הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
לא כשר
28/04/2015 
כמעט "מתחת לרדאר" פועל בישראל ענף ענק היקף, המגלגל מיליארדי שקלים בשנה: ענף המזון הלא כשר. מאז העלייה הרוסית הגדולה, בשנות ה-90, צצו ופרחו רשתות שיווק המתמחות בסיפוק צרכיה של העליה החדשה, אליה הצטרפו ישראלים רבים, חובבי 'בשר לבן', 'פירות ים' ועוד מאכלים לא כשרים בעליל.

חיים פלטנר
 

מעדני מניה", "קשת טעמים", "קרל ברג" ו"מעדני רוסמן" – כל אלה  רשתות מזון ומינימרקטים שרבים מקוראי כתבה זאת ודאי מתוודעים עתה לראשונה לשמן, וכמובן,  שרגליהם לא דרכו מעולם על סיפן של החנויות הללו, לרבות כותב שורות אלה. מדובר ב"רשתות הרוסיות", שמאז שנות ה-90 של המאה הקודמת צצו "מתחת לראדאר", ומשמשות מאז מקום קנייה עיקרי למאות אלפי העולים שהגיעו לארץ ממדינות חבר העמים. אותן שנים היו שנים של פריחה וצמיחה מהירה לרשתות הללו, כולן לא כשרות, שהיקף המכירות שלהן צמח לעתים בשנה בעשרות אחוזים. עתה   מבקשות הרשתות הללו  לקרב אליהן גם קבוצות חדשות באוכלוסייה שאינן נמנות עם דוברי השפה הרוסית.
מסתבר שלא רק הציבור הרחב אינו מכיר ברובו את הרשתות הללו, גם חברות כמו נילסן וסטורנקסט, העוקבות באורח שוטף אחר המגמות הפוקדות את שוק המזון בארץ - גם הן כמעט ואינן מכירות אותן ואין באמתחתן נתונים על היקף השוק הלא כשר, דירוג הרשתות על פי נתחי השוק שלהן וכיוצא באלה. "ההתעלמות מהן נובעת מכך שהרשתות הללו נמצאות בקו התפר בין ההגדרה של מינימרקטים לבין רשתות שיווק ארציות"- אומרת מירב איינשטיין סמנכ"לית במשרד צ'מנסקי תמיר. מה שברור - "טיב טעם"  היא  שמובילה בתחום הרשתות הלא כשרות.
מהו בית עסק כשר?
אי הבהירות האופפת את תחום המזון הלא כשר נובעת במידה רבה גם מן המציאות בשטח.  רון אנטונובסקי, מנכ"ל קבוצת "נתיב יועצים", שסקרה בעבר תחום זה, מצביע על כמה קשיים בהגדרת התחום הזה. ראשית, חנויות רבות ונקודות מכירה אזוריות הפועלות בשבת מטעמים כלכליים  - הפדיון בסוף השבוע עשוי להגיע  לכדי כ-60% מן הפדיון השבועי – מוגדרות כ"לא כשרות" למרות שבמקרים לא מעטים כלל אינן מוכרות מזון לא כשר, לדוגמה רשת AM:PM. או לחילופין מרכולים על טהרת הבשר הכשר, הפועלים ביפו או בעיר התחתית בחיפה.
בהקשר לכך מצביע  אנטונובסקי על ממצאי הסקר  שנערך בקרב צרכנים חילוניים, שחלקם מקפיד על קנייה במקומות כשרים. לדבריו, מרביתם סברו, כי מרכול שמוכר חזיר ו/או פירות ים  אינו כשר (ולכן לא יבצעו בו את קניותיהם) ואילו מרכולים דוגמת AM PM , חנויות הנוחות למיניהן (הפועלות בשבתות וחגים) או מרכולים המוכרים מגוון מוצרים ללא תעודת כשרות (בעיקר מיבוא) ופועלים בשבת – כל אלה  נתפשים  כ'כשרים' ולגיטימיים לצורך ביצוע הקניות".  
 מי היא האוכלוסייה שאליה מכוונות עתה הרשתות והחנויות הלא כשרות את מאמצי השיווק שלהן? קיימים אומדנים שונים  לגבי היקף האוכלוסייה שאינה מקפידה על כשרות- ואלה נעים  בין 30% ל-50% מכלל האוכלוסייה.  ואשר לאלה שעורכים את קניותיהם בשבת – ביניהם אפשר להבחין בלקוחות שעושים  זאת מטעמי נוחות ונמנעים מאכילת  בשר חזיר או פירות ים, אך ישמחו  להכניס לסל הקניות שלהם גבינות או יינות לא כשרים, או מעדנים אחרים שיש להם ניחוח של חו"ל. ויש גם כאלה שבשר חזיר לא נכנס לביתם, אך ישמחו לטעום מפירות ים.
"טיב טעם" מובילה
כאמור, קבוצת "טיב טעם" מובילה בראש ואשתקד סיימה את השנה עם מכירות בהיקף של 1,181 מיליארד ש"ח. הקמתה בשנת  1989 כרשת לא כשרה  הייתה אז חידוש מפתיע למדי. את הרשת הקים קובי טרייביטש, אז יזם צעיר, שלאביו הייתה חנות לממכר בשר לא כשר בשוק הכרמל. סניף ראשון הוקם בראשון לציון והמוני העולים שהגיעו אז לארץ נהרו לחנות שפעלה גם בשבתות וחגים ומכרה בשר חזיר ומוצריו וכן פריטים רבים ומשקאות אלכוהול שערבו לחיכם וגרונם של יוצאי  מדינות חבר העמים. ברבות השנים גדלה הרשת וכיום היא מונה כבר 35 סניפים. בשלב מסוים נקלעה "טיב טעם" לקשיים כספיים ובשנת 2009 היא נמכרה לאיש העסקים חגי שלום.
העברת הבעלות לוותה גם  בשינויים מבניים ברשת, שרכשה את מפעל הבשר של מזרע, אחד הספקים הגדולים בארץ של בשר לבן ומוצריו. כיום מרכז המפעל את ייצור מוצרי הבשר עבור הרשת ועל היבוא של הרשת מופקדת חברת בת בשם "ישרקו".  לא מכבר רכשה טיב טעם את החברה הסקוטית למשקאות, עובדה נוספת ראויה לציון - רכישת החברה "סנפיר ים" העוסקת ביבוא דגי ים כשרים עבור הרשת.  הסינרגיה הזאת  בין תחומי הפעילות השונים בקבוצה, שילוב היכולות בין שלש הזרועות - הייצור, היבוא והשיווק - מיטיבים עם קבוצת "טיב טעם".

התלות בספקים הגדולים קטנה
בריאיון קודם לתקשורת* אמר מנכ"ל הרשת עדי כהן - "המזון הלא כשר מאפשר לנו להוזיל את המוצרים ללקוח, כי מוצרים מחו"ל זולים משמעותית לעומת הפרמיה שגובים היצרנים המקומיים". להוזלה תורמת גם העובדה שמוצרים לא כשרים פטורים  מן העלויות הנובעות מן הפיקוח של הרבנות על הכשרות. קובי טרייביטש, מייסד "טיב טעם", שעדיין מחזיק בכ-10% ממניות הקבוצה, התייחס גם הוא בעבר  ליתרון שמקנה היבוא  לרשת - "אי תלות בספקים דומיננטיים כמו עלית וקוקה קולה מאפשר לרשת לגוון את כמות הספקים, לתמרן בין ספקים מקומיים ובינלאומיים, להקטין את התלות בספק אחד בקטגוריה מסוימת ולהשיג מחירים תחרותיים". תמונת מצב  שעומדת כיום לנגד עיניהן של רשתות אחרות, כשרות לחלוטין, שהגדילו באחרונה את היבוא המקביל ומצפות בכיליון עיניים להסרת חסמי יבוא, כמתחייב מן הרפורמה הצפויה בענף המזון.
 
"התווית הרוסית" הוסרה
בשנים האחרונות השתנה הרכב הלקוחות בטיב טעם וגדל מספרם  של הלקוחות שאינם דוברי רוסית. "טיב טעם"  הצליחה להסיר מעליה את התווית של חנות רוסית בלבד. הרשת שמה את הדגש על מגוון מוצרים, על חוויית קניה קולינארית ועל נוחות הקניה בשבתות ובחגים. יותר ויותר ישראלים שפגשו בחו"ל מוצרי מזון ומעדנים לא כשרים מגיעים לסניפי הרשת בתקווה למוצאם כאן. מדרך הטבע, מדובר באוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי גבוה, שפתוחה יותר לחידושים. במקביל, ולצד המוצרים הלא כשרים, שעדיין מהווים חלק ניכר מן המכירות (ראו טבלה), פונה הרשת לציבור שמבקש אצלה גם מוצרים כשרים  דוגמת דגים כשרים שמייבאת "סנפיר ים".  

התפלגות המכירות ברשת טיב טעם 2014  
דגים ופירות ים  27%  
חזיר               22.7%
בשר ונקניקים  16.1%
עוף                13.3%
אחר               20.8%
 ----
המקור: הדו"ח השנתי של הקבוצה

בשר החזיר - המקורות
במדינת ישראל החוק אוסר לגדל חזירים על אדמת הלאום. כמו כן נאסר יבוא בשר חזיר לארץ, איסור שאינו חל על מוצרי מזון לא כשרים אחרים דוגמת פירות ים. לפיכך, גידול החזירים מתמקד בישובים ערבים נוצרים בצפון הארץ, ובין המגדלים גם   יהודים, חלקם יצרנים של מוצרי בשר חזיר.
מקור נוסף לאספקת בשר חזיר ומוצריו הוא מפעל הבשר של קיבוץ להב שמשווק את מוצריו תחת השם "מעדני השוקת". את בשר החזירים מספק "המכון לחקר החי" בקיבוץ, שנותן תמיכה וסיוע לחברות רפואיות המשתמשות בחזירים למחקר. החזירים נחשבים לחיה מועדפת לניסויים בתחומי הגנטיקה, מחקר הלב, השתלת האיברים ופיתוח תרופות. הם גדולי ממדים, נחשבים קרובים גנטית לאדם, וקרום המעטפת של ליבותיהם מיועד להשתלת מסתמים בבני אדם הלוקים בלבם. כאמור, גידול חזירים למאכל אסור על אדמת הלאום, אך מותר למטרת ניסויים מדעיים. בחזיריה שליד המכון  מגדלים בין 2000 ל-3000 חזירים,  כ-60% מוגדרים כ"עודפים" והם נשלחים למפעל הבשר של הקיבוץ. הכמויות הגדולות של העודפים הללו עוררו לא פעם פולמוס ציבורי, שבו היו מעורבים ארגונים חברתיים. המפעל בלהב מייצר נקניקים, פסטרמות, בשר לגריל וכיוצא באלה ואת המוצרים הללו אפשר למצוא כיום ברשתות ובחנויות רבות  המוכרות מוצרים לא כשרים, במסעדות גורמה ומעדניות מובחרות.
ככלל, במדינה כישראל ישנה רגישות רבה בכל הנוגע לגידול חזירים ושיווק בשרם. מרבית המפעלים הגדולים ורשתות השיווק אמצו כשרות מהודרת, כדי לקרב אליהם את הציבור החרדי. במהלך הכנת כתבה זאת נתקלנו לא פעם בחשדנות מגורמים שונים הפועלים בתחום המזון הלא כשר, החוששים מחשיפת יתר שתביא לפגיעה מצד גורמים קיצוניים בעולם החרדי, וכבר היו דברים מעולם.

ערי הקודש מחוץ לתחום
אחת הרשתות הוותיקות לממכר בשר לא כשר היא "מעדני מניה". בראש הרשת עומדים כיום  יעקב ומאיר מניה. ראשיתה בחווה לגידול חזירים שהקים בצפון הארץ אבי המשפחה עוד בשנות ה-60 של המאה קודמת. השלב הבא היה שותפות במפעל ייצור נקניקים ובעקבותיה הוקם מפעל משפחתי בראשון לציון שלצדו הוקמה רשת שיווק המונה כיום  16 סניפים בכל רחבי הארץ, בעיקר בישובים שבהם ריכוזים גדולים של יוצאי מדינות חבר העמים, כמו ראשון לציון שבה לקבוצה 3 סניפים ובאשדוד שניים. את סניפי הרשת לא תמצא בערים כמו ירושלים, צפת וטבריה שבהם  ריכוזים גדולים של אוכלוסייה דתית.
בנוסף לסופרמרקטים ולמעדניות, הקבוצה היא בעלת  חוות החזירים הגדולה בארץ, ובבעלותה גם מפעל לעיבוד בשר ולייצור נקניקים, מפעל למוצרי בצק וחברת יבוא והפצה. "העליה הרוסית נתנה פוש אדיר לתחום הזה ולמעשה שנתה את כל התמונה הקמעונאית בתחום ייצור מוצרי בשר לא כשרים"- אומר יעקב מניה, מנכ"ל ובעלים של הרשת. "העובדה שלקבוצה גם חוות חזירים וגם מפעל שבו מייצרים את כל מוצרי הבשר מקנה לנו  יתרון משמעותי" - מוסיף מניה." כך יש לנו שליטה על כל שלבי הייצור והמכירה וגם שליטה באיכות חומרי הגלם". לדבריו, בתחום ייצור הבשר הלא כשר לקבוצה קרוב ל-50% מנתח השוק והיא משווקת את תוצרתה ב-800 נקודות מכירה. בשנים האחרונות  אפשר לראות בסניפיה  לצד הלקוחות דוברי הרוסית גם  ישראלים ותיקים, אך אלה עדיין במיעוט. "בכל השנים לא הצלחנו לשנות את הרגלי הצריכה של הצרכן הישראלי" - מודה יעקב מניה. "בעוד שיוצאי מדינות חבר העמים נוהגים לארח חברים על מבחר של נקניקים איכותיים ודגים מעושנים, הישראלי מסתפק בפיצוחים ופירות".

"קרל ברג" - קהל היעד  רוסי
"קרל ברג" היא רשת נוספת שהחלה בסוף שנות ה-70 את דרכה כמעדניה  ברחובות. ברבות השנים רכש הבעלים חנן אברמוביץ מפעל לייצור מוצרי בשר בשם "קרל ברג" שהתמחה בייצור מעדני בשר מבשר בקר, בשר לבן, עופות והודים. לאברמוביץ גם חווה לגידול חזירים בצפון בארץ, המספקת כ-10% מכלל בשר החזיר בארץ.
החווה מספקת לו את הבשר לייצור נקניקים מסוגים שונים, בשר מבושל ואפוי לסוגיו, בשרים מיושנים ועוד. תוצרת המפעל נמכרת בסניפי הרשת, 15 במספר, וכן משווקת לרשתות אחרות,  מעדניות ומסעדות. "קהל יעד שלנו הוא גם כיום רוסי"- אומר חנן אברמוביץ.  "בניתי את עצמי על הקהל הזה, פחות על ישראלים ותל אביבים, זו הנישה שלנו, העסק הולך והרשת מתפתחת בעיקר בפריפריה".

"קשת טעמים"- פנייה לקהלים נוספים
גלי העלייה ממדינות חבר העמים נפסקו, אך ה"רשתות הרוסיות"  ממשיכות לצמוח. כל המרואיינים לכתבה אמרו כי בכוונתם להמשיך ולגדול בתקופה הקרובה.  כך נפתח  במתחם פולג  בנתניה סניף של הרשת "קשת טעמים", הסניף השני של הרשת בנתניה, המצוי במרחק כמה דקות נסיעה מסניף טיב טעם.
לרשת, בבעלות איש העסקים אריאל לכט,  14 סניפים מנהריה בצפון עד אשדוד בדרום. המנכ"ל דני גרינברג צופה שבמהלך השנה ייפתחו שני סניפים חדשים  ומסכם את שנת 2014 עם מכירות בהיקף של כחצי מיליארד ₪. "בתחום הרשתות הלא כשרות אנו במקום השני לאחר טיב טעם"- אומר גרינברג, שבמשך 11 שנים כיהן בתפקיד בכיר ברשת טיב טעם.
החנות החדשה בפולג משתרעת על שטח של כ-2000 מ"ר, והמגוון על המדפים ובתוך המקררים מרשים. גרינברג מדגיש במיוחד  את המגוון  הרב של המוצרים במחלקות הטריות של הבשר, הנקניקים והפסטרמות כמו גם במקררי הדגים והגבינות למיניהן. אגף מיוחד, הנושא את השם "מאמוצ'קה", מכיל שורה של מאכלים בטעם ביתי של עדות שונות, אוכל מוכן המיוצר במפעל  שהקימה הרשת. "מגוון גדול של מוצרים וחווית קנייה משולבת במחירים זולים- כל אלה מבדלים את הרשת שלנו"- מדגיש גרינברג.

שומעים גם צרפתית
בתחילת דרכה פנתה הרשת לקהל הרוסי ובאחרונה היא פונה לקהלים נוספים. בעת ביקורנו בחנות שמענו בעיקר רוסית, ולצד הכיתוב בעברית על המוצרים מצוי כמובן גם כיתוב ברוסית. שיחה קצרה עם מכרה ילידת רוסיה, הבהירה לנו מה מניע אותה  ולקוחות אחרים דוברי  רוסית, להגיע לחנויות הלא כשרות, במקרה זה "קשת טעמים". "אני גרה בקדימה שבה פועלות שתי רשתות - היא מספרת - אבל כשאני רוצה לקנות נקניק טוב ואיכותי או פסטרמה בטעם של הבית, אני נוסעת לנתניה לרשת הזאת".
המנכ"ל  גרינברג מציין, כי הקהל הישראלי נחשף בהדרגה למוצרי הרשת, ובאחרונה שומעים לדבריו בחנות גם יותר ויותר צרפתית- שפתם של העולים החדשים מצרפת שהשתקעו בנתניה.
------
*נציגי "טיב טעם" לא נענו לפנייתנו להתראיין לכתבה.

 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים