הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
כל טבח – שף; כל שף – סלב

אוכל ובישול הפכו בשנים האחרונות לנושא מרתק ופופולארי; דמויות מהענף היו לידוענים (סלב'ס) בכל אמצעי התקשורת ותכניות הטלוויזיה בנושא צברו שיאי רייטינג. וכך, פרסום, תהילה וכסף גדול – הם כיום נחלתם של רבים מענף המזון. מזון+ בסקירה מקיפה.

 חיים פלטנר 

 

46.2% זהו שיעור הרייטינג הגבוה ביותר שאליו הגיעה אי פעם תכנית ששודרה אצלנו בטלויזיה. ולמי שעדיין תוהה במה מדובר- נזכיר ונאמר שהשיאנית היא לא פחות ולא יותר מאשר התכנית מאסטר שף, במסגרתה התמודדו בשלנים מכל רחבי הארץ על תואר האליפות. היקף הצפייה בתכנית, שעיקרה אוכל ובישול, מעיד אולי יותר מכל על המקום שתופש כיום האוכל  בשיח הישראלי. חלפו עברו הימים שהבישול הצטמצם לתחומי המטבח הביתי והחלפת מתכונים נעשתה בין עקרות הבית. המטבח כבר איננו מקומה הבלעדי של האשה, גברים רבים עוסקים כיום באוכל ובבישול ואף מתגאים בכך בריש גלי. יש הטוענים, כי התכנית קרב סכינים הוותה את קו פרשת המים, שבעקבותיה הפכו תכניות האוכל לכאלה שבהן צופים כל בני המשפחה, לרבות הילדים.
הוותיקים בינינו ודאי זוכרים עוד את הימים שבהם מתכונים להכנת פירה, עוף מכובס ולפתן פירות  הופיעו במדורי הנשים, אי שם בעמודים הפנימיים של העיתון, או שודרו בתכנית לעקרת הבית בקול ישראל. לא עוד. אוכל ובישול הפכו בשנים האחרונות לנושא המרתק אליו קבוצות רבות באוכלוסיה, בהם גברים רבים. תכניות אוכל  משולבות כיום בכל ערוצי הטלויזיה, עשרות אם לא מאות אתרים באינטרנט עוסקים באוכל וביין, סדנאות אוכל ובישול בפריחה, וגם בעיתונות המודפסת נושאים אלה זוכים למקום מכובד, כאשר מבקרי המסעדות  נהנים מקהל קוראים לא מבוטל. על המהפך שעברה החברה הישראלית,  באיחור מה ממדינות אחרות בעולם המערבי, תעיד גם העובדה  שאנשי עסקים שמחים לדווח מעל דפי העיתונות על כישוריהם הקולינריים ומציעים לציבור הקוראים את המתכון האהוב עליהם. מה שהיה בעבר עיסוקן של קומץ דיאטניות ועקרות בית חרוצות ומנוסות, הפך עתה  גם לנחלתם של הגברים. רבים מהם נמנים  כיום עם הצופים הנאמנים  של תכניות האוכל בטלויזיה.
מי ניצח- הבלונדינית או השחרחר?
בשנים האחרונות הציבור הישראלי הפך יותר אנין טעם, הוא ראה וטעם בחו"ל מאכלים חדשים שלא הכיר בארץ וכעמיתיו במדינות המערב הוא מתעניין יותר ויותר באוכל  ובדרכי הכנתו. תכניות הטלוזיה נועדו לספק את סקרנותו של הצופה הישראלי בכל הקשור לכך. אבל חיש מהר התברר למפיקים ולעורכים, כי תכניות אוכל שיצטמצמו לאופן הבישול של מאכל זה או אחר, לא ירתקו אליהם לאורך זמן את הצופים. הפתרון נמצא, כמו גם בתחומים אחרים, בתכניות הריאליטי. "כמו כל תכניות הטלויזיה, תכניות האוכל הולכות בכיוון הריאליטי לגווניו השונים"- אומר גיל חובב, מו"ל ואיש טלויזיה, שנמנה עם ראשוני העורכים והמגישים של תכניות האוכל. "כיום, כמעט ואין תכנית שבה טבח מלמד כיצד להכין אוכל. התכניות הללו הפכו למעשה לתכניות בידור, אי אפשר לומר שהתכניות הללו הופכות את הצופים למומחים גדולים באוכל. התחרות בין הבשלנים או השפים היא הפיגום המרכזי עליו התכניות הללו נשענות. בסופו של דבר  לצופים חשוב יותר לדעת אם הבלונדינית נצחה והשחרחר הפסיד בתחרות".
אסף גיל, מנכ"ל ובעלים של גיל הפקות, הוא שחתום על הצלחת התכנית מאסטר שף.  "התכנית הזאת - אומר גיל -  התבססה על תחרות בין בשלנים, לא שפים, שהתחביב והתשוקה שלהם זה בישול, בישול ביתי או בישול גורמה, ובתחרות זאת יכול להופיע כל אחד ולהפגין את כישוריו".  כאשר הוא מתבקש לפצח את סוד הצלחתה של התכנית, המבוססת על פורמט אנגלי, הוא מסביר כי  לצד התחרות על מיומנות הבישול התבקשו המתחרים לספר על המקור והעולם שממנו באו, ולכל מנה ומנה נלווה גם הסיפור שלה, תוך שילוב זכרונות ילדות של המתחרה מבית אבא ומטבחה של אמא. בתכנית הישראלית החליטו המפיקים להוסיף קצת פלפל והכניסו בה שינוי -  המשתתפים התבקשו להוציא מן המזווה חומרי גלם להכנת  מנה שזכורה להם  מבית הוריהם. בשלב מסוים, לאחר שהחומרים הוכנו כבר, נתבקשו המתחרים במפתיע להחליף מקום ולהשתמש בחומרי גלם שהכינו עמיתיהם ולהכין מהם את המנה שלהם. וכך, משתתף מבית מרוקאי  נדרש עתה להכין מנה המבוססת על חומרים שיועדו להכנת גולש הונגרי.  בתכנית זאת יש אתגר תחרותי, אך האוכל כאן הוא אמצעי ולא מטרה, כדברי גיל. "זאת אינה תכנית בישול ולא תכנית של אוכל- הוא  מדגיש - מאסטר שף היא תכנית על אנשים שבאמצעות האוכל והמשימות שהוטלו עליהם, מספרים את הסיפור שלהם על עולמם הייחודי. זה אולי סוד הצלחתה של התכנית". השנה משודרת התכנית מסטר שף ג'וניור (ילדים), אליה זומנו ילדים שניחנו בכישורי בישול פנומנליים, אלא שכאן, בניגוד למסטר שף מבוגרים, התחרות היתה שונה, ללא הדחות דרמטיות והכל התנהל ברוח קלילה יותר.
 תכנית נוספת שהפיק גיל, בואו לאכול אתי, משודרת בימים אלה בערוץ הראשון ובמסגרתה  5 אנשים מתארחים מדי ערב, במשך שבוע,  בביתו של אחד מחברי הקבוצה, כאשר המארח מגיש להם ארוחה שהכין במו ידיו. בסוף כל ערב מעניקים המשתתפים למארח ציון על הארוחה שהגיש וכן על רמת האירוח שלו. מדי שבוע מתחיל סיבוב חדש עם אנשים שונים ומקומות אחרים. גם תכנית זו מתבססת על פורמט אנגלי והיא נחשבת לאירוע בידורי, כאשר התחרות מתמקדת באוכל.
חכ"ים וראשי עיריות ממתינים בתור
 כאמור, אין כיום ערוץ טלויזיה שמלוח השידורים שלו נעדרות תכניות או פינות על בישול ואוכל.  לצידן פועל כיום ערוץ האוכל, בבעלות חברת ענני תקשורת. ערוץ האוכל משדר  ללא הפסקה ברוב שעות היממה - החל משש בוקר ועד לשתיים אחר חצות! מנהלת הערוץ, שירי לימור לדרמן, אומרת כי הערוץ מבוסס על תכניות רכש ואחוז גבוה של תכניות מקור, כאשר המגמה היא להגדיל בהדרגה את התכניות הללו. " הצופים שלנו מתקשרים יותר לבישול בשפת האם שלהם, אם כי אוהבים גם לראות תכניות וטרנדים קולינריים מן העולם".
הערוץ משדר וגם מפיק תכניות מקור שחלקן משודר בערוצי הטלויזיה הרגילים ומנהליו מגדירים אותו כבית לחובבי הבישול והאפיה.  סקרים שנעשו אודות קהל הצופים, מעלים שמרביתם הן נשים בגילאי 25-40, כאשר אליהם מצטרפים באחרונה יותר ויותר גברים. אחת התכניות הפופולריות של הערוץ היא התכנית ארוחת שבת, שמנחה העיתונאי החרדי קובי אריאלי, בהשתתפות השף שאול בן אדרת. בתכנית פינה מיוחדת לבשלנים חובבים, ומסתבר שברשימת הממתינים להשתלב בפינה זאת נמצאים ראשי עיריות, חברי כנסת ובשלנים לא מוכרים, ברובם גברים, החפצים להשתתף בתכנית ולהפגין את יכולתם הקולינרית. ברוח הטרנדים האופנתיים מפיק הערוץ גם תכניות על מזון בריא ואף ייחד את יום שני  לשידורים בנושא מזון צמחוני. לא נשכח גם מקומם של הילדים, שזוכים לתכניות בישול משלהם, בהן סדרה עם השף אביב משה הקרויה מיני שף, שזוכה לפופולריות רבה בקרב הילדים וההורים.
עם הפנים לפריפריה
שרון למברגר, מנכ"ל ערוצי הלייף סטייל של ענני תקשורת,  מופקד בין השאר על ערוצי האוכל, הבריאות, הטיולים והחיים הטובים שמפיקה הקבוצה. להערכתו, הרייטינג הממוצע  של כל שידורי האוכל בארץ נע  בין 6% ל-7%. הוא מזכיר עם זאת, כי  תכניתו של השף אבי ביטון, ששודרה לאחרונה בערוץ 10 ביום ששי לפנות ערב, השיגה  את  הרייטינג הגבוה  ביותר שהיה עד אז לערוץ הזה. שאיפתו היא, שכל החומר המשודר בערוץ יופק בארץ.  בכוונתו להנהיג רצועת שידור ליום ששי בערב, שתוקדש בכל פעם לאוכל מסורתי ממדינה אחרת, כאשר התכנית תהיה בשפת אותה מדינה, עם תרגום עברי כמובן. תכנית כזאת תזכיר ליוצאי המדינות השונות את המאכלים  שנהגו לאכול בבית הוריהם והוא צופה הצלחה רבה לתכנית כזאת. במקביל, הוא מקפיד על התאמת התכניות והמתכונים שמוצגים בהן גם לתושבים בפריפריה. "אני לא מאמין בתכניות 'תל אביביות' - אומר למברגר -  אני מחפש תכניות שמצולמות ומיועדות גם לגליל ולרמלה. בתל אביב לא צריכים אותנו, אני מאמין שחובתנו כערוץ אוכל גם לקדם את המסעדות והמרכזים הקולינריים בפריפריה".
מי שמסייע לו בכך, הוא ללא ספק השף שאול בן אדרת, שבארבע השנים האחרונות הספיק כבר להגיש 40 תכניות  במסגרת התכנית מפגש השף, שמפיק ערוץ האוכל ומשודרת גם  בערוץ 10. "התכנית הזאת - מדגיש בן אדרת -  אינה מצולמת באולפנים  ובמסגרתה אני יוצא החוצה, כדי לגלות את הקולינריות הישראלית וגם לספר את סיפורו של המקום ושל האנשים החיים בו".  כך ביקר במהלך השנים בחוות יענים, הכין ארוחת גאלה למסדר אבירי הגריל, סייר במפעל להכנת פסטה, שם גם הכין מאכלים המבוססים על הפסטה, השתתף בחתונה ערבית, לא שכח גם לסייר ביקבים שונים וגם הדרים למלון באילת, ממנו דיווח לצופים כיצד מכינים אוכל במלון למאות אורחים. בעת ביקור במסעדת דגים יציג בן אדרת לצופים מתכונים של דגים ואם יבקר ביקב יציג גם מאכלים התואמים ליינות השונים.
במהלך סיוריו השכיל גם ללמוד מהן דרישותיהם של הצופים. "יש שפים שיורים גבוה מדי - אומר בן אדרת - לדעתי, המתכונים צריכים להיות מאד פשוטים, קלים וברורים. אנחנו לא מבשלים רק לרמת אביב ג'  ולסביון. רבים מן הצופים שלנו חיים בדימונה ובמטולה ולדידם פטריות כמהין וקאויאר לא תמיד בהישג יד. ככלל, אם אציג בתכנית מתכון שיחייב את עקרת הבית להכין במשך 8 שעות ציר, לבשל אותו 5 שעות ולאחר מכן לרוץ ולקנות צמח מיוחד לתבשיל - ודאי שהיא לא תעשה זאת". שאול מודע לכך שאנשים חוששים לא פעם להכין בבית  מאכלים דוגמת סביצ'ה או סטייק טרטר. "בחיים  הם לא יכינו  זאת, בגלל שזה נשמע מסובך, שזו מנה של מסעדה, ואני מראה להם כמה שזה קל ופשוט  להכנה. התגובות מעידות שהדברים נקלטים אצל הצופים".
השפים כסלבריטאים
אין ספק, בזכות ההופעות בטלויזיה, בן אדרת, כמו רבים מעמיתיו, הפך לדמות מוכרת והוא נהנה ממעמד של סלבריטאי. "אני מאד נהנה מכך - הוא מודה -  זה משפיע על המעמד המקצועי, תורם לסיפוק האישי וגם מסייע לעסקים". אחת התכניות שתרמו רבות למוניטין שלו היתה קרב סכינים, שבסיומה חסרה לו נקודה אחת בלבד כדי לזכות במקום הראשון. כיום הוא נזכר בחיוך, כיצד בעיצומה של התחרות, כשהוא ושני עוזריו היו נתונים בלחצי זמן מטורפים, שלושתם נחתכו מן הסכינים שבידיהם, אולם הדבר לא מנע מהם להמשיך בתחרות עד סופה. להשתתפותו בתחרות היתה תוצאה מדהימה מבחינה אישית. "כמות האנשים שהגיעו בעקבותיה למסעדה  שלי היתה מדהימה, משפחות שלמות על טפן, כולל הסבא והסבתא הגיעו אלי". מנסיונו למד כבר להכין מראש במסעדות שבבעלותו, את המתכונים שבדעתו להציג בתכנית הקרובה.  צופים רבים מזדרזים לא פעם  להגיע  מיד לאחר השידור למסעדה שלו ומבקשים לטעום  מן המאכלים שהציג בתכניתו. אם לא ימצאו אותם יתאכזבו מאד ויתכן שגם אמינותו תיפגע. הוא יודע, שאסור לו לאכזב אותם. שאול בן אדרת הוא כיום הבעלים של  שלוש מסעדות - קימל הותיקה בתל אביב, קימל בגלבוע ומסעדת התרנגול הכחול בתל אביב. מיקי שמו, שף קונדיטור, נמצא באגף המתוק יותר של המפה הקולינרית - כיום הוא אחד מבעלי רשת הקונדיטוריות המשפחתית שמו הקונדיטוריה, שלה  ששה סניפים הממוקמים  באיזור חיפה ובאיזור המרכז. מאז 2003 הוא מופיע ומנחה תכניות שונות בטלויזיה בתחום האפיה, תחום מאד פופולרי בקרב  הצופים. זו לו העונה  הששית  שהוא מנחה  בערוץ האוכל ובערוץ עשר את התכנית מיקי שמו אופה מן הלב, שבה הוא משתף אורחת המציגה מתכון אחד, לצד 5 מתכונים משלו. רצף התכניות שהוא משתתף בהן מחייב אותו לחדש בהתמדה את מלאי המתכונים והוא מקפיד בכל שנה לצאת לסדנאות והשתלמויות בחו"ל בתחום המרציפן, שוקולד גורמה, גלידות ועוד רכיבים חשובים בתחום המאפה והקינוחים. "אני קולט שם רעיונות חדשים -  מספר מיקי-  ואותם צריך להתאים לחיך הישראלי. תנאי האקלים אצלנו שונים והמוצר ישראלי צריך להיות פחות כבד ויותר אורירי. זה מחייב אותי לעשות כל הזמן  התאמות ונסיונות". בשנים האחרונות בא גם אצלו לידי ביטוי הטרנד הבריאותי ובתחום זה רואה מיקי כיצד גודלן של המנות קטן  וגדל מספר דברי המאפה נטולי השומן והסוכר, שהקהל מצפה לראות בתכניות האוכל.
תכניות הטלויזיה מקנות לו חשיפה רבה בציבור הישראלי, הוא מודע לכך שהפך לסלבריטאי. "המון אנשים צמאים לקבל  ממני מילה טובה ואיזה טיפ, ומספרים לי בשמחה 'עשיתי את העוגה שלך והיא הצליחה נפלא', וזה כמובן מחמם את הלב"- דברי מיקי. "האם זה גם  תורם לעסקים"- אני שואל. "בהחלט - הוא משיב -  אי אפשר לכמת זאת, אבל התרומה משמעותית".  גם הוא נזכר בתקלה שאירעה לו במהלך השידור, תקלה טיפוסית לתכנית אוכל. כמקובל בתכניות כאלה, חלק מחומרי הגלם מוכנים מראש כדי לחסוך בזמן השידור. באחת התכניות הוצב מתחת לשולחן העבודה מיקסר מלא  שוקולד מעורב בשמנת, תערובת ששמשה להכנת המתכון שהציג.  במהלך השידור הסתבכה רגלו בכבל החשמלי של המיקסר, הוא נטה על צידו וחלק ניכר מן התערובת המתוקה נשפך על מכנסיו ונעליו. מיקי הבין  כי ההצגה חייבת להימשך והתכנית הסתיימה ללא כל תקלות ובלא שהצופים הבחינו במה שקרה. רק כאשר  הגיח מן האולפן, כשמכנסיו ונעליו מצופים בתערובת המתוקה, הצוות הופתע  מן המראה שנגלה לעיניו.
הרוגאלך והשווארמה כלהיט
גם לאחר מאות הופעות יכול מיקי שמו לנקוב במאפה הפופולרי ביותר שהציג, ומדובר דווקא  במתכון שהציג באחת התכניות הראשונות שלו. מיקי ידע אז, כי הישראלים אוהבים מאד את הרוגאלך, וגם אמו, בשלנית בזכות עצמה, אהבה אותם. על בסיס המאפה הזה היא הכינה עוגת שמרים, שנקראה קראנץ שוקולד, מוצר מאד "רוגאלכי" כדבריו, שנמכר בקונדיטוריה המשפחתית הראשונה שלהם  בקרית חיים. המאפה שהוצג על ידו בטלויזיה זכה להצלחה רבה ועד היום נחשב למוצר אהוד מאד  ומבוקש בארץ.
צ'רלי פדידה, השף הראשי של מלון שרתון בתל אביב  ושל מסעדת אוליב ליף, אמון בדרך כלל על הכנת אוכל, המיועד לחיכם של אורחי המלון והמסעדה. בתכנית הבוקר של דנה רון בערוץ 2,  שם יש לו פינה קבועה,  הוא משנה כיוון ומציג בפני הצופים מתכונים קלים ופשוטים להכנה, שכל עקרת בית יכולה להכינם. כאשר נשאל מהו המאכל הפופולרי ביותר שהציג בטלויזיה,  בחר גם הוא  במאכל עממי, אוכל רחוב - השווארמה.  "התברר לי,  שישראלים  שאוהבים מאד שווארמה בפיתה, אינם יודעים כיצד להכינה בבית". צ'רלי החליט להציג לצופיו מתכון להכנת השווארמה, אם כי הכניס  בו שינוי מפתיע -  במקום הפיתה המסורתית החליט להניח את נתחי השווארמה בתוך טורטיה מקסיקנית וכל זה נאפה בתנור. התגובות  היו מדהימות. בתוך זמן קצר נמנו ביו טיוב כ-14 אלף צפיות לתכנית ועד היום מזכירים לו אנשים שהוא פוגש את  השילוב הבלתי שגרתי הזה. "אין ספק - אומר פדידה -  שביאסתי קצת בעלי מסעדות מקסיקניות, כיוון שנטלתי מאכל ים תיכוני ושמתי אותו בתוך מאפה מקסיקני. אני אוהב לעשות קומבינות  כאלה ולהמציא משהו חדש, אם לא זה, מה ירגש אותנו"?
תוכן שיווקי - "הממשלה עוצמת עין אחת"
יצרנים, אנשי שיווק ופרסומאים מודעים זה מכבר  לפופולריות של תכניות האוכל ורואים בהן פלטפורמה טובה ויעילה לתוכן שיווקי. בארץ, בניגוד למקובל במדינות רבות במערב, נאסר על המפיקים לאזכר בתכניות באופן מפורש את שמם של יצרנים ומוצרים. "נוצר כאן מצב  בלתי אפשרי - אומר גיל חובב - הרגולטור מצד אחד אוסר על שילוב תוכן שיווקי ומצד שני אינו מתקצב את הערוצים המסחריים, אם כך כיצד יוכלו לממן את עצמם"? שרון למברגר מענני תקשורת מבהיר, כי בכל העולם קיימים שיתופי פעולה מסחריים  ואין כיום תכנית אוכל בידורית המיובאת מחו"ל שאין בה תוכן שיווקי. "בכל תכנית אוכל מיובאת אתה רואה מוצרים עם שם היצרן עליהם ואפילו נאמר במפורש היכן ניתן לרוכשם. אם מישהו מביא לי מקרר לתכנית- קובל למברגר- אסור לי לנקוב בשמו. במצב כזה מפיקים ישראליים מתקשים להתחרות עם תכניות זרות". מובן שהראש היהודי ממציא פטנטים ודרכים יצירתיות כדי לעקוף את התקנות. כך אפשר לראות בתכניות האוכל הישראליות, ולא רק בהן, כיצד המצלמה מתעכבת מדי פעם על מיקסר, צנצנת מיונז, או סט סכינים חדשות, כך שניתן לראות היטב את שם המוצר ולעתים גם את שם היצרן. מובן, שום דבר אינו בחינם. "למעשה- מוסיף גיל חובב - הממשלה עוצמת עין אחת ויוצרת מצב שבו היא מחייבת את הערוצים לרמות אותה". 
להיכן נעלמו האומצה והכתיתה?
לנוכח השפע הרב של תכניות האוכל בטלויזיה, מדורי האוכל וביקורת המסעדות בעיתונות ומספרם הגדול של אתרי האינטרנט העוסקים באוכל ויין – נשאלת השאלה האם כדאי בכלל להוציא כיום לאור ספרי אוכל? לדידה של רות סירקיס, שמהדורה ראשונה של ספרה מהמטבח באהבה יצאה לאור לפני 37 שנים - התשובה היא ברורה. בימים אלה היא  מתכננת להוציא מהדורה חדשה ומעודכנת של הספר, שעשרות שנים היה בבחינת אורים ותומים לעקרות בית רבות בארץ.
סירקיס  סבורה, כי הטלויזיה היא אמצעי מעולה שיכול להציג לצופים מידע מעניין וגם להמחיש בצורה הרבה יותר טובה ומובנת תהליכים שונים בהכנת האוכל, שכדי לתאר אותם עליה לא פעם להכביר  מילים, למשל  קילוף  העור מדג סלמון. בטלויזיה התהליך נראה בצורה ברורה ומובנת בבחינת  "תמונה אחת שוווה יותר  מאלף מילים".
"בעידן הנוכחי, כאשר כמויות אדירות של מידע בנושאי אוכל מוגשות לציבור, הספר הוא מעין מתווך בין השפע הזה לצרכן" - אומרת סירקיס. "למעשה, הקורא סומך על מחבר הספר שילקט עבורו  מתוך אלפי מתכונים את אלה שהוא מתעניין בהם". כדוגמה לכך היא מציגה שורה של ספרים שהוציאה בעבר  כמו זה המוקדש  למזון בריא, הכולל אסופה של מתכונים דיאטטיים ומזון בריא ; ספר מתכונים לבישול מהיר, שהכנתם אינה  כרוכה ביותר מארבע פעולות עד להגשת האוכל לשולחן; ילדים מבשלים וספרה מאסיה באהבה על המטבח האסיאתי ועוד.
ספרה המעודכן יכלול מתכונים חדשים  ברוח הימים האלה, אך לא רק. בדעתה לעדכן גם מושגים ושמות, ביחוד שמות עבריים שנתנה בעבר למאכלים כמו שניצל וסטייק. מסתבר שנסיונה  לגייר את שמות המאכלים הללו לשפה העברית לא צלח. מי מכם שמע באחרונה  אורח במסעדה המזמין אצל  המלצר כמנה עיקרית אומצה או כתיתה? וכך נאלצת רות סירקיס לחזור בספרה המעודכן אל הסטייק והשניצל, שני מושגים שגם היפות מסדרת היפה והחנון  ודאי לא יצליחו לשגות בהם. 
 


הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים