מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
צרכנים הפכו להיות הרבה יותר מודעים ובררנים בנושאים הקשורים לבטיחות מזון ותזונה
2/08/2015 
 
ראיון E-food עם שיימוס מקנמרה, מייסד ומנכ"ל חברת Verify Technologies

 
 

שיימוס מקנמרה (Seamus McNamara), מייסד ומנכ"ל חברת Verify Technologies שבלימריק, אירלנד, ביקר בארץ בשבוע שעבר כאורח חברת "פודפיקס" (FoodFix) הישראלית (E-food, גיליון 989 מה-21 באפריל 2015). במסגרת הביקור נפגש מקנמרה, מומחה עולמי בתחום של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לחברות ובכללן חברות הסעדה (קייטרינג) ומזון, עם מנהלים בחברות הסעדה ועם מנהלים ברשתות של מלונות ומוסדות רפואיים.
מטרת המפגש הייתה לבחון את נכונותם של הארגונים לקדם את נושא שירות האוכל בארגונם ולהצעיד אותו קדימה. בראיון שקיימנו עם מקנמרה, שאלנו אותו מדוע נחוצים עכשיו חוקי בטיחות מזון חדשים? לכאורה, חברות מזון בישראל מייצרות מוצרים באופן די בטוח במשך שנים רבות.
מקנמרה: "בכלכלה הגלובלית המודרנית, אספקת המזון, ושאר חומרי הגלם הנדרשים בתעשייה זו, הפכה להיות מאוד מגוונת, בינלאומית ומורכבת. זה הפך להכרחי שיהיו לנו סטנדרטים בינלאומיים לבטיחות מזון ובקרת איכות. פעילות זו מסייעת להבטיח כי חברות מזון, בעלות הסטנדרטים הגבוהים, יכולות להמשיך לסחור (גם ברכש חומרי גלם וגם במכירת מוצרים סופיים כמזון מוכל לאכילה) באופן חופשי ומעבר לגבולות המדינה שבה הן נמצאות.
"תקנים אלה, המייצגים את ה-Best Practice של התעשייה, יכולים לעזור לאחידות בכל החברות המבקשות לסחור בשרשרת אספקת המזון. כמו כן, צרכנים הפכו להיות הרבה יותר מודעים ובררנים בנושאים הקשורים לבטיחות מזון ותזונה. עמידה בתקנים אלה מסייעת גם לחברות מזון בינוניות וקטנות להוכיח לצרכנים שיש להם מוצרים באיכות מעולה המיוצרים בתהליכים מסודרים ועקביים".

באירופה קיימים חוקי בטיחות מזון החל משנת 2005. ישראל מתכננת להציג חוקים דומים רק בשנת 2016. האם משמעות הדבר שישראל תמיד תישאר מאחור בתחום זה?

מקנמרה: לא, לא בהכרח. זמן קצר לאחר כניסתה של החקיקה באירופה כל חברות המזון היו צריכות להפגין עמידה בתקנים. רוב החברות יישמו פתרונות HACCP * (גישה שיטתית לבקרת בטיחות מזון) זמניים ומיידים, מבוססי ניירת, בהתאמה לסטנדרים הנדרשים. לאחר כמה שנים הבינו בחברות האלו שהן "נקברות" בהרים של ניירת וביורוקרטיה כדי לעמוד בתקנים כנדרש. זה כמובן הוביל לאימוץ פתרונות מחשב בחברות רבות, המותאמים לדרישות HACCP ובטיחות מזון. עם זאת, חברות אלו נמצאות עכשיו בשלב השלישי שבו חברות עוברות לפתרונות מחשוב מבוססי ענן (אינטרנט). אם אפשר יהיה לעודד חברות מזון בישראל לקפוץ היישר לשלב השלישי של טכנולוגיות הענן, החברות הישראליות יוכלו להדביק את התחרות מאירופה ומצפון אמריקה ולהתחיל במהירות להוביל בתחומי בטיחות מזון ומערכות מעקב (Traceability), בהתאם לסטנדרטים המתקדמים בעולם.

האם הממשלה הישראלית צריכה לספק תמיכה כספית לחברות מזון קטנות ובינוניות ולעזור להם ביישום הסטנדרטים הנדרשים בתעשיית המזון ובתעשיית ההסעדה?

מקנמרה: גם ממשלות אחרות עשו את זה, כולל בקנדה ובמדינות רבות באירופה. זה רלוונטי במיוחד לחברות מזון קטנות ובינוניות, שיתחילו ביישום מערכות מחשוב לבקרת תהליכים אולי בפעם הראשונה. אלו הן חברות שיכולות להפיק את המירב מסיוע מימוני ושירותי ייעוץ, שיקלו עליהן בהטמעת מערכת עקיבות ומערכת HACCP יעילה, מערכת לניהול המלאים וניהול הייצור - ייעודית לתעשיית המזון. עמידה בתקנים באמצעות כלים מתקדמים מהווה הזדמנות תחרותית חשובה עבור העסקים הקטנים והבינוניים.

מה היתרונות שחברות אמריקאיות ואירופאיות מקבלות מיישום החוקים לבטיחות מזון ועקיבות?

מקנמרה: החקיקה בנושא בטיחות מזון ועקיבות מסייעת להבטיח את קיומו של קוד שקוף, מוגדר וברור של בטיחות מזון ודרישות עקיבות. הוא גם מבטיח שקוד האמון הוא ברמה אחת עם ה-"best practice" בתעשייה הבינלאומית. חברות המזון שיכולות להוכיח תאימות עם התקן הנדרש יכולות לסחור בביטחון בשווקים מקומיים ובינלאומיים ויכולות למנף את ה-"Food Safety Brand" בהתאמה הנדרשת לחוק.

איך חברות מזון קטנות ובינוניות מיישמות את התכנית לבטיחות מזון באופן פרקטי ויעיל?

מקנמרה: על ידי שימוש בכלי התוכנה העדכניים ביותר, המאפשרים לפשט את התהליכים ובאופן זה החברה לא "נקברת" בניירת שהיא התוצאה של יישום דרישות התקינה ללא כלי תוכנה מתאימים. חשוב להשתמש בספק פתרונות מומחה, שיסייע לקבל את תקן ה-HACCP ולהטמיע את תהליכי העקיבות הנדרשים במהירות. חשוב להשתמש כמה שיותר בטכניקות של ברקודים וסריקה בתהליך על מנת לזרז את הזנת הנתונים ולצמצם את השגיאות. יש לנסות לחבור עם חברות אחרות באותו גודל ובאזור שלך, כך שפרויקט אחד גדול יכול להיות מיושם לכולן במשותף ולא כהרבה פרויקטים קטנים שיהיו יקרים יותר ושיישומם יארך זמן רב. באופן אידיאלי, ההנהלה הבכירה ביותר צריכה לקחת את ההובלה ביישום הפרויקט כך שתתאפשר השפעה על כל התחומים והמחלקות בעסק באופן הנכון והמתאים ביותר.

כמה זה חשוב שלחברות ישראליות תהיה מערכת בקרת בטיחות מזון המוכרת בעולם?

מקנמרה: זה קריטי בשלב זה. זה מאוד יוצא דופן שמדינת ישראל ממוקמת כל כך רחוק מאחור לעומת שאר המדינות המפותחות בנושא בינלאומי טכנולוגי ומשמעותי כמו זה. בטיחות מזון וחקיקה הקשורה לעקיבות נתפסת על ידי רוב המדינות המפותחות ככלי חיוני להבטיח כי ענף המזון המקומי יכול להמשיך ולהרחיב את יצוא המזון בשווקים בינלאומיים. חברות המזון בישראל גם צריכות להגן על שוק המזון המקומי מהיבוא הבינלאומי שאינו עומד בדרישות בטיחות מזון מינימליות. שוק המזון המקומי בישראל יכול להיות בסיכון רציני מיבוא מרכיבי מזון בסטנדרטים נמוכים. השוק צריך להגן על עצמו ולהפגין בפני קהילות הסחר בעולם שעסקי מזון ישראליים מסוגלים ליישם תהליכים בטוחים ומודרניים ביותר לניהול מזון.

מה היתרונות מיישום מערכת לבטיחות מזון ותאימות לתקן HACCP לחברת מזון ישראלית טיפוסית?

מקנמרה: היתרונות המעשיים הם הפחתה בעלויות תפעול (Food Cost), עלויות מלאי מופחתות וקיטון משמעותי של הבזבוז, הן באחסון חומרי הגלם והן בתהליכי הייצור / הבישול. רוב החברות שיישמו מערכות HACCP ועקיבות קיבלו החזר על ההשקעה (ROI) תוך פחות משישה חודשים. מערכת עקיבות מזון ראויה מחייבת את המשתמש לקבל מידע מפורט מאוד על השימוש והתנועה של כל אצווה של כל מרכיב ומוצר מוגמר. מידע מפורט זה מאפשר בקרה ושליטה על העלויות של ניהול העסק וגם, כמובן, מסייע בהפחתה של הבזבוז (Waste) ובעיקר מקדם את כושר התחרות.

מה העתיד של פתרונות מערכתיים בעולם בטיחות המזון?

מקנמרה: בטיחות מזון מלאה, המשולבת גם בפתרונות למערכת עקיבות ו-HACCP, זמינים כעת ב"ענן", מה שאומר שחברת מזון יכולה ליישם מערכת כמעט בן לילה ובמחיר מנוי חודשי נמוך. בשנים הקרובות אפשר יהיה לראות קשרים רבים יותר של מידע בין חברות (B2B) בשרשרת אספקת המזון השלמה. כיום, תעודות האספקה והחשבוניות מדווחות בין העסקים באמצעים אלקטרוניים ובעתיד זרם מידע זה יורחב ויכלול פירוט רב יותר על נתוני עקיבות ומידע על המזון לכל אורך שרשרת האספקה. פעולה זו מפחיתה את הסיכונים והעלויות לכל העסקים לאורך כל שרשרת האספקה ומאפשרת זמן תגובה מהיר יותר לאירועי שוק חריגים (כשלים מצד אחד והזדמנויות מיוחדות מצד אחר).

באיזה סוג תעשייה מערכת המידע של חברת Verify מיושמת ונמצאת בשימוש?

מקנמרה: יישמנו את פתרונות המערכת המשולבים שלנו בכל המגזרים של שרשרת אספקת מזון. זה כולל מגדלי מזון, מפעלי ייצור למזון, חנויות וחברות ניהול קייטרינג. יישמנו את המערכת בחברות קטנות מאוד, המעסיקות רק כמה אנשים בודדים, וגם בארגונים רב-לאומיים גדולים הפועלים עם אלפי עובדים באתרים בינלאומיים. פלטפורמת הפתרון שלנו היא מודרנית ומודולרית, ניתנת ליישום מדורג וחסכונית.

 מה גרם לך לבוא ולבקר בישראל?

מקנמרה: החברה השותפה שלנו בישראל היא FoodFix והביקור שלי כאן היה לספק להם תמיכה מסוימת למספר תהליכי מכירה שהם מתקדמים בהם עם מספר ארגוני הסעדה בישראל. זה ברור לנו ב- Verify Technologies שחברת "פודפיקס" נמצאת, בזכות אנשי המקצוע המעולים הנמצאים בה, בעמדה להוביל את השוק בישראל ליישום פתרונות מעשיים ויעילים, הן לדרישות הבטיחות והתקינה בענף המזון ובמיוחד לסייע לחברות המזון כדי לשפר ולייעל את מערכי הרכש והייצור שלהם, במטרה להפחית את העלויות ולהגביר את כושר התחרות והשירות ללקוח הסופי.

באיזו דרך מערכת ניהול רגילה, המותאמת לתעשיית ההסעדה, כמו מערכת SAP או מערכות ERP אחרות, צריכה להיות שונה ממערכת ניהול בכל תעשייה אחרת?

מקנמרה: מערכת ניהול בטיחות מזון של Verify Technologies, המותאמת לדרישות תקני ה-HACCP ועקיבות, מקושרת עם מערכות ERP ובאה לשפר את המערכות האלה ולא להחליף אותם. רוב מערכות ה- ERP האלה תוכננו ופותחו לפני יותר מ-30 שנה והן מכוונות להתמודד ביעילות עם זרמי הנתונים המסחריים והדרישות הפיננסיות הרגילות, אך הן אינן מותאמות למגוון רחב הרבה יותר של תהליכי עבודה ונתוני איכות ועקיבות הנדרשים בכל שלב בתהליך הרכש וייצור המזון ואספקתו. המערכות שלנו אינן מחליפות מערכות ERP קיימות, אלא הן מהוות שכבה נוספת על גבי אותן מערכות, במטרה לספק את מה שחסר בהן. אנו שואפים להגן על ההשקעה הקיימת של הלקוח ולעזור לו להבטיח שיש לו מערכת ניהול מזון משולבת באופן מלא ואפקטיבית לעידן המודרני.

-------------------------
* הערה – המושג HACCP, המוזכר בראיון מספר פעמים, הוא גישה שיטתית המבוססת על שבעה עקרונות מרכזיים לבקרת בטיחות מזון. גישה זו באה לנתח, לזהות ולאפיין את כל הסיכונים שעלולים להתרחש בכל אחד משלבי ייצור המזון עד לאספקתו ללקוח: השיטה מגדירה היכן להניח בקרות "בנקודות הסיכון" כדי למנוע אפשרות של זיהומים כימיים, ביולוגיים ו/או פיזיים, החל משלב הגידול החקלאי, דרך עיבודו בקו הייצור ועד למוצר המוגמר המגיע לצרכנים. במקרה שמדובר בארגוני הסעדה, הבקרה היא עד לצלחת המגיעה לסועד.

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים