזיק ולא  בריא, וירוקה למוצר בריא. הסימון, שאמור להיעשות בקדמת האריזה של מוצרי המזון, כבר עורר בעבר התנגדות רבה בקרב התעשיינים, אך דומה שהם קבלו את הדין והשלימו עם המהלך הזה, אולי בלית ברירה. עתה, עומדת הרפורמה תחת מתקפה משולבת, שבה נוטלים חלק שלושה משרדי ממשלה, נציגי היבואנים ואליהם הצטרף גם האיחוד האירופי.
הנתונים המדאיגים אודות נתוני ההשמנה בחברה הישראלית- הם שהניעו את השר ליצמן ליזום את הרפורמה בתחום התזונה הבריאה ולצמצם בתפריט שלנו אותם רכיבים במזון, שגורמים לשורה של מחלות ותופעות, בראש וראשונה השמנת יתר. לצערנו, ישראל מככבת  במקומות ראשונים בתחום הזה. כרבע מן הישראלים סובלים מהשמנת יתר, כמספר הזה סובלים מעודף משקל, ואילו בקרב הילדים כ-14% מהם סובלים מהשמנת יתר. הדור הצעיר שלנו  "מצטיין" גם בשתיית משקאות קלים ממותקים, מקום שני בעולם, 700 אלף מהם מוגדרים כ"טרום סוכרתיים" וחצי מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. כל זאת, בשל צריכה מוגזמת של סוכר.  בנוסף, אמורה הרפורמה להתמודד גם עם הכמויות העודפות של נתרן (מלח) ושומן רווי  המצויים במזון שאנו אוכלים, בעיקר המזון המעובד.


נזקי ההשמנה - 6 מיליארד ₪ בשנה
וכך אסר שר הבריאות מלחמה כנגד מקדונלד'ס, וסרטונים שהפיק משרדו קראו לציבור להימנע מאכילת חטיפים מתוקים ומלוחים, דמויי במבה, ביסלי ואחרים, והמשקאות הממותקים הוצגו כגורם העיקרי להשמנה ולמחלות שנגרמות בעטיה. הציבור נקרא להעדיף פירות על פני חטיפים ולשתות מים במקום משקאות ממותקים. ראשי משרד הבריאות חזרו והדגישו את העובדה שעלות ההשמנה  למערכת הבריאות נאמדת בכ-6 מיליארד ₪ בשנה. מדובר בימי מחלה, אובדן כושר עבודה, טיפול סיעודי ועוד. השומן הרווי, הסוכר והמלח סומנו כאויבי הציבור.
ועדת האסדרה, שהוקמה כדי לגבש את התקנות שיכללו במסגרת הרפורמה, ראתה בסימון המוצרים המזיקים והמוצרים הבריאים, יעד חשוב, אם לא מרכזי. כך ניתן יהיה לחנך את הציבור אילו מזונות בריאים יעלו על שולחנו. הדרך שנבחרה, התבססה על הדגם הצ'יליאני המכונה "שיטת הרמזור" -  הדבקת תווית אדומה על מוצרים שבהם הרכיבים המזיקים מצויים מעל לרף מסוים, והדבקת תווית ירוקה על מוצרים בריאים, שבהם הרכיבים הללו מופיעים בשיעורים מופחתים יותר, אם בכלל. הועדה קבעה גם, שהמדבקה האדומה, המזהירה את הצרכן מפני המוצר המכיל רכיבים מזיקים לבריאות, מעל לכמות מסוימת – תודבק במקום בולט בקדמת האריזה. הפעלת הרפורמה יועדה לתחילת 2018, עם אופציה לדחייה של חצי שנה.
 
"כמחצית ממוצרי המזון יהיו אדומים"
"הדבקת תווית כזאת על המוצר שלנו, בקדמת האריזה,  משולה לחאראקירי, זו ממש התאבדות" – כך הגיבו בעבר תעשיינים בראיונות לכלי התקשורת. התעשיינים טענו, כי השיטה הצ'יליאנית, שיושמה רק לפני כשנה בצ'ילה, ורק בה, עדיין לא הוכיחה את עצמה, והסימונים שלה אינם מקובלים בשום מדינה, להוציא בריטניה, שבה השימוש בה וולונטרי. הסימון אמנם ייושם בשלוש פעימות, בתוך 3 שנים, מה שלא מנחם את התעשיינים. אלה טענו, כי כמחצית ממוצרי המזון בארץ עתידים לשאת את התווית האדומה. בראיונות למזון+ (גיליון 275) אמרו כמה תעשיינים, כי על פי התקנות שגובשו, כמעט כל המוצרים שלהם יהיו "אדומים". "אין סיכוי – אמרו אז – שנצליח לעמוד בדרישות ולזכות בתווית ירוקה. דברי המאפה שלנו מכילים סוכר והחטיפים האפויים מכילים כמויות ניכרות של מלח". לדידם, הפחתה גדולה בכמות הסוכר או המלח, תבריח את הקונים ו"טעם המוצרים יהיה כטעם של דיקט".
 ליצמן לא נרתע מן הלחצים שהופעלו עליו ודומה שנהנה מרוח גבית אוהדת מצד הציבור, שנחשף באותם ימים (קיץ 2016)  לזיהומים (פרשיות הסלמונלה והליסטריה) שנתגלו בשורה של מפעלי מזון  בהם יוניליוור, מפעל הטחינה הנסיך, מפעל הסלטים שמיר ואחרים. "כרגע – אמר אז השר בריאיון לשישבת -  ג'אנק זו  המלחמה. לא מעניין אותי שהחברות הגדולות יתחילו לברבר ולאיים...נעשה את המאבק ונחייב את המפעלים לפרט כל מה שיש במוצר – סוכר, שומן, כל הדברים האלה".
 
היבואנים הפכו את הקערה על פיה
לאחר פרסום טיוטת התקנות בנושא התזונה הבריאה, נמשכו המגעים בין משרד הבריאות לתעשיינים, כמה תקנות רוככו, שורה של מוצרים הוחרגו ואיום התווית האדומה הוסר מהם- כמו הבמבה והטחינה. נראה היה, שמעתה תתמקד הפעילות בוועדות  הכנסת, בהן תעבור הרפורמה את הליך החקיקה המקובל.
אלא, שלפני כמה חודשים  התהפכה הקערה על פיה, והפעם ביזמתו של איגוד לשכות המסחר. ראשי האיגוד, המייצגים את היבואנים, טענו כי למעשה הודרו מדיוני ועדת האסדרה שגיבשה את טיוטת הרפורמה, עמדתם כמעט ולא נשמעה, ולדעתם שיטת הסימון המוצעת נגועה בליקויים חמורים. "הסימון שמבקש  להנהיג משרד הבריאות - אומרים נציגי היבואנים - אינו תואם את התקנים האחידים ושיטות הסימון האחידות הנהוגות בעולם. השוק הישראלי הוא שוק קטן יחסית ואין  להניח, שהיצרנים הגדולים שמוצריהם מיובאים לארץ, יסכימו לשנות את סדרי העבודה שלהם ולהדביק בקדמת האריזה של מוצרים המיועדים לשוק הישראלי את התוויות האדומות והירוקות". בסופו של דבר היבואן יצטרך לשאת בהוצאות ההדפסה וההדבקה והעלות לכך תגולגל על הצרכן הישראלי. להערכת איגוד לשכות המסחר יבואנים קטנים לא יעמדו בכך, מה שיקנה יתרון ליבואנים גדולים וגם ליצרנים ישראליים, והתחרות בשוק הישראלי תקטן. במציאות כזאת קשה לראות כיצד מתקיים יבוא מקביל, שאמור להגביר את התחרות  בשוק המזון ולהביא להוזלת מחירים. לדידם, עדיף להתמקד בפעולות חינוך והסברה, שיקנו לצרכן הישראלי את היכולת לבחור בצורה מושכלת את המזון הבריא עבורו.
 
גם האירופים מתנגדים
סיוע לעמדתם, מצאו ראשי איגוד לשכות המסחר אצל נציגי האיחוד האירופי בארץ.  ראש נציגות  האיחוד, לארס פאבורג - אנדרסן, פנה לשר הכלכלה אלי כהן והביע את הסתייגות האיחוד משיטת הסימון הישראלי, שלדעתו מנוגדת לעקרונות המקובלים בסחר הבינלאומי. החשש הוא, טען, כי בשיטה המוצעת רוב המוצרים המיובאים מאירופה יזכו במדבקה אדומה. לדעתו, עלות הייצור של המוצרים המיובאים לישראל עלולה לגדול בגין השינויים בסדרי הסימון והאריזה, מה שיקטין את כדאיות היצוא מאירופה לישראל. ככלל, רואה השגריר בתקנות החדשות משום חסם ליבוא מוצרי מזון מאירופה לישראל. את דאגתו הביע השגריר גם במהלך פגישתו עם שר הכלכלה אלי כהן. נראה שהטיעונים הללו נפלו על אוזניים קשובות.
בנייר עמדה מקצועי שהכין משרד הכלכלה וגם בריאיון של השר לדה מרקר, הודגש  כי הסימון המתוכנן  אינו מקובל בעולם, הוא סותר את עקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. על השר  מקובלת גם טענת היבואנים, כי המודל של החוק יצור אפליה בין יבואנים ויצרנים, לאחר  שהיצרן המקומי יוכל לבצע  התאמה מוחלטת לסימון ואילו היבואנים במקרים רבים יתקשו לבצע התאמות כאלה על האריזה המקורית ויידרשו לכפל הדבקה - גם בחזית האריזה וגם בגב האריזה- מה שצפוי בסופו של דבר לייקר את המוצר לצרכן.  במשרד הכלכלה סבורים גם, כי הסימון המוצע משחק לידי בעלי ההון, מאחר שלגוף גדול  קל להתאים את עצמו לרפורמה המוצעת, מה שקשה לגוף קטן. התוצאה- התחרות במשק תצטמצם, מגוון המוצרים שיגיעו לשוק יקטן והמחירים יעלו. בהודעה רשמית לעיתונות מדגיש משרד הכלכלה, כי יש חשיבות גדולה לתת לציבור את הכלים שיתרמו להעלאת המודעות שלו למוצרי מזון בריאים יותר, תוך התחשבות בכל הנתונים שצוינו לעיל. החשש מפני התייקרות צפויה של מוצרי המזון- מניעה גם את משרד האוצר לבחון מחדש את הרפורמה המוצעת. בקשת מזון+ לקבל פרטים נוספים על עמדת האוצר, נענתה בתשובה שהמשרד אינו מתייחס לנושא. משרד המשפטים מצטרף לשני המשרדים ומבקש דיון נוסף, וכאן הנימוק משפטי. המשרד מזכיר, כי שרת המשפטים איילת שקד, עוד בהיותה חברת כנסת, יזמה בשנת 2014 את חוק האריזות ועל פיו כל שינוי רגולציה בהליכי הייצור והיבוא מחייב פסק זמן בין החוק הקיים לחוק חדש. מדובר בשהות מספקת (יש אומרים שנתיים), שבה יוכל המשק  להתאים עצמו לחוק החדש, במינימום עלויות הכרוכות בהתאמה למציאות החדשה.

משרד הבריאות מול 3 משרדים
וכך ניצב כיום משרד הבריאות  מול חזית משותפת של 3 משרדי ממשלה, שנציגיהם היו שותפים בעבר בגיבוש הרפורמה במסגרת ועדת האסדרה, ומערערים עתה על תקנות שגיבשה הוועדה.  בתגובה לכך אומר דובר משרד הבריאות, כי למהלכים שגיבש המשרד יש תמיכה ציבורית רחבה ולכן המשרד ימשיך לקדם את המהלכים החשובים, גם אם תהיה לכך התנגדות של משרדי ממשלה אחרים.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב נחרץ יותר בתגובותיו. בריאיון  לדה מרקר (26.6.17) הוא מזכיר למשרדי הכלכלה והאוצר, שאחראים לצמיחה, לפריון ולתעסוקה, כי הם צריכים להיות מוטרדים מן העובדה שאנו מגדלים פה דור של שמנים בצורה קיצונית, שיהיו לא פרודוקטיביים ויתקשו להשתלב בצבא ובשוק העבודה. "עובדה זאת צריכה להדליק נורות אדומות בכל משרד ממשלתי בישראל ולהביא להירתמות ממשלתית לפעולה ולצמצום התופעה".  מנכ"ל משרד הבריאות אינו חוסך את שבטו גם מן היבואנים - "על מה הם מגינים פה, על עלות של כמה אגורות בודדות הכרוכות בהדבקת מדבקה על חטיף שעדיף לציבור לא לאכול בכלל? אין פה שום דבר שמשפיע על יוקר המחיה. יבואנים צריכים לשנות את תמהיל המוצרים שהם מביאים לארץ וכך לא יידרשו להדביק מדבקות כלל".
מובן, שכל המשרדים הנוגעים לדבר מצהירים על תמיכתם  ברפורמה בנושא התזונה הבריאה, השאלה היא למה הם מתכוונים כאשר הם מדברים על רפורמה ומתי זו תצא לפועל. נראה, שהשר ליצמן, שהינו פוליטיקאי מנוסה ומשופשף, יצטרך להפעיל את כל כישוריו, כדי למצוא את המתווה שירצה את כל השותפים ליישום הרפורמה שיזם.
 
חשש ממסמוס ההמלצות
פעילים חברתיים שמעורים בנושא, חוששים כי חילוקי הדעות שנתגלעו באחרונה בין המשרדים הממשלתיים, עלולים לגרום לדחייתה של הרפורמה ואולי גם לעקר מתוכה סעיפים משמעותיים. "אין ספק שפועלים פה כוחות מאד חזקים שלא רוצים לראות פה מפנה  ממשי ויסודי. עובדתית, זה בא לידי ביטוי בעמדות המשרדים הממשלתיים" - אומרת יפעת שמר, שכיהנה כנציגת ציבור בוועדת האסדרה. יפעת, המגדירה את עצמה אקטיביסטית הפועלת לקידום מזון בריא בצהרונים, בגני ילדים ובמערכת החינוך, קוראת לשר הבריאות שלא לוותר ולעשות  הכל כדי שהתקנות יופעלו במועד. היא מזכירה גם שלצד סימון המוצרים כוללת הרפורמה המוצעת גם מהלכים חשובים נוספים  כמו העמקת המודעות למזון בריא במערכת החינוך, הגבלת פרסומות למוצרי מזון שמזיקים לילדים ובני נוער וכיוצא באלה. "כל דחייה בהפעלת הרפורמה תהיה פספוס לכולנו "- מזהירה יפעת.
תמר נבו, מנהלת המחקר בארגון "אמון הציבור", חוששת גם היא שדחיות נוספות בהפעלת הרפורמה יגרמו בסופו של דבר  למסמוס חלק ניכר מן התקנות שגיבש משרד הבריאות. "סימון המוצרים הוא צעד משמעותי, שיקנה לציבור הישראלי את היכולת לקרוא מידע על המזון שאנו אוכלים. כיום, אנו מבולבלים מהמון מידע שמפיצים היצרנים והמשווקים ותפקידו של משרד הבריאות לעשות סדר בתחום" – אומרת תמר. "אם ישימו רגליים לרפורמה, בכל הנוגע להסדרת המסרים הבריאותיים, נלך כמה צעדים אחורה, בתחום שבו כבר עתה  קיים פער גדול בין ישראל לעולם".
 
דאגה ומבוכה - לצד השקת מוצרים חדשים ובריאים
התעשיינים מודאגים אבל גם נערכים לקראת הרפורמה, שהיו מעדיפים אותה במתכונת שונה מזו שמציע משרד הבריאות. דומה שאף תעשיין לא יזיל דמעה אם המדבקות האדומות והירוקות ייעלמו מן המתכונת הסופית של הרפורמה. ועם זאת, הם מבקשים מן הממשלה להחליט בסוגיה מהר ככל האפשר. "אי הודאות השוררת כיום בתחום זה, מורטת את העצבים" - אומר מ., הבעלים של מפעל בסדר גודל בינוני, שרוב מוצריו עתידים לזכות במדבקה אדומה. " מדובר בגופים גדולים שצריכים להתארגן בעוד מועד לשינויים  מפליגים. אני כתעשיין לא יודע היום האם להזמין אריזות או לא להזמין אריזות.  אילו כמויות של חומרי גלם להזמין. זה לא כסף קטן. זה משאיר את כולנו עם סימני שאלה, יש פה תחושה של בלגן והמון אי ודאות!".
ולמרות כל זאת ממשיכות חברות מזון, גדולות כקטנות, לצאת לשוק עם מוצרים משופרים וגם בריאים יותר. התחרות בשוק עושה את שלה והחברות מודעות לכך שהצרכן הישראלי מחפש כיום מזון איכותי יותר, טעים יותר וגם בריא יותר, מה גם שבאופק צפויה רפורמה וכדאי להיערך לקראתה עם פחות מוצרים שתודבק עליהם תווית אדומה.
 
פחות סוכר בקטשופ וגם בשוקו
"באסם, אנו מתמקדים בתקופה האחרונה בשתי מגמות עיקריות והראשונה – שיפור איכותם התזונתית של מוצרים שונים  כמו פסטה, פתיתים, קוסקוס, ובייגלה על ידי הוספת  רכיבים בריאים כמו סיבים תזונתיים"- אומר אבי בן אסאייג, מנהל חטיבת המזון בקבוצת אסם. "במקביל אנו נערכים גם לקראת הרפורמה בתחום התזונה הבריאה".
במסגרת זאת שוקדים כיום במעבדות הקבוצה וגם בקווי הייצור שלה על הפחתת כמויות השומן, הסוכר והנתרן בעשרות מוצרים, כאשר המטרה היא להגיע למוצר בריא יותר, שיערב גם לחכו של הצרכן. עשרות טכנולוגים עוסקים בכך ועוד השנה צפויה החברה להשיק עשרות מוצרים שבהם יופחתו הרכיבים המזיקים בשיעור שבין 3% ועד 50%.  במסגרת זאת השיקה כבר החברה את הקטשופ שבו הופחתו הסוכר ב-50% והנתרן ב-25%. וזו רק סנונית ראשונה. בן אסאייג  מעריך, כי כאשר תיושם הרפורמה כ-80% ממוצרי אסם יהיו אז פטורים ממדבקה אדומה.
גם בשאר חברות המזון הגדולות ננקטות פעולות דומות, במגמה להקדים תרופה למכה, למקרה שהרפורמה אכן תופעל במתכונת זו או אחרת. פעילות רבה מורגשת בתקופה האחרונה  בתחום מעדני החלב ומשקאות, כאשר היעד הוא הפחתת כמויות הסוכר במוצרים הללו, כך שיוגדרו כמוצרים בריאים. בתחומים הללו פעילות כמובן תנובה, טרה, קבוצת שטראוס לרבות מחלבת יטבתה ומפעלים נוספים, שפועלים בהתמדה להפחתת הסוכר במוצריהם. בשנים האחרונות אכן הופחתה כמות הסוכר במוצרים הללו בשיעורים חדים וכיום כל החברות משווקות שוקו שכמעט ואין בו סוכר.

                                                  ***
 עם הגשת כתבה זאת לדפוס נודע, כי בימים הקרובים אמור שר הבריאות  יעקב ליצמן להיוועד עם נציגים של משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים, לדיון במחלוקות שנתגלעו סביב  הרפורמה לקידום תזונה בריאה. בעקבות דיון זה ומפגשים נוספים, יתברר אם הרפורמה הזאת, שכה חשובה לכל אחד מאתנו, תעלה בקרוב על המסלול הירוק, או שתיתקע במסלול האדום.


הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים