הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
האם העולם כולו נגדנו?
הקריאות האנטי-ישראליות לחרם על מזון מתוצרת ישראלית, הולכות ומתרבות ברחבי העולם. מבצע 'צוק איתן' בעזה רק הוסיף שמן על המדורה. מתחקיר מזון+ עולה כי למרות ההד התקשורתי, מדובר עד כה בתופעות ספוראדיות ושוליות, שאינן גורמות לנזק רב. יחד עם זאת, ענף המזון המקומי, כמו ממשלת ישראל, עוקבים בדאגה.
 
מאת חיים פלטנר
 
 

לונדון, אנגליה. מפגינים פורצים לחנות של רשת סיינסבורי'ס ודורשים להפסיק  מכירת מוצרים מתוצרת ישראל  על המוצרים  הדביקו מפגינים מדבקות  המציינות שהם יוצרו על  "אדמה פלשתינית כבושה".  בסניף אחר של הרשת בלונדון מוסרים מן המדפים כל המוצרים הכשרים,  מחשש להתפרעויות של מפגינים פרו פלשתיניים. 
ברמינגהם, אנגליה. מפגינים פורצים לחנות "טסקו", ומשליכים לרצפה פירות  מתוצרת ישראל.  בלפסט, צפון אירלנד- מפגינים פרו פלשתיניים מסירים מוצרים ישראליים מסופרמרקט מקומי. דרום אפריקה- ארגונים שונים מכריזים על חרם כנגד רשת "וולוורת" שמוכרת מוצרים ישראליים. אוקלנד, קליפורניה- מפגינים מונעים את עגינתה של אניית צים  פיראוס בנמל המקומי. ובסופיה, בולגריה, בוועידה הכללית  של ארגון עובדי התחבורה העולמי, מסכלים נציגי ישראל בשיתוף עם נציגי ארה"ב, הצעת החלטה הקוראת לחרם עולמי על  סחורות ישראליות. הועידה מסתפקת בגינוי לישראל.
מקבץ של אירועים שהתחוללו במהלך ימי הלחימה בעזה ולפניה, אשר ממחישים  את המערכה המתמשכת  שמנהלים בעולם המערבי חוגים פרו פלשתיניים כנגד ישראל. כאן,   המוצרים הישראליים הם היעד של המפגינים, ואולמות המכירה של סופרמרקטים ושווקים פתוחים משמשים כזירה העיקרית במאבק הזה. המערכה הזאת ניטשת  גם ברשתות חברתיות ואתרים שברשת שמופיעים  תחת השם Boycott Israel, שם  ישראל, שלא מרצונה,  תופשת כמובן מקום מרכזי. אפליקציית  Buycott  מדריכה בעלי סמארטפונים כיצד לאתר מוצרים ישראלים וחברות הסוחרות עם ישראל ולהחרים את מוצריהן.
"אנחנו עומדים במערכה הזאת מול קואליציה של ארגונים פרו פלשתינאיים וארגוני שמאל קיצוניים למיניהם"- אומר אהוד גונן, כלכלן במנהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה. "שנאת ישראל היא שמחברת בין שוודית צעירה למוסלמי פנאטי. יש פה רשת של ארגונים שפועלים נגדנו  באופן ספורדי, בכל מיני מישורים, אך  ללא יד מכוונת מרכזית". 
הסכנה- שחיקה מתמשכת
במשרדי הממשלה מודעים היטב למתרחש בחו"ל, אך יחד עם זאת מבקשים לשמור על פרופורציה. "כל נספח מסחרי שלנו באירופה שעמו אני משוחח - מדגיש גונן - אומר לי  חד משמעית, שיש פער עצום  בין מה שמתפרסם בתקשורת לבין המציאות בשטח. מרבית הנספחים לא קבלו מעולם שום פנייה מחברה ישראלית בנושא זה". 
אין פירוש הדבר  שאין כאן בעיה.  תמיד יש חשש, שרשת שיווק הקשורה ליצואן ישראלי תמשיך לשווק את מוצריו, אולם כעבור שנתיים תנתק את הקשר ותתקשר עם חברה לא ישראלית. "הסכנה היא  - מדגיש גונן -  שהתמשכות  הפעולות הללו תגרום בטווח ארוך לשחיקה מתמשכת במותג ששמו ישראל. אסור לזלזל בכך  ואנו מטפלים בבעיה במלוא הרצינות, אבל כרגע אין לכך השפעה ברמה הלאומית. וצריך לזכור - היצוא שלנו לאירופה איננו מתמוטט".  
גם יאיר קפלן, בעלים של חברת מור- פירות השרון, סבור כי בעיית החרם היא בשלב זה שולית למדי. קפלן, שעוסק מזה שנים בגידול, אריזה ויצוא של ירקות ופירות, מדגיש כי רוב החברות שעמן הוא עובד, ומספרן לא קטן, אינן משתתפות במשחק הזה של החרם. "מה שהן כן עושות - מסביר קפלן - הן לא מוציאות אותנו לפרונט, לקדמת החנות". הפירוש המעשי- הרשתות נמנעות כיום מעריכת מבצעי מכירות של פירות וירקות מתוצרת ישראל, מבצעים הכרוכים בפרסומים מוקדמים. זאת, מחשש לעימותים עם מפגינים פרו פלשתיניים, בעיקר עם  האוכלוסייה המוסלמית המקומית. "הרשתות לא נלחמות בעדנו, אבל בפירוש לא מחרימות אותנו"- אומר קפלן. הוא נזכר בתקופות גרועות יותר, כאשר רשתות גדולות בסקנדינביה  לא רצו את הפרי הישראלי. כיום הוא משווק למדינות אלה כמויות גדולות של פרי ואין פוצה ומצפצף. "אולי פה ושם יש מקרה נקודתי, אבל אין חרם כולל".

הקשרים נותקו וחודשו

בהקשר לכך, כדאי להזכיר את התנהגותה של  רשת שיווק צרפתית, שעבדה תקופה ארוכה עם יצואן ישראלי ועם תחילת מבצע "צוק איתן" נתקה את הקשר עמו, ככל הנראה בעקבות לחצים מצד האוכלוסייה המוסלמית. בימים האחרונים חודש הקשר עם הרשת והתוצרת הישראלית שוב מגיעה  לסניפים בצרפת.  החדשות הרעות - מספרם של המוסלמים  בצרפת ובשאר מדינות  אירופה גדל בהתמדה והמשמעות ברורה.
סיפור דומה מגיע גם מקנדה. בימים הראשונים למבצע "צוק איתן" עמד קפלן לשלוח לקנדה משלוח של רימונים. שעה קלה לפני ההטענה על המטוס התקשר אליו נציג הרשת הקנדית וביקש לעכב את המשלוח. בעבר, כבר נכווה, כאשר מפגינים  נפצו את חלונות הרשת שלו, שבה מכר פירות מתוצרת ישראל. עתה חשש, שהתסריט הזה יחזור ויישנה  בעקבות הלחימה בעזה. כעבור שבוע חזר אותו קניין וביקש לחדש את המשלוחים אליו. "מאז כבר שלחתי אליו כמה  משלוחים של רימונים"- מציין  קפלן. "צריך לזכור, שהאנשים שפועלים מולנו רוצים לעסוק במסחר ולא להיות מעורבים במאבקים על רקע פוליטי". 
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, השתתף לא מכבר בכנס ארצי של לשכות המסחר בארצות הברית, ולדבריו לא שמע מאיש על תופעות של חרם  במקומותיהם כנגד מוצרים ישראליים. עם זאת, אין להתעלם מפעילותם של ארגונים דוגמה B.D.S , המאגד בתוכו ארגונים פרו פלשתינאים וארגונים מן השמאל הרדיקלי, וקורא לחרם כלכלי ותרבותי על ישראל. הארגון פעיל מאד בקמפוסים, מכללות ואוניברסיטאות באירופה ובארה"ב, ואנשיו הם שהפגינו באוקלנד, קליפורניה, כנגד עגינתה בנמל של צים פיראוס.
 "מלחמה לטווח ארוך עם  ניצחונות וגם כישלונות"
למרות שהתופעות ספורדיות ושוליות, במשרדי הממשלה עוקבים בהתמדה אחר הנעשה בחו"ל באמצעות הנספחים המסחריים ואנשי שטח, שמאתרים פעילויות, איומים ופניות  להחרמת בתי עסק הסוחרים עם ישראל, בין אם המוצרים מגיעים משטחי יהודה ושומרון ובין אם הם מיוצרים בתחומי הקו הירוק. "במקרה שהצד המשפטי עומד לצדנו אנו פועלים בתחום המשפטי" - אומר גונן.  יש גם טיפול הסברתי. נציגי ישראל מדווחים לא פעם על איומים המופנים כלפי  בעלי עסקים הסוחרים עם ישראל, איומים שאינם מגיעים לתקשורת. "במקרים כאלה,  נציגינו נפגשים עם כל אחד בנפרד ואומרים לו חד משמעית- עליך להחליט כיצד אתה פועל, האם אתה עומד לצדם של  פורעי החוק, או אתה מצדד בערכים כמו חופש המסחר, אי אלימות וכדומה. זאת מלחמה יום יומית לטווח ארוך, שיש בה ניצחונות אך גם כישלונות".   
אמיר אופק, איש משרד החוץ המטפל במישור הדיפלומטי בתופעות החרם כנגד ישראל, אמר לא מכבר ל"ממון", כי רוב הטיפול בתחום זה נעשה מאחורי הקלעים בדיסקרטיות דיפלומטית. "אין לנו ענין שהדיון יהיה פומבי ולא פעם סיכלנו יוזמות בעודן באיבן"- אמר אופק. אוריאל לין סבור, כי יש כאן בעיה לא פשוטה - בתחום זה נדרשת בעיקר פעילות  מדינית של הממשלה ולא הסברה כלכלית. האירופים ממילא מודעים לחוסנה הכלכלי של ישראל ואין צורך לנסות ולשכנע אותם באשר לאיכות המוצרים של ישראל. "הבעיה היא, ששום מדינה בעולם המערבי אינה יכולה לקבל החלטות עבור חברות מסחריות - אומר לין - ישראל יכולה לבקש או ללחוץ, אך בסופו של דבר איש העסקים יחליט על פי מה שטוב ומתאים לעסק שלו". 
האיחוד האירופי מקשיח עמדות
גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לסוגיית החרם כנגד מדינת ישראל בישיבת הממשלה שהתקיימה במהלך הלחימה בעזה.  "הניסיונות להטיל חרם על ישראל - אמר נתניהו - אינם מוסריים ואינם מוצדקים ובסופו של דבר רק ירחיקו את השלום". ואילו נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן, פנה אל 30 מנהיגים בקהילה העסקית של הרשות הפלשתינאית ושל אירופה וביקש מהם להימנע מחרם ועיצומים בתחום הכלכלי כנגד ישראל. "שיתוף פעולה ופיתוח פרויקטים משותפים ויוזמות עסקיות יקדמו את השלום  וישפרו את רמת החיים של תושבי האזור"- אמר במכתבו לעמיתיו הפלשתיניים. גם מעמיתיו באירופה ביקש אורן להימנע מחרם ועיצומים כנגד מוצרים ישראליים המיוצרים בתחומי יהודה, שומרון והגולן. זוהי סוגיה שבה מוסדות האיחוד האירופי מקשיחים בשנים האחרונות את עמדתם, גם  גורמים לא מעט כאב ראש לממשל הישראלי וגם פוגעים  בחקלאים שפועלים מעבר לקו הירוק. 
האיחוד האירופי אינו רואה  בשטחי יהודה, שומרון והגולן חלק ממדינת ישראל, ובעקבות זאת  הוא מחריג מהסכמי הסחר עמו מוצרי תעשיה ותוצרת חקלאית, שמקורם מעבר לקו הירוק. משמע, המוצרים הללו חייבים במכס, שממנו פטורים יצואנים הפועלים בתחומי הקו הירוק. 
י., שבבעלותו מפעל בענף המזון בסדר גודל בינוני, הממוקם מעבר לקו הירוק, פועל במסגרת הזאת ואף מייצא כרבע מתוצרתו.  כושר התחרות שלו בשוק האירופי נשמר במידה רבה בזכות ההסדר שהנהיגה בזמנו ממשלת ישראל, הסדר שמבטיח לעסקים בשטחים שיפוי בשיעור המכס שמוטל על תוצרתם  המיוצאת לאירופה. "היקף המכס על המוצרים שלנו נע בין 7 ל-14 אחוזים" - אומר י. 
עד כה לא נפגע מן החרמות וההפגנות באירופה. "דומה - הוא אומר - שהמבחן העיקרי למכירת מוצרים באירופה הם האיכות והטיב, ואנו בתחומנו נחשבים ליצרנים טובים". המקום היחיד שבו לא רוצים לקנות את מוצריו היא דרום אפריקה, שמחרימה לדבריו כל מוצר  ישראלי המיוצר בשטחים.  דווקא מדינה זאת הייתה יכולה להיות שוק טוב למוצריו. וכן, מוצריו מוחרמים גם בתחומי הרשות הפלשתינאית. "כאשר מגלים מוצרים שלי אצל סוחר פלשתינאי הם מוחרמים ונשרפים, כיוון שאני ממוקם מעבר לקו הירוק". למרבה האירוניה, דווקא במפעלו מועסקים פועלים פלשתינאים רבים , אשר השתלבו היטב בעבודה.
בבקעה: הפסדים של כמאה מיליון ש"ח
בחקלאים הפועלים בבקעת הירדן, הפגיעה היא קשה. רשתות שיווק באירופה מסרבות בדרך כלל לקנות פירות וירקות שגודלו מעבר לקו הירוק. "רשתות  שבעבר היו מזמינות מאתנו, אומרות היום ' תודה לא'"- אומר  דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן,  אזור שבו חלק ניכר מן היבולים  מיועדים ליצוא. יצואנים ישראלים מדווחים לו תכופות  על שיחות עם  נציגי רשתות אירופיות, אשר חוזרים ומזהירים שיפסיקו לקנות  מישראל ירקות ופירות, אם יאתרו במשלוחים גם תוצרת חקלאית  משטחי יהודה ושומרון. במקרים מסוימים סוחרים מוכנים לקנות תבלינים מן הבקעה, אולם בתפזורת וללא ציון המקור. אותם סוחרים אורזים בעצמם את התבלינים ושולחים אותם ללא סימון לרשתות השיווק, המודעות לאיכות התבלינים מישראל. בלית ברירה, המגדלים בבקעה נאלצים למכור את הסחורה בשווקים הפתוחים, ושם המחירים נמוכים בהרבה. שוק נוסף שפתוח בפניהם הוא השוק הרוסי, אלא שהתמורה שם נמוכה  בשיעור ניכר מאשר במערב אירופה. 
דוד אלחייני מעריך, כי אשתקד קטנו ההכנסות של החקלאים מיצוא הירקות מן הבקעה בכ-100 מיליון שקלים. "המצב רק הולך ומחמיר, מפגינים מפזרים ורומסים בחנויות את הירקות והפירות שלנו, החבל הולך ומתהדק והמדינה לא לוקחת אחריות". בעבר נפגש בנושא זה עם כמה מן השרים הכלכליים ושר החקלאות יאיר שמיר הבטיח לו  שמשרדו  פועל יחד עם עמיתיו השרים לשינוי ההחלטות של האיחוד האירופי.  אלחייני לא מסתפק בהצהרות הללו. הוא חושש  שהקברניטים נמנעים דווקא מהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי והמדיני, וטעמם עמם.
ללמוד מן הטורקים
כאמור, החקלאים הישראלים נערכים לקראת העונה הקרובה להגדלת היצוא לשוק הרוסי, שוק שצופן כיום אפשרויות רבות לירקות ופירות מישראל, גם מן השטחים שמעבר לקו הירוק. בעקבות החרם ההדדי בין מדינות  האיחוד האירופי לרוסיה על רקע המשבר באוקראינה, השוק הרוסי מוכן כיום לקלוט  תוצרת חקלאית מישראל, אך כדי שהכניסה לשוק זה תהיה כדאית יותר לחקלאי, נדרש הסכם סחר עם רוסיה שיכלול הפחתת מכסים, בדומה לזה שיש לישראל עם האיחוד האירופי. בכך צריך לטפל הדרג המדיני, אך עד כה הנושא לא טופל כיאות. "כדאי ללמוד מן הטורקים -  אומר יאיר קפלן - ביום שבו הכריז פוטין על  חרם נגדי כנגד האיחוד האירופי וארה"ב, הטורקים הזדרזו לשגר לרוסיה משלחת רמת דרג, שתטפל בכניסת המוצרים הטורקיים לשוק הרוסי. אצלנו לא ממהרים".
האיחוד האירופי – מגבלות נוספות
אך בכך לא תמה  פרשת הסייגים והמגבלות מצד האיחוד האירופי. באחרונה דרש האיחוד האירופי מישראל להסדיר מנגנון להפרדה בין יצוא של מוצרים מן החי, כמו עופות, שמקורם בשטחים, לבין מוצרים המיוצרים בתוך גבולות הקו הירוק. כיוון שהאיחוד האירופי אינו מכיר באישורים של נציגי משרד החקלאות, לרבות וטרינרים,  בתחומי יהודה ושומרון, נאסר יבוא של מוצרים מן החי לאירופה מאזור זה. ללא הפרדה כזאת עלול האיחוד האירופי לאסור בכלל יבוא של  מוצרים מן החי מתוצרת ישראל. הפרדה כזאת נעשתה באחרונה במפעל עוף טוב, שמייצא פסטרמה לאירופה. פסטרמה שחומר הגלם שלה מקורו  בשטחים מופנית לשוק הישראלי בלבד, או ליעדים שאינם בתחומי האיחוד האירופי. במקביל, נערכים גם בענף החלב  למהלך דומה.  משמע, הפרדה בין מוצרי חלב כמו אבקת חלב, שיוצרה מחלב שמקורו בתחומי הקו הירוק, אשר תופנה ליצוא, לבין אבקה שיוצרה מחלב שמקורו בשטחים, אשר תישלח לשוק המקומי.  ההערכה  היא, שרק בדרך זאת ניתן יהיה בעתיד לייצא לאיחוד האירופי מוצרים מן החי. 
  ויש מי שאינו רואה בכך סוף פסוק. החשש הוא, שבעקבות המהלכים הללו  יטיל האיחוד האירופי איסור גורף על יבוא מוצרי מזון מישראל,  אם  הללו יכללו רכיבים המיוצרים מעבר לקו הירוק (דה מרקר). ההפרדה הזאת תגדיל ללא ספק את עלויות הייצור של התעשיינים והמחלבות.
היכן הכסף הגדול? בנמלים!
ההערכות הן, שבעקבות הפסקת האש בעזה תחול גם רגיעה מסוימת בפעילות כנגד ישראל ברחבי העולם המערבי. איש אינו משתעשע באשליה שהתופעה מאחורינו. דומה, שניאלץ  לחיות עמה עוד  תקופה ממושכת, עם עליות ומורדות. 
ובנקודה זאת, יאיר קפלן, שעוסק ביצוא פירות וירקות זה שנים רבות, מבקש לחזור ולהכניס דברים לפרופורציה. "אני חוזר ואומר, שבעיית החרם היא שולית" - מדגיש קפלן." העיצומים והשביתות בנמלי הארץ גרמו ליצוא החקלאי, ולא רק לו, נזקים אדירים גדולים פי כמה מן החרם. כל סיפור החרמות הוא כאין וכאפס מול סיפורי הנמלים". עד כאן דברו של החקלאי והיצואן.
 
 
היצוא הישראלי לאיחוד האירופי 
מזון ומשקאות - 39%  מכלל היצוא
ירקות -            33%       "     (מזרח אירופה  52%)
פירות ללא הדרים - 67%  "
הדרים -                 56%   "  
 
"הבה נגילה" –  בשירות החרם
שיטוט קצר ביוטיוב מעלה שורה ארוכה של תכניות, דיווחים וסרטונים המתמקדים בחרם הכלכלי והתרבותי על ישראל. במקרים רבים מכוונת פעילותם של הארגונים הפרו פלשתיניים גם כנגד חברות רב לאומיות דוגמת קוקה קולה, מקדונלנדס ואחרות. אלה מואשמות בשיתוף פעולה עם הכלכלה הישראלית. 
אחד הסרטונים מציג קבוצה קטנה של מפגינים, שנכנסת לחנות  בקינסטון שבמדינת ניו יורק.  הקבוצה עוברת בשקט וללא הפרעות ממדף למדף. לפתע מאתרים  חבריה מוצר של חברת סודה סטרים, שלה מפעל השוכן במישור אדומים, שמעבר לקו הירוק. התגובה לא מאחרת לבוא. המפגינים מסתדרים  במעגל, יוצאים במחול "הבה נגילה", ואף פוצחים בשירה  תוך שילוב קריאות לחרם על ישראל ומתן חופש לפלשתינאים. כך הופך אחד מסמליה המובהקים של ישראל כלי שרת במאבקם של אלה המחרימים אותה ואת מוצריה. 
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים