הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מה תורם לחוויית הקניה - המחיר או השירות?
מדוע מדינה שמורידה מכסים על מזון מיובא - תרוויח יותר כסף? מדוע רק נאמנות עובדים תגביר את חווית הקניה? מה מקומן של חנויות הנוחות בפורמט הקמעונאי? תשובות לנושאים אלה שמענו מפי אנשים מובילים בתעשיית המזון, בכנס ישראפוד האחרון.

כתב וצילם אורי אלוני

לצד אולם התצוגה הענק והשוקק בכנס ישראפוד האחרון, שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב - נערכו בחדר צדדי מפגשי-העשרה של אנשי הענף, עם מומחים שנשאו הרצאות והשיבו לשאלות הקהל.

השפעת מדיניות הייבוא

אחד הנושאים היה: השפעת מדיניות הייבוא של מוצרי מזון - בעיקר משומר - על המחיר לצרכן.
יוסי וויליגר, מנכ"ל חברת וילי-פוד, המזוהה עם מותג הטונה הידוע סטארקיסט, הציג בפני השומעים את תמונת המכס על מוצרי מזון מיובאים ואת השנוי שחל בה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011.
"את מחירי המזון אפשר להפחית בכמה דרכים", הסביר ויליגר. "למשל - על ידי הפחתת הארנונה והורדת הרגולציה הקשה על יבוא המוצרים. אבל מתברר שהפחתה אמיתית מושגת רק על ידי הורדת המכסים. שכן כך נוצרת תחרות חופשית והמחירים יורדים אוטומטית. הממשלה החליטה  להוריד את המכסים בחלקם בהדרגה לתקופה של 4 שנים, חלקם באופן מוחלט וחלק לא הורדו כלל.
"התמונה שהתבהרה מיד היתה שכשהמכס הוא גבוה ולא מידתי - המדינה וגם האזרחים נפגעים. כי במקרה כזה מצד אחד הצרכנים נמנעים מלקנות את המוצר היקר ומצד שני המדינה לא מקבלת את דמי המכס. למעשה ההתערבות היחידה של המדינה היה ברגולציה על ידי קביעת רישיון-מכסות ובשל כך המחירים לצרכן נשארו גבוהים...".
וויליגר הביא כדוגמא את השום. לדבריו המכס על קילו שום הוא 7.70 שקל ולכן הצרכן משלם עבור קילו שום בין 20-30 שקל הקילו. השום הכניס למדינת ישראל בשנת  2012  במיסים - 30 מיליון שקל. לכן הממשלה לא התערבה ולא הפחיתה מכס גם על מוצרי חקלאות משומרים כמו תירס, אפונה ושעועית. לדברי וויליגר על כל קופסא תירס שעולה 4-5 שקלים - הצרכן משלם למדינה 1.20 שקל מס. במילים אחרות: שליש ממחיר המוצר.  
מכאן עבר ווויליגר לדבר על המוצר בו הוא מתמצא הכי טוב - הטונה. "זהו מוצר שמיובא למדינה  בכל צורה אפשרית שלו והוא מכניס לאוצר קרוב למיליארד שקל בשנה. מאחר שהמדינה הטילה על הטונה מכס של קרוב ל-37 אחוז, לא נוספו יבואנים למוצר, כי זה לא היה כדאי. רק לאחר הפחתת המסים - השתנתה התמונה.
עד לפני שנה רביעייה של טונה עלתה 29 שקל. כאשר משרד התמ"ת הבין שכדאי לו להוריד את המכס ולייצר תחרות - המחיר ירד ל-25 שקלים לרביעייה ולפעמים גם ל-20. אותו דבר קרה גם לאחר הורדת המכס על סרדינים: המחיר הוזל בכ-20 אחוז.
"במקרים שאין כוונה ואין לחץ להורדת המיסוי  - המצב הוא בלתי נסבל", אמר וויליגר. "למשל, פילה דג אמנון. בתקופה מסוימת, כתוצאה מפרצה בחוק - לא היה מכס על אמנון. עד שהמדינה החליטה שהיא סוגרת את הפרצה ומיד המחיר קפץ בצורה חדה. היום יש מס של  15 שקל לקילו". מוצרים נוספים שאין להם תחרות ושהמיסוי עליהם כל כך גבוה שלא כדאי לייבא אותם - לדברי וויליגר - הם דבש, חמאה וגבינות. לדעתו הורדת המיסים על מוצרים אלה תיצור תחרות ותוזיל את המחירים. "אבל יש לעשות זאת בצורה מושכלת כדי שלא לפגוע ביצרנים המקומיים", הדגיש.

תרבות הקנייה

נושא תרבות הקנייה וחווית הקניה במערכות הקמעוניות העסיק את חברי הפאנל, שמנה את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, את יוסי שליו סמנכ"ל הסחר של טיב-טעם ואת מוטי סלע מנהל סחר ושיווק עסקי בחברת דלק. לאור הסקרים האחרונים שמצביעים על כך שנאמנות הקונה ירדה ושסל הקניות נרכש היום במספר חנויות הם נשאלו האם אנו חיים במדינה של 'תרבות דיסקאונט'?
אומר אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי: "צריך לראות מה שקורה בעולם ולהבין שהקהל עדיין מחפש את מחירי המבצע. רשת קורפור למשל, שהיתה מהגדולות בעולם - היום שבורה מבחינת רווח. לידה צמחה רשת פרטית של חנויות שכונתיות שלא עוברות 1000 מטר, ששמה 'מרקדונה', והיא פודה למטר פי 4 ממה שפודה קורפור. זה קורה בעולם וזה יקרה גם פה. כי הצרכן לא מבין למה הוא צריך לנסוע לאזורי תעשייה, כשהוא יכול למצוא את אותו מחיר ליד הבית. אבל מי שגובה היום מחיר אקסטרה ליד הבית - פשוט לא ימכור...".
ומה עם חווית הקניה בפורמט הדיסקאונט? אומר אייל: "למושג חווית קניה יש לפחות 40 צורות. האם חווית קניה זה שהשומר אומר בוקר טוב? שיש יותר קופות פתוחות? שיש יותר מבצעים? שרוחב המעברים הוא יותר משני מטר? אם נשאל צרכנים, כל אחד יגדיר את חווית הקנייה שלו אחרת. כמו שלכל צרכן יש סל קניות אחר...".
ובכל זאת - איך שומרים על חווית קניה? לאייל יש תשובה נחרצת: "חווית הקניה נובעת מנאמנות העובדים. מה שמבדיל חברה אחת מאחרת - זה רק כוח האדם שהיא מעסיקה. ככל שהעובדים יהיו שירותיים יותר - אותה חברה תנצח. כי החוויה מתחילה ומסתיימת בשירות. אני יודע שאומרים שהמחיר הוא המלך. אבל זה לא ימשך כך. כי בסוף היום מי שקובע את חווית הקנייה ואת נאמנות הלקוחות - הם הקופאית, מנהל הסניף, המוכר בדלפק הגבינות. אם הם אמרו את המילה הנכונה - הם רכשו קונה נאמן...".
לדעתו של יוסי שליו, סמנכ"ל הסחר של טיב טעם - "השנה כולם מדברים מחיר. אפילו יותר מאשר בשנה של המחאה החברתית. אבל את חוויית הקניה יוצר לא רק המחיר. כי למחיר אין גבול. אם מישהו מכר פאסטה ב-5.90, אז מישהו מיד מכר ב-5 שקלים. ושמעתי שהיה מישהו שגם גם ירד ל-3.80. אין לזה סוף. 'חווית המחיר' היא לא המרכיב היחיד. גם מעברים רחבים זה חוויה. גם להחזיק מגוון כפול מהסטנדרט המקובל זה חווית קנייה.

חוויית הקניה

"אנחנו עשינו בטיב טעם כמה דברים חריגים להגברת חווית הקניה. כמו מחלקות של פיצוחים ותבלינים. גם עיבינו את תחום הדגים הטריים. אלה דברים שהוזנחו למרות שהם יוצרים חלק מחוויית הקניה. אני מדבר גם על חנויות קטנות. כי בחנויות גדולות יש תמיד את המקום למחלקת דגים אבל זה מגיע גם לצרכנים שפוקדים חנויות קטנות...".
שליו אמר שבזמן האחרון השקיעה רשת טיב טעם גם במחלקות בירה וזה כולל פאב בחנויות גדולות כמו בראשון לציון למשל. "לא מדובר בבירה על מדף, אלא בבירה שיוצרת חוויה של פאב. מדובר בבר עם 567 סוגי בירה. טיב טעם גם השקיעה במחלקת דברי מאפה. אצל רוב הרשתות מחלקת דברי מאפה היא רק בשביל לעשות V על עוד משהו שיתרום לחוויית הקנייה. אנחנו הפכנו את מחלקת דברי המאפה לבר-לחם. אפשר לראות דוגמא בסניף שלנו ברחוב בן גוריון בהרצליה.
בעניין פירות וירקות אמר שליו כי התחרות בין הקמעונאים היא עדיין במחיר. אבל בטיב טעם יוצרים חווית קניה על ידי מגוון. "אנחנו פונים לקהל אחר. לפני כמה שבועות צלצל אלי מנהל סניף ואמר שבסופרמרקט שכן מוכרים קילו תפוחים ב-7.90 ₪ בעוד שאצלנו זה 9.90. שאלתי אותו אם מדובר באותו גודל תפוח והוא אמר שאצל המתחרה הם יותר קטנים. לכן הוא גם רוצה להזמין יותר קטנים ולהוריד את המחיר.
"אישרתי לו והוא הזמין תפוחים יותר קטנים. אחרי שבוע הוא צלצל שוב ואמר שהוא רוצה להוריד את התפוחים ל-5.90. שאלתי אותו למה, והוא אמר:  כי זה לא הולך. זה מראה שיש חשיבות לאיזה סוג של קונים אתה מכוון. לקהל שמחפש תפוחים גדולים, או לקהל שמחפש מחיר...".
חנויות נוחות
סוג אחר של קהל קונים, הוא זה שפוקד את חנויות הנוחות בתחנות הדלק. האם הן עומדות להחליף את הפורמט של מכולות, מינימרקטים או פיצוציות גדולות, למרות שהן גובות מחירים קצת יותר גבוהים? מוטי סלע, מנהל סחר ושיווק עסקי בחברת דלק, אומר שלקוחות חנויות הנוחות הם אלה שמעבר לצרכנים שפוקדים את הסופרמרקטים כדי למלא את את המזווה. לקוחות החנויות הנוחות הם אלה שמחפשים את הקנייה האימפולסיבית. "חנויות הנוחות באות לענות על הצורך שנקרא TO GO, או על הצורך של מישהו שעשה את הקנייה הגדולה בסופרמרקט - ופתאום גילה שהוא צריך להשלים משהו ואז הוא ניגש לפצוצייה, לרשת AM-PM, או לחנות נוחות...", סבור סלע.

 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים