מבזק  חדשות
 

 
Wine Israel


מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מייבאים תחרות
2016 היא ללא ספק שנת מפנה, יש אומרים גם מהפך, בתחום יבוא המזון לישראל.
16/11/16
שירות מזון+ 

 
 

ערב ראש השנה נכנסה לתוקף "רפורמת הקורנפלקס", המתייחסת ליבוא מזון יבש ובמקביל גדל במהלך כל השנה היקף מכסות היבוא פטורות ממכס, בתחום המוצרים החקלאיים, החלב והבשר. ממשלת ישראל רואה ללא ספק ביבוא כלי מרכזי במלחמה כנגד יוקר המחיה, גם אם השימוש בו מכאיב ועוד יכאיב לגורמים שונים במשק הישראלי.


חיים פלטנר


רשימת מוצרי המזון, שיבואם הותר במסגרת המכסות הפטורות ממכס, הלך והתארך לקראת חג הפסח וחגי תשרי. זאת, בנוסף למכסות יבוא שנקבעו לאורך כל השנה.
"לפתיחת המכסות הללו שתי מטרות- לדחוף את המחירים כלפי מטה ולמנוע מחסור במוצרים מסוימים, במיוחד לקראת החגים" – אומר יאיר שירן ראש מנהל תעשיות ויו"ר ועדת מכסות במשרד הכלכלה. "בתחילת השנה אישרנו יבוא חמאה פטורה ממכס, אך לקראת החגים התברר לנו שצפוי מחסור בחמאה, לפיכך פתחנו מכסה נוספת ליבוא של 700 טון חמאה". לאחרונה נפתחה גם מכסה נוספת ליבוא מיץ ענבים מארה"ב, בהיקף של מאה אלף טון, מחשש למחסור במיץ זה ועליה צפויה במחירו. שירן מציין, כי עצם ההודעה על פתיחת המכסה הנוספת כבר עוררה ציפיות בשוק והניעה יצרנים לצאת במבצעים ומנעה עליה במחיר המיץ.


בגבינות המיובאות – ירידה חדה במחירים
בתחום הגבינות הקשות (צהובות) נמשך היבוא זה השנה השנייה ועל פי החלטת הממשלה צפוי יבוא הגבינות הללו לגדול בקצב של כ- 10% בשנה עד 2018. כיום הגבינות המיובאות תופשות כ-20% מנתח השוק, לעומת כאפס אחוז לפני שנתיים, ומחירן נמוך לעתים עד כ- 40% מן המחיר המפוקח. גם תנובה, שהיא עדיין דומיננטית בתחום זה, הורידה מחירים אבל בשיעור צנוע, כדברי שירן. העובדה שלתנובה עדיין נתח שוק של 70% מן הגבינות הצהובות על המדף וכ- 50% ממוצרי הגבינות הנמכרים במעדניות - היא מבחינתה ודאי סיבה טובה שלא להיחפז ולהוריד מחירים.
גם בתחום הבשר הטרי מסתמן מהפך. במהלך כל 2016 ניתן לייבא לארץ 6500 טון בשר טרי פטור ממכס, מתוכם כ-4000 טון כבר יובאו. המגמה היא להגדיל בהדרגה את היקף היבוא, עד שכמות הבשר הטרי המיובא ללא מכס תגיע ב-2020 לכדי 17,500 טונות, כאשר הצריכה המקומית השנתית מסתכמת בכ-20 אלף טונות. יבוא הבשר הטרי יהווה תחליף חלקי ליבוא העגלים הגדול, שהתנהל בתנאים מחפירים. אך מה שחשוב יותר – היבוא יגדיל את התחרות בשוק הזה, שבו שולטות תנובה ומשחטת דבאח (כ-80%). מצב זה מנע עד היום תחרות אמיתית בשוק הבשר הטרי ותוצאות הביא כבר מורגשות בחשבון ההוצאות של הצרכן הישראלי. שירן מציין, כי מבדיקות שערך משרד הכלכלה עולה, כי הבשר המיובא מהווה כיום כשליש משוק הבשר בארץ והוא נמכר במחיר ממוצע הנמוך ב-20 עד 25 אחוז ממחיר הבשר הטרי משחיטה מקומית. הצפי הוא שבעקבות הגידול המתמשך בהיקף היבוא ייאלצו תנובה ודבאח להוזיל בשיעור ניכר את הבשר שהן משווקות.


המפנה- תמיכה ישירה בחקלאות
הרפורמה ביבוא בשר טרי כללה גם במקביל מתן פיצוי לבוקרים, בהיקף של כרבע מיליארד שקלים, במשך 8 שנים. ההסכם הזה מסמן מפנה בעמדת הממשלה בכל הנוגע להגנה על ענפים מקומיים, שעלולים להיפגע מפתיחת שערי היבוא - מעבר מהגנה עקיפה באמצעות מכסים על השוק המקומי, לתמיכה ישירה, במקרה זה הבוקרים.
ההסדר הזה עורר תגובות נזעמות בתנובה, שאף הזהירה, כי היבוא המואץ של בשר עלול לפגוע במפעל "אדום אדום" ולהביא לפיטורי כמאתיים עובדים, תושבי בית שאן.
מנכ"ל תנובה, איל מליס, קרא לשר האוצר להחליט "אם הוא רוצה תעשיה תעשייה בפריפריה או לדאוג לתעסוקה לפולנים" (חלק מן הבשר הטרי מיובא מפולין).
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן נחלץ לעזרת המפעל, כמו גם נשיא התעשיינים שרגא ברוש שהכריז כי "המהלך הזה הוא מסמר נוסף בארון הקבורה של תעשיית המזון הישראלית" (דה מרקר).


"היבוא בלם התייקרויות"
מכסות היבוא שנפתחו לקראת החגים כללו גם ביצים ובמסגרת זאת יובאו כ-13 מיליון ביצים בעיקר מספרד, כדי למנוע מחסור בתקופת החגים. אגב, אזרחי ישראל צורכים מדי חודש כ-180 מיליון ביצים. מהלך נוסף שחולל סערה בקרב החקלאים, היה יבוא העגבניות. כבר בתחילת השנה אישר שר האוצר יבוא של ירקות, לרבות עגבניות, ללא כל קשר למחסור אפשרי בתקופת החגים. נראה, שבאוצר זכרו את המחסור ששרר אשתקד בתוצרת חקלאית, בשל תנאי אקלים ווירוס שפגע בגידולים, ומחיר העגבניות זינק אז ל-15 ₪ לקילו ויותר. השנה בקשו באוצר למנוע שידור חוזר ולהקדים תרופה למכה. בנוסף, הותר לרשתות הקמעונאיות וליבואנים אחרים העומדים בתנאים לייבא לקראת החגים עוד 6500 טון עגבניות מטורקיה, מתוך צריכה חודשית של כ-18 אלף טון. החקלאים טענו, כי לא צפוי מחסור במוצרים הללו, אך הממשלה סברה כי היבוא דרוש כדי לאזן את המחירים בשוק. "ככל הנראה, היבוא הזה בלם התייקרות של העגבניות"- אומרים במשרד החקלאות. "אלמלא היבוא הזה – אומר בכיר ברשת שיווק גדולה – מחיר העגבניות היה מזנק ל-15 שקלים לקילו, כך מכרנו את העגבניות במחיר שנע בין 5 ל-8 שקלים".
יבוא העגבניות, מעורר כאמור סערה בקרב החקלאים, שגם כך חשים כי הממשלה הציבה אותם במוקד המאבק על יוקר המחיה. "כל היבוא הזה היה מיותר - אומר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אנחנו בעד יבוא מבוקר שייקבע על סמך נתונים בדוקים שתקבע מועצת הצמחים ולא על סמך קפריזות של שרים שרוצים לגזור קופונים ערב החגים". לדבריו, אם המדינה תעבוד באופן סיסטמתי עם מועצת הצמחים ניתן יהיה לשמור על מחירים סבירים של ירקות ופירות לאורך כל השנה מבלי להגיע ל"פיקים" ותקופות של מחסור.


צעד של ייאוש – חלוקת עגבניות בחינם
בשלב זה מגדלי העגבניות והלולנים לא יקבלו שום פיצוי בגין היבוא.
במשרד החקלאות סבורים, כי לא נוצרו עודפים במוצרים הללו, אך מגדלי העגבניות אינם מתכוונים לעבור בשתיקה ומבטיחים כי פעולות המחאה בדרך.
ליהו פיין, חקלאי מבנימינה, נקט בצעד של ייאוש והזמין את הציבור הרחב לקטוף חינם אין כסף את יבול העגבניות שבשדותיו. פשוט לא משתלם לו לשלוח את העגבניות לשוק הישראלי. "רק לקטוף את העגבניות, למיין אותן, לארוז ולשנע לשוק – עולה לי כ-2.60 ₪ לקילו. התמורה שמציעות לו הרשתות היא כ- 1.80 ₪. אז לא קוטפים" - מסביר ליהו, שקיווה לקבל 4 ש"ח לקילו, תקוה שלא התממשה בגין היבוא. גם כך פערי התיווך של רשתות השיווק פוגעים בו בכל ימות השנה. עתה, בעקבות יבוא העגבניות מטורקיה החמיר מצבו והוא החליט לחלק לציבור את העגבניות שלו בהיקף של -600 טון. על גידול עגבניות בשנה הבאה אינו מוכן לשמוע. לליהו בטן מלאה על שר האוצר משה כחלון שלדבריו "מאפשר יבוא של עגבניות מטורקיה, נותן לחקלאים הטורקים רשת ביטחון ומפקיר את החקלאים הישראלים. אנחנו לא נגד יבוא - פונה ליהו לשר האוצר - שב אתנו, בדוק מה יש לנו להציע, באיזו כמות ובאיזה מחיר ואחר כך תחליט מה וכמה לייבא".


"מהלכי הממשלה מפחידים יותר מן החמאס"
גם תמר שלמה, חקלאית ממושב מבטחים בעוטף עזה, סבורה כי מדיניות היבוא של הממשלה גורמת להרס החקלאות. "מצד אחד הממשלה מסייעת לנו בהקמת חממות מודרניות וטיפוח זנים חדשים, ומצד שני הוא מייבאת עגבניות שכבר גרמו לירידה של כ-70% בהזמנות לתוצרת שלי"- אומרת תמר, שהתאלמנה לפני כשש שנים והיא ובנה ממשיכים להפעיל את המשק המשפחתי המשתרע על פני 220 דונם. עתה לא נותר לה אלא לייבש חלקות שלמות עם עגבניות, שנותרו על השיחים באין דורש. "במשך שנים – היא מספרת – השקעתי מאמצים ומשאבים בפיתוח מותג משלי, ועתה הגיע השבר הזה. חרף ההפגזות, הקאסמים ופעולות הטרור המשכתי בעבודתי במשק, אבל מה שעושה לי עתה הממשלה מפחיד אותי יותר מן האיום של החמאס". היבוא הוא רק צד אחד במשוואה- תמר כמו עמיתיה החקלאים, קובלת גם כנגד פערי התיווך הגדולים שמהם נהנים הקמעונאים. חלקם הפכו לסיטונאים הקונים את הפירות והירקות ישירות מן החקלאים ומנצלים את כוחם ומעמדם ליצירת פערי תיווך בלתי הוגנים שפוגעים בחקלאים ובצרכנים כאחד. "אנו תובעים ממשרד החקלאות שיבדוק ויפרסם כמה משלמות הרשתות לחקלאים תמורת הפירות והירקות שלהם, ובכמה הן מוכרות את התוצרת החקלאית לצרכנים". תמר סבורה, כי מהלך כזה יבהיר לציבור מי מעלה את יוקר המחיה בארץ. "כדאי שהאוצר יבדוק את דו"חות הרווח וההפסד של רשתות השיווק - אומרת תמר- אז גם יתברר כי מחלקות הירקות והפירות הן המחלקות הרווחיות ביותר ברשתות".
תגובת משרד האוצר: "שר האוצר חתם בחודש ינואר על צו המתיר ייבוא של ירקות בסיסים לישראל סביב תקופת החגים. יש לציין כי עקב עלויות הייבוא והמחירים הרגילים של העגבניות המקומיות, ייבוא העגבניות מתבצע רק בתקופות של מחסור ועליית מחירים של העגבניות בישראל. מהלך זה מנע את המחסור ועליית המחירים שאירעה בתקופת המחירים אשתקד, והובילה לכך שצרכני ישראל יכלו לרכוש עגבניות בתקופת החגים ללא מחסור בחנויות השונות וללא עליית מחירים דרמטית."


התמיכה חיונית לקיום החקלאות
שני ארגונים מייצגים את החקלאים- התאחדות האיכרים והתאחדות חקלאי ישראל. שני הארגונים הללו חלוקים בסוגיית היבוא ומדברים בשני קולות, מה שוודאי לא מסייע לחקלאים במאבקם כנגד יבוא העגבניות.
במשרד החקלאות מודעים לכך שהיקף התמיכה הישירה בחקלאות הישראלית, נמוך מזה המקובל במדינות המפותחות, מדינות ה- OECD . בדיונים שהתקיימו בין משרדי הממשלה ונציגי החקלאים התמקדו המשתתפים בתמיכה הישירה שתינתן לחקלאים, בעקבות הסרת מכסים וביטול התכנון*, כאשר התנאי שנקבע מראש הוא שכל שינוי יהיה מקובל על דעת כל הגורמים. היקף הסיוע שנדון בדיונים הללו נע בין 1.3 מיליארד ₪ ל-2 מיליארד. "במציאות הקיימת, מהלך כזה הוא תנאי כמעט הכרחי להמשך קיומה של החקלאות הישראלית"- אומר גורם בכיר, השותף לדיונים.


רפורמת הקורנפלקס תקל על היבוא
ערב ראש השנה נכנסה לתוקף רפורמת הקורנפלקס, שגובשה על ידי משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה. הרפורמה אמורה לצמצם את הרגולציה ביבוא מוצרי מזון יבשים, כאשר המגמה היא להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל ולהגביר את התחרות במשק, תוך הוזלת מוצרי המזון המיובאים. עד כה נשלט הענף על ידי יבואנים בלעדיים, מה שמנע תחרות אמיתית בשוק המזון.
כאמור, הרפורמה חלה אך ורק על מזון יבש, מזון לא רגיש, המהווה כמחצית מן המזון המיובא לארץ. מדובר במוצרים כמו דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז ומוצרים נוספים. רז הילמן, מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר, מסביר כי ההקלה תבוא בין השאר לידי ביטוי בהסרת עיכובים וחסמים ביורוקרטיים ופישוט תהליכי היבוא של מזון יבש. "הרפורמה ביבוא מעבירה ליבואן בצורה יותר ברורה את האחריות לטיב המוצרים שהוא מייבא" – מדגיש הילמן. "היבואן נדרש להצהיר, כי המוצרים שייבא עומדים בבדיקות ובדרישות החקיקה בישראל. משרד הבריאות יאפשר את שחרור הסחורה תוך ביצוע בדיקות מדגמיות בלבד ואכיפה במחסני היבואן ובשווקים". הרפורמה מאפשרת גם לייבא את מוצרי המזון בהליך מקוון.
הרפורמה לא חלה על מזון המוגדר כמזון רגיש – מזון טרי כמו בשר ודגים, מזון המיועד לתינוקות, מזון נטול גלוטן וכדומה. ככלל, כל מוצר מזון שנתון לפיקוח וטרינרי לא נכלל במסגרת הרפורמה. "כל עוד לא הוכח אחרת – מסכם רז – סומכים על היבואן. זו ללא ספק גישה בריאה יותר מזו שגרסה קודם, כי כולם אשמים כל עוד לא הוכיחו את חפותם".


עדיין דרוש מקצה שיפורים
הרפורמה שאמורה להקל את תהליכי היבוא נועדה להגדיל את מספר היבואנים, ולעודד תחרות גדולה יותר במשק. פרק מיוחד ברפורמה דן גם בפישוט הליכי היבוא המקביל, שניצנים ראשונים שלו כבר נראו בארץ ותרמו להוזלה משמעותית של מוצרי מזון וטואלטיקה. היבוא המקביל נועד למעשה לעקוף את הבלעדיות של יבואנים רשמיים של מותגים שונים בארץ. עד כה נדרש יבואן שביקש לעסוק ביבוא מקביל להציג אישור של היצרן בחו"ל לטיב המוצר שלו ומובן שיצרנים סרבו לעשות זאת, כדי שלא לפגוע ביבואנים הרשמיים עמם יש להם קשרים זה מכבר. עתה בוטלה הדרישה הזאת, מהלך פורץ דרך בתחום היבוא המקביל. יבואנים יכולים עתה לרכוש בחו"ל מותגים ממקורות שונים, במחיר זול מזה הנדרש על ידי היצרן של המותג ולייבא אותם במסגרת היבוא המקביל. כל זאת, בתנאי שיהיו ערבים לטיב המוצר, כמו כל יבואן אחר. אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שכבר התנסה ביבוא מקביל "בדרך לא דרך" כפי שהתבטא בעבר, מדגיש כי היבוא המקביל יהיה מעתה מרכיב חשוב בפעילות הרשת שבבעלותו.
רמי לוי, הבעלים של שיווק השקמה- רמי לוי, סבור כי הרפורמה היא צעד חשוב בהגברת התחרות, אך עדיין הנושא מחייב מקצה שיפורים. "סך הכל - מדגיש לוי - זהו מהלך חיובי, להבדיל מחוק המזון, חוק טיפשי ומטופש שרק מזיק לתחרות ולרווחת הצרכנים". להערכתו, המחירים בארץ ירדו ברגע שהיבוא המקביל ילחץ על היבואנים הרשמיים. אם רוצים שהיבוא המקביל יגדל בצורה מסיבית, מן הדין למנוע מצב שבו היבואן יהיה גם המשווק וגם היצרן. זהו מצב לא בריא שמסכל תחרות.
מה לגבי מחירי הבשר והגבינות הקשות, האם פתיחת היבוא הביאה להוזלות המקוות? "לדעתי - משיב לוי- אפשר להגיע להוזלות משמעותיות יותר, בתנאי שהפוליטיקאים יבטלו כליל את המכסות ואת המכסים, ואם צריך לתמוך בחקלאים שהמדינה תתמוך".
ומה לגבי התעשייה המקומית, אתה ודאי מודע לפגיעה הצפויה לתעשייה הישראלית ממהלכים כאלה? "אם התעשייה המקומית רוצה להתחרות עם העולם היא צריכה להתאים את עצמה לתנאים הקיימים שם, לא יעזור בית דין. בסופו של דבר, הצרכן לא צריך לממן את הפעילות של המדינה, שאמורה להגן על החקלאים ועל התעשייה באמצעות מכסים של מאות אחוזים והגבלות יבוא. את המחיר משלם בסופו של דבר הצרכן הישראלי".


"החלטות הממשלה מוטות פופוליזם"
המהלכים האחרונים בתחום היבוא זוכים לקיתונות של ביקורת מפי התעשיינים.
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, סבור כי הממשלה מחטיאה את המטרה והמאבק ביוקר המחיה צריך להתנהל במגרש אחר. "בתקופה האחרונה - כתב לשר האוצר- אנו עדים לאנומליה בשוק הקמעוני. קמעונאים גדולים הופכים ליבואנים גדולים, לכן יש להם אינטרס ברור לקדם את מכירות המוצרים המיובאים על פני המוצרים הישראלים. התעשייה המקומית הורידה את המחיר לקמעונאים  כדי  להתחרות ביבוא, אך בפועל ההורדות אינן מתגלגלות לצרכנים".
"דומה שהממשלה החליטה להרוס את התעשייה הישראלית" – אומרת ליאורה בירנהק מרקוס, הבעלים של המפעל הוותיק מנעמים. "מספר היבואנים הולך וגדל, האם כתוצאה מכך המחירים ירדו? הם לא ירדו, ומי שמרוויח מכך הם רק היבואנים ורשתות השיווק".
נ., בכיר בחברת מזון גדולה מדגיש, כי התעשיינים הם בעד תחרות חופשית, בתנאי שמדובר בתחרות הוגנת של היבוא מול התעשייה המקומית, מה שלא קורה כיום. "אין לנו בעיה עם פתיחת שערי היבוא והפחתת מכסים על מוצרים מיובאים - אומר נ.- בתנאי שהממשלה תפחית גם את המכסים על יבוא חומרי גלם חקלאיים, שמייבאת תעשיית המזון הישראלית. רק כך נוכל להתמודד עם מוצרים מוגמרים מיובאים נטולי מכס".
האם הממשלה אינה מודעת למצב הזה? תשובתו - "ההחלטות שמתקבלות במשרדים הכלכליים הן החלטות פוליטיות מוטות פופוליזם".
בפיו גם דברים קשים כנגד היבוא המקביל, שבמסגרתו יכולים יבואנים לייבא מותגים מכל מיני מקורות, כמו סיטונאים וקמעונאים בחו"ל, אך לא ישירות מן היצרן של המותג. "היבוא המקביל - מזהיר נ. - עלול לסחוף את יבוא המזון לעולם של חאפרים שיתורו בחו"ל אחר מבצעים של מוצרים שתוקפם עומד לפוג וכל זה יפגע בסופו של דבר באיכות המזון שישווק בארץ".


ליבוא המוזל יש גם מחיר
אבי פקר מנכ"ל מן, רואה בפתיחת שערי המדינה ומתן הטבת מפליגות ליבואנים, משום איתות ברור של הממשלה להעדפת התעשייה הפולנית, הסינית ואחרות. " במקום שהממשלה תשקיע בפיתוח התעשייה הישראלית, שמייצרת מקומות עבודה, מעדיפה הממשלה לעודד שרשרת ימית של מכולות ללא 'אבא ואמא', שייכנסו לפה מכל העולם וללא בדיקה ראויה". פקר מדגיש, כי היצרנים המקומיים קורסים תחת נטל הרגולציה ונאלצים להתמודד עם דרישות בלתי מתפשרות של מגוון גופים ממשלתיים, דרישות שמשתנות כל יומיים, ולכך יש להוסיף גם שליטה כוחנית של רשתות השיווק הגדולות בשוק המזון. "האם השוק ה'תחרותי' שלנו – תוהה אבי פקר – יוכל להתחרות עם יצרנים מסין ופולין שההשקעה היחידה שלהם היא במדבקה קטנה בעברית בתחתית המוצר? האם גם הם נאלצים להתמודד עם הבעיות שהם מנת חלקה של התעשייה שלנו, בתחומי השכר, התנאים הסוציאליים, שביתות, נושאי תברואה ועוד"?
יתכן, שבסופו של דבר היבוא המואץ יביא להורדת מחירים במשק הישראלי, השאלה היא באיזה מחיר. על פי נתונים שנאספו בהתאחדות התעשיינים - כל מיליון דולר יבוא גורם ל-4-5 משפחות ישראליות לאבד את מקור פרנסתן. כבר עתה מצביעים הנתונים על ירידה בתעסוקה במגזר היצרני בישראל. העובדים הנפלטים מן הייצור נקלטים בשרות הציבורי, כך שלא נרשם גידול באבטלה. משמע, המגזר היצרני, הבחור הרזה, רק הולך ומרזה ואילו הבחור השמן, המגזר הציבורי משמין מיום ליום. "לצערי – אומר נ. – בשנים האחרונות ההשקעות של התעשייה במדינת ישראל הולכות ופוחתות ומצד שני מספרן של חברות ישראליות שמשקיעות בחו"ל, הולך וגדל".
לידיעת מקבלי ההחלטות בירושלים.
------
*מדובר בענפי החלב והביצים, שבהם המדינה מחלקת מכסות גידול ולא ניתן לגדל ללא מכסה מטילות לביצים ופרות לחלב.


 
 

הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 


 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 

ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים