הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
ענף המזון במלחמה
הרקטות מעזה במהלך 'צוק איתן' לא הצליחו להסב נזק משמעותי לנפש או לרכוש, אך דווקא הצליחו לפגוע בענף ההסעדה. האזעקות התכופות הותירו את מרבית  האוכלוסייה בבתים. מסעדות, בתי קפה ורשתות מזון מהיר  דיווחו  במהלך ימי הלחימה על ירידה חדה בפדיון. אבל במלחמה, כמו במלחמה, היו מי שאפילו הרוויחו (כלכלית) מהמצב. 

חיים פלטנר
 


בעיצומה של ההפוגה בת חמשת הימים, (17.8), חגג השף גיא פרץ את השקת התפריט החדש  של מסעדת "אנדיב" באשדוד, לעונת הקיץ המאוחרת. "אנו עושים זאת באיחור של חודש וחצי, דחינו ודחינו ועתה אנו יוצאים עם התפריט החדש"- ציין פרץ,  בעל חברה להפעלה וניהול של מערכי מזון במלונות וכן הבעלים של כמה מסעדות,  כמה מהן ממוקמות באשדוד ואשקלון. אזור מוכה אזעקות ויירוטים. כולן היו סגורות בתקופת הלחימה.
מקצתן נסגרו בהוראת פיקוד העורף.  "בשבוע הראשון ללחימה ניסינו להפעיל מסעדה אחת, אולם ראינו שזה לא הולך" - סיפר השף פרץ. "מספר המבקרים היה קטן ובין  ביס לביס נשמעו אזעקות והסועדים נחפזו   למתחם המוגן. ככה לא מבלים במסעדה וכך גם אי אפשר להפעיל מסעדה".  המכה שספגו המסעדות הללו היא קשה. "המבצע תפש אותנו בשיא העונה – מוסיף פרץ – במושגים כלכליים החודשים יולי,  אוגוסט וספטמבר הם שווי ערך לתקופה של 8 חודשי עבודה".

מסעדות ובתי קפה – ירידה של עד 80%

סיפורן של המסעדות הללו, מסמל במידה רבה את מה שאירע בתקופת הלחימה בענף  באזור הדרום וגם באזור המרכז, לרבות תל אביב. ירי הרקטות והאזעקות התכופות הותירו את מרבית  האוכלוסייה בבתים, תופעה  שהחריפה ככל שהישוב  שכן דרומה יותר, בקו האש.
מסעדות, ובתי קפה ורשתות מזון מהיר  דווחו  במהלך ימי הלחימה על ירידה חדה בפדיון  באזור הדרום. מילי דרור, סמנכ"לית השיווק של רשת גרג, אומרת כי הכנסות הסניפים באזור ירדו בתקופה זאת בשיעור שבין 70 ל-80 אחוזים. גם באזור המרכז, לרבות תל אביב, נרשמה ירידה של כ- 50%  בפדיון במקומות פתוחים, ואילו במקומות סגורים ששם יש גישה מהירה יותר למתחמים המוגנים, הירידה הגיעה לכדי כ-30%.

עסקים מחוץ לתחום 40 הקילומטרים לא יפוצו

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה, מדגיש כי הפגיעה הקשה ביותר בתל אביב הייתה במתחמים כמו התחנה, שרונה, נמל תל אביב ואזורים אחרים בעיר שמתבססים במידה רבה על תיירות. היקף הפגיעה שם נאמד לעתים בשיעור שבין  70%  ל-80%.  באזור הסיטי של תל אביב, היכן שיש פעילות רבה בשעות היום הפגיעה הייתה קטנה יותר.  בהפוגות הקצרות הורגשה התאוששות מסוימת  בענף, אולם עם חידוש הלחימה שוב נרשמו ביטולים - עדות לשבריריות המצב ועל כך שההתאוששות לא צפויה  מהיום למחר. ברמן איננו איש בשורה לבעלי המסעדות ובתי הקפה, שאינם מצויים בתחום 40 הקילומטרים מקו הרצועה, משמע עסקים רבים  במרכז הארץ - לדבריו,  נכשלו כל המאמצים לכלול אותם במסגרת חבילת הסיוע שגובשה לענף התיירות והמלונאות. בעלי העסקים הללו ייאלצו לספוג בעצמם את כל הנזקים וההפסדים שנגרמו להם בתקופת הלחימה.
יצוין, שענף המלונאות נפגע  קשות, לאחר שתיירים רבים נטשו את הארץ והזמנות עתידיות רבות בוטלו. המלונאים סבורים, כי ההתאוששות בתחומם תהיה איטית והמשבר עלול לגלוש לרבעון הראשון של 2015.
גם שרותי הסעדה (קייטרינג) נפגעו קשות בתקופת הלחימה. שמעון מלכה, בעל חברת קייטרינג בשדרות, אמר בריאיון לדה מרקר, כי בחודש החולף חלה ירידה חדה של 60% בהכנסות חברת ההסעדה שלו, וההפסד הנקי מסתכם ב-200 אלף ₪ , סכום שאותו  הוא מתכוון לתבוע מרשות  המיסים.  המפעלים שלהם הוא מספק מדי יום ארוחות לא עבדו בתפוקה מלאה, והביקוש לארוחות קטן בשיעור חד. בשל הקשיים שאליהם נקלע ביקש מלקוחותיו להקדים תשלומים  "כדי שיוכל להחזיק את הראש מעל המים".

תעשייה - הפחת הגיע לכדי 40%!
גם  התעשייה הממוקמת באזור הדרום נפגעה במהלך תקופת הלחימה. על פי אומדנים של התאחדות התעשיינים, בחודש הראשון למבצע צוק איתן הנזק הכלכלי שנגרם לתעשייה  הסתכם  בכ- 1.2 מיליארד שקלים,  מתוכם  470 מיליון  נזקי התעשייה הפועלת באזור הדרום.
 בתום חודש הלחימה הראשון, במהלך הפוגה קצרה, יכול היה כבר  חי חיון, מנכ"ל מפעל  הממתקים טופ- גאם שבשדרות, לעשות מאזן ביניים שעיקרו- הפסד  מצטבר בהיקף של מאות אלפי שקלים. המפעל שהוא מנהל והוא גם אחד מבעליו, מייצר את המותג  "תנתה"- סוכריות גומי וסוכריות נטולות סוכר. המפעל פועל זה 12 שנים בשדרות, למודת ההפגזות והאזעקות, ומעסיק 60 עובדים, שרובם המשיכו להגיע  לעבודה גם בתקופת הלחימה. "השתדלנו  להמשיך ולייצר כרגיל- מספר חיון - אלא שבגין  האזעקות התכופות,  שהריצו בכל פעם את העובדים למתחמים המוגנים, שיעור הפחת הגיע לכדי 40%!  ומובן שהיקף הייצור נפגע. למעשה, המשכנו  לייצר אך המלאים שלנו  התפוצצו, כיוון  שהמערכת הלוגיסטית שלנו קרסה. נהגים חששו להגיע למפעל  והיו ימים שכלל לא הגיעו". אך בכך לא תמו הבעיות. הביקוש לתוצרת המפעל באזור הדרום ירדה לאפס, ובאזור המרכז ירדו המכירות בשיעור שבין 30 ל- 40 אחוזים. 

התאוששות בתוך חודשיים- שלושה
הקשיים מתגלגלים הלאה לסיטונאים שמבקשים דחייה בתשלומים  ואפילו לא מוכנים להתחייב לתת צ'קים במועד  קבוע. "הם טוענים שהעסקים שקונים מהם לא משחררים להם כספים, מבקשים שנמשיך לספק להם סחורה  וזו בעיה לא פשוטה למפעל בסדר גודל בינוני- קטן כשלנו",  אמר לנו חיון בתום החודש הראשון ללחימה. עם זאת, חיון אופטימי ומקווה שתוך חודשיים-שלושה לאחר סיום הקרבות, המפעל יחזור למסלול עבודה רגיל. "הבנקים מגלים נכונות לבוא לקראתנו ומה שמחמם את הלב הן הפניות של חברות ומפעלים שלא הכרנו בעבר,  שרוכשים אצלנו מוצרים  כשי לעובדים וללקוחות שלהם,  במסגרת התמיכה שלהם בתוצרת הארץ ובמפעלים המצויים תחת אש". חיון מקווה גם, שהפעם הפיצוי של המדינה יגיע במועד ויפצה אותו על מלוא הנזקים.   עדות נוספת לאופטימיות שלו ואמונתו בעיר שדרות-  הוא ושותפו למפעל החליטו להקים מבנה חדש למפעל בשדרות. 

אסם שדרות - שיאי התפוקה נשברו פעמיים
במרחק כמה דקות הליכה מטופ-גאם, שוכן המפעל של אסם בשדרות. זהו  המפעל הגדול ביותר של  הקבוצה, המייצר חלק נכבד ממוצריה כמו  פתיתים אפויים, קמח תופח וחטיפים דוגמת  צ'יפס,  אפרופו, ביסלי, דובונים ועוד. סך הכול  650 מוצרים שונים.  במפעל מועסקים 570 עובדים. רובם כבר חוו תקופות לחימה קודמות לצד "טפטופים" בלתי פוסקים.
"בעקרון- אומר המנכ"ל יעקב דגן-  אנו חיים תחת האיומים האלה תקופה ארוכה ובהתאם לכך גם הגברנו בהתמדה את מערך המתחמים המוגנים במפעל". דגן מרעיף שבחים על העובדים שחווים בתקופת הלחימה רגעי חרדה לא מעטים. הדרך  מן הבית למפעל אינה דבר של מה בכך בימים ולילות שבהם המטחים אינם פוסקים,  ולא פעם הם מתקשים למצוא סידור לילדים. כל אזעקת צבע אדום מעוררת אצלם חששות ופחדים באשר לגורל בני המשפחה שנותרו בבית. ולמרות הכול,  הנוכחות במפעל  בתקופת הלחימה הגיעה לכדי  87% בממוצע. ההנהלה מצידה שפרה במהלך אותה  תקופה את מערך ההסעות של העובדים, כדי לקצר את משך הנסיעה מן הבית לעבודה.
דגן מציין,  כי כל קווי הייצור פעלו במהלך כל התקופה. "לא החסרנו מוצרים מן הלקוחות, העובדים שהגיעו לעבודה  חיפו על עמיתיהם הנעדרים, הם עבדו גם  יותר   שעות נוספות. פעמיים  גם שברנו  את שיאי התפוקה שלנו".  בסיכום סופי, נרשמה  ירידה מסוימת בתפוקה, כאשר לעתים היה צורך לצמצם קו, אולם ככלל לא היה מצב שחסרו מוצרים שאמורים היו להישלח לשוק.  המערך הלוגיסטי של אסם הבטיח משלוח סדיר של תוצרת וקבלת חומרי גלם במועד.  חישוב הנזקים שנגרמו למפעל אסם בשדרות ייעשה במועד מאוחר יותר. אולם אין ספק, שהגב הפיננסי והמקצועי של קבוצת אסם, מהווה משענת חשובה למפעל ששוכן באזור המצוי בלחימה בלתי פוסקת.

בעינת - ייצור הכריכים והסלטים הוכפל
מפעל עינת תעשיות מזון, השוכן במרכז הארץ חש גם  הוא את השפעת הלחימה ברצועה, אם כי כאן  התמונה שונה לחלוטין. במהלך המבצע נדרש המפעל לספק לצה"ל כמויות מוגברות של כריכים מוכנים, לחמים וסלטים, כולל אספקת מוצרים נלווים שלא מתוצרת המפעל. "היו ימים - אומר המנכ"ל יהלי עתיר -  שבהם היקף הייצור שלנו הוכפל, כוח האדם במפעל הוגדל והמפעל עבד 24 שעות ביממה".
לעומת זאת, נרשמה מגמה הפוכה בהזמנות מן השוק המוסדי - במסעדות  ובבתי הקפה נרשמה ירידה בהזמנות, כמו גם בחנויות הנוחות. "השיא נרשם בענף התיירות, שם היקף ההזמנות ירד לאפס"- אומר יהל. במקומות העבודה, לעומת זאת, לא נרשם כל שינוי בהזמנות.

רשתות השיווק -  השחיקה הכספית התמתנה
בימים שקדמו למבצע צוק איתן, הסתמנה מגמה של האטה בשוק המזון. מנתוני נילסן  ישראל  עולה, כי מגמה זו נבלמה  במהלך החודש הראשון למבצע, חודש יולי. אמנם  באזור הדרום נרשמו בימים מסוימים ירידות חדות, למשל ירידה של 29% בהיקף המכירות בסניף אשדוד של רמי לוי, אולם ירידות אלה התקזזו בעליה של 15% בהזמנות  באמצעות האינטרנט באזורים אחרים. "אם היינו מספקים שרות משלוחים גם בדרום, היינו רואים זינוק חד במכירות  גם באזור זה"- אמר לוי לדה מרקר. אייל רביד, הבעלים של רשת ויקטורי, שחלק ניכר מסניפיה מצוי באזור הדרום, אמר בשיחה עמו כי לא חש בהשפעה מיוחדת של הלחימה על היקף המכירות ברשת. לכל היותר הסתמן אצלו גידול במכירות מוצרי טואלטיקה,  גידול שנבע ככל הנראה ממשלוח של  חבילות שי לחיילים.
מנתוני נילסן ישראל עולה, כי בחודש יולי התמתנה  כאמור השחיקה הכספית במכירות, שהסתמנה מאז תחילת השנה והמכירות גדלו לעומת החודש המקביל אשתקד,  ככל הנראה בשל העובדה שצרכנים רבים  נשארו בבית. תופעה נוספת אופיינית לתקופת הלחימה - ערוץ ההיפרים והחנויות המוזלות המשיך להיחלש,  הציבור העדיף אז לקנות בחנויות הקרובות לבית. אשר לענף המשקאות, כאן נמשכה הירידה בצריכת קטגוריות שאינן מוגזות ואינן אלכוהוליות. תופעה נוספת ראויה לציון- ערוץ הקניות החרדי ממשיך להתחזק.
 ענף הירקות - קשה לצמצם פערים
דוד טיבולי, חקלאי מן המושב ישע שבעוטף עזה, שוקד  בימים אלה על שיקום השטחים החקלאיים שבבעלותו- שטחים, בהיקף של 350 דונם, שעליהם הוא מגדל  בתקופה זאת  בעיקר עגבניות, בתוך חממות ובתי רשת.  השטחים  שהוא מעבד נמצאים במרחק של כ-4 קילומטרים מקו הגבול.
ההפגזות הבלתי פוסקות, בעיקר של פצמ"רים, פגעו קשות במהלך העבודה שלו. הפעילות בשטח התנהלה למעשה בין הפגזה להפגזה, וזאת בתנאי שהעובדים התייצבו לעבודה. במהלך תקופת הלחימה  התייצבו לעבודה כמחצית בלבד מן העובדים, 25 במספר, כולם עובדים זרים. נציין,  מבין העובדים הישראלים, 15 במספר,  לא הגיע אף אחד לעבודה באותם ימים. בלית ברירה נאלץ  טיבולי לעקור חלקות ישנות ולהתרכז בחלקות חדשות יותר. "בגלל המחסור בעובדים - מספר טיבולי- נאלצתי גם  לדחות זריעה  מתוכננת של עגבניות. במקום לזרוע לפני חודש אולי אזרע בעוד שבועיים". האם ניתן לסגור עכשיו את הפער שנוצר בשטח - אני שואל אותו.  "בחקלאות אתה לא יכול לסגור פערים-  משיב  טיבולי-  מה שמת מת. אתה לא יכול לזרוע על שטח של מאה דונם  עגבניות  בכמות שמגדלים על שטח של 200 דונם. מה שהפסדנו הפסדנו".  עתה, כמו חקלאים אחרים,  הוא מצפה לאנשי רשות המיסים, שיקבעו את שיעור הפיצוי שישולם לו.

לא צפוי מחסור בירקות
אברהם ("נונה") ארליך, ראש אגף הירקות במועצת הצמחים, מדגיש כי  הפגיעה בחקלאים לא נבעה רק מן המחסור בידיים עובדות. הפעילות של צה"ל בשטחים סמוכים  לקו הרצועה  פגעה  קשות בשטחי הגידול של ירקות - תשתיות ומערכות השקיה נפגעו, במקרים רבים חקלאים לא יכלו להיכנס לשטח,  מה שמנע גם  טיפול נאות כנגד מזיקים וכיוצא באלה.  נונה מעריך את הנזקים בעשרות מיליוני שקלים.
לדבריו, המלחמה תפשה את החקלאים בנקודת זמן "נוחה יחסית". זמן קצר לפני תחילת  צוק איתן הספיקו החקלאים לאסוף מסות גדולות  של תפוחי אדמה  וגזר. עם תחילת  המבצע   כל היבולים הללו היו כבר מאוחסנים בקירור. "אילו פרצה הלחימה חודש קודם- אומר נונה - אי אפשר היה לאסוף את היבולים הללו ובשוק היה נוצר מחסור".
ומה באשר לעתיד- האם צפוי בחודשים הקרובים מחסור בירקות? כמחצית מן הירקות הרי גדלים באזור הדרום. להערכתו, השטחים יהיו מוכנים במועד, להוציא אולי שטחים שבהם התשתיות נפגעו קשות.  "יתכן שלעתים  יורגש נקודתית מחסור בגזר או עגבניות ומחירם יעלה  - אומר נונה -  אך ככלל. רוב השנה השוק הישראלי מוצף בירקות. יש לנו תמיד עודפים".
אשר ליצוא הירקות בעונת החורף- היצוא אינו מותנה רק בהיקף הגידולים החקלאיים ואיכותם. שאלת המפתח המרחפת כיום בחלל היא – אילו חרמות יטילו  אז באירופה על התוצרת הישראלית. 

פירות – פגיעה קשה ביצוא המנגו

מטעים בודדים של פירות מצויים באזור שבו התנהלה הלחימה. רוב מטעי הפירות מצויים בצפון הארץ ומרכזה, כך שמטעי פירות כמעט ולא נפגעו ישירות מן הלחימה.
הפגיעה העיקרית הייתה בחקלאים המגדלים  מנגו בצפון ובגולן, שבשנים האחרונות הרחיבו את גידולי המנגו, פרי שהפך ללהיט בשוק המקומי  וגם בשוקי חו"ל. אחד משוקי היצוא שלהם הייתה רצועת עזה. "צריך לזכור - אומר איציק כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות -  כי הרצועה קונה מאתנו  מדי שנה  כמויות גדולות של פירות, בעיקר מנגו ואבוקדו.  כ-15% מכלל יבולי הפירות  של חקלאי ישראל עוברים מדי שנה לעזה".  העזתים מחבבים מאד את המנגו והאבוקדו, ולדברי כהן מוכנים גם לשלם  תמורת האבוקדו מחירים גבוהים מאלה שמקבלים החקלאים בארץ.

"עקרת הבית לא נהנית מירידת המחירים"

אמנם ברוב ימי הלחימה המעבר בכרם שלום, דרכו מועברות סחורות מישראל לרצועה,  היה פתוח,  אולם בשל הפגזות באזור ובמעבר עצמו, חלו עיכובים ושיבושים רבים  במעבר, שפגעו גם ביצוא הפירות.  לכך נוספה גם שריפת אלפי מיכלים להובלת פירות, מיכלים ששייכים  למגדלים הישראלים, אשר נפגעו מן ההפגזות של תותחי צה"ל ברצועה.
ואם לא די בכך, שלטונות ירדן עצרו את יבוא המנגו מישראל, יצוא שהסתכם בכ-20% מן המכירות. גם באירופה, ארצות הברית וקנדה נתקלים  היצואנים הישראלים בסירוב של גורמים שונים לקנות פירות מתוצרת ישראל. מגדלי פירות, שעיקר פרנסתם על יצוא המנגו, נוקבים בירידה שבין 30% ל45%  בהיקף המכירות שלהם.
התוצאה הישירה- היווצרות  עודפים  גדולים של מנגו בשוק הישראלי וצניחה חדה  במחירים שמקבל החקלאי. איציק כהן אומר, כי בשלב זה מקבל החקלאי בשער המטע שלו שקל וחצי תמורת קילו מנגו, כאשר עלות  הגידול שלו היא  כ-2.30 ₪. הפסד משמעותי למגדל. הנזקים למגדלי המנגו נאמדים  בשלב זה בעשרות מיליוני שקלים. "חבל רק- מפטיר כהן בעצב -  שעקרת הבית לא נהנית מכך, גם כאן רשתות שיווק גוזרות קופונים  ובגדול".

אחרית דבר
כתבה זאת מוגשת לדפוס ביום הרביעי להפוגה הגדולה (17.8). בימים האחרונים דומה שהחיים חזרו לשגרה – הקניונים,  המסעדות ובתי קפה שוב המו מלקוחות  והחששות מפני אזעקות צבע אדום נשכחו לכמה ימים.  אולם אסור לשכוח,  זו שגרה על תנאי- בעוד כיממה נדע  אם ההפוגה הנוכחית תימשך לאורך זמן, או שהאש תתחדש, על כל המשמעויות שיש לכך על המשק הישראלי.  כאשר הגיליון הקרוב של מזון+ יהיה בידכם הקוראים,  השאלה הזאת כבר תהיה מיותרת.
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים