הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
תוססססס...
10/2/16
שירות מזון+ 

 
 

שוק הבירות שוב תוסס, לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע לאחרונה על הפחתת מס הקניה על משקאות אלכוהוליים שנמכרים בישראל, בדגש על בירה. המס על הבירה הופחת, וכך גם המס על משקאות משכרים. הייתה זו זריקת עידוד לענף הבירה הישראלי, שנחשב לבעל צריכה נמוכה, יחסית לנעשה בעולם. לאן הולך ענף הבירה בארץ? תחקיר מזון+

חיים פלטנר

תשעים שנה חלפו מאז  יצא בקבוק הבירה הראשון את שערי  מבשלת  הבירה הראשונה בארץ  - מבשלת מקס בראו, שהקימו האחים  מרדכי, צבי ומשה רוזנברג בעיר עכו. הבירה שהציעו  לתושבי ארץ ישראל הייתה מסוג פילזנר. השוק המקומי היה אז קטן, וצרכני הבירה היו מעטים ובתוך 3 שנים נסגרו שערי המבשלה העברית הראשונה. פרשיה כמעט  עלומה, שעוד נחזור אליה בהמשך.  כעבור 5 שנים תקום בראשון לציון,  ביזמת משפחת רוטשילד ומשקיעים נוספים, מבשלת בירה שתישא את  השם "תעשיית בירה  ארץ ישראלית",  ואשר הייתה מוכרת גם  בשם "מבשלת  בירה פלשתינה".
המותג המוביל שלה היה בירה "נשר" והיא ייצרה אז  שני סוגים של בירה - בירה לבנה ובירה שחורה נטולת אלכוהול שנקראה "נשר מאלט" ומשווקת עד היום (בירה שחורה היא למעשה משקה מאלט ). לקוראים הוותיקים שבינינו זכורה ודאי ה"בירה השחורה",  שרופאים המליצו אז לנשים בהיריון ולנשים מיניקות לשתות אותה כסגולה לחלב שופע  עבור עולליהן. מאז אותם ימים  זרמו כבר נהרות של בירה בצינורות המבשלות שקמו ברבות השנים בארץ.
בשנת  1985 נכנסה חברת טמפו  לעולם הבירה, כאשר רכשה את קבוצת מפעלי  הבירה המאוחדת והפכה לגורם דומיננטי בשוק הזה. עיקר חוזקה של טמפו במותגים מקומיים דוגמת גולדסטאר, מכבי,  שנדי, נשר מאלט ואחרות. היא גם מייבאת ומשווקת מותגים בינלאומיים בראש וראשונה בירה היינקן,  ענקית הבירה  ההולנדית שרכשה 40%  מקבוצת טמפו. לכך נוספת שורה של בירות מיובאות דוגמת סמואל אדמס, מרפי'ס, פאולאנר ועוד.  על פי סטורנקסט נתח השוק של טמפו בשוק הבירה בישראל 47.2%. נתון נוסף -  בירה גולדסטאר היא הבירה  הפופולרית בארץ ונתח השוק שלה מגיע לכדי 25.5%.
ל- Carlsberg Ibbl (בעבר מב"י- מבשלות בירה בינלאומיות) 31.8% מן השוק (סטורנקסט).  המבשלות הוקמו בתחילת שנות ה-90 בעקבות הסכם בין החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) וחברת קרלסברג הבינלאומית.  המבשלות, השוכנות באשקלון, מתמקדות בבירות בינלאומיות,  שאת חלקן יש לחברה הישראלית זיכיון לייצר בארץ. כך מייצרת החברה את המותגים קרלסברג, טובורג וסטלה  ומייבאת את הבירות גינס, ויינשטפן, ג'ייקובסן, לף, ואחרות. יתרת השוק  מתחלקת בין יבואנים המייבאים לארץ בירות מכל רחבי העולם ומבשלות בוטיק, שעליהן נפרט בהמשך.

בירה- לא הכל אלכוהול

כאשר משוחחים עם אישים המעורים בשוק הבירה הישראלי, מתברר כי הבעיה המרכזית של שוק זה היא גודלו. הישראלים פשוט ממעטים לשתות בירה בהשוואה לעמיתיהם בעולם הגדול. לפי אומדנים שונים שוק הבירה בישראל מוערך ב-100-120 מיליון ליטר בשנה  והצריכה לנפש נאמדת בכ-14 ליטר בשנה (17 ליטר בתקופת המונדיאל). הרבה פחות מצ'כיה עם כ-160 ליטר לנפש,  גרמניה- 110 ליטר, ארצות הברית כ-80 ליטר. ישראל  נמצאת גם במרחק ניכר ממדינות כמו צרפת ואיטליה. במדינות אלה השתרשה במשך מאות שנים תרבות שתיית הבירה.
"האתגר הגדול של ענף הבירה בישראל – אומר הראל חייקין, מנכ"ל Carlsberg Ibbl – הוא להביא למודעות הציבור בארץ שהבירה  אינה מוצר שעיקרו אלכוהול. זהו מוצר שבדרך כלל מכיל 5% אלכוהול. אנו פועלים  להעביר את הקטגוריה מתפישה של משקה אלכוהול למשקה לגיטימי, עם תכונות בריאותיות". וכאן מצטט חייקין שורה של מחקרים, המוכיחים כי רמת המינרלים  והויטמינים  בבירה יכולה להיטיב עם גוף האדם, בתנאי של צריכה מתונה כמובן. חייקין מבקש גם לנפץ את המיתוס  שבירה גורמת להשמנה. והראיה-  "במאה סנטיליטר של בירה  5% אלכוהול, מצויות 43 קלוריות, לעומת 82 קלוריות בכוס יין  ו-223 קלוריות בכוס וודקה".


הבירה עמנו מאז ומתמיד

הבירה מלווה אותנו מאז שחר ההיסטוריה. יש הסבורים כי מקורה בסין, אחרים סבורים כי  כבר לפני 6000 שנה גילו תושבי הממלכה השומרית, ששכנה במספוטמיה (כיום עיראק),  את סוד ייצורה של הבירה. יש ממצאים שגם המצרים הקדמונים לגמו להנאתם בירה. בימי הביניים הפכה הבירה באירופה למשקה עממי, כאשר בייצורה התמחו בין השאר נזירים. ברבות השנים השתכללו תהליכי הייצור של הבירה.
 ככלל, עולם הבירה מתחלק ברובו הגדול לשני סוגים- בירה לאגר ובירה אייל. ההבדל ביניהן נובע משימוש בשמרים מסוגים שונים בתהליך תסיסת הבירה. "בירות לאגר הן ברובן פשוטות יותר, קלות יותר ונועדו להמונים"- מסביר שחר הרץ, הבעלים של Beer&Beyond , חברה המספקת שירותים מקצועיים בעולם הבירה. "בירות אייל הן יותר עשירות,  יותר מתוחכמות, יותר ארומאטיות וטעמן פירותי יותר. כיום, בירות הלאגר הן  השולטות בעולם הבירה".

מרידה בסגנונות הקלאסיים

בשנים האחרונות מודאגים יצרני הבירה הגדולים בעולם  מירידה במכירות, לעתים גם מסטגנציה בצריכת הבירה שלהם במדינות המערב. יש הזוקפים זאת לחובת המיתון הכלכלי, אחרים מצביעים על כך שצרכני בירה ותיקים ומבוססים נוטשים את בירות הלאגר המסורתיות ומחפשים בירות מעניינות יותר, שאותן מספקות להם מבשלות בוטיק מסחריות קטנות ובינוניות.  מספרן של המבשלות הללו  גדל בהתמדה בארצות המערב, בעיקר ארצות הברית, שם הן מהוות כבר כ-15% מן השוק. הופעתן של המבשלות, המייצרות  בירות בסגנון קראפט (ראו מסגרת נפרדת) חוללה מהפיכה של ממש בעולם הבירה.
"עד לפני כמה שנים התמקד שוק הבירה בבירות לאגר בהירות, בירות עם מסורת ייצור רבת שנים, ששאבו את הסמכות שלהן ממתכונים קלאסיים, מההיסטוריה של המותג ומהשיטות שבהן יוצר"- אומר אורן אבראשי בעל  הבלוג "בירה ועוד*. "כיום - הוא מוסיף -  המגמה היא לכיוון מבשלות קראפט - בוטיק, כפי שקרה בעולם היין. כלומר, מותגים שמורדים בסגנונות הקלאסיים ומייצרים מוצרים חדשים וחדשניים ומה שאנו רואים בעולם הרחב מתרחש גם אצלנו בארץ".

הבירה נכנסת לעולם הקולינרי

"אנו עדים לתופעה של חזרה למקורות הבירה, לשיטות ייצור שהיו נהוגות לפני 150 שנה במבשלות קטנות ומקומיות. בירות שנעלמו מן העולם חוזרות עתה. תעשיה שהייתה די משעממת וסטטית, הפכה עתה להיות יותר צבעונית ומקורית וגם יותר מדוברת"-  מוסיף שחר הרץ.
אורן אבראשי, המכהן כמנהל חדשנות ואחריות תאגידית בטמפו, רואה לנגד עיניו שני שווקים עיקריים בשוק הבירה העולמי, הפונים לקהלים שונים ולהזדמנויות שונות: שוק הבירה המסורתי המבוסס על לאגרים ומותגי ענק עתירי תקציב ושוק בירות קראפט הפונה לצרכן אחר ובמחירים אחרים.  להערכתו, מקור הצמיחה המידי של שוק הקראפט הם לא צרכני הבירה המסורתיים, אלא צרכנים שהעדיפו עד כה משקאות אלכוהוליים  על פני בירה לאגר. "עתה -  אומר אורן  - הם יכולים למצוא בבירות הבוטיק מענה למאווייהם, מה שלא ספקה להם בירת הלאגר המסורתית, השולטת בשוק הבירה בעולם".
במקביל לפריחתן של מבשלות הבוטיק, והמגוון הגדול של בירות חדשות, הבירה נכנסת יותר ויותר לעולם הקולינרי. מסעדות גורמה, ולא רק,  משלבות בתפריטים שלהן  "ארוחות בירה" שבהן  לכל מנה  "משדכים" את הבירה המתאימה.
הרוחות החדשות המנשבות בעולם הבירה לא פסחו עלינו ובארץ רשומות כבר כ-20 מבשלות בוטיק, בגדלים שונים. לצדן, מצויים עשרות , אם לא מאות חובבי בירה, שנוהגים לבשל בבתיהם בירה  להנאתם ולהנאת החברים. מתוכם, יצמח ככל הנראה,  הדור הבא של יזמים שיקימו בעתיד מבשלות בהיקף מסחרי, כפי שמעיד  סיפורן של כמה מן המבשלות הפועלות כיום.
אלכסנדר – מבשלה במתכונת של סטארט אפ
"מאז ומתמיד הייתי חובב בירה, כל חיי הבוגרים עסקתי בכך- הייתי תייר בירה, קראתי על הבירה וגם בישלתי בירה בבית" - מספר אורי שגיא, המייסד והמנכ"ל של מבשלת הבירה אלכסנדר. אורי, ששירת בחיל האוויר כטייס מסוקי קרב, שקל עם שחרורו לפנות לעולם ההייטק, אך נטיית הלב הייתה הבירה, ובסופו של דבר הלך בעקבות לבו.
לאחר שהכין תכנית עסקית סדורה, הבין שאם ברצונו לגייס את הכספים הדרושים להקמת מבשלה עדיף  שיפעל במתכונת של סטארט אפ.  וכך הצטרפו למשקיעים כמה אנשי עסקים ידועים, בהם האלוף במילואים שלמה ינאי,  הלל קוברינסקי וגם שני מסעדנים, האחים יורם וארי ירזין, בעלי ניסיון וותק בעולם הבירה והשיווק.
חבלי הלידה לא היו קלים. עיקר הקשיים נתגלו בתחום הרגולציה. הקמת מבשלה, הנחשבת למפעל מזון, כרוכה בהליכי רישוי רבים, אך מסתבר שהרגולטור לא ערוך לנושא הזה. "בשום משרד לא יכולתי לקבל רשימה סדורה של  נושאים שעלי לטפל בהם" – מספר אורי. "במשרד הבריאות הפנו אותי לקובץ התקנות העוסקות  במחלבות. מה למחלבה ולמפעל בירה?". את הציוד למבשלה הזמין על פי מפרטים שהכין בעצמו, לאחר שלמד את הנושא בארץ ובחו"ל.
מה היה החזון שלך? אני שואל את אורי. "ליצור בירה ישראלית מעולה, שלא תיפול ברמתה מן הבירות המעולות בעולם". לאורי יש כיום, חמש שנים לאחר הקמת המבשלה, קבלות המעידות שחזונו התממש.  בשנתיים האחרונות מבשלת אלכסנדר זכתה ארבע פעמים במדליות זהב בתחרויות בינלאומיות בתחום הבירה. במתכון הבירה שלו, הוא מגלה, יש למעלה ממאה פרמטרים שחלק מהם גם מגדיר את הרכב המינרלים במים מהם מכינים את הבירה. "אני עיצבתי את הבירה שלי לפי טעמי "- מדגיש אורי. "אני עושה בירה שטעימה לי - בירה מאוזנת- שבה חש השותה גם מתיקות וגם מרירות".
 בשנה החולפת עברה המבשלה לרווחיות. היקף המכירות צומח בהתמדה וכיום היקף הייצור כ-40 אלף ליטר בחודש, מעל  100 אלף בקבוקים.  מחיר בקבוק נע בין 13 ל-15 שקלים. "למעשה, המחיר גבוה  בכ-40% בממוצע מעל למחיר בירה  ישראלית רגילה. ולמרות זאת הביקוש עולה.  כיום אנחנו המבשלה הגדולה בארץ בין מבשלות הבוטיק" - מציין  שגיא.
אגב, שגיא, שהתוודע לסיפורה של המבשלה הראשונה מקס בראו בעכו, החליט לשחזר את הבירה הראשונה בתולדות הישוב ואשתקד השיק  בהשתתפות צאצאי משפחת המייסדים, משפחת רוזנברג, סדרה הנושאת את השם MAX BRAU .

 בירה הרצל –הולכת לכיוון האקסטרים

"בתעשיית הבירה מכנים אותנו כילד המופרע שבסוף האוטובוס"- כך מקדים ואומר מאור הלפמן, אחד משני בעליה של מבשלת בירה הרצל בירושלים, בתחילת הריאיון עמו. ולא בכדי.  מבשלת בירה הרצל, שהוקמה לפני כשלוש שנים, הולכת כדבריו לאקסטרים בתחום בירות הבוטיק. "אנו עושים שימוש בחומרים בלתי מקובלים "- מדגיש מאור. הוא ושותפו למבשלה איתי גוטמן, הולכים על בירות מאד מרות, משמע שימוש יתר בכשות שמקנה מרירות לבירה. "יותר מר,  יותר ארומה, יותר טעם" – זה מה שמאפיין את אחת הבירות, מתוך החמש  שהם מייצרים.  בירה אחרת – דולצ'ה דה עסל, מכילה  דבש ותערובת  של תבלינים.  בירה נוספת, שיצאה לשוק בקיץ האחרון, תובלה במנגו ופלפל  צ'יפוטלה מקסיקני. לא נסיים את הרשימה בלא שנציין את הבירה "אמברגו", בירה שתובלה בעלי טבק קובני.
 הרוח השובבה של בעלי בירה הרצל באה לידי ביטוי גם בשמות  הבירות שהם מייצרים - ששה אחוז כפרה, אדמונית בסגנון בריטי, עם ארומה פירותית. וכבר הזכרנו את דולצ'ה דה עסל (דבש בערבית).  קהל היעד של בירה הרצל, כדברי מאור - אנשים שמבינים בבירה, אנשים שמחפשים אתגרים לאחר שטעמו בירות בחו"ל וחובבי בירה שמחפשים  דברים חדשים וגם קולינריה הקשורה לבירה.
מבשלת בירה הרצל מייצרת  עדיין בהיקפים קטנים – כ-5000 ליטר בחודש ובכוונתה לגדול בעתיד . במבשלה הקטנה  עובדים כיום 3 אנשים  בלבד– מאור ואיתי הבעלים ועובד נוסף. הצוות המצומצם עוסק בכל – החל בבישול הבירה וכלה באריזה, הפצה, שיווק ומכירות.

מבשלת שריגים – "לא קפצנו מעל לפופיק"

עופר רונן ואוהד אילון, המייסדים והבעלים של מבשלת "שריגים" שבעמק האלה, נאלצים בימים אלה להתמודד עם בעיה "טובה"- כיצד לעמוד בעלייה המתמדת בקצב הייצור שלהם ולספק ללקוחות את  הדרישה לבירות שלהם. לא מכבר חתמו על הסכם הפצה עם חברת "ישראקו", חברת בת של טיב טעם, שמפיצה את הבירות שלהם בכל רחבי הארץ. "המהלך הזה שם אותנו על המדפים" – אומר עופר, שיחד עם שותפו אוהד הקימו את המבשלה  לפני כ-4 שנים.
מדובר בשני אנשי הייטק בעברם, שבשלו להנאתם בירה בבתיהם ואף זכו בפרסים לחובבים, מה שהניע אותם בשלב מסוים לעבור לייצור מסחרי. כאנשי הייטק מנוסים בעלי עבר ניהולי, החליטו השניים לעבוד על פי תכנית סדורה, להתקדם עקב לצד אגודל "ולא לקפוץ מעל לפופיק. לא חיפשנו משקיעים חיצוניים,  למעשה עשינו הכול בעשרים אצבעות ובהשקעות מינוריות".
"מחלת הילדות" הקשה ביותר שפקדה אותם אירעה לאחר ששר האוצר יובל שטייניץ, הכפיל לפני כשלוש שנים את מס הקנייה על הבירה לשיעור של 4.20 ₪ לליטר. "המהלך הזה - נזכר עופר- התחולל בדיוק בעת שהתחלנו לבשל ולבסס את מעמדנו בשוק. זה שיבש לנו את התכניות  ונאלצנו להאט את קצב הגידול שלנו. חרקנו שיניים והחזקנו מעמד". המצב השתפר לפני כחצי שנה כאשר המס הוחזר למתכונתו הקודמת. לא כולם צלחו את התקופה הזאת וכמה מבשלות בוטיק נמחקו מן המפה.
מבשלת שריגים מייצרת כיום 7 סוגים של בירות – בירות קלאסיות  לצד בירות מיוחדות. מצד אחד בירות קלילות וקלות לשתייה ומצד שני גם בירות מאד מיוחדות עם טעמים וארומות מיוחדות. "זהו שילוב מנצח – מדגיש עופר רונן – המוצרים שלנו מיועדים גם לקהל הרחב וגם לחובבי בירה מושבעים שמחפשים בירות מיוחדות יותר". כיאה למבשלת בוטיק, גם השמות יוצאי דופן-  בירה חיטה מחוצפת, הבירה המכוערת ובירה כהה מרושעת.

היבוא תורם לגיוון המוצרים

גם יבואני הבירה תורמים לגיוונו וחידושו  של שוק הבירה בארץ. יוני פליידרמן, מנהל מחלקת  בירות יבוא בחברת "הכרם", מציין כי היבואנים, שהיקף פעילותם קטן  בהרבה משתי החברות הגדולות, גמישים יותר ומוכנים להביא לארץ בירות חדשות שבהן יכולים להתנסות צרכני הבירה. לצד בירות קראפט מייבאים גם בירות ייחודיות, עם שיעור גבוה של אלכוהול, כמו בירות מנזרים, בהן עוסקים נזירים זה מאות בשנים בבישול בירות כאלה.  חברת הכרם מייבאת גם מותג קראפט ידוע בעולם מתוצרת מבשלה סקוטית "בראודו". המבשלה הסקוטית מקפידה לשלוח את הבירה  במיכליות מקוררות ודורשת שגם ההפצה בארץ תיעשה במיכליות כאלה, כדי לשמור על איכות הבירה. בין שלל הבירות המיובאות לארץ ניתן למצוא גם בירות שמוהלים בהם מיצי פירות שונים כמו  דובדבנים, אפרסקים ועוד. הבירות הללו מיועדות למי שמסתייג מן המרירות המאפיינת בירות רבות, ויש אומרים כי חלקן מופנה לציבור הנשים, ציבור המהווה זה מכבר יעד שיווקי ליצרני הבירה.

צריך לשמור על דברים בפרופורציה

חברות הבירה הגדולות בעולם, שכאמור חשו ירידה בצריכת הבירה שלהן בעולם המערבי, מפנות כיום משאבים רבים  לשווקים שבעבר  לא היו צרכני בירה משמעותיים ועתה גוברים בהם הביקושים למשקה הזה - סין, הודו ומדינות שונות באפריקה. ואשר למבשלות הבוטיק שנושפות בעורפן בהתמדה -  גם כאן הן אינן מגלות אדישות. במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, אפשר לראות חברות גדולות אשר נכנסות לנישות  ומותגי פרימיום שלא היו בהם בעבר. " יש חברות – אומר שחר הרץ - שמשיקות בירות שנעשו במבשלות קטנות, או רוכשות  מבשלות בוטיק ומשווקות את הבירות הללו לא תחת שמן. הכול כדי למשוך את הלקוחות לבירות ייחודיות".  בארץ  משווקת טמפו בירה  לא מסוננת, סממן המאפיין בירות קראפט, ואילו קרלסברג  מייבאת לארץ בירה מתוצרת מבשלת הבוטיק ג'יקובסון, הפועלת בקופנהגן. אין ספק, שהמהלכים הללו באו לענות על הביקושים של הציבור.
מנכ"ל Carlsberg Ibbl, הראל חייקין, מאמין כי הבירות המסורתיות ובראשן הלאגר ימשיכו לשלוט בכיפה. " בשוק הבירה יש משהו מסורתי. העולם אוהב לשמר מסורת ומשלב זאת בחדשנות" - אומר חייקין.  "בירות הלאגר מהוות קרוב ל-80% משוק הבירה העולמי. לא תמצא מישהו ששותה רק קראפט לאורך זמן".
בישראל, שעדיין מפגרת בצריכת בירה,  יכולות מבשלות הבוטיק לתרום לשינוי התמונה הנוכחית. " בזכות העובדה שהצרכן הישראלי לא כבול למסורת של צריכת בירה, הוא פתוח יותר לקבל את החידוש  שבבירות בוטיק. בהחלט יתכן מצב שבו בירות בוטיק יהפכו להיות מנוע הצמיחה שיגדיל את שוק הבירה הישראלי, ושוק בירות הבוטיק  יכול לגדול פי 10 ויותר"- אומר אורן אבראשי. יחד עם זאת הוא מבקש להעמיד דברים בפרופורציה   ולא להיסחף, לפחות בשלב זה. " אף כי מבשלות הבוטיק הן אופנתיות, הן עדין מהוות בקושי 2% משוק הבירה בארץ וסיפור הצלחה אחד כמו גולדסטאר לא מסונן של טמפו, לדוגמא, מוכר יותר מכל מבשלות הבוטיק גם יחד".
------------------
* distilledbeer.blogspot.com

 
ממה עושים את הבירה?

בירה איכותית עושים מ- 4 מרכיבים בלבד - מים, לתת, כשות ושמרים. מה שקובע את סגנון הבירה, טעמה וריחה הוא הסוג של כל אחד מהמרכיבים, המינון שלהם, ותהליך הייצור השונה.
מים הם הבסיס. ישנם הרבה סוגים של מים שנבדלים ביניהם על פי סוגי המינרלים וריכוזם. לאורך השנים התפתחו סוגי בירה שונים, במקומות שונים בעולם, על פי סוג המים המקומי. סוג המינרלים וריכוזם במים ישפיעו על הטעם הסופי של הבירה.
הכשות הוא צמח מטפס שצומח באזורים הקרירים של אירופה וצפון אמריקה. לכשות פרחים דמויי אצטרובלים קטנים, ובהם עושים שימוש. הכשות מעניק לבירה מרירות. זן הכשות, שלב ההוספה שלו, והכמות, ישפיעו על המרירות, הטעם, והארומה של הבירה.
הלתת (מאלט) הוא למעשה גרעיני דגן שונים (בעיקר שעורה וחיטה), שעברו הנבטה חלקית (גרעינים שהורטבו, נבטו ויובשו באמצע תהליך הנביטה). ההנבטה החלקית מייצרת אנזים שיפרק את העמילן לסוכר פשוט ומוכן להתססה. סוג הלתת ורמת הקלייה ישפיעו גם על הטעם וגם על המראה של הבירה.
השמרים , מיקרואורגניזם חד תאי, אוכלים את הסוכר והופכים אותו לאלכוהול, פחמן דו חמצני ושורה של טעמים וארומות. לבירה משתמשים בשמרי בירה. סוגי שמרים שונים ייצרו סוגי בירה שונים לחלוטין מאותם חומרי הגלם.
-------------
המקור: אתר מבשלת אלכסנדר

 
מה בין בירה מתועשת לבירה קראפט?

בירות מתועשות מיוצרות בקנה מידה גדול, במפעל בצורה אוטומטית, וממולאות בקווי מילוי אוטומטיים, כמעט ללא מגע יד אדם. בירות קראפט או בוטיק, מיוצרות במבשלות קטנות, בצורה ידנית למדי וכרוכות ממש בעבודה פיזית של העוסקים במלאכה.
ברמת המוצר - אומר אורן אבראשי, בעל הבלוג "בירה ועוד"*  -  בירות תעשייתיות יהיו יותר אחידות באיכותן,  בעלות חיי מדף ארוכים יותר,  בזכות תהליכי ניקיון ופסטור מבוקרים ולרוב גם זולות יותר, בשל עלויות יצור נמוכות יותר המושגות בזכות היתרון לגודל.
בירות קראפט, לעומת זאת, יציגו מגוון רחב יותר של מתכונים וטעמים, בזכות הכמויות הקטנות שבכל אצוות יצור, יפגינו יותר תעוזה ביצור מוצרים נישתיים ו/או קיצוניים , ומן הסתם יהיו יקרות יותר בגלל שימוש בחומרי גלם מיוחדים, העסקת יותר כוח אדם לייצור כל ליטר בירה וכן בגלל עלויות הפצה גבוהות יותר.
אין זה אומר שבירת בוטיק עדיפה על בירה תעשייתית או להיפך. יש בירות תעשייתיות לא טובות ובירות תעשייתיות מעולות, כשם שיש בירות בוטיק גרועות וכאלה שהן מעולות.
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים