הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
חדשנות כמנוע צמיחה

אז נכון שמצב ענף המזון לא אי-אי-אי. נכון שתעשיית המזון חווה דשדוש מתמשך. נכון שמרבית הנפגעים הן החברות הקטנות והבינוניות, שנאלצות להיאבק מול תאגידי הענק בשוק. אבל עדיין יש מה לעשות: להפעיל את הדמיון והיוזמה, לפתח ולחדש.  

מאת חיים פלטנר
 
 


החדשנות מהווה בשנים האחרונות אחד  ממנועי הצמיחה של מפעלים רבים בענף המזון. חברות גדולות  דוגמת תנובה, שטראוס,  אסם נסטלה ויוניליור- נהנות מידע רב  שנצבר בחברות רב לאומיות עמן הן קשורות. לעומתן, חברות קטנות ובינוניות נאלצות לפעול בתחום  החדשנות בכוחות עצמן ויש אומרים שדווקא בהן מסתמנות פריצות דרך מרשימות.  במסגרת כתבה זאת  נסקרת פעילותן של 4 חברות מזון, קטנות ובינוניות,  בתחום החדשנות והפיתוח.
סרמוני: להפוך את התה למשקה גורמה
תה פרמיום בטעמים שונים ואריזות מיני בעיצוב ובצבעים מרהיבים, מתוצרת "סרמוני" הישראלית, נכללו השנה במסגרת 200 מוצרים מצטיינים, מתוך  2400 מוצרים שהוצגו בתערוכת המזון הבינלאומית "סיאל", שנערכה בפריז.
"סרמוני" מייצרת כ-12 סוגים של תה וחליטות, מוצרים המוגדרים כתה  פרימיום. לתחרות בסיאל הוגשו תיונים אישיים ממשי, בתוך אריזות דמויות קובייה צבעונית. התיונים הללו משווקים גם  במארזים נאים הכוללים עשרה סוגים של תיונים.
מוצרי  "סרמוני" מוכרים בעיקר ללקוחות חנויות הטבע בארץ, בהן   ניתן למצוא תה  שחור ותה ירוק עם תערובות של חומרים המיובאים בעיקר מן המזרח הרחוק. לדוגמא, צ'אי הודי שמוכן על בסיס תה שחור עם קינמון, ציפורן ג'ינג'ר ורכיבים נוספים. סוגים אחרים של תה מוכנים על  בסיס תה ירוק עם  עלי נענע ("נענע מרוקאית")  ולצד כל אלה גם חליטות על בסיס פירות יער ועוד.
"השאיפה שלנו, שלי ושל אשתי אפרת, להפוך את התה למשקה גורמה בארץ ולקרב בין מזרח ומערב בתחום התה" - אומר אלי שור, שהוא ואשתו עומדים בראש החברה,  הממוקמת במגדל העמק, ומעסיקה 12 עובדים קבועים.
 כניסתם של אלי ואפרת לענף התה היא סיפור בפני עצמו. אלי, עורך דין ויזם בעברו ואפרת פסיכולוגית, עלו לארץ לפני כתשע שנים מארה"ב וכעבור זמן מה החלו להתעניין בהתפתחויות ובחידושים הפוקדים את ענף המזון בעולם.  "גילינו ענין רב בעולם השלישי וחשבנו שעם הזמן גם אליו תגיע  תרבות הצריכה המערבית"- מספר אלי. השניים יצאו לאפריקה, כדי לעקוב מקרוב אחר חידושים בתחום החקלאי וכך התגלגלו לתחום הקפה ומשם הייתה קצרה הדרך לתה.
"תורכי קטן", קאפוצ'ינו וגם ספל תה
במדינות המערב צצים בשנים האחרונות  יותר ויותר בתי תה, המציעים לאורחיהם תה גורמה. זה היה המניע לרכישת "סרמוני" לפני כשנה וחצי, על ידי אלי ואפרת שור מן הבעלים המייסדים. מאותו רגע, כל חייהם סובבים סביב  עולם התה. במפעל הקטן שלהם  מתנהלת מלאכת  הפיתוח והעירוב של התה השחור והתה הירוק עם רכיבים שונים, עירוב שמקנה לכל תה את הטעם הייחודי לו. "החכמה היא - מדגיש אלי - להגיע  באמצעות העירוב לטעם הייחודי האופטימלי". "טועמי תה" מקרב העובדים הם שבודקים אם התערובת  שהוכנה אכן עונה על הדרישות. "השלב הבא הוא אריזת התה באריזות אטרקטיביות, וגם זו מלאכה שבה אנו מנסים להתחדש בכל עונה" – מוסיף אלי. לעיצוב האריזה והמראה שלה, וכמובן לטעמו של התה תפקיד חשוב בהצגתו של התה כמשקה גורמה.
חדשנות במפעל קטן אינה דבר של מה בכך,  אך בעלי "סרמוני" רואים בהוצאה הזאת השקעה לטווח ארוך, שלדבריהם  כבר מתחילה לשאת פירות. בארץ, אמנם, אנחנו עדיין מפגרים אחרי אירופה וארצות הברית בכל הנוגע לשתיית תה גורמה, אבל אלי מתנחם בכך שכמחצית  מתוצרת המפעל מופנית ליצוא, ובחודש החולף כבר הגיע היקף היצוא לכדי כ-70%. הוא מאמין ומקווה, שברבות הימים גם הצרכן הישראלי ירחיב את אופקיו ולצד "תורכי קטן"  וקאפוצ'ינו מוקצף יתפנה גם לספל תה איכותי.
 

כרמית ממתקים: "החדשנות דרושה לנו כאוויר לנשימה"
השנה החולפת,  מבחינתה של "כרמית ממתקים", עמדה בסימן של התחדשות.  בראשיתה, השיקה  החברה  קטגוריה חדשה בתחום השוקולד-"אגו רוקס", סדרת חטיפי שוקולד בטעמים שונים,  שאותה פתחה במשך כשנה וחצי. לקראת סוף השנה, בימים אלה ממש, משיקה  החברה סדרה חדשה של נשנושי שוקולד לילדים, הקרויה "מיקסים".  ובין לבין היא ממשיכה גם לפתח מוצרים חדשים  בעולם השוקולד והממתקים עבור מותגים מובילים ומותגים  פרטיים  בחו"ל. בין השאר יצאה גם עם בייגל מצופה שוקולד ששווק בהצלחה בארצות הברית.
"החדשנות חשובה לנו מאד, היא  דרושה  לנו כאוויר לנשימה"- אומר מנכ"ל כרמית סטיב גרין. "אם אתה לא מביא חדשנות אזי נתקע במקום.  בצוותים  שמטפלים בכך, חברים עובדים מכל האגפים בחברה, וחבריה קשובים לכל הצעה ורעיון. "ההצעות הטובות ביותר-  אומר גרין -  מגיעות דווקא מעובדים מן השורה ולאו דווקא מן הדרג הניהולי. הרבה רעיונות והצעות שתרמו להתייעלות ולשיפור מוצרים בתהליכי  הפיתוח שלהם".
כרמית, שהוקמה לפני כ-40 שנה, היא חברה בסדר גודל בינוני שחייבת להתמודד עם מובילת שוק השוקולד בארץ "עלית" ועם חברות גדולות וגם קטנות ממנה. בכרמית  פועלים כיום 3 צוותים טכנולוגיים העוסקים בין השאר בפיתוח מוצרים חדשים - צוות טכנולוגיה מרכזי בחברה, צוות לשוק המקומי וצוות שלישי לפיתוח מוצרים עבור לקוחות בחו"ל.
תוסף מזון בריאותי בתוך ממתק
החדשנות מהווה לחברה מנוע צמיחה חשוב, אבל היא גם מחייבת  משאבים כספיים רבים.  "זה הדם שזורם בעורקי הארגון - מדגיש המנכ"ל גרין -  אם אין לך דם חדש אתה פשוט תלך לאיבוד בשוק המזון". כמו בכל חברה תעשייתית, גם כאן לצד סיפורי ההצלחה אפשר לשמוע סיפורים על כשלים  שבלמו את פיתוחם של מוצרים חדשים. כשלים הנובעים בין השאר מעלויות בלתי צפויות בתחום הכשרות, תחזוקת קווי ייצור, וכיוצא באלה. לעתים, גם רעיונות טובים ביותר נופלים משיקולים כלכליים.
כאמור, לכרמית, גם לקוחות  בחו"ל, שם היא מתמקדת בנישות של מוצרי ה- Free  From  כמו מוצרים נטולי גלוטן. הצלחתה של החברה בתחום הזה, הניעה אותה לפתח קו של מוצרים פונקציונליים, קו המתבסס על ממתקים בעלי ערך בריאותי.  סטיב גרין מסביר, כי יש כאן אינטראקציה ושילוב של חומרים בריאותיים מן הטבע בפורמט חדשני של ממתק. "המגמה היא להגיע לצרכנים עם מוצרים בריאים המקנים להם תוסף תזונתי שהם זקוקים לו, לא בקפסולה ולא בשתיית תרופה אלא בממתק  טעים וגם בטוח.
במסגרת החיפושים אחר  מוצרים פונקציונליים, התקשרה כרמית גם עם חברת אלגטק הישראלית שמפיקה ממיקרו אצות  חומר נוגד חמצון באיכות מעולה (ראו קטע נפרד על חברת אלגטק) . במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות נבחנת עתה האפשרות שכרמית תייצר מטבעות שוקולד המכילות את נוגד החמצון הזה. אפשרות אחרת - ייצור  מטבעות שוקולד המכילות קלציום. "הרעיונות  הללו עדיין לא עברו פיתוח סופי במעבדה " - מבהיר גרין. " בשלב זה אנו בוחנים את  המוצרים האלה עם חברות שונות בעולם- יש מי שמבקש להגדיל את כמות נוגד החמצון במוצר ויש מי שמבקש להקטין את כמות הסוכר בו. בסופו של דבר, השוק הוא שיקבע אילו רעיונות יהפכו למוצר שיגיע למדפים".  
 
פריניב: סוד ההצלחה - חדשנות בלתי פוסקת
המשבר שפקד את ענף החקלאות בשנות ה-80 של המאה קודמת, הוא שהביא את משפחת  יניב ממושב דבורה, שבחבל  תענך, אל עולם המיצים. באחד הימים, בעודם שוקלים  את דרכם לעתיד, הוסבה תשומת לבם לשק תפוזים שניצב על רצפת המטבח ובלב אבי המשפחה, אשר יניב, עלה הרעיון לסחוט את התפוזים ולמכור את המיץ למכר, בעל חברת קייטרינג. המיץ התקבל בברכה ומעגל הלקוחות גדל בהתמדה, כאשר כל בני המשפחה- ההורים ושלושת הילדים נוטלים חלק בסחיטת המיצים ושיווקם בין הלקוחות השונים באזור מגוריהם.
בתוך זמן קצר  השתכללה העבודה והמיצים עברו גם פסטור, מה שהאריך את חיי המדף שלהם  ואיפשר להרחיב את מעגל הלקוחות. בשלב ראשון פעלה החברה בתחום השוק המוסדי, שוק שהפעילות בו לא הייתה קלה- החברה המשפחתית הקטנה נתקלה אז בהרבה גופים שנסגרו, צ'קים חוזרים, חובות אבודים וכדומה.
התנאי להישרדות בשוק – מוצרים ייחודיים
"לאחר 13 שנים של פעילות בשוק זה, תקופה שבה לא היינו מוכרים לציבור הרחב, החלטנו להיכנס לשוק הקמעונאי, תחת השם 'פריניב', וכאן כללי המשחק כבר היו שונים"- אומר עידו יניב, המכהן כסמנכ"ל החברה  המשפחתית. חברה שבה האבא אשר הוא המנכ"ל, האם אורלי אחראית לניהול החשבונות ושלושת הבנים   פעילים בחברה. למשפחת יניב היה ברור שלא תוכל להתמודד עם השחקנים הגדולים בשוק - פריגת ופרימור- במגרש הביתי שלהן. "הבנו שנצליח לשרוד בשוק הזה  רק עם מוצרים ייחודיים לנו, והתחלנו לפתח מוצרים חדשים, שרעננו את השוק".
בני המשפחה החלו לפתח מיצים מתערובות של כמה פירות כמו  תמר- בננה, קיוי ותפוח, בננה - תאנים, מנגו - פסיפלורה והלהיט האחרון פרימונדה, תערובת של מיץ רימון ולימונדה. משקה המצטיין גם ברמה גבוהה של נוגדי חמצון. בני המשפחה הם שקבעו את סוגי המיצים לאחר ניסויים רבים.  "איש לא נידב לנו את הנוסחאות והפורמולות כיצד ומה  לייצר, הכול נעשה בבית במתכונת של ניסוי וטעייה. בלי החדשנות המתמדת לא היינו מצליחים לשרוד בשוק וגם להתפתח" מדגיש  עידו.
גם הכניסה לעולם הקמעונות לא הייתה קלה. המלחמה ניטשה כאן על כל סנטימטר על המדף, אך בסופו של דבר מגיעים כיום מוצרי החברה לרוב רשתות השיווק בארץ. לדברי עידו, בקטגוריית המיצים הסחוטים לחברה  24% נתח שוק.  את מיצי פריניב אפשר למצוא כיום גם בחו"ל, בעיקר בפינלנד וצרפת. הלוגו של החברה  הוא - "מפתיע בכל טעם" והיעד שלה – לצאת בכל שנה עם   3-4 מוצרים חדשים.  "אלה מנועי הצמיחה שלנו". אשתקד הוגשה כנגד החברה תלונה בגין מציאת חומר משמר באחד המשלוחים והנושא נדון עתה בבית המשפט.  עידו  טוען, כי חומר כזה לא נמצא  במשלוחים נוספים ומדובר בכשל נקודתי.

אלגטק: המוציא לחם מן האצות
מטיילים ותיירים המזדמנים לקיבוץ קטורה שבערבה, משתאים  למראה מערכת של צינורות זכוכית שקופים, שבהם זורמים בהתמדה מים, מערכת שמוצבת בשולי המשק. בעין בלתי מזוינת קשה להבחין ביצורים המצויים בתוך המים, שכן מדובר במיקרו -  אצות זעירות, המהוות את לבו של מפעל "אלגטק".
אלגטק היא חברת ביוטכנולוגיה, העוסקת  בגידול  זנים ייחודיים של מיקרו - אצות על  בסיס טכנולוגיה שפיתח הפרופסור סמי בוסיבא מאוניברסיטת  בן גוריון.  את הרעיון להקים את המפעל בקטורה העלה חבר הקיבוץ הד"ר יורם הופמן, שהיה גם תלמידו של פרופ' בוסיבא.  מן האצות ממצים במפעל חומר הקרוי  אסטקסנטין (Astaxanthin ), שהוא אחד מנוגדי החמצון הפעילים ביותר בטבע. החומר משווק על ידי המפעל תחת המותג AstaPure לתעשיות של תוספי תזונה, מזון וקוסמטיקה.
בניגוד לחברות אחרות, בקטורה מגדלים את האצות בתוך מערכת צינורות סגורה, ולא בבריכות פתוחות, כאשר המערכת, שאורכה כ-500 ק"מ! חשופה לאור השמש, שמצויה בערבה בשפע כמעט בכל ימות השנה. "למעשה, אנו שולטים על כל מה שנכנס למערכת הצינורות,  ותנאי הגידול של האצות אצלנו זהים לאלה שבהם גדלות האצות בטבע" - אומרת אפרת קט, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה.
כאמור, האסטקסנטין  הוא אחד מנוגדי החמצון הפעילים  ביותר שמצוי בטבע. בעבר קיבל אותו האדם בין השאר מדגי הסלמון, שניזונו מיצורים שונים המצויים בים הפתוח. החומר הזה הוא שנתן לדגי הסלמון את הגוון הוורוד. כיום, מרבית דגי הסלמון מגודלים  בים בכלובים, כאשר הרכב המזון שלהם השתנה, והוא אינו מספק להם אסטקסנטין טבעי. כתוצאה מכך צבעם הפך לבן, מה שדוחה מהם צרכנים רבים. " כדי להקנות להם צבע וורוד, המגדלים מאכילים אותם בצבע סינטטי. החומר שאנו מייצרים מספק לצרכנים את אותו נוגד חמצון שגופנו  זקוק לו. מה שלא נותן לנו הסלמון המסחרי נותנת לנו האצה"- מדגישה אפרת. אלגטק מספקת את  חומר הגלם למפעלים בענף המזון והמשקאות, המשווקים אותו במסגרת תוספי מזון או  כתוספי תזונה  למזון פונקציונלי, שהביקוש לו בעולם הולך וגדל בשנים האחרונות.
אצה קטנה ומפונקת
הקמת המפעל לפני כ-15 שנים לוותה בחבלי לידה לא מעטים וגם כיום הפעילות השוטפת מחייבת למצוא  פתרונות לבעיות שצצות ועולות מדי פעם. "צריך לזכור - אומרת אפרת קט - כי האצה היא אחד היצורים הביולוגיים הכי עדינים ומפונקים. לייצר את החומר במעבדה אינו דבר מסובך, הבעיות צצות כאשר מבקשים לייצר אותו בקנה מידה מסחרי. לא מעט חברות כשלו  ונפלו בשלב הזה". אלגטק הצליחה לצבור בתחום זה ידע רב, שמאפשר לה להתמודד עם בעיות שצצות חדשות לבקרים. אתגר נוסף שבו מתמודדת החברה הוא  בתחום השיווקי. האסטקסנטין הינו מוצר חד יחסית בשוק והציבור הרחב ברובו  עדיין איננו מודע לחשיבות החומר שמפיקה החברה לבריאותו. הצפי הוא, כי בשנים הקרובות, עם פרסום התועלות הבריאותיות של החומר, יגדל הביקוש גם בתעשיית המזון. בארץ נוצר עד כה שיתוף פעולה עם חברת כרמית,  שזיהתה את הצורך במזון פונקציונלי, ובוחנת  ייצור  מטבעות שוקולד המכילים את  האסטקסנטין.  אמנם לאחרונה גדלה בארץ ההתענינות בנושא, אולם לפי שעה מרבית תוצרת אלגטק מיוצאת  ליותר מ-35 מדינות.
באלגטק מועסקים כיום 50 עובדים והחברה נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח. לפני כשנה החברה הבריטית Grovepoint  רכשה את השליטה באלגטק והמנכ"ל  חגי שטדלר צופה, כי הרחבת המפעל תהפוך את אלגטק לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בערבה ומרכז ידע לתעשיית הביולוגיה הימית בארץ ובעולם.

הדרך לחדשנות מוצלחת

"כניסתו של מפעל מזון למהלך של חדשנות טומנת בחובה סיכויים רבים, אך יש בה גם סיכונים לא מעטים, אם אין נוקטים במהלכים הנכונים"- אומר רון אנטונובסקי, מנכ"ל קבוצת  נתיב יועצים , העוסקת בייעוץ לענף המזון.  באמתחתו צרור עצות לתעשיין שמבקש להיכנס למהלך של  חדשנות.
1. ההתחדשות צריכה לבוא מלמעלה, מן ההנהלה, ולרדת למטה עם מחויבות ברורה של כל הארגון לכך שהחדשנות תהפוך לחלק משגרת הניהול והעשייה של הארגון ולא מוצר לוואי.
2. כדי שהמהלך יצליח יש לשתף בכך את כל הדרגים בארגון. על ההנהלה להיות קשובה לרעיונות וחשיבה מחוץ לקופסה, גם מן הדרגים הנמוכים. שם טמונה לא פעם החדשנות.
3. לארגון חייבת להיות אסטרטגיה מובנית  לחדשנות, תורה סדורה שכוללת הקמת צוות מיוחד האחראי לנושא,  בשיתוף כל הגורמים הרלבנטיים ולא להסתפק בהמתנה לרעיונות שייזרקו לתיבת הדואר.
4. על הארגון להקצות מראש  משאבים כספיים נאותים למיזם החדשנות. ללא התחייבות כזאת, עלול המהלך להיפסק, לאחר שהתכנית משתבשת בשל תקלה או שינוי בלתי צפוי בתחשיבים. הדבר בולט בחברות קטנות, שלא פעם נרתעות ומפסיקות את המהלך, לאחר שכבר השקיעו בו כספים רבים.
אנטונובסקי מונה עוד שורה של מהלכים שחיוניים להצלחת מיזם החדשנות, כמו יציאה לשוק בתזמון  המתאים, לצד היערכות נאותה של המפעל עצמו לכך שיוכל לממש את המהלך במועד  שנקבע מראש. ואולי מעל לכל- החדשנות צריכה להתרחש על בסיס  הצרכים והדרישות של הצרכן- בסופו של דבר הוא  שעומד במרכז.


הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים