מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מי הנדס את העגבנייה שלי?
 בעוד שיצרני המזון במדינות האיחוד האירופי  נדרשים לסמן כל מוצר שכולל רכיבים מהונדסים גנטית, הרי שאצלנו, בישראל, אין כל חוק בעניין. על הנושא מופקדים משרדי החקלאות והבריאות, שהכריזו כי בעתיד יפורסמו תקנות, אבל כמו שזה קורה לא פעם אצלנו - הוועדה למזון מהונדס הוקמה כבר לפני כ-9 שנים - ודבר עדיין לא זז. ענף המזון המהונדס פועל במודעות ציבורית נמוכה.

חיים פלטנר

 
היא מקנה לצמחים עמידות  כנגד מזיקים ומחלות, היא מפחיתה את השימוש בחומרי הדברה רעילים ומספקת לאנושות מזון בריא יותר ומגוון יותר, היא מאריכה את חיי המדף של הירקות והפירות, היא מורגשת גם בתחום הרפואי ויש המאמינים כי תצמצם את ממדי הרעב הצפוי בעשורים הבאים. אלה מקצת מן הכתרים שקושרים להנדסה הגנטית, טכנולוגיה חדשה יחסית, שזה 20 שנה עומדת על סדר היום הציבורי במדינות רבות. המבקרים והשוללים רואים אותה באור שונה לחלוטין - ההנדסה הגנטית  מפרה לדעתם את שיווי המשקל הקיים בטבע, היא עלולה לפגוע בבריאותנו וגם לגרום לפגיעה אקולוגית חמורה בכדור הארץ. ההנדסה הגנטית מעוררת מחלוקות רבות ונוקבות, שבהן נוטלים חלק מדענים, פוליטיקאים וכלכלנים, ארגוני "ירוקים" וגם אנשי דת הנחרדים ממה שהם מגדירים שינוי סדרי הטבע.
שיטות השבחה גנטיות (השבחה קלאסית), מוכרות לאנושות זה מאות בשנים. הכלאות  של בעלי חיים ושל צמחים ייצרו זנים  שונים  מאלה שאבותינו הכירו. הפרות, הכבשים, התרנגולות וגם הסוסים, שונים כיום מאוד מאלה שחיו בעבר על פני כדור הארץ. כך ארע גם לירקות ולפירות - העגבניות האדומות, לא הטבע יצר אותן. הן פרי הכלאות שעשה האדם. ללא טיפוח כזה לא היו לנו פלפלים בצבעים שונים, פלפלים נטולי זרעים, תרד עם עלים מוגדלים, אגסים בגוון ארגמני, אבטיחים נטולי זרעים ומלונים בעלי מתיקות גדולה יותר- (שמקצתם, אגב, ראינו בתערוכה האחרונה של "אגרו משוב"). כל אלה הם פרי ההשבחה הגנטית הקלאסית.

"הגן מוחדר כמו בפינצטה"

 כיום יש לנו מזון בשפע של טעמים וצבעים, עם זרעים ובלעדיהם, ובניגוד למדינות העולם השלישי, העולם המערבי שבע ואיננו סובל מחוסר מזון. "נהפוך הוא, העולם המערבי סובל מעודף מזון ומבקש שהמזון שהוא צורך יהיה בריא. משמע, צמצום השימוש בחומרי הדברה במהלך גידול הירקות והפירות, ולכך אנו שואפים" -  אומר ד"ר עמית גל און, מנהל המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים ממכון וולקני, המתמחה במחלות שגורמים נגיפים (וירוסים) לצמחים. לצמחים אין מערכת חיסונית משלהם כנגד מחלות שמעבירים הנגיפים  ואת המזור לכך הוא מוצא בהנדסה הגנטית, אשר שונה מאד  מן  ההשבחה הגנטית הקלאסית. בעוד שזו מעבירה בצמחים תכונות שונות, שמהן בוררים תכונה מסוימת, כמו הצבע או הטעם המתאימים לנו, ההנדסה הגנטית מתמקדת בשיפור תכונה מסוימת ומבוססת על החדרת גן/ים שנלקחו מצמח או מאורגניזים אחר לצמח. התכונה הזאת תישאר לתמיד  בדי.אנ. איי של הצמח. ד"ר גל און קורא לכך "טיפוח מדייק", ממש כמו בפינצטה  מוחדרת התכונה הרצויה לצמח. תכונה, שתאפשר לו להתגונן בעתיד כנגד מזיקים ומחלות שונות ותקנה לו עמידות גבוהה.
דוגמה לכך הם כמה פיתוחים שיושמו בגידולי הסויה והתירס בארצות הברית,  הספקית הגדולה בעולם של הגידולים הללו שעברו הנדסה גנטית (המכונים גם טרנסגניים). כך החדירו לסויה וגם לתירס גן מסוים, שמקנה לגידולים הללו עמידות כנגד חומרי הדברה קוטלי עשבים, שבהם משתמשים להשמדת העשבים השוטים שמקיפים אותם, ופגיעתם רבה ביבולי התירס והסויה. מעתה נדרש רק ריסוס אחד, דבר שהקטין גם את עלויות החקלאים במידה ניכרת. עמית גל און מדגיש, כי חומרי הריסוס הללו  אינם רעילים לבני אדם והשימוש בהם העלה את היבולים והקטין את השימוש בחומרים קוטלי עשבים.
אשר לתירס, כאן סייעה ההנדסה הגנטית להתמודד ובהצלחה כנגד זחלים שאוכלים את קלחי התירס. אלה עטופים כידוע בעלים והריסוס  כנגד הזחלים הוא בעייתי. במקום לרסס את הצמח, הכניסו המדענים לתוך התירס גן של רעלן, הפוגע רק בחרקים. כל אימת שהזחל מתחיל לנבור בקלח התירס הוא משותק ומת. במהלך הזה הושגו שני יעדים – מעתה אין צורך לרסס את התירס ובמקביל גם היבול גדל בשיעור ניכר.

אינסולין המיוצר בעזרת חיידקים מהונדסים

הפרופסור שנאן הרפז, אף הוא  ממכון וולקני, מצביע על מגמה נוספת בתחום ההנדסה הגנטית, והפעם בתחום התרופות - ייצור תרופות מחיידקים מהונדסים גנטית (טרנסגנים). כך, למשל, האינסולין שחיוני לחולי סכרת, מוצה בעבר מלבלבים של פרות וחזירים. כיום האינסולין מיוצר בעזרת חיידקים שהונדסו גנטית. החיידקים מוחזקים במיכלי תסיסה גדולים, שבהם מפיקים את התרופה מצילת חיים. האינסולין כיום זול יותר ותהליך ייצורו הנוכחי פתר גם בעיות שהתעוררו בעבר בתחום הכשרות.
שטחי הגידול של מוצרים טרנסגניים נמצאים בשנים האחרונות בגידול מתמיד, כאשר ארצות הברית מובילה בתחום הזה. ארצות הברית מייצאת לעולם את מרבית גרעיני הסויה,  התירס, הקנולה והכותנה – שעברו הנדסה גנטית. מדינות נוספות שעוסקות בתחום הזה הן הודו, סין ומדינות נוספות באסיה ובדרום אמריקה. למעשה, כ-85% מן הסויה הנמכרת בעולם היא טרנסגנית. באמצעות תהליך זה הצליחו להגדיל את יבולי הסויה בקרוב ל-30%, והמשמעות היא גידול של מיליארדי דולרים בהכנסות החקלאים. כמחצית מכמות התירס המשווקת בעולם מהונדסת ברובה בארה"ב. יצוין, כי שני הגידולים הללו משמשים גם כמאכל לבעלי חיים. גם מרבית הכותנה הגדלה כיום בעולם היא טרנסגנית, עמידה בפני מזיקים שונים וכך נחסכים ממנה ריסוסים רבים, שנעשו בעבר.

אירופה מחמירה יותר

 באירופה, לעומת זאת, יש  הסתייגות רבה ממוצרים טרנסגניים. במדינות האיחוד האירופי  נדרש סימון של כל מוצר שכולל רכיבים מהונדסים גנטית, והרגולציה ביבשת זאת מחמירה מאוד עם המוצרים הטרנסגניים. השוללים חוששים מהשפעת המוצרים המהונדסים על בריאות האנושות בעתיד וטוענים כי טכנולוגיה זאת חדשה יחסית ועדיין אין די ידע בכל הנוגע להבטחת בטיחות האדם והסביבה. חשש נוסף נובע מהפרת שיווי המשקל הקיים בטבע. אחרים חוששים מהיווצרות חיידקים, וירוסים ואלרגנים חדשים בעלי תכונות בלתי רצויות, שעדיין לא מוכרות לנו.
יעל איפרגן  מנהלת בימים אלה במסגרת הסניף הישראלי של "גרינפיס"  את הקמפיין "חקלאות קיימת", שנועד להביא לסימון מוצרים טרנסגניים גם בארץ (ראו להלן). יעל חוששת שהרעלנים שהוחדרו לגידולי התירס המהונדס גנטית, יחלחלו בסופו של דבר לקרקע ויגרמו למפגעים אקולוגיים חמורים. גם העשבים השוטים שהוזכרו לעיל, יפתחו עם הזמן עמידות גדולה לחומרי ההדברה הנוכחיים, מה שיחייב להגדיל את המינון וגם כאן יחלחלו יותר רעלים לאדמה. מטרידה אותה גם העובדה שתחום זה נשלט בידי חברות ענק, הפועלות לדבריה ללא שקיפות מלאה, דבר המקשה על חקר הנושא והשפעתו עלינו לאורך זמן.
הפרופסור חיים רבינוביץ, מן הפקולטה לחקלאות שברחובות, אישיות מוערכת בתחום מדעי  הצמח והגנטיקה בחקלאות, דוחה מכל וכל את הטיעונים שמעלים שוללי ההנדסה הגנטית. לדבריו, ההתנגדות הסוחפת באירופה להנדסה הגנטית נובעת במידה רבה מבורות ולעתים גם ממניעים דתיים שגויים. "האם בידוד גן מייצור אחד  והחדרתו לתוך צמח או בעל חיים אחרים, כך שיהיה  אחד מכ-30 אלף הגנים של האורגניזם המאכסן (בעגבנייה למשל), משולים להתערבות במעשי הבורא?", תוהה פרופ' רבינוביץ. להערכתו, התנגדות האירופים למזון  טרנסגני נובעת בעיקרה ממניעים כלכליים. הם חוששים מהצפת השוק האירופי בתוצרת חקלאית מארצות הברית (בעיקר סחורות כמו תירס, סויה וקנולה, שנצרכות בכמויות ענק), שחלק ניכר ממנה מהונדס גנטית. תהליך ההנדוס הגנטי שעברו גידולי הסויה, התירס, הקנולה והכותנה אפשרו לחקלאי האמריקאי להוזיל עלויות ומוצרים אלה מאיימים על החקלאים באירופה. פרופ' רבינוביץ סבור, כי זו הסיבה העיקרית  למכשולים שמערים השוק האירופי בפני המוצרים הטרנסגניים. "לא רחוק היום - הוא אומר -  שבו יפלו המחיצות הכלכליות הללו בין אירופה לארצות הברית. כבר כיום מורגשת זחילה של מוצרים טרנסגניים  למדינות מסוימות  באירופה, וחברות אירופיות לייצור מזון כבר נערכות, אם לא רשמית, לקראת היום  שאחרי".

האישור התקבל לאחר 20 שנה

גם ד"ר עמית גל און דוחה את טיעוני המבקרים, וטוען כי עד כה לא נרשמו מפגעים בריאותיים כתוצאה מאכילת מוצרים הכוללים רכיבים טרנסגניים, כמו מזונות המכילים סויה, קמח, תירס, או שמן קנולה. "העובדה היא, שבמשך 15 שנים מיליארדי אנשים אוכלים מוצרים המכילים סויה או תירס, שעברו הנדסה גנטית, ועד כה לא אושפז אדם בשל כך. באותה תקופה דווקא נרשמו  מקרי מוות לא מעטים מצריכת אנטיביוטיקה ומזון אורגני, בשל דישון מזוהם של הקרקע. רק ב-2011 מתו כ-40 אירופים וכ-4000 גרמנים וצרפתים אושפזו מאכילת מזון אורגני" - מדגיש גל און.
המדענים המצדדים במזון המהונדס טורחים להדגיש את הבדיקות הרבות שעובר כל מוצר טרנסגני, ועל כך יעיד גם הסיפור הבא שמביא פרופסור שנאן הרפז, סגן ראש מנהל המחקר החקלאי למחקר ופיתוח במכון וולקני, המתמחה בהזנה של דגים. ראשיתו של הסיפור לפני כשני עשורים, כאשר חברה מסחרית פתחה ויצרה דג סלמון טרנסגני. לסלמון הוחדר גן מדג אחר, גן שמייצר כמות גדולה יותר של הורמון גדילה. המהלך נועד  לגרום לכך שדג הסלמון המהונדס יגדל בקצב מואץ יותר ויגיע לגודלו המרבי, משקל של כ-4 ק"ג,  בתקופה של כשנתיים בלבד, לעומת כ-4 שנים, משך זמן הגדילה המקובל של דג סלמון רגיל. פרופ' הרפז מספר על סדרה ממושכת של התכתשויות בין המפתחים לבין הרשויות האמריקאיות, שבקשו ראשית לכל לדעת האם ההורמון המועשר לא יפגע בבריאות הצרכנים.  סוגיה נוספת שהעסיקה את הרשויות – האם אין סכנה שהדג הטרנסגני לא יברח מבריכות או כלובי הגידול ועם הזמן ישתלט על האוכלוסייה הטבעית  של הדגים ויכחיד את שאר הזנים. הרשויות בקשו הבטחה מן היצרנים שאם אכן יצליח הדג להימלט מבריכות הגידול, אזי בסופו של דבר לא ישרוד בטבע. לצורך זה פתחו היצרנים דג עקר, שעם מותו נפסקת השושלת. רק בימים אלה, לאחר 20 שנים של מחקר ופיתוח ניתן בסופו של דבר האישור המיוחל והחל השיווק המסחרי של הדגים הללו בארה"ב. מובן, שדגים אלה מקנים מבחינה כלכלית יתרון עצום למגדלים.

 "לא הוספנו זנב או קרן על המצח"

שנאן הרפז מדגיש, כי במקרה זה הייתה רק  העשרה והעצמה של הורמון קיים. "לא שינינו יצור חי ולא הוספנו לו זנב או קרן על מצחו" - הוא מוסיף בחיוך, כאשר הוא מנסה להרגיע  את מבקרי ההנדסה הגנטית. "מפחידים אותם, ומספרים להם, כי אנו עושים פה משהו שלא כדרך הטבע ויום אחד היצורים הללו עלולים להשתלט על העולם". עם זאת, הוא אינו מתעלם מן הסוגיה הזאת ואומר כי חזות קודרת כזאת עלולה להתרחש אם הדברים יתנהלו ללא בקרה ואיש יעשה כטוב בעיניו. עד כה מיעטו החוקרים  לפעול בקרב בעלי החיים, אך בעתיד הוא צופה כי יתמקדו בהגדלת העמידות הטבעית שלהם כנגד מחלות שונות, דבר שיחסוך את השימוש בתרופות אנטיביוטיות, שבהן השתמשו עד כה לחיסונם. חומרים אלה הגיעו בסופו של דבר לצלחת שלנו, ולא תרמו לבריאותנו. אגב, מבקרי ההנדסה הגנטית טוענים,  כי באמצעות בעלי החיים הניזונים מגידולים טרנסגניים, אנו מקבלים מ"יד שנייה" את פגעי ההנדסה הגנטית.

חוקרים מתוסכלים מייצרים למדף

ומה בארץ? בכל הנוגע לנושא ההנדסה הגנטית, טחנות החקיקה טוחנות לאט. על הנושא מופקדים משרדי החקלאות והבריאות. יעל איפרגן מ"גרינפיס" ישראל, שכאמור פועלת לסימון מוצרים טרנסגניים בארץ, מאשימה את משרד הבריאות בגרירת רגליים בנושא זה. המשרד אמנם מכריז, כי  בקרוב יפורסמו תקנות הנוגעות למזון מהונדס גנטית, אך היא מזכירה שהוועדה שדנה בכך הוקמה למעשה כבר בשנת  2005! בשלב זה אסור בארץ לגדל צמחים מהונדסים גנטית. לעומת זאת, מותר לייבא לארץ מוצרי מזון טרנסגניים ואין גם צורך לסמנם.
זוהי מציאות מוזרה במדינה כישראל, הנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום המחקר והפיתוח החקלאי.  "במכון וולקני - מספר ד"ר  גל און- פיתחנו בשנים האחרונות עמידויות לוירוסים לצמחים כמו עגבניות, מלפפונים, מלונים ואחרים, אך נאסר עלינו ליישם ולשווק באופן מסחרי את הפיתוחים הללו". לחוקרים המתוסכלים נותר להסתפק בניסויי שדה מבוקרים ותו לא. לפי שעה הפיתוחים שלהם נותרים על המדף במעבדה. ל"מוצרי המדף" אפשר להוסיף גם את הכותנה הטרנסגנית, העמידה בפני זחלים ואינה נזקקת להדברות וריסוסים, ופיתוח נוסף של בננה, שבעזרת הנדסה גנטית הצליחה החוקרת ד"ר חיה פרידמן ממכון וולקני להכפיל את חיי המדף שלה, בלא לפגוע בטעמה.
בנושא הירקות והפירות מצויה ישראל בדילמה קשה. אירופה היא כיום השוק העיקרי ליצוא החקלאי שלנו, שוק שבולם כל מוצר מזון שעבר הנדסה גנטית. ברגע שישראל תתחיל לגדל גם ירקות ופירות מהונדסים, עלולים האירופים לאסור כליל את היבוא מישראל, מחשש שלצד התוצרת הרגילה המיוצאת  אליהם יזלגו גם ירקות ופירות טרנסגניים, והתוצאה תהיה חסימה מלאה של היבוא מישראל.  אם וכאשר יותר לגדל בארץ צמחים טרנסגניים, יהיה אז צורך בהקמת מנגנון שיידרש למפות את שטחי הגידול ולפקח על היצוא, כדי למנוע זליגה של מוצרים מהונדסים למשלוחים המיועדים לחו"ל. למותר לציין שהקמת מנגנון כזה תהיה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת.

באופק- משבר מזון חמור

חוקרים ואנשי מדע העוסקים בהנדסה הגנטית רואים בה גם פתרון אפשרי למשבר החמור בתחום המזון הצפוי בעולם בשנת 2050. אוכלוסיית העולם עתידה אז להגיע לכדי 10 מיליארד, לעומת כ-8 מיליארד כיום והחקלאות לא תוכל לספק את המזון בהיקף הדרוש. בראש וראשונה ייפגעו מכך תושבי מדינות העולם השלישי, שגם כיום רבים מהם סובלים מחרפת רעב.
הפרופ' הרפז סבור, כי בשיטות הקיימות אין שום סיכוי להגדיל את היבולים בצורה משמעותית. הפתרון מצוי לדידו בהנדסה   הגנטית. זו, לדבריו, עתידה להגדיל משמעותית את  היקף הגידולים החקלאיים ובכך לתרום להקלת המצוקה בתחום המזון. הפרופ' חיים רבינוביץ, שהשתתף בפרויקטים שונים  לפיתוח החקלאות במדינות מתפתחות, חולק על כך. לדבריו, ההנדסה הגנטית אמנם שפרה את  רמת היבולים ואיכותם בתוך גבולות הפוטנציאל המצוי בגידולים החקלאיים עצמם, אך לא הגדילה את פוטנציאל הייצור של אותם גידולים. למשל: הַגָנָה על צמחים מפני תחרות של עשבים רעים, אפשרה עלייה ביבולים שאותה ניתן להשיג גם בעזרת עישוב ידני, אך לא תרמה לעלייה ביבולים מעבר לכך. "ההנדסה הגנטית במתכונתה הנוכחית  אינה דומה למהפיכה הירוקה* משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, שהביאה אז לגידול ניכר ביבולי החיטה, התירס, האורז והשעורה"- אומר הפרופ' רבינוביץ.  "ההנדסה הגנטית עדיין לא יצרה פתרון דומה, לא שנתה את פוטנציאל התנובה ובשלב זה אנו לא רואים את האור בקצה המנהרה". עם זאת,  ההנדסה הגנטית במגבלותיה כיום יכולה לספק פתרונות מסויימים לבעיות שתתעוררנה עם הזמן, כגון החדרת עמידות למחלות וצמצום הנזקים הנובעים מהן בלי הנזק הנגרם לסביבה על-ידי שימוש בחומרי הדברה. דוגמה אחרת: התחזית היא  שעד 2050 תגדל  ההתחממות הגלובלית בכדור הארץ. הפרופ' רבינוביץ סבור, כי  ההנדסה הגנטית תאפשר פיתוחם של צמחים עמידים יותר לחום, אשר יאפשרו תנובה ויספקו מזון גם כאשר הטמפרטורה תעלה במעלה או שתיים. "ההנדסה הגנטית תאפשר הגדלה של כושר העמידות של הצמחים בחום - אומר רבינוביץ - וכך נוכל לקבל יבולים כלכליים גם בתנאים בהם הגידולים הקיימים יכשלו". לדידו, על העולם השבע, קרי המדינות המפותחות, לסייע כבר עתה למדינות המתפתחות באסיה ובאפריקה בהכנת תשתיות ואספקת ציוד וידע מתאים, בכל הנוגע  להגדלת שטחי הגידול וייצור יעיל יותר של מזון. כל זאת, לצד פיתוח תשתיות לאספקת מים, שגם בהם צפוי מחסור חמור בעולם .  רק כך נוכל להיערך לקראת המשבר הגדול הצפוי בעוד פחות מ-40 שנה.

בנק של גנים יבטיח המשך הזנים הקיימים

מצוקת העולם השלישי עמדה גם לנגד עיניהם של מפתחי "האורז הזהוב"  Golden Rice. מסתבר, שמאות מיליוני בני אדם  בדרום מזרח אסיה, שהאורז הוא מזונם העיקרי, סובלים ממחסור חמור בויטמין A. כתוצאה מכך, מדי שנה עשרות מיליוני ילדים סובלים מעיוורון בשל המחסור בויטמין זה. ה"אורז הזהוב" עבר תהליך של הנדסה גנטי – בעזרת גן שהוחדר באורז מצוי בו עתה הויטמין A שכה חיוני למאות מיליונים בדרום מזרח אסיה. דווקא מוצר זה נתקל במכשולים שונים שמנעו את החדרתו לשוק. פרופ'  הרפז מסביר, כי הקשיים נבעו בין השאר מלהיטותן של החברות המפתחות, ברובן חברות ענק אמריקאיות, למקסם רווחים ובמהירות. החברה, בעלת הזיכיון, הציעה בשלב ראשון  בחינם את גרעיני האורז המהונדס, אלא שחיש מהר התברר לאיכרים כי אין ארוחות חינם. הגרעינים המהונדסים היו עקרים וחייבו את האיכרים לחזור ולקנות מדי שנה את הזרעים מן החברה. במחיר מלא כמובן, בלא שהיתה להם אפשרות לאגור חלק מן הגרעינים ולזורעם מחדש בשנה הבאה. דוגמה זו מחזקת את החששות שרווחים בקרב שוללי ההנדסה הגנטית מעוצמתם של הגופים השולטים בשוק הזה. דאגה נוספת שמטרידה את מנוחתם - האפשרות שהזנים המהונדסים ידחקו את רגלי הגידולים הרגילים וסופם שייעלמו כליל מן השוק. בעולם כבר נראים סימנים ראשונים לכך – המחיר שנדרש תמורת סויה שלא עברה הנדסה גנטית גבוה בהרבה מזו העשויה  מפולים טרנסגטיים.
פרופ' הרפז מבקש להרגיע את אלה החוששים מתחזית אפוקליפטית שכזאת ומגלה שבמכון וולקני קיים בנק של גנים, המכיל זרעים של רבים מצמחי ארץ ישראל, לרבות הצמחים המשמשים כיום לייצור מזון לאוכלוסיית העולם. כך אפשר יהיה להבטיח בעתיד את המשך קיומם גם בעולם, שרובו ככולו יהיה מהונדס גנטית.

 ----
* את המהפיכה הירוקה יזם והפעיל פרופ' נורמן בורלאג, שזכה על כך בפרס נובל לשלום.

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים