מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מזון לחסרי שיניים
שרות מזון+ 
 

יש טוענים שבסופו של דבר יהיה זה חוק ללא שיניים. חוק שקשה יהיה לפקח עליו ולאוכפו. האם חוק המזון, שהולך ומתגבש בימים אלה, עתיד להרגיע את ציבור הצרכנים, שהשתתף לא מכבר במחאת הקוטג' תחת הסיסמא: 'העם דורש צדק חברתי'? האם דרישות ועדת קדמי להורדת מחירי מוצרי המזון יחד עם הגברת התחרות בענף – אכן יתממשו? לא בטוח.
ערב פתיחת הדיונים בחוק המזון ובשני חוקים נלווים, העוסקים בהקמת מאגר  להשוואת מחירים בין רשתות המזון, נפגש מזון+ לראיונות בלעדיים עם ח"כ הפרופ' אבישי ברוורמן ועם הפרופ' דיויד גילה, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים,  שאמורה לאכוף סעיפים רבים בחוק המזון. השניים לא רק זהירים, אלא גם מנמיכים ציפיות.

חיים פלטנר, שרות מזון+


בחודשים הבאים יידון בכנסת החוק להגברת התחרות בענף המזון (חוק המזון), המתבסס על המלצותיה של ועדת קדמי. "מחאת הקוטג'" היא שהניעה את הממשלה להקים את הוועדה, לנוכח הפערים הגדולים שנחשפו בין מחירי המזון בארץ ובחו"ל. ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים, בראשותו של הפרופ' אבישי ברוורמן, המכהן גם כיו"ר ועדת הכלכלה, תגבש את סעיפי החוק לקראת הגשתו למליאה לקריאה שנייה ושלישית. (ראה ראיונות).

המכסים הופחתו, האם החלב יחזור לפיקוח?

מאז פרסום המלצות ועדת קדמי ואישור המלצותיה  על ידי הממשלה לפני כשנה, כבר היו  כמה התפתחויות, עוד בטרם החלה הכנסת לדון בחוק המזון.
ראשית, רשות המיסים הפחיתה את המכסים על שורה של מוצרים, אך לא על כל המוצרים שצוינו בדו"ח ועדת קדמי. מנקודת מבטם של הצרכנים משמעותית בעיקר הפחתת המכס על יבוא גבינות קשות (צהובות), שהמכס עליהן נקבע לרמה של 5.6 ש"ח לקילוגרם.  בכיר באחת מרשתות השיווק מבהיר, כי הפחתת המכס אמנם הוזילה במידת מה את הגבינות המיובאות, אך לא האיצה את התחרות בתחום זה ולא השפיעה על מחיר הגבינות הקשות מתוצרת מקומית. "גם ברמת המחירים החדשה קשה לגבינות המיובאות להתמודד עם גבינות המקומיות, היקף היבוא עדיין קטן, מה גם שהמותגים של תנובה ושטראוס הם מותגים חזקים, שהציבור בארץ נאמן להם. אם יש תחרות מסוימת בשוק זה - מוסיף אותו בכיר – בשלב זה היא נובעת  מכניסתה של טרה לשוק הגבינות האלה". -  אומר רונן רגב כביר, משנה למנכ"ל ומנהל המחקר בארגון "אמון הציבור"." בתחום זה נעשה מעט מדי והפתיחה האמיתית לתחרות טרם נוצרה, יש שיפור אך בהחלט לא מספיק", אומר רונן רגב כביר, משנה למנכ"ל ומנהל המחקר בארגון "אמון הציבור". לדבריו, בשל המכסים הגבוהים על מוצרים וחומרי גלם, היבוא לישראל מהווה איום קטן בלבד על הייצור המקומי ואינו מעודד תחרות.

הטונה כסמל המאבק

גם היבואנים אינם מרוצים ממהלך העניינים בתחום זה. "הפחתת המכסים היא צעד בכיוון הנכון-  אבל הקצב איטי מדי" - אומר  עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר. האיגוד, המייצג את ציבור היבואנים, נאבק למען הפחתת המכסים ואף הצליח לשנות את החלטת הממשלה ולהביא להפחתת המכס על יבוא טונה, מוצר פופולארי בארץ. "הטונה נהפכה אצלנו לסמל במאבק - אומר כרמלי - כיוון שבעבר נאלץ הצרכן לשלם מס בלתי מוצדק עבור הגנה על יצרנים מקומיים, שכל עיסוקם היה לארוז בקופסאות נתחי טונה שיובאו לארץ ללא כל מכס, בעוד שזה הוטל על יבוא טונה בקופסאות שימורים". מרשות המיסים נמסר, כי גם בשנים הקרובות ימשיך משרד האוצר להפחית את המכס  וגם יורחב מספר המוצרים שייהנו ממהלך כזה.

רפורמה במכון התקנים
בקרב היבואנים שוררת גם קורת רוח מן הרפורמה במכון התקנים, שאשרה ועדת הכלכלה במהלך השנה החולפת. עו"ד כרמלי מציין, כי במסגרת הרפורמה הונהגה מדיניות שרות חדשה, כל הפעילות של המכון מול היבואנים נעשית כיום בצורה מקוונת, ללא טפסים וניירת, כאשר ניתן לעקוב אחר כל שלב שבו נמצאת הבקשה, כיצד טופלה וכיוצא באלה. עד סוף 2014 התקינה הישראלית תהא זהה לתקינה הבינלאומית ובעתיד לא יהא עוד צורך לדרוש מיצרנים בחו"ל להתאים את מוצריהם לתקינה שלנו, דבר שהיה כרוך בעלויות ניכרות והעלה את המחיר לצרכן. נקודה נוספת- יצומצם מספר התקנים הרשמיים, כאלה שאינם כרוכים בבדיקות בנושאי בטיחות, ומוצרים אלה יוכלו להיכנס לארץ על סמך הצהרת היבואן, כי המוצר עומד בדרישות התקן הבינלאומי.
 אלה רק כמה מן הנושאים שנכללו ברפורמה, שאמורה להקטין את מה שמכונים חסמים לא מכסיים. רונן רגב כביר סבור, כי יש להגביר את פעולות הפיקוח בשווקים ולא להסתפק רק בערוצי היבוא." בערוצים  אלה ניתן לא פעם לחמוק מבדיקה רצינית ולכן הפיקוח האמיתי צריך להיות בשווקים, והבדיקה צריכה להקיף גם מוצרים מתוצרת מקומית, כמקובל במדינות רבות במערב". נציין, שבמסגרת הרפורמה ישנה גם כוונה  להגביר את הפיקוח בשווקים, השאלה היא אם  כוח האדם שעומד כיום לרשות הממונה על התקינה במשרד הכלכלה יכול לעמוד במשימה הזאת וליצור אכיפה אפקטיבית.  

114 רפתנים פרשו

 בענף החלב אירעו בשנה החולפת כמה התפתחויות, שמוגדרות כדרמטיות על ידי העוסקים בענף ואשר יצאו לפועל בעקבות המתווה שגיבשה ועדה בראשותו של הראל לוקר (מנכ"ל משרד ראש הממשלה). המתווה הזה אומץ כתחליף להמלצות ועדת קדמי בתחום החלב. "המלצות ועדת קדמי היו הרות אסון לגבי ענף החלב ויישומן היה ממוטט את הענף"  - אומר אפרי רייקין, סמנכ"ל מועצת החלב. "משרד החקלאות התנגד להן בתוקף וועדת לוקר גיבשה מתווה מוסכם על נציגי כל הצדדים הנוגעים לדבר". אחת המטרות העיקריות הייתה להוזיל את מחיר החלב הגולמי ב-4 השנים הקרובות ובמסגרת זאת הומלץ  לייעל את הענף ולאפשר ליצרנים קטנים ובלתי יעילים לפרוש מן הענף, תוך קבלת תגמול נאות מן הממשלה. ואכן, בתוך זמן קצר פרשו מן הענף בעלי 114 רפתות, כ-10% מכלל העוסקים בענף. מכסות החלב שלהן נמכרו לרפתות אחרות, שהיו על גבול ההתייעלות ואלה כבר  הגדילו את התפוקה בשיעור שבין 15% ל-20% - הישג יוצא דופן כדברי רייקין.

ריווחיות חריגה בתנובה

רישומה של מחאת הקוטג' עדיין מורגש בענף החלב ובמשרד החקלאות ממשיכים לבדוק את הריווחיות של תשלובת החלב של תנובה. הבדיקה גלתה ריווחיות חריגה בתחום הגבינה הלבנה 5% ובתחום השמנת המתוקה 38%- מוצרים שבהם לתנובה כמחצית מנתח השוק. בעקבות הבדיקה המליץ אורי צוק-בר, המפקח על המחירים במשרד החקלאות, להכניס מוצרים אלה  לפיקוח מחירים מלא ולהפחית את מחירם בשיעור ניכר. על סמך הבדיקות הללו החליטה  ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר כי יש לשקול את המהלך שעליו המליץ צוק-בר. אגב, ועדת המחירים שוקלת זה מכבר גם להחריג את תנובה, המהווה מונופול בשוק חלב ולפקח גם על מחירי אשל 4.5%, גיל 3%, גבינה חצי קשה "עמק" ושמנת מתוקה. ההחלטה  על כך התקבלה לפני כמה חודשים, בעקבות שימוע ציבורי שערך משרד החקלאות. כאמור, בשני הנושאים ועדת המחירים עדיין לא הגיעה לכלל החלטה. מאחר שחלפו כבר כ-4 חודשים מאז  (ההמלצה לגבי החרגת תנובה  התקבלה עוד קודם לכן), פניתי למשרד החקלאות ושאלתי מדוע מתמהמהות ההחלטות  בעניין זה. התשובה שקיבלתי: "מהלכים כאלה אינם נעשים במהירות, הם כרוכים בעריכת שימועים לגורמים הקשורים לנושא, כדי שההחלטות יעמדו במבחן בג"צ". אם כך הם פני הדברים, אזי למחוקקים ולמי שאמורים ליישם את חוק המזון בעתיד, צפויים ימים לא קלים, ואנו הצרכנים נצטרך להתאזר בהרבה סבלנות  עד שנזכה ליהנות מפירותיו של חוק המזון החדש.

הרשות לצרכנות וסחר הוגן מקרטעת
ועדת קדמי ייעדה תפקיד נכבד לרשות לצרכנות וסחר הוגן, ששר הכלכלה ממונה עליה ועובדיה נמנים עם עובדי משרד הכלכלה. גם חלק ניכר מתקציבה מגיע ממשרד זה, חרף החלטות קודמות שהרשות תהיה עצמאית מבחינה תקציבית ומנהלית. ועדת קדמי המליצה לחזק את הרשות לצרכנות וסחר הוגן וליצור בעזרתה מערך הרתעה ואכיפה וכן להקים מאגר מחירים מקוון, נגיש לציבור, שיאפשר לו לבצע השוואת מחירים מהירה ומדויקת.
השאלה היא האם הרשות ערוכה לכך? דו"ח מבקר המדינה האחרון  מתאר את הכשלים שליוו במשך שנים את הקמת הרשות ומותח ביקורת חריפה על תפקודה. הדו"ח מתאר מחלוקות חריפות בין הנהלת הרשות לעובדי משרד הכלכלה, שתפקידם לפקח על הנעשה בשטח, אשר מסרבים לפי שעה לקבל את מרות הרשות ולהתאים את סדרי עבודתם לתנאים המשתנים. ועל כך אמר  מבקר המדינה בדו"ח האחרון שלו- " בשל המחלוקות הללו הרשות נותרה ללא יכולת לעקוב אחר הפרות של הוראות החוק, הרשות חסרה כוח אדם מקצועי ואין ביכולתה לבצע חקירות מורכבות... במצב הנוכחי לצרכן הישראלי אין כתובת ברורה להפניית תלונתו או לבירור זכויותיו". כאשר חוליה חשובה בחוק המזון העתידי  אינה מתפקדת כראוי, ספק אם  ניתן יהיה ליישם באופן מלא את החוק, שהציבור הרחב מצפה לו בכיליון עיניים.



ח"כ פרופ' אבישי  ברוורמן, יו"ר הועדה המשותפת להכנת חוק המזון:
"עדיין אינני משוכנע שבהצעת החוק יש בשורה גדולה לצרכן"

 פרופ' ברוורמן, האם הצעת החוק שהוגשה לכם, נותנת מענה ופתרון לבעיות הריכוזיות והתחרות בענף המזון, האם יש להצעה הזאת די שיניים כדי לחולל מהפך בשוק הזה?

 למדתי את הצעת החוק שהוגשה לנו ועדיין אינני משוכנע שיש בה בשורה גדולה לצרכן. בסופו של דבר נעביר הצעת חוק, שיש בה מספר דברים חיוביים. בסופו של דבר אנו צריכים להסתכל מה המטרה והמטרה היא הפחתת מחירים משמעותית לצרכן, ולכך מחויבת הוועדה וצריך לדאוג שהחוק שיעבור בכנסת יביא להורדת מחירים. מחירם של חלק מן המוצרים אצלנו הוא מן הגבוהים במערב. אני אדרוש לקיים בוועדה דיונים מאד ממוקדים, לא רק להשמיע הצהרות בומבסטיות, ולבחון תחום-תחום, כך שבעוד שנתיים-שלוש נוכל לראות אם החוק הזה אכן מילא את ייעודו.
 
מה חסר לך בהצעת החוק שהוגשה לכם?
 אני מעדיף לא להקדים ולפרט בנושא זה לפני תחילת הדיונים בוועדה*.  ככלל, אני סבור שלחוק הזה צריכות להיות יותר שיניים מאשר יש בו כיום. את דעותיי אפרט בצורה מסודרת בוועדה לאחר דיון  ראשון בהשתתפות שרי האוצר והכלכלה. מן הועדה ייצא חוק, אנחנו לא נעכב שום דבר, אבל בסופו של דבר צריך להיות ברור שאם מחוקקים חוק בישראל, שמטרתו להוריד מחירים, צריך לפני זה להציג איך בעזרת החוק הזה המחירים הנמוכים באמת יגיעו לצרכן, ולא יהיו פה רק הכרזות גדולות. ולכן, אני חוזר ואומר שבחוק הזה יש דברים מסוימים שמעידים כי  אין בו בשורה גדולה לצרכן. ברצוני להוסיף ולציין, כי במהלך הדיונים בהצעת החוק נבקר גם בסופרמרקטים וברשתות המזון הגדולות, כדי שנקבל תמונה ברורה על מה שקורה בשטח.

 באילו נושאים תתמקדו כבר בתחילת פעילותה של הוועדה?
בכל הנושאים הנוגעים להוזלת מוצרי המזון. נבחן בין השאר מה תרומת מס ערך מוסף ומה תרומת המכסים למחירי המזון, מה תרומת הריכוזיות לכך, היכן ישנם רווחים גדולים מדי בגללם הצרכן משלם מחירים גבוהים מדי עבור המזון שלו, האם זה אצל היצרנים או רשתות השיווק. לדעתי,  אם אנו חפצים להגיע להורדת מחירים משמעותית במשק הישראלי, אזי עלינו  לחזק את החוק.
צריך לזכור, כי לנושאים נוספים כמו הפחתת מכסים יש גם  השלכות על המחירים, גם על התחרות וגם על התעסוקה. אנחנו נבחן את כל המכלול. אנחנו נבדוק  היכן המוקדים המרכזיים, שאם בהם נחולל שינוי אזי  הצרכן יצא נשכר ומצד שני לא נחריב את התעשייה הישראלית ונגרום לפיטורי עובדים.

נושא השקיפות לציבור ודאי ידון גם בוועדה בראשותך?
 נושא השקיפות והעברת מידע מהיר ומפורט לציבור אודות מחירים חשוב מאד לקידום התחרות. מצד שני, קיימת תמיד סכנה שמאגרי המידע המקוונים שיעמדו לרשות הציבור, יאפשרו גם לגורמים מסוימים בתחום הקמעונאי לתאם מחירים. נקודה זאת, שבה ודאי יטפל גם הממונה על ההגבלים העסקיים,  תעמוד לנגד עינינו בעת הדיון בנושא זה בוועדה.

בחוק המזון נכון תפקיד חשוב גם לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, רשות שתפקודה זכה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה, והשאלה היא אם היא יכולה בכלל לסייע ביישום חוק המזון?
 במסגרת זאת אינני רוצה להתייחס ספציפית לרשות הזאת, אבל אנחנו נדון בכך בוועדה. אומר רק, כי רשויות ציבוריות צריכות להיות עצמאיות ולא כפופות לשר זה או אחר. יש בארץ רשויות כאלה, היתר הן חלשות וכפופות יותר לשר וחסרות את העוצמה המקצועית  והחופש שיש לרשויות סטטוטוריות חיצוניות. בתחום זה דרושה רפורמה מעמיקה. אם חלק מן הפוליטיקאים היו מוכנים להשתחרר מן הרשויות הללו, זה היה עושה רק טוב לרשויות עצמאיות ומקצועיות.

 אתה ודאי מודע  ללחצים הכבדים שמצפים לכם מצד כל הגורמים האינטרסנטיים במהלך הדיונים על חוק המזון?
 אני הייתי מודע לכך בעבר, אני מודע לכך גם עכשיו, ואני יכול רק לדבר  בשמי - אני לא באתי לעבוד בשביל אף אחד, ולכן  אפעל מתוך האינטרס שהוא נכון לגבי אזרחי ישראל, לרבות ציבור העובדים. אני בטוח שיהיה מסע לחצים מאד-מאד גדול, ואני מקווה שחברי הכנסת ילמדו היטב את הנושא על בוריו. אין זה סוד שבחלק מועדות הכנסת אנשים בדרך כלל לא באים לישיבות, זה חלק מן ההידרדרות של כנסות ישראל, רבים מן החברים מסתפקים בהכרזות ואז לקראת הסוף יש משמעת קואליציונית והאנשים מצביעים על פיה. אני מאד מקווה שכל החברים בוועדה ושאר הגורמים שיש להם עניין בנושא יבואו לדיונים, כך שנוכל לקיים דיונים מעמיקים ורציניים ונוכל גם לחשוף לציבור איפה קבור הכלב באמת ואם אפשר גם להזיז  את הכלב הזה כדי שהמחירים לצרכן ירדו.
---
*הריאיון עם ח"כ ברוורמן נערך ימים אחדים לפני תחילת הדיון בוועדה  בחוק המזון.





     


פרופ' דיויד גילה, הממונה על הרשות להגבלים עסקיים:
"צריך לחוקק את חוק המזון במתכונת הנוכחית ולא להקל בשום צורה"

 פרופ' גילה, באילו נושאים תתמקד הרשות להגבלים עסקיים בדיונים על הכנת חוק המזון?
 ועדת קדמי ייעדה  לנו לפעול בתחום התחרות האזורית בין רשתות שיווק ובתחום הנוגע ליחסים בין ספקים לרשתות שיווק. היינו שותפים מאד פעילים בשלב הניסוח של תזכיר החוק, ובשלב החקיקה אנחנו נסייע לחברי הכנסת בהבהרות ובתשובות בכל הנוגע לתובנות הכלכליות והמשפטיות שמאחורי הנושאים שבהם אנו אמורים לטפל מכוח החוק החדש.

בעבר דיווחתם  שחטיבת  התחרותיות ברשות בנתה מודל, שעתיד להיות כלי יישומי ומרכזי לאכיפת חוק המזון בתחום הקמעונאי. אולי תפרט?
 בנינו מודל שיאפשר לרשות לאתר אזורים ריכוזיים, שבהם יש מעט רשתות שיווק שמתחרות ביניהן. ברור לנו, שבאזורים שבהם אין תחרות אמיתית מחירי המזון גבוהים יותר. בעזרת תוכנות מיוחדות אנו מסוגלים למפות כל אזור על פי הסניפים שפועלים בו, גודלם והיקף פעילותם ומכאן להקיש גם מה שיעור הריכוזיות באותו אזור. לפי הצעת החוק, אם רשת שיווק עוברת גודל מסוים באזור מסוים, יחולו עליה מגבלות, שנועדו לקדם מצב שבכל אזור יהיו כמה שיותר רשתות שיווק, אשר יתחרו על לבו של הצרכן.

 מה המגבלות שאתם מציעים?
 אקדים ואדגיש, כי על פי החוק הקיים, לרשות ההגבלים העסקיים הסמכות לבלום מהלך של רשת שיווק  שמבקשת להתמזג עם רשת שיווק אחרת, או לקנות סניפים שלה, כאשר גם כאן המטרה היא לשמור על התחרות בשוק. הצעת החוק הנוכחית מאפשרת לרשות למנוע מרשת שיווק גדולה וריכוזית באזור מסוים לפתוח סניפים חדשים, למקרה שהיא מחזיקה ביותר מ-30% מפדיון המכירות באותו אזור. מטרתנו למנוע מצב שבו רשת שיווק גדולה כזו תפתח עוד ועוד סניפים באותו אזור, ובכך תמנע מרשתות חדשות להיכנס לאזור. במקרה שלאותה רשת מעל 50% מפדיון המכירות, אזי תוכל הרשות לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים  ולבקש ממנו לדרוש מן הרשת הזאת למכור סניפים לגורמים אחרים, מה שיגביר את התחרות באזור.

 נושא נוסף שבו אתם אמורים לטפל הם איסורים ומגבלות ביחסים שבין ספקים דומיננטיים ורשתות שיווק. באילו כשלים מדובר כאן?
יש כמה סוגים של כשלים. כשל  אחד הוא שספקים מתערבים לרשתות שיווק במחיר שהן גובות  על מוצרים של ספקים אחרים. זאת הפרה חדה מאד של הצעת החוק. כשל בכיוון ההפוך - למשל, רשת שיווק שמוטרדת מכך שרשתות מתחרות מורידות מחירים, מבקשת מן הספקים שלה להפעיל את השפעתם על הרשת המתחרה, כדי שזו לא תוריד מחירים. מצאנו גם שספקים גדולים מנסים, באמצעים שונים כמו התערבות במחיר המוצר שלהם ברשתות, לנטרל את  התחרות בין הרשתות לבין עצמן. יש לזכור, כי כאשר ניטשת תחרות עזה בין הרשתות, הרשתות הגדולות והחזקות נוטות לבוא אל הספקים ולתבוע מהם להשתתף במבצעים שלהן, משמע להוריד מחירים. אחרת, הרשתות יתקשו להתמודד מול הרשתות המתחרות. מכאן, שספקים גדולים מנצלים את כוחם לא רק כדי להנציח את מעמדם על המדף, אלא גם כדי לשמור על שקט תעשייתי ולנטרל תחרות בין הרשתות. כך פועל השוק. לכן באה הצעת החוק שבה, בין השאר, איסור קטגורי על התערבות ספק גדול במחיר המוצר שלו ברשת.  הרשת לבדה תקבע את המחיר לצרכן.

בדו"ח ועדת קדמי חוזרת ועולה הדרישה לטיפוח וחיזוק יצרנים ועסקים קטנים - כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח?
הצעת החוק לא תאפשר לספקים גדולים להנציח לעצמם מיקום על מדפי החנות, תוך דחיקת רגליהם של ספקים קטנים ובינוניים. הספק הגדול לא יוכל להנציח לעצמו שטח שיעלה על 30% משטח המדף וספק גם לא יוכל להתערב באשר למיקומו על המדף. כך תינתן דריסת רגל על המדפים של הרשתות גם לספקים קטנים ובינוניים שיש להם מוצרים אטרקטיביים. התחרות על המדף תהיה עניינית ללא לחצים מצד ספקים גדולים על הרשת. הצעת החוק גם מאפשרת לתת הוראות לרשתות השיווק במסגרת פעילותן במותג הפרטי שלהן, אם זה דרוש כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות, למשל על ידי דחיקת יצרנים קטנים ובינוניים מן המדפים.

עד כה לא פעלתם במגזר החקלאי, כיוון שחוק ההגבלים העסקיים לא חל עליו. האם בכוונתך להיכנס עתה לתחום השווקים החקלאיים ולבחון את החוזים בין החקלאים לקמעונאים ואת פערי התיווך בתחום זה?
 זה תלוי במחוקק. על שולחן ועדת הכלכלה עומד צמצום הפטור מחוק ההגבלים העסקיים בתחום החקלאי. אם התיקון יאושר, לא יוכלו עוד סיטונאים שאינם חקלאים לעשות קרטלים על חשבון הצרכן ועל חשבון החקלאים. ברגע שיתוקן החוק ודאי ניכנס לתחום הזה.

 השאלה היא, האם לרשות שאתה מופקד עליה יש את כל הכלים וכוח האדם כדי לפעול בכל התחומים שציינת?
היינו לאחרונה במגעים עם האוצר לגבי כוח האדם הדרוש לאכיפת חוק המזון. בהנחה שחוק המזון אכן יחוקק, אז אנחנו נוכל לפעול עם כוח האדם והתקציבים שיעמדו לרשותנו. ברגע שהחוק יאושר, יעמדו לרשותנו גם כל הכלים המשפטיים ליישומו.

 ההצעות שלכם טעונות אישור הכנסת, האם אינך חושש שלחצים של גורמים אינטרסנטיים על חברי הכנסת יגרמו לשחיקה משמעותית בנושאים חשובים בחוק המזון?
 אני מקווה שלא. אבל ככל שהצעת החוק הזאת היא יותר אפקטיבית ומשפרת את מצבו של הצרכן, ואני חושב שבמצב הנוכחי זו הצעה מאד אפקטיבית, כך היא גם פוגעת ברווחיות של הרשתות והספקים. אלה יעשו מאמצים רבים באמצעות לוביסטים ויפעילו אמצעי שכנוע שיופנו לחברי הכנסת במגמה לרכך את הצעת החוק. לדעתי, צריך לחוקק את החוק במתכונת הנוכחית, ולא להקל בשום צורה. יישומו במתכונת זו יתרום רבות לרווחתו של  ציבור הצרכנים בישראל.


 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים