הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
לקראת משבר בתשתיות פריקת התבואות בישראל?
19/08/2015 
דיתה שמואלי, שירות מזון+ 
 
 


האם הממשלה מזניחה ענף מזון אסטרטגי וחיוני לישראל – ענף ייבוא התבואות לארץ? איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא (עמותה שחבריה המאוגדים עוסקים ב-90% ויותר מסך התבואות המיובאות לארץ) טוען כי מישהו נרדם בשמירה.


יונה ליכטנשטיין*

95% מהתבואות וממוצריהן (חיטה, שעורה, תירס, סויה, קנולה, כוספאות, D.D.G ועוד) הנצרכים בישראל, מיובאים ארצה. יבוא התבואות מתבצע באוניות צובר בתפזורת. בשנת 2014 הסתכם היבוא בכ-5.2 מיליון טון, בהיקף כספי של כ-10 מיליארד ₪. התבואות המיובאות חיוניות להזנה ישירה של האדם (קמח ומוצריו; שמנים ומוצריהם; עמילנים), וכחומרי גלם בהכנת מזון למשק החי (לגידול בקר, עופות ודגים, דהיינו, בסופו של דבר, ליצור מזון בסיסי לאדם: חלב, בשר, ביצים ודגים). על פי התחזית צפוי היקף יבוא התבואות דרך הנמלים לגדול בכ-2.3% בשנה ולהסתכם בכ-5.7 מיליון טון בשנת 2018 ובכ-8.1 מיליון טון, תוך 15 שנים בשנת 2030.

צורך אסטרטגי

נראה כי משרדי הממשלה, גופי הרגולציה ואף חברת נמלי ישראל (חנ"י) וחברות נמלי חיפה ואשדוד (חנ"ח, חנ"א), המשמשות שער הקליטה ליבוא התבואות, לא מכירים עדיין ביבוא התבואות כיבוא חיוני וקיומי  וכצורך אסטרטגי של מדינת ישראל.
בעבר רכשה המדינה במרוכז את כלל התבואות בעיקר בארה"ב, והפעילות הייתה נתונה לפיקוח ולסבסוד. בסוף שנות ה-80 הופרט רכש התבואות ואת מקום המדינה תפסו גופים מהמגזר התעשייתי והמסחרי.
בחירת מקורות היבוא וגודל האניות המגיעות לארץ נקבעת בהתאם למחירי התבואות וההובלה בשוק העולמי, לאפשרויות הטעינה בנמלי המוצא ולשיקולים הלוגיסטיים בארץ. ישראל קרובה לנמלים בים השחור, ולכן כיום  חלק משמעותי מהתבואות נרכש שם, והיתר בעיקר מארה"ב ומדרום אמריקה.                                           
פריקת המטענים מתבצעת בנמל חיפה, נמל אשדוד, או בנמל מספנות ישראל בחיפה. בשנת 2014 כ-80% מהתבואות נפרקו בנמלי חיפה ורק כ-20% נפרקו באשדוד אף שקרוב  ל-50% מהיבוא יועד לדרום הארץ (ומשקלו של הדרום צפוי אף לעלות). הפריקה בחיפה פועלת ביעילות יחסית, תוך ניצול מרבי של היכולת הקיימת, ואילו הפריקה באשדוד מתבצעת בחוסר יעילות.
 המשמעות: בזבוז ישיר של עשרות מיליוני שקלים בשנה – הן הוצאות ישירות של היבואנים על תנועה של כ-25,000 משאיות בשנה מצפון לדרום, הלוך ושוב, שלא לצורך, והן הוצאות עקיפות של המדינה על בלאי מיותר בתשתיות הכבישים, פקקים, זיהום אוויר, תאונות דרכים וכיו"ב.


שיטות פריקת התבואות בנמלים

פריקה גרעינים לממגורות דגון בחיפה: המטען נפרק למסועים ומובל באופן ממוכן לאחסון ביניים בממגורות ובהמשך נמסר למקבלי המטען.
פריקה ישירה אל משאיות היבואן: הגרעינים, או מוצריהם, נפרקים מהאנייה באמצעות מנוף עם חופן, או פורק פניאומטי (דוגמת שואב אבק) ישירות למשאית היבואן;
פריקה לממגורות דגון אשדוד המתבצעת בדומה לפריקה ישירה, אלא שמשאית נוספת נאלצת להוביל הגרעינים כ-2 ק"מ עד לממגורות, ולאחר אחסון ביניים הם נמסרות ליבואן.
הממגורות בחיפה נבנו על קו המים ובנייתן הסתיימה ב-1954. נפח האחסון המרבי שלהן כ-85 אלף טון, והן פועלות בסף הקיבולת המרבי. הממגורות בחיפה מטפלות ביותר מ-60% מיבוא התבואות לישראל. הממגורות באשדוד נבנו בעורף הנמל, רחוק מקו המים, ובנייתן הסתיימה ב-1984. נפח האחסון המרבי שלהן כ-60 אלף טון. מיקומן מחייב, כאמור, שינוע ביניים המייקר משמעותית את עלויות פריקת התבואות באשדוד. בפועל ניצולן של הממגורות מועט ורוב השנה הן פועלות בתפוסות נמוכות מאוד.

נקודות לציון בקשר לתשתית הקיימת

•    נוהל התור התפעולי: בעבר מוסדה הפליה לרעה של אוניות הצובר בסדר הכניסה לנמלים. כך כניסת אונית תבואות שהגיעה ראשונה לנמל והקצאת האמצעים לפריקתה מתעכבת לטובת מטענים שאינם בהכרח דחופים על אוניות מכולה ויבוא מכוניות (לרבות מטעני שטעון שישראל אינה נמל המוצא ואינה נמל היעד שלהן).
•    כוח אדם: מצוקת כוח אדם בעיקר בנמל אשדוד, קל וחומר כוח אדם ייעודי לפריקתן, מתנקזת לפתחם של יבואני התבואות.
•    תמריצים: בשונה מהנהוג בעולם לא מוטלים על הנמלים בישראל קנסות על עיכובים בפריקת התבואות, ובמבנה התעריפים אין תמריצים לשיפור רמת השירות וקצב פריקתן.
•    חזית הים המערבית בחיפה: לפי תמ"א 13א המקודמת ע"י עיריית חיפה ומנהל התכנון, יועבר חלקו המערבי של הנמל לעירייה לטובת פיתוח תשתית תיירותית בקו המים. התוצאות: הפסקת פריקה ישירה של תבואות ברציף המערבי בנמל ומגבלות כבדות שתצוצנה על המשך הפריקה בממגורות. התוכנית אינה נותנת מענה מספק לגריעת התשתיות ולמגבלות האמורות.
•    ביטול פרויקט המסוע בנמל אשדוד: פרויקט מסוע התבואות – הקצאת מקטע רציף ייעודי לפריקת התבואות ומסוע ייעודי לשינוען הממוכן ישירות לממגורות בעורף הנמל – הושעה.
•    הגנת הסביבה: היערכות חברות הנמל (בייחוד בחיפה), לחקיקה בנושאי הגנת הסביבה חלקית ואיטית, והרגולטור (רשות הספנות והנמלים) לא כופה בנחרצות את ההצטיידות הנדרשת. לאחר שנים של שביתות, השבתות, ועדות ודיונים משפטיים, שהסבו ליבואנים נזק כבד. כעת נמל חיפה עומד להצטייד סוף סוף בציוד הולם, לשביעות רצון המשרד להגנת הסביבה.
•    מצב חירום: במצב הנוכחי לא קיימת חלופה יעילה להמשך פריקת התבואות בשעת חירום בה עלול אחד הנמלים להיות מושבת, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה.
•    העדר השקעה מספקת בתשתיות: עיקר התשתיות הקיימות תוכננו והוקמו לפני שנים רבות. חלק מהשקעות הנוספות שבוצעו לא הצדיק את עצמו. כלל התשתיות אינן צפויות לתת מענה מספק לגידול בהיקפי ייבוא התבואות. הדברים מקבלים משנה תוקף במצב בו תגרענה תשתיות ותוטלנה מגבלות על אחרות (כפועל יוצא מתוכנית חזית הים בחיפה). גורמים ממשלתיים רלוונטיים אינם רואים נכוחה את הצרכים בענף חיוני זה, קל וחומר בשים לב לפרק הזמן הנדרש להקמת תשתיות חדשות.

מישהו נרדם בשמירה?
על אף כל האמור, תכניות בניית הנמלים החדשים אינן מתייחסות בדרך כלשהי להקמת מתקני פריקת תבואות וממגורות ולמצער אינן מקצות שטחים לפיתוח עתידי. גם תוכניות הפיתוח בנמלים הקיימים אינן נותנות מענה מספק לצרכים בשנים הבאות. המדינה בתרדמה.
אנו סבורים, שיש לנקוט בסדרת פעולות לקידום המשבר הצפוי בתחום תשתית פריקת התבואות. בכלל זה נציין את ביטול נוהל התור התפעולי, השלמת פתרונות ירוקים בני קיימא בנמלים, הכשרת והצבת צוותי עובדים ייעודיים לתחום התבואות, מניעת עלויות היתר על המשתמשים בשל מיקום הממגורות באשדוד, השלמת בניית המסוע באשדוד, וקביעת רציפי פריקה ייעודיים.
בטווח הארוך נצביע על הצורך להקים תשתיות חדשות – לרבות מנגשים, פורקים, וממגורות בקו המים בחיפה ואשדוד – שיתנו מענה מלא ותחליפי לצורכי העשורים הבאים ולמקרי חירום.
שיתוף פעולה של הגורמים הממשלתיים עם גופים דוגמת איגוד המשתמשים לתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא, שיסייעו בידע המקצועי, המסחרי והתפעולי הרב המצוי בידיהם יאפשר להגדיר בדרך טובה יותר את צורכי השוק והמשק ויוביל לגיבוש ויישום פתרונות מתאימים קודם שימומש המשבר שבפתח.

 

* יונה ליכטנשטיין, הוא מזכ"ל איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים