הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מחאת הקואופרטיבים
מאז המחאה החברתית הולכת ומתרחבת התופעה: בישראל הוקמו עשרות קואופרטיבים חברתיים, שמתמחים בתחום שיווק המזון. מדובר באגודות שיתופיות  שהתארגנו על ידי קבוצת חברים, אשר שואפת לקדם  מטרות כלכליות  וחברתיות באורח דמוקרטי, ללא מטרות רווח. האם ענף המזון חוזר לצורת ההתארגנות שנהגה בימיה הראשונים של המדינה?

חיים פלטנר

 

בעשורים הראשונים להקמת המדינה הייתה ישראל  אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הקואופרציה. מומחים ומשתלמים מכל רחבי העולם נהרו לארץ כדי לעמוד מקרוב על פעילותם  של הקואופרטיבים הרבים שפעלו כאן עוד מתקופת המדינה שבדרך. רבים מהם הוקמו על ידי מוסדות ההסתדרות וניתן היה למצוא אותם כמעט בכל תחומי הפעילות – חקלאות, תעשיה, פיננסים וביטוח, צרכנות,  בנין, תחבורה ציבורית והובלה, עולם הדפוס ואפילו חלק מן התיאטראות פעלו במסגרת של קואופרטיב.  ברבות השנים, לאחר שהחברה והמשק הישראליים עברו מהפכים לא מעטים, רבים מן הקואופרטיבים נסגרו או נמכרו לגורמים עסקיים וכלכלת השוק דחקה לקרן זווית עקרונות כמו שיתוף ושוויון. מאז  המחאה החברתית  משהו קורה  בתחום הזה, לפי שעה בצעדים קטנים.
במאהלי המחאה החברתית התגבשה הדעה, כי יש לשנות את השיטה שעל פיה  מתנהל המשק הישראלי. "אנשים  חיפשו אז חלופות לשיח הכלכלי המקובל והגיעו בין השאר למתכונת הקואופרטיבית" - אומר רייפי גולדמן,  מן המרכז לפיתוח קואופרטיבי במכון הנגב. "לא רק המאבק ביוקר המחיה עמד לנגד עיניהם, אלא גם הרצון לקחת אחריות על ניהול החיים שלהם ולחדש  את הסולידריות במעגלים רחבים יותר בחברה הישראלית".

מדרום תבוא הבשורה

אחד הניצנים הראשונים, פרי המחאה החברתית, נבט במצפה רמון. עיירה ששנים רבות נאלצו תושביה להסתפק בסניף של רשת שופרסל, והמחירים היו אז בהתאם. התושבים מחו לא פעם כנגד המחירים שגבה הסניף, אך המענה שקבלו לא סיפק אותם. מי שהרים את  הכפפה והחליט לעשות מעשה  היו חברי קיבוץ עירוני של תנועת דרור שהשתכן בעיירה, ישוב שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך. בשיתוף עם תושבי העיירה הקימו את "העגלה", קואופרטיב שבו חברים כבר 90 בתי אב, כ-10% מתושבי העיירה.  חברי הקואופרטיב הם הבעלים של החנות, הם שמפעילים אותה והם גם הלקוחות שלה.  
 "אנחנו מנסים להעביר את הדמוקרטיה  לכלכלה" -  כך מתאר  עומר ברט, חבר הגרעין  ומיוזמי הרעיון, את המהלך שנעשה במצפה רמון. כמו קואופרטיבים אחרים מחיר המוצר לחבר מורכב מעלות  המוצר בתוספת עלות תפעולית ששיעורה כאן כ-13%. התוצאה לדבריו -  פער שבין 15% ל-18% בין מחירי "העגלה" למחירים בשופרסל, וזאת  לאחר שהרשת כבר הוזילה שורה ארוכה של מוצרים, מהלך שעומר זוקף לזכות הקמתו של הקואופרטיב בישוב. עומר מודע לכך שכוח הקניה של "העגלה" מוגבל וכושר המיקוח שלה  קטן ולכן, כדרכם של הקואופרטיבים החברתיים, הוא מעדיף לקנות ככל האפשר  אצל יצרנים וספקים קטנים ובינוניים. "כך  אנו נהנים ממוצרים זולים יותר ובמקביל מסייעים ליצרנים קטנים באזור, שמתקשים להגיע אל מדפי רשתות השיווק". על פי המודל של  "העגלה" במצפה רמון הוקם בירוחם קואופרטיב הנושא את אותו שם וקואופרטיב שלישי ייפתח בקרוב בשמשית  שבצפון הארץ. "הדרך היחידה לשנות את השוק היא בכך שניקח את גורלנו בידינו - מדגיש עומר - אם יהיה לנו  הצרכנים כוח נוכל לשנות את פני השוק".
 
פריחה בעולם הרחב

שעה שהקואופרטיבים החברתיים החדשים בארץ נמצאים בתחילת דרכם,  בעולם הרחב התמונה שונה לחלוטין. "תנועת הקואופרציה גדלה בהתמדה  ברחבי העולם ומנין חברי הקואופרטיבים נאמד כיום בכמיליארד בני אדם"- אומרת עו"ד יפעת סולל, המכהנת כיו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי. "2012 הוכרזה על ידי האו"ם  כשנת הקואופרטיביות הבינלאומית והוכרה כדרך יעילה ביותר לחלץ אנשים מן העוני ולצמצם פערים".
סולל מספרת על פעילות ערה בתחום זה בארץ. לצד קואופרטיבים בתחום הצרכנות הוקמו באחרונה התאגדויות דומות בתחומי ההייטק, פסיכולוגים התארגנו כקואופרטיב לעבודה משותפת, הוקם קואופרטיב בתחום הייעוץ הארגוני וגוף דומה קם על ידי  עובדים בתחום התאורה וההגברה.  "מדי שבוע אני מקבלת לפחות שתי פניות בנושא זה".
"העגלה" עולה צפונה – לשמשית
 בישוב הקהילתי שמשית, השוכן סמוך לצומת המוביל בצפון, הולכות ונשלמות בימים אלה ההכנות לפתיחת מכולת אשר תופעל על ידי קואופרטיב  המורכב מתושבי היישוב.  "המכולת החדשה  אמורה לענות על הצרכים שלנו. אנו ננהל אותה  והיא גם תוזיל את המוצרים בהשוואה למכולת זכיינית" - אומר איתי בר יוסף, המכהן כמנהל זמני של הקואופרטיב.  הקמת הקואופרטיב תואמת גם את אופיו של הישוב, שחבריו התאגדו באגודה שיתופית ומקיימים חיי קהילה מגוונים.
ומניע שלישי לא פחות חשוב, כדברי איתי, איש הייטק במקצועו - "בראייה ארצית כצרכנים,  מתחיל להישבר לנו ממה שקורה בשוק ואנחנו חושבים שבזירה הקטנה שלנו, אצלנו בבית, אנו יכולים לתרום ולו במעט לשינוי דמותה של הארץ. הקמתם של 300 קואופרטיבים אולי תשנה את פני השוק הישראלי".
הקואופרטיב בשמשית יפעל במתכונת "העגלה" במצפה רמון. חבלי הלידה של הקואופרטיב החדש לא היו קלים. "היינו צריכים לגייס כספים לתקציב ראשוני בסך של 300 אלף ₪ לצורך שיפוץ המבנה למכולת ורכישת מלאי ראשוני של מצרכים. הסכום שגויס  מספיק בקושי, אך את החנות נפתח בכל מקרה" - מספר איתי.  חיש מהר התברר לו שלהקים עסק עם יותר ממאתיים בעלים אינו דבר של מה בכך. 50 פעילים חברי הקואופרטיב שוקדים במסגרת 8 צוותים על הקמת החנות ובין השאר ערכו סקרים על ציפיות התושבים ממנה.  "עם רמי לוי לא נוכל להתחרות - מדגיש איתי- אבל נביא לתושבי שמשית סל קניות זול בכ-15% מן המחירים הנקובים במכולת של זכיין בישוב". אנשי שמשית כבר התקשרו עם סיטונאים וספקים באזור, כאשר שאיפתם המוצהרת היא "מתן העדפה מתקנת ליצרנים קטנים ובינוניים ושיפור המצב מול המונופולים הגדולים".

"החנות שלנו" – לא רק מכולת

הרעיון להקים את הקואופרטיב  שמפעיל כיום בתל אביב את "החנות שלנו"  החל להתבשל ב"מאהל נורדאו"  שהוקם במסגרת המחאה החברתית. שוכני המאהל, ברובם בעלי משפחות ובעלי מקצועות חופשיים, מייחלים למדינה עם סדר ערכים שונה. זהו קואופרטיב שקורא לשינוי חברתי-כלכלי.  הקואופרטיב, שמרכזו בתל אביב, מונה כ-500 חברים הפזורים בכל רחבי הארץ מקיבוץ יהל בדרום ועד שאר ישוב בצפון. ספק אם כולם מגיעים לחנות בתל אביב. הצטרפותם מוסברת ממניעים   אידיאולוגיים.  מחיר מניה -1000 ₪. להקמת החנות  קדמה הכנת תכנית עסקית סדורה.
בשלב ראשון  נפתחה ה"חנות שלנו",  שפתוחה 6 ימים בשבוע ומופעלת על ידי עובדים שכירים. גם כאן המגמה היא לעודד רכישת מוצרים של יצרנים קטנים ובינוניים  ותוויות מיוחדות הוצמדו למוצרים הללו. יריב שמיר, אחד המייסדים, מציין כי הקואופרטיב מבקש לחנך את חבריו לצרכנות נבונה - אין כאן מבצעים מיוחדים ואין ניסיון ל"דחוף"  מוצרים ללקוח ולעודד אותו לקנייה אימפולסיבית, כך שחווית הקנייה  כאן יותר רגועה ומשוחררת. לדברי יריב הסל שמציעה החנות בהחלט תחרותי מול כל רשתות הדיסקאונט.
בחנות התל-אביבית רואים חברי הקואופרטיב חנות עוגן לחנויות נוספות שיקומו בעתיד ולא רק בתל-אביב. אך בכך לא הסתיימו התכניות. יריב שמיר מספר, כי  על הפרק הקמת אגודת אשראי שתספק  שירותים בנקאיים בסיסיים לחברי הקואופרטיב. אגודות כאלה  קיימות כיום במדינת רבות. אגודות דומות פעלו בעבר גם בארץ,  חלקן כשל ונסגר ברבות השנים וחלקן מוזגו בבנקים בעקבות  סייגים והגבלות  במדיניות של בנק ישראל. נציגי הקואופרטיב מקיימים מגעים עם הרגולטור כדי  לקדם את הרגולציה בנושא זה. יעד נוסף: הקמת מיזם בתחומי הגמל והפנסיה עבור חברי הקואופרטיב.

בר קיימא- הגודל לא קובע

בקצה השני של הסקאלה נמצא הקואופרטיב הירושלמי "בר קיימא", שפועל זה שש שנים "אנחנו קמנו עוד לפני המחאה החברתית" – מציינת עפרה גינת, שהיא ובן זוגה חברים  ב"בר קיימא" המוגדר כקואופרטיב אורגני, משמע כל מוצרי המזון הם אורגניים וחומרי הניקיון אקולוגיים. הקואופרטיב מונה כיום 20 חברים, שמפעילים  ומנהלים בעצמם בהתנדבות את החנות.
ירקות ופירות וכן מוצרים כמו דבש ושמן זית נרכשים ישירות אצל ספקים ויצרנים קטנים, ברובם מאזור ירושלים וסביבתה. ההזמנות המרוכזות מאפשרות לרכוש את המוצרים  במחירים נמוכים מאלה המקובלים בחנויות לממכר מזון אורגני. "אנשים מגיעים אלינו בשביל העיקרון, לא בגלל המחירים  - אומרת עפרה - החברים יודעים מי הספקים, מה איכות המוצרים האורגניים שלהם, האם הם מעסיקים  את עובדיהם בתנאים הוגנים וכיוצא באלה". לחברות בקואופרטיב  גם פן חברתי והחברים כחלק מקהילה קטנה אך מגובשת.
מדוע מספר החברים כה קטן? אני שואל את עופרה. לדעתה, יש לכך כמה סיבות- העובדה ש"בר קיימא" מגביל עצמו למוצרים אורגניים שבדרך כלל מחירם גבוה ממחיר מוצרים רגילים. החנות פתוחה רק בשעות הערב,  מה שמקשה על משפחות עם ילדים,  ומי שאינו מסתפק במוצרים אורגניים חייב לעשות קניות משלימות במקומות אחרים. "מסגרת כמו שלנו כנראה לא מתאימה לירושלמים - אומרת בחיוך עופרה - בתל אביב זה הולך טוב יותר. אבל זה לא מדאיג אותנו, העיקר שאנו מספקים את הצרכים של החברים".

"בשותף"- דגש על ההתנדבות

במהלך הכנת הכתבה  התוודענו לשורה של קואופרטיבים בכל רחבי הארץ. רובם פועלים על בסיס דומה, אם כי לעתים ההדגשים הם שונים. הקואופרטיב הירושלמי  "בשותף"  הוקם בזמנו על ידי קבוצת סטודנטים בירושלים וכיום כבר מונה 260 חברים. שירה עמיאל, חברת הועד המנהל, מספרת כי רק בחודשיים האחרונים הצטרפו לקואופרטיב 53 חברים חדשים. "בשותף" פועל כיום במבנה שהועמד לרשותו בבית הספר הניסויי  בירושלים.
בקואופרטיב "בשותף" שמים דגש רב על נושא ההתנדבות  ולמעט  עובד אחד בשכר, החנות מופעלת כולה על ידי מתנדבים  המשמשים כקופאים, מחסנאים, אחראי משמרת ומובילי סחורות מספקים קטנים בדרך כלל, שמחיריהם זולים יחסית.  הפער בין מחירי הקואופרטיב למחירי רשתות אחרות בבירה נע בדרך כלל בין 5% ל-10%.  לעלות המוצר נוספת עלות תקורה שנקבעת על  ידי החברים. "אין לנו כוונה להרוויח אלא להחזיק את הקואופרטיב לטובת החברים, תוך שקיפות מלאה"- אומרת שירה. "הקואופרטיב הוא גם קהילה,  מכירים כאן אנשים וכיף לעשות קניות בין מכרים. בנוסף יש לנו גם אירועים משותפים בשבתות ובחגים".

הסופר החברתי של אורלי וגיא

קואופרטיב שזכה אחרונה לפרסום רב הוא הסופר החברתי- קואופרטיב המכולת של אורלי וגיא, שאת הקמתו יזמו צמד השדרים אורלי וילנאי וגיא מרוז. הקואופרטיב  נוסד לפני כשנה וכעבר חצי שנה כבר נפתחה החנות שפועלת  בכל שעות היום. בקואופרטיב חברים  כ-450  בתי אב, תושבי הרצליה והסביבה, ששילמו 400 ₪ תמורת מניה. כל חבר נדרש להתנדב שעתיים בחודש.  
קרין מויאל, האחראית על נושא השיווק, אומרת כי הפער בין המחירים שנדרשים לשלם החברים לבין המחירים בסופרמרקטים הפועלים באזור נע בין 15% ל-23%. " אם אינני מצליחה למצוא מוצרים זולים הם לא ייכנסו לחנות. בדרך כלל אנו מוצאים תחליף למותגים המוכרים, מוצר חלופי שאיכותו אינה נופלת מזה של המותג".
את המוצרים הללו היא מוצאת אצל יצרנים קטנים ובינוניים, שמתקשים למצוא מקום על מדפי רשתות השיווק. וכך מצאנו על המדפים מגוון רחב של מוצרי חלב- יוגורטים למיניהם, גבינות וסמנה  מתוצרת מחלבת "יוגבי העמקים", מחלבה משפחתית הפועלת במושב היוגב שבעמק יזרעאל.  פנינה לוין, אשת השיווק של המחלבה, מברכת על הקשר שנוצר עם הקואופרטיבים  החברתיים (מוצריה נמכרים גם "בחנות שלנו" בת"א). "ניסיונותינו להיכנס לרשתות השיווק כשלו" – היא מספרת. "שם דוחקים אותנו לפינה נידחת, הרחק בקצה המקרר, ובנוסף לכך דורשים כל מיני בונוסים ותשלומים שעסק קטן כשלנו אינו יכול לעמוד בהם". הכניסה לקואופרטיבים תאפשר למחלבה להגיע לקהלים גדולים שעד כה טרם נחשפו למוצרים שלה. "ככלל - מסכמת פנינה - הסופרים החברתיים יותר מתאימים לנו, הם עובדים עם פער רווחים נמוך והקשר האישי אתם גם נעים וטוב".
 הסוכנות נכנסת לתמונה
המחאה החברתית הניעה גם את הסוכנות היהודית  להיכנס לתחום הקואופרציה הצרכנית וזאת במסגרת  הפעילות החברתית והקהילתית שלה בארץ. המיזם  יוצא לדרך בשיתוף עם IVN עמותה של אנשי עסקים מישראל וארה"ב התומכת בשילוב עסקים בקהילה. ניר להב, מנהל יחידת האקטיביזם בסוכנות היהודית, מופקד על הקמת הקואופרטיבים החברתיים על ידי הסוכנות, שיוקמו בעיקר ביישובי הפריפריה. "אנו רואים בכך – אומר ניר- מענה למצוקת יוקר המחיה ומציעים לתושבים  באזורים הללו להשתלב חברתית, לקחת אחריות על עצמם ולהתאגד בקואופרטיבים הצרכניים". הסוכנות כבר החלה לפעול בנושא  בישובים כמו שדרות, בית שמש, קריית גת ונתיבות. "היעד שהצבנו  לעצמנו -  להקים  בארבע השנים הקרובות 40 צרכניות, בכל שנה 10 צרכניות. יש כבר התארגנות ראשונית של  תושבים". קואופרטיבים חברתיים שכבר פועלים יוכלו להשתלב בהסדר וליהנות מהסכמי הסחר והשירותים.
הסוכנות הקימה כבר  חברה שלא למטרות רווח, אשר תרכז את הקניות עבור הצרכניות הללו. לדברי ניר, כבר נחתמו הסכמי סחר לגבי 80% מן המוצרים שיוכנסו  לצרכניות. רוב המוצרים הם של יצרנים קטנים ובינוניים. במקביל מוקם מרכז לוגיסטי בקיבוץ נצר סירני,  שבו ייקלטו הסחורות שהוזמנו וממנו יופנו  לצרכניות.  זו תהיה למעשה רשת קמעונאית, אך הצרכניות יהיו בבעלות הקואופרטיבים המקומיים, שגם יבצעו את ההזמנות. הסכמי הסחר מבטיחים  מחירים  נמוכים בשיעור שבין 15% ל-17% מאלה שברשתות השיווק. קואופרטיבים  שכבר פועלים יוכלו להשתלב בהסדרים האלה. הסוכנות תממן הקמת חנויות בשטח של 200 מטרים, שחלק ממנו יוקצה לפעילות קהילתית.
ניר להב מדווח על תגובות  נלהבות ממצד קיבוצים, מושבים וגורמים נוספים שמבקשים להשתלב במיזם.  אבל יש גם מי שמבקש לצנן את ההתלהבות ומטיל ספק בהצלחת המיזם הזה. רייפי גולדמן סבור, כי התארגנות  לקואופרטיב צריכה לבוא מלמטה, מן הקהילה, ולא מלמעלה. "הדרך הנכונה – מדגיש רייפי - היא דרכם של מקימי 'העגלה' במצפה רמון אשר חיים ופועלים בקהילה המקומית  ויחד עמה גבשו והקימו את הקואופרטיב.  כל דרך אחרת נידונה לכישלון".
ועל כך נותר רק לומר – ימים יגידו.


                             "הגדולים והחזקים ישפיעו וישרדו"
רייפי גולדמן ממכון הנגב, המלווה מקרוב את  צמיחתם המחודשת של הקואופרטיביים החברתיים, סבור כי בסופו של דבר  ישרדו אלה המתנהלים כתאגידים עסקיים. "יש מקום  גם לקבוצות קטנות שמתארגנות לקניית מזון אורגני, ירקות או פירות- אך הן לא יהוו חלופה אמיתית  לתושבי ישראל"- אומר רייפי. "לא די להיות נחמד- צריכים  גם להיות גדולים וחזקים. דרוש  כאן ניהול עסקי חכם ומלומד, ומי שאין לו את זה לא ישרוד, כפי שמלמד ניסיון העבר".


                                הקואופרטיב  ואני – משהו אישי
הכתבה על הקואופרטיבים המתחדשים  החזירה אותי  לימי ילדותי. אמי בקשה ממני מדי פעם ללכת  לצרכנייה בפרדס חנה  ולקנות חצי ככר לחם, חבילת גבינה  וגם רבע חבילת חמאה (הימים ימי צנע והחמאה נתנה תמורת תלושים...). כחברי האגודה  הצרכנית השיתופית הורי היו זכאים לקנות בצרכנייה בהנחה מסוימת.
שנים רבות חלפו מאז, הצרכנייה התמזגה  כצרכניות אחרות במסגרת  קואופ הריבוע הכחול, שהונפקה  בבורסה ובסופו של דבר נמכרה לקבוצת  אנשי עסקים ועתה היא  בשליטתה של קבוצת אלון, שהרשת הקמעונאית שלה  נושאת כיום את השם "מגה". בתחילת שנות האלפיים, כאשר בעלי המניות של הריבוע הכחול יכלו לפדות את המניה, גיליתי בין מסמכיהם של הורי המנוחים את תעודת החברות באגודה הצרכנית , שזכתה אותנו במניה. ואני לא ידעתי כל השנים שגם אני ואחי היינו חברים בקואופרטיב  שחלף זה מכבר מן העולם.

 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים