הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מונולוג מרתק של בעל יקב פסגות
דיתה אברמן שמואלי, שירות מזון+ 
 
 

יקב פסגות נמצא ביישוב פסגות צפונית לירושלים. היינות מתיישנים במערה עתיקה מתקופת בית שני שנחשפה בלב כרמי היקב. לפניכם מונולוג של יעקב ברג, הבעלים.

ישראל פרקר www.winesisrael.com

פגשתי את יעקב ברג הבעלים ויעקב אור-יה, היינן שהצטרף לאחרונה ליקב, במסעדה האיטלקית  סאפורי בירושלים. יקב פסגות נמצא ביישוב פסגות צפונית לירושלים. היינות מתיישנים במערה עתיקה מתקופת בית שני שנחשפה בלב כרמי היקב.
יעקב ברג: "הקמתי את היקב לפני כ-10 שנים ויצרנו אז כתחביב כ-3,000 בקבוקים. כיום כבר הגענו לכ- 200,000 בקבוקים בהתאם לדרישות ומספר הלקוחות שגדל מאוד.
היה לי קשה לטפל לבד בכל ענייני היקב כולל הייצור, השיווק והייצוא. החלטתי להעביר את נושא הייצור ביקב למישהו אחר. חיפשתי יותר משנתיים מישהו שאיתו ארגיש שהוא מתאים ושאנחנו מתחברים אליו ואל אישיותו.
מצאתי את היינן יעקב אור-יה כמתאים לנו. אותנו, כיקב בוטיק, לא מעניין לעשות יין רגיל. יקב בוטיק אמור לבטא קונספט ואינו משייך רק לגודל. לדעתי יש הרבה יקבים המכונים בוטיק ואין ביניהם לבוטיק שום קשר, אנשים עושים בהם יין בזמנם הפנוי והיין לא תמיד מוצלח. בוטיק אמור לבטא את הרעיון שאתה אמור להבין ולהכיר את מה שאתה עושה. זה עוד לא פס יצור...
אנחנו  מייצאים קרוב ל 70% מהתוצרת. 40% מהיין מגיע לשוק בצפון אמריקה, קצת לאוסטרליה, לדרום אמריקה ולאירופה.
יקב אור-יה: בבציר האחרון עשיתי יותר יין מאשר עשיתי בכל ימי חיי במצטבר. נהניתי מאוד ליצור. זכיתי להגיע לנקודה שבה אני מתמקד במה שאני חושב שאני אוהב לעשות ואני מקווה שאני טוב בו.
המעניין הוא שלא החלפתי אף אחד ביקב פסגות. לא היה ביקב יינן, נכנסתי, עשיתי חפיפה והתחלתי לעשות את התפקיד. היין נעשה כ10 שנים ללא ינן... אנחנו נמצאים באחד מאזורי הגידול המרתקים ביותר שיש בישראל. כמעט 95% מהתוצרת של היקב היא מענבים מקומיים. מהידע של יעקב ברג ככורם, הוא ידע לבחור ענבים מכרמים מאוד טובים ולמעשה היקב הצליח לגדול לאחד מיקבי הבוטיק הגדולים בישראל, בלי יינן מפני יש לו פרי מופלא.
מבחינתי האישית אני מאוד שמח לעבוד במקום כזה כי הפוטנציאל כאן עדיין לא מוצה במלואו אף כי היקב זכה בהמון מדליות ובפרסים. עכשיו אנחנו חושבים ומתכננים לאן אנחנו רוצים להגיע ומה היעדים שלנו בעוד מספר שנים. למשל יינות לבנים שבזמנו הייתי מעורב בהתעוררות של התחום הזה בארץ ויקב פסגות לא נתנו לו מספיק דגש. השנה עשינו 4 יינות לבנים ועוד יין בסיס ליין מבעבע שייצא רק בעוד מספר שנים.
היקב עבד בעיקר עם זני בורדו. קברנה סוביניון מיוחד מאוד גדל בפסגות. מיקב אמפורה, לדוגמה, לוקחים מכרמים אלה ענבי קברנה סוביניון המשמשים לייצור היינות האיכותיים שלהם. יש לנו מרלו מדהים מהר ברכה שהוא בעיניי המקום האופטימלי בישראל לגידול מרלו.

היו שני חריגים ביקב, של שיראז וסירה, שאינם מזני בורדו. יש לנו גם פטיט סירה ועשינו ממנו במקום לעשות שיראז זני בלנד נוסף. עד עכשיו היה בלנד אחד שזה אדום, השנה מ2014 אנחנו מוציאים בלנד של זני עמק הרון, סירה, פטיט סירה ומורבדר.
כאמור, אנחנו יקב המתמקד בייצוא. אני משקיע הרבה זמן ומאמץ בנושא ונמצא יחסית הרבה בחוץ לארץ לצורך שיווק. לפני שמדברים על איך מוכרים יין ישראלי בחו"ל, צריך להיות בחו"ל. לדעתי אי אפשר למכור בחו"ל לפני שמבינים את המקום. לכל מקום יש את האופי והמאפיינים שלו. חייבים להשקיע זמן רגליים ולחרוש את השווקים בעולם.
כל המדינות שעשו את המהפך ומייצאות הרבה יין הן מדינות שהייתה בהן השקעה ממשלתית משמעותית בתחום. במדינת ישראל זה לא קיים ואני גם לא חושב שזה יקרה בקרוב. יש בזה בעיקר פוליטיקה. עד שכבר מחליטים לעשות משהו אז בדרך כלל יש את שלושת היקבים גדולים ש"כל כך אוהבים אחד את השני" עד שבסוף לא יוצא שום דבר מהם וגם שאר היקבים נשארים מחוץ לתמונה.

לדעתנו שכשאתה מוכר יין ישראלי בעולם, זה לא שמכרת רק מוצר שצריך לבחון את זה בכמות הדולרים שזה מכניס לישראל שיכול להיות שהם לא רבים. יכול להיות שאם תמכור הייטק בהחלט תמכור יותר, וגם נשק או מוצרי חקלאות. כשאתה מוכר יין יש לזה מיתוג. יש לזה משמעות הרבה מאשר רק כסף זר שנכנס לישראל. אתה בעצם מוכר ומראה שישראל מסמלת חיים טובים. שזו מדינה ששווה להגיע לבקר בה. תיירות יין זה תחום שלעניות דעתי לא קיים בישראל בכלל. אין תייר שמגיע במיוחד כדי לראות את היין הישראלי. הוא מגיע לראות דברים אחרים ועל הדרך הוא מבקר גם ביקבים. כדי שזה ישתנה צריכים שידעו שישראל היא מדינה שמייצרת יין איכותי. אם המדינה הייתה לוקחת את זה כמשימה זה היה ממתג אותה באופן חיובי ובמובנים "פוליטיים" כשיגידו שיש כאן חיים טובים, אנשים ואווירה נעימה, ולא רק לחימה ונשק.

נקודה נוספת הי שרוב היקבים הישראלים משווקים יין רק ליהודים בחו"ל בהכללה. היהודים שקונים את היין שלנו הם ישראל הרחבה יותר. יש מדינת ישראל ויש ישראל טיפה יותר רחבה של יהודים בחו"ל, שהם בגלל סיבות של כשרות יקנו את היין שלנו. החוכמה היא כמובן לפרוץ ולייצא יין באמת, להגיע, למשל, למסעדה הטובה ביותר במנהטן שהיא לא כשרה, ולהכניס את היין הישראלי לתוך תפריט היינות.
יהודים אמריקאים עד לפני 10 שנים לא שתו יין איכותי. הם הכירו רק את יין הקידוש. בארה"ב זה יהיה דווקא הקהל הדתי האורתודוקסי במיוחד. הקהל החרדי הוא הקהל הטוב . רוב היקבים לא יודעים את זה מפני שהם לא נמצאים בשטח. יהודי חילוני בארה"ב הוא יהודי שלא ישתה יין כשר בכלליות. הוא ישתה אולי בחגים, אבל אין להם מחויבות לשתות דווקא יין ישראל במשך השנה. האורתודוכסים באופן כללי פועלים כקהילה שברגע שהבאת בקבוק יין לארוחת שבת, כל קהילה שותה והם לא מתנהגים כאנשים פרטים, בודדים.
במנהטן מגיע אדם לחנות ושואל 200 שאלות ובסוף יוצא מהחנות עם בקבוק יין אחד. בברוקלין הוא מגיע עם רכב גדול, נכנס לחנות, שואל שתי שאלות ומבקש שני ארגזים. יש לו 8 ילדים והוא הזמין לשבת עוד מספר אורחים.

המחירים ליין יהיו דיי זהים למחיר הישראלי ולעיתים יוצא יותר זול בארה"ב מאשר בארץ. לייצא יין עולה גרוש וחצי. בארץ יש הוצאות שיווק מאוד גדולות. היקבים הישראלים מורידים מהעלות קצת. שווה לנו לרדת מהמחיר. ההובלה לא יקרה. צריך להוסיף רק דולר לבקבוק עבורה.
אני מוכר היום בסדר גודל של קרוב ל20% מהייצוא שלנו ללא יהודים. הם מחפשים משהו חדש.
זה לא קל כי אנחנו לא נחשבים אזור יין חדש, ואין תמיכה ממשלתית בנושא. אנחנו זקוקים לתמיכה אדירה בפרסום, פסטיבלים וכו' כדי שידעו.
כשאתה אומר לאדם בארה"ב 'ישראל', זה אומר להם קודם כל משהו היסטורי, משהו עתיק. חלק נכבד מהאמריקאים קראו את התנ"ך, זה נכון שאנחנו לא 2,000 שנה יושבים פה, אבל ישראל של פעם הייתה יצואנית היין הטובה בעולם ויש לזה אלפי ראיות. זה אומר שהאזור שלנו מתאים לייצור יין ושהסיפור הוא טוב ושזה מעניין.

חזרתי לאחרונה מטקסס שם הייתי במסעדה מרשת ענקית עם תפריט יין גדול מאוד וללא יין ישראלי.
כשאתה קובע פגישה עם בעל מסעדה בישראל בדרך כלל מקבל אותך לשיחה שליחו, ילד שבקושי סיים צבא.  קבעתם ב12 ואם הפגישה תתחיל ב1:30 הוא פינק אותך. הוא יושב איתך וקודם כל מדבר על המחיר וכמה צימרים יקבל ואיזה אחוזים יתנו למלצר. אחרי שהוא קבע את כל התנאים הוא מחליט לטעום את היין ואחרי חודשיים הוא מתחלף.
בארה"ב תקבע פגישה בענייני יין ויעמוד מולך אדם בגיל ממוצע 50 , שמכין כוסות איכותיות לטעימה. התחום הוא מאוד מקצועי, אבל קשה לחדירה. אנחנו מוכרים ברשת קוסקו. התחלנו באילינוי, שזה לא קל, ואנחנו מוכרים בחלק מרשת של 300 סופרמרקטים בטקסס. החוכמה היא שגם נצליח ושיראו שזה מוכר ושהם מרוויחים, מפני שאם זה לא רווחי זה לא מעניין אף אחד.
הרעיון הוא למכור סיפור ולהגיד שלישראל יש היסטוריה ויש לנו הרבה לספר ולתת גם מעבר ליין הטוב.
צריך שיהיו הרבה יקבים שיעשו את זה. אם כל היקבים הישראלים היו עושים את זה אני הייתי מוכר יותר . לצערי הראש הישראלי הפוך, אם אני עשיתי משהו טוב והצלחתי זה רק שלי".
* * *
מעניין היה לשמוע את משנתו ותורתו של יעקב ברג שמדבר מתוך ניסיון אישי רב. אשרי המאמין והלוואי וגורם ממשלתי ומכון הייצוא יטו אוזן וילמדו מניסיון אחרים בשיווק יין. זהו מוצר שלא דומה כמעט למוצרים אחרים.
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים