מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מזון אדום, מזון ירוק
5/2/17
 

ענף המזון הישראלי בטלטלה; בעוד שנה מהיום יסומן כל מוצר מזון בתו כשרות: ירוק או אדום. הירוק, החיובי, יעיד כי המוצר עומד בתקני משרד הבריאות, ואילו האדום, בעל 'אות קין', יבשר לציבור כי מדובר במוצר מזיק לבריאות. המהפכה במזון תחול בעקבות החלטותיה של ועדת האסדרה, שהקים משרד הבריאות, בראשות השר יעקב ליצמן.

מאת חיים פלטנר


הנתונים הבאים צריכים להדאיג כל אזרח בישראל - בצריכת סוכר לנפש ניצבת ישראל במקום ראשון בעולם וגם בצריכת נתרן (מלח) לנפש אנו ניצבים באחד המקומות הראשונים. שני שיאים שעדיף היה לוותר עליהם.
לתלות הזאת בסוכר יש מחיר גבוה – 1.7 מיליון ישראלים (25%  מהמבוגרים ו-14% מהילדים) סובלים מהשמנת יתר. כשמדובר בילדים, אחד מכל חמישה בכיתה א' סובל מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' מזנק השיעור לכ-30%. צריכת המשקאות הממותקים בקרב ילדי  ישראל, מעל ל-40% לבנות ו-45% לבנים בממוצע - גבוהה בהרבה מעל לממוצע העולמי. עלות ההשמנה למערכת הבריאות בישראל נאמדת בכ-6 מיליארד שקל בשנה, כאשר שני שלישים נובעים מעלויות עקיפות, כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי. בין 2002 ל-2014 עלו משמעותית שיעורי התחלואה בסוכרת, בעיקר בקרב בני המעמד החברתי־כלכלי נמוך - שבו זינק השיעור מ-7.5% ל-25.5%. לאלה מצטרפים עוד כ–600 אלף ישראלים במצב של טרום סוכרת ו–800 אלף ישראלים עם כבד שומני, תוצר מובהק של תזונה לקויה.
בישראל, נכון לשנת 2016, צריכת המלח עומדת על 9.5 גרם מלח ליום במבוגרים ו-12 גרם מלח ליום בבני נוער. זוהי רמה גבוהה מאוד ביחס לרמה המומלצת, העומדת על 5 גרם מלח למבוגר. מדינת ישראל השיקה לפני כשלוש שנים תכנית לאומית להפחתת נתרן במזון. חלק מן החברות השותפות למהלך הצליחו להוריד ב-30%-20%  את כמות המלח במוצרים שלהם. אך, כאמור, הנתונים הנוכחיים עדיין מדאיגים.

אדום - שלילי,  ירוק –חיובי
כיצד מקדמים את נושא התזונה הבריאה בישראל? זו הסוגיה שבה עסקה בשנה החולפת ועדה ציבורית, ועדת האסדרה, שהקים משרד הבריאות. דיוניה התמקדו בקשר שבין צריכת סוכר, נתרן, שומן רווי וכמות הקלוריות לבריאות הציבור. שורה ארוכה של המלצות יצאו תחת ידיה של הוועדה, המלצות שאמורות להוות את הבסיס לתכנית כוללת. במוקד התכנית  עומד סימון מוצרי המזון וסיווגם למוצרים בריאים ומוצרים  מזיקים, הכול על פי שיעור הסוכר, המלח, השומן הרווי והקלוריות שמצויים בכל מוצר.
כמות הסוכר תובלט על גבי האריזה באיור של כפית לכל 4 גרם. כאשר מוצר מסוים יכיל חומר מזיק מעל לרמה מסוימת – יופיע בקדמת האריזה הכיתוב "המוצר מכיל רמה גבוהה של מלח/ סוכר/שומן רווי" ולצדו סימון בצבע אדום. במוצר שיזכה בסימון חיובי (ירוק) יצורף הכיתוב "מוצר זה עומד בהמלצות מש' הבריאות".
לצד סימון המוצרים המליצה הועדה גם על רה פורמולציה של מזונות שונים להפחתת הנתרן, הסוכר והשומן הרווי; הגבלת השיווק ופרסום המזון המזיק, תוך שימת דגש על פרסום ושיווק לילדים ונוער; רגולציה תזונתית על תזונה במערכות החינוך השונות; עידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצר מזון בריא וכן פעולות בתחומי החינוך וההסברה בנושא המזון הבריא. בשלב זה נראה שהפעילות העיקרית מתמקדת בתעשיית מזון, שתידרש לסמן בקדמת האריזה מהו המוצר המוצע לצרכן – מוצר בריא בירוק, ומוצר לא בריא באדום. תהליך הסימון ייעשה בשלוש  פעימות (ראו טבלה מצורפת), כאשר תאריך היעד לשלב הראשון של התכנית נקבע לינואר 2018, עם אפשרות לדחייה של חצי שנה. הפעימה השלישית מתוכננת לשנת  2020, שאז תיקבע הרמה המרבית המותרת של  חומרים מזיקים במוצרי המזון, שמעליה יוגדר המוצר כמוצר אדום.

הסימון משול לחאראקירי
תעשיית המזון הישראלית מודעת זה מכבר למגמת הבריאות הפוקדת בשנים האחרונות את העולם המערבי. חברות המזון הגדולות, ולא רק הן, שוקדות זה מכבר על צמצום כמויות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי במוצריהן. הצרכן החדש דורש כיום מוצר בריא, שיהיה גם טעים וגם זול, דרישות שלא תמיד מתיישבות זו עם זו.
הרף הנמוך שקבעה הועדה למציאות החומרים המזיקים, הסימונים בירוק ובאדום והכיתוב הנלווה בחזית האריזה - הדהימו את התעשיינים. קשה להם  לעכל דרישה כזאת המשולה מבחינתם לחאראקירי. אף תעשיין לא ישמח לשווק את מוצריו, כאשר הם נושאים בקדמת האריזה את הסימון האדום וכיתוב שמעיד כי המוצר שלו מכיל רכיבים לא בריאים.  מאמצי התעשיינים לאמץ שיטת סימון שונה, נטולת סימונים צבעוניים, עלו בתוהו. עתה, לא נותר להם אלא להמתין להפעלת התכנית, אולי בתקווה שהמציאות בשטח תחייב בעתיד להכניס בה שינויים.

התעשיינים מצפים לתכנית ברורה
לכל מי שתוהה כיצד תאמץ תעשיית המזון את תכנית משרד הבריאות, טורח להדגיש ר., בכיר באחת מחברות המזון, כי עדיין אין תכנית. "יש המלצות, אך לפי שעה אין תכנית. לא  ניתן לסמן מוצרים על סמך המלצות. כאן צריכה להיות רגולציה ברורה". בין המצב כיום לבין הרגולציה בעתיד ותהליך הסימון עוד יש דרך ארוכה, שבמהלכה צריך לקבוע את אופן הסימון, מיקומו בקדמות האריזה או בצידה האחורי, גודל האותיות, תוכן הטקסט ועוד. "יש פער גדול מאד בין המלצות לבין מה שניתן לבצע בשטח, גם אם שואפים אליו. אפילו הסימון האדום עדיין לא עוצב".
סימון המוצרים בצבע ירוק ואדום הועתק מן התכנית לתזונה בריאה הנהוגה בצ'ילי, שהופעלה  לראשונה לפני פחות משנה בלבד. לדידו של ר. החולשה העיקרית של התכנית הזאת בכך שהיא מדברת באופן אחיד  על ערכים של סוכר, מלח ושומן רווי למאה גרם. "אם נתייחס למוצר כמו שוקולד - מי צורך שוקולד במכה אחת בכמות של 100 גרם? מצד שני אנו צורכים לחם בכמות גדולה יותר ולכן אי אפשר להשוות 100 גרם לחם עם 100 גרם שוקולד". 

באירופה - המלצה למנה יומית
בתכנית  המקובלת ברבות ממדינות אירופה, הערכים המצוינים על גבי האריזות מתייחסים לצריכה יומית מומלצת של המוצר. כך, למשל, לצרכן מומלץ  לצרוך  עד 2500  מיליגרם נתרן ביום, ובהתאם לכך הוא יכול לאכול מוצרים שכוללים את הכמות היומית הכוללת הזאת של נתרן. כך גם לגבי מוצרים המכילים סוכר ושומן רווי. במסגרת השיטה האירופית יכול צרכן אוהב שוקולד לאכול קובייה או שתיים של שוקולד, שמכיל גם סוכר ושומן רווי, בלא שיחטא  בנשנוש יתר ויחרוג מן המכסה היומית המומלצת לו.
בשיטה האירופית אין סימוני אזהרה אדומים, אם כי באנגליה רשתות שיווק שונות מסמנות, באופן וולונטרי, את איכות המוצרים בשיטת הרמזור*. "מדוע מה שטוב לאירופה ופועל בה כבר כמה שנים, לא טוב עבורנו"- תוהה ר. במשרד הבריאות מבהירים, כי התכנית הישראלית משלבת בתוכה מרכיבים שנלקחו מתכנית הפועלת בהצלחה מזה כמה שנים במדינות סקנדינביה בכל הנוגע לסימון חיובי, ומן התכנית הצ'יליאנית בכל הנוגע לסימון השלילי. 

"טעם של דיקט" 
ספק אם ההבהרות הללו מפיגות את חששותיהם של התעשיינים בארץ. אימת הסימון  האדום, השלילי, חוזרת ועולה בכל שיחה עם תעשיינים, הנוגעת לתזונה בריאה. ויש להם סיבה טובה לחשוש, כפי שמוכיח הנתון הבא. סקר שערכה מחלקת התזונה במשרד הבריאות, ואשר כלל 2625 מוצרי מזון ארוזים, העלה כי 51% מן המוצרים הללו היו מקבלים סימון שלילי, משמע, חותמת אדומה, בעקבות כמות חריגה של אחד משלושת הרכיבים – נתרן, סוכר או שומן רווי. זו ללא ספק חזות קודרת לתעשיינים רבים. האם פירוש הדבר שיצרנים בענף המזון  יידרשו לזרוק  חלק ניכר מן המוצרים כמו נקניקים, גבינות צהובות, מרבית מן המשקאות הקלים  וגם את רוב השוקולדים? משרד הבריאות מבקש להרגיע את הרוחות ואומר, כי בפועל יש על המדפים ברשתות השיווק מספר גדול בהרבה של מוצרי מזון. רק לאחר שתעשיית המזון תבצע את ההערכות והחישובים המדויקים על כלל מוצריה, רק אז אפשר יהיה לדעת ביתר דיוק בכמה מוצרים מדובר ואיזה אחוז מהם יישא את הסימון האדום.
גלעד זילברברג, הבעלים והמנכ"ל של מאיר בייגל, מפעל לייצור חטיפים אפויים מלוחים, אינו צריך להמתין להנחיות משרד הבריאות – על פי התכנית שמגבש המשרד, ברור לו שעל כל המוצרים שלו תתנוסס חותמת אדומה.
"בשנים האחרונות - אומר גלעד - עשינו מאמצים רבים להפחתת כמות המלח במוצרים שלנו והצלחנו לרדת בשיעור  של 20-30 אחוזים. אם אנו חפצים לקבל סימון חיובי, עלינו להפחית את הכמות בעוד 40% וזה בלתי אפשרי מבחינתנו". משמע, כדי להסיר את הסימון השלילי מן הבייגלך המלוחים שיעור המלח בהם צריך להיות פחות מ-400  מיליגרם למאה גרם. "במצב כזה - מדגיש גלעד - הבייגלך שלנו יהיו חסרי טעם, טעמם יהיה כטעמו של לחם, וכך אי אפשר לייצר בייגלה מלוח. הרי זה מה שמחפשים אנשים שקונים את המוצרים שלנו."
האם המפעל שלך ייפגע במצב כזה? "לא. אני חושב שהצרכנים ימשיכו לאכול מתוק וגם מלוח. הצרכנים - מדגיש גלעד -  מבקשים היום גם את הטעם. יחד עם זאת, המדינה יוצרת מצב שבו לא יהיה לי תמריץ להפחית את המלח. בין אם הרמה תהיה 1500 מ"ג ובין אם תהיה 500 מ"ג, תמיד נזכה בסימון אדום. ירידה נוספת ברמת המליחות תקנה למוצר טעם תפל". טעם של דיקט, כך מכנים זאת היצרנים.

"הציבור יאבד אמון במערכת"
גם מ., מנכ"ל ובעלים של מפעל בענף המזון, צופה כי כל דברי המאפה שהוא מייצר יזכו בחותמת אדומה. "למעשה -  הוא מוסיף - כל דברי המאפה בארץ יזכו בסימון השלילי". ומה תעשה עם המוצרים הללו, האם תפסיק לייצר אותם? " אני אמשיך למכור אותם - הוא משיב - אתה חושב שאנשים יפסיקו לאכול, אנשים לא יקנו? למעשה כל מה שאנו אוכלים במסעדה, כל סנדביץ שאנחנו קונים בדרך, כל אלה אמורים לשאת סימון שלילי, אלא שעליהם לא יחול הסימון". יצוין, שהסימון יחול אך ורק על מזון ארוז מראש, כך שגם המזון המהיר איננו מסומן. משמע, רשת מקדונלדס לא עומדת להיפרד מאתנו בשנים הקרובות, לתשומת לבו של הקורא הרב יעקב ליצמן.
 "בסופו של דבר - אומר מ. - מרוב חותמות אדומות הציבור יאבד את אמונו במערכת, אנשים לא יתייחסו לסימונים, הציבור רוצה גם לאכול מעת לעת מוצר מתוק או מלוח". לדעתו, עדיף להתמקד בתחום ההסברה והחינוך. "בתחום זה עדיף יותר חינוך ופחות רגולציה". בלאו הכי הציבור מודע בשנים האחרונות לנושא התזונה הבריאה  והראיה – לאחרונה יש עלייה מתמדת במכירות של מוצרים בריאים כמו טחינה נטולת מלח.

ערוץ עוקף אדום
שני התעשיינים הללו סבורים, כי במצב הנוכחי יגדל הפיתוי בקרב יצרנים בענף המזון לבחור בערוץ עוקף אדום – משמע להשתמש בתחליפים מלאכותיים לסוכר ולשומן רווי, כדי לזכות בסימון חיובי למוצריהם. "למעשה – אומר גלעד - המדינה  הולכת לתמרץ ולתת גושפנקא להכניס למוצרי המזון תחליפים מלאכותיים וחומרים משמרים, שלא יסומנו כחומרים מזיקים". שומן רווי הוא מרכיב חשוב בשימור מוצרי מזון, ובלעדיו קטנה תוחלת החיים של המוצר וגם טעמו נפגם. כאשר מקטינים את כמות השומן הרווי צריך למצוא תחליף, חומר משמר שישמור על הטעם ועל משך השימוש במוצר. לדבריו, רשתות שיווק רבות בעולם המערבי מסרבות להעלות על המדפים מוצרים המכילים תחליפי סוכר מלאכותיים וחומרים משמרים. ולא בכדי.
"ממתיקים מלאכותיים שיוכנסו למוצרי מזון כתחליף חלקי או מלא לסוכר, עלולים לפגוע באוכלוסיית החיידקים הטובים שבגופנו וההשלכות יורגשו בעוד 7-10 שנים, בעיקר אצל ילדים" - אומרת טל מנחם, יועצת תזונה טבעית.
"בעתיד נראה ילדים שסובלים מכאבי ראש, הפרעות קשב וריכוז ומחלות נוספות הקשורות לאוכלוסיית החיידקים במעיים". על רקע זה יש גם לראות את האזהרה שבה יצא לפני כחצי שנה ארגון הבריאות מפני צריכה של בשר משומר, נקניקים וכדומה, מוצרים המכילים כמות גדולה של חומרים משמרים ונתרן. "כיוון שהממתיקים המלאכותיים והחומרים המשמרים לא יסומנו על ידי משרד הבריאות כחומרים מזיקים - מזהירה טל - ייווצר מצב שבו מקור התחלואה בעתיד יהיה מזון שילדים אכלו בבית, כיוון שאימותיהם חשבו  שהן מאכילות אותם באוכל בריא".
במשרד הבריאות מודעים לסוגיה הזאת ובתשובה לפנייתנו נמסר: משרד הבריאות מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון, במטרה לצמצם את השימוש בחומרים אלה ולאפשר פיתוח מוצרים בעלי ערך תזונתי משופר, כלומר מוצרים בהם בוצעה הפחתה של שומן, מלח וסוכר ללא שימוש בתחליפים. תגובתו של גלעד זילברברג - "זהו תהליך שייקח שנים".

הפתרון: מיסוי מול סבסוד
"פריצת דרך מדהימה. בארה"ב ובאירופה דנים בזה שנים ולא הצליחו להגיע לסימון, יש כאן ראשוניות"- כך התבטא לא מכבר הפרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. לאור הבעיות שהועלו במסגרת כתבה זאת, ראוי לשמוע גם חוות דעת נוספת שמעלה ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, שהתמחה בתזונה בריאה ובהיסטוריה רפואית.
"הפתרון המוצלח ביותר לסוגיית המזון הבריא מצוי דווקא בתחום המיסוי"- אומר הד"ר צ'יזיק  ובנושא זה הוא נתלה באילנות גדולים, ארגון הבריאות העולמי. בדו"חות של הארגון , שהתמקדו במחלת הסוכרת, צוין כי מיסוי על משקאות ממותקים, לצד סבסוד של מזון בריא, בעיקר פירות וירקות טריים – שני המהלכים הללו הניבו את התוצאות הטובות ביותר מבחינת בריאותו של הציבור. מבחינה בריאותית, נאמר בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, האפקט המשמעותי ביותר יושג על ידי הטלת מס על משקאות ממותקים, שבעקבותיו יעלה מחירם ביותר מ-20%; ובמקביל  תסבסד הממשלה את הירקות והפירות הטריים, כך שמחירם יירד בין 10 ל-30 אחוזים. המס האפקטיבי ביותר הוא זה המוטל על המוצר הסופי ולא על הרכיבים לפני הכנת המוצר.

מיסוי/סבסוד – עדיין לא אצלנו
בהכירם את תעשיית המזון בעולם, כותבי הדו"ח מדגישים, כי תעשייה זו תעשה כל שלאל ידה כדי לסכל  מהלכים כאלה. במצב כזה נדרשת המדינה לנהוג בתקיפות ולהציג בפני התעשייה את הנתונים הקשים אודות פגיעתו של המזון הלא בריא בבריאות הציבור. ד"ר צ'יזיק מצפה שגם ממשלת ישראל תפעל ביתר נחישות בנושא זה ותגלה פחות התחשבות בתעשייה, לטובת הציבור.  ותנאי נוסף להצלחת מהלך משולב של מיסוי וסבסוד – אל לממשלה לראות בכך מקור נוסף להכנסותיה, אלא לראות בכך מהלך שנועד לשפר את בריאות הציבור. האם פקידי האוצר שלנו יוכלו לעמוד באתגר הזה?
שורה של מדינות, בהן צרפת, הונגריה, מקסיקו ואפילו מאוריטניה הטילו מס על משקאות ממותקים ומוצרים מזיקים אחרים ובכולן נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הקניות – הן בעקבות המס וגם בשל העלייה במודעות לתזונה בריאה. אכן סיבה נוספת לדאגה בקרב יצרני המזון.
במקביל התחילו יצרני מזון גם לשנות את הרכב המזון הנמכר בשווקים (המקור- הבלוג של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק).
מסתבר שנושא זה נדון בהרחבה בוועדת האסדרה. בשלב זה, נמסר ממשרד הבריאות, הוחלט שלא ליישם מדיניות זו,  משמע מיסוי על מוצרים לא בריאים וסבסוד מוצרים בריאים, אך הנושא יידון בהמשך עם התקדמות יישום שאר המלצות הועדה.

הדרך ארוכה ונפתלת
מה עושים כרגע? אני שואל את גלעד זילברברג. תשובתו חד משמעית- "אנחנו לא יודעים כלום. אף תעשיין בישראל לא יודע כלום. אין כרגע המלצות ברורות". מה שכן ברור לו ולעמיתיו, במהלך 3 השנים הבאות, עם כל פעימה במסגרת סימון המוצרים, יידרשו מפעלי המזון להחליף  את האריזות והתוויות שעליהן שלוש פעמים ברציפות! "המשמעות היא הוצאה  נוספת של מיליוני שקלים לכל מפעל ומי יישא בהוצאה הזאת? אם המדינה לא תביא את התקציבים הדרושים לכך מפעלים קטנים ובינוניים לא יוכלו לעמוד בכך".
הסוגיות שעלו במסגרת הכתבה הזאת, מראות כי הדרך למימוש ההמלצות שגיבש משרד הבריאות בנושא התזונה הבריאה, עדין נפתלת וארוכה. ובהקשר לכך כדאי לצטט דברים שאמר בעבר איציק תמיר, מי שהיה יו"ר איגוד תעשיות המזון – "לא יתקדם  כלום אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד התעשייה. רגולטור ומשרד ממשלתי, גם עם הנבוט, לא יודע להוביל שינויים... לפני שזורקים לאוויר דברים שאי אפשר לבצע צריך לשמוע מהתעשייה מה היא יכולה לעשות ולעשות את זה באופן הדרגתי". (המקור: עיתון "הארץ").
--------------
שיטת הרמזור: במסגרת השיטה שפועלת באורח וולונטרי בבריטניה, בקדמת האריזה  מסומנת רמת הנתרן, הסוכר והשומן הרווי ב-3 צבעים - רמה גבוהה בצבע אדום, רמה בינונית בצהוב ורמה נמוכה בצבע ירוק.

סיפור הצלחה ושמו – פינלנד
סיפורו של חבל קרליה שבפינלנד יכול להעיד על הצלחתה של תכנית, שחוללה מהפיכת בריאות בחבל זה ולאחר מכן בפינלנד כולה. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוגדר החבל כאזור עם השיעור הגבוה בעולם של מחלות לב. מדי שנה נרשמו 1000 התקפי לב באוכלוסייה שמנתה 180 אלף תושבים, מחציתם מתחת לגיל 65. עשירית מן התושבים, בגילאי 45-59,  הוכרו כנכים ופרשו מן העבודה עקב מחלות לב. ירקות ופירות כמעט ולא נכללו אז בתפריט המקומי והכל חגגו שם על הררי חמאה ונקניקיות.
מהפיכת הבריאות, שאותה חולל רופא צעיר, ד"ר פקה פוסקה, הייתה משולבת. בעלונים שחולקו ברשתות השיווק הציבור נקרא לצמצם את צריכת החמאה ולהפחית את כמות המלח במזון, גם במסעדות. הפעילות הספורטיבית תוגברה, תכנית טלוויזיה פופולארית עקבה אחר שינויי התזונה במשפחות ותוויות המזון שונו- תחילה בחבל קרליה ולאחר מכן בכל פינלנד. במקביל נקבע גם סימון למוצרים דלי שומן ומלח, ומזון טוב קיבל את הסימון "לב". מאוחר יותר נקבעו גם סמלי אזהרה שדרגו מאות מוצרים לפי כמות השומן, הסוכר והנתרן ולעתים גם הסיבים. התוצאה:  בתחילת שנות ה-2000 הכולסטרול ירד ברמה הלאומית ב-18%, שיעור התמותה ממחלות לב ירד בחבל קרליה ב-82%, ובפינלנד כולה ב-75%; ואילו תוחלת החיים של הגברים עלתה ב-7 שנים! (המקור: ידיעות אחרונות). 



 

הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים