הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מלחמה בג'אנק פוד: "מקדונלדס אאוט, לא במדינתנו",
אמר שר הבריאות יעקב ליצמן, וחידד בכך את המאבק הרשמי נגד האוכל הלא בריא. תעשייני המזון הישראליים הבינו את המשמעות; 'מהפיכת הבריאות' שעובר הציבור – מחייבת שינויים, השקעות, פיתוחים והיערכות מיוחדת.
מזון+ מביא את הפרטים.
6/7/16
שירות מזון+ 

 
 

חיים פלטנר

המערכה הראשונה התנהלה במהלך המחאה החברתית, שבעקבותיה  הופיע הצרכן הישראלי החדש- צרכן מחושב וביקורתי יותר, שלמד לעמוד על זכויותיו. תעשייני המזון הבינו כי כללי המשחק השתנו, ומעתה יידרשו להתחשב יותר בצרכן. המערכה השנייה מתנהלת בעצם ימים אלה - ועליה מנצח שר הבריאות יעקב ליצמן, שמבקש לעשות סדר חדש בעולם המזון הישראלי. אות הפתיחה למערכה המחודשת הייתה הצהרתו "מקדונלדס אאוט, לא במדינתנו". שר הבריאות רואה בג'אנק פוד את היעד העיקרי במאבקו לקידום התזונה הבריאה, גם אם הדבר כרוך בעימותים עם ענקי תעשיית המזון.

"הנשק הסודי" של ליצמן  – שני סרטונים שפרסם משרד הבריאות, שמציגים שורה של חטיפים מלוחים פופולאריים, שאינם מוזכרים בשמם, דוגמת במבה, ביסלי ותפוצ'יפס – חטיפים המוצגים כעתירי נתרן (מלח) שצריכתם עלולה לפגוע בבריאות הצרכנים. והמסקנה - במקום חטיפים כאלה עדיף לאכול פירות וירקות. הסרט השני עומד על הסכנה שבצריכה מוגזמת של משקאות ממותקים עתירי סוכר, כאשר בקבוק משקה מוגז, שדומה מאד לבקבוקי קוקה קולה, מחזיק בשיא של 30 כפיות סוכר! מסקנת התשדיר -  שתו מים, במקום משקאות ממותקים.

ליצמן: "לי אין פריימריס"
הסרטונים הללו הפתיעו, אפילו הדהימו, חברות ענק דוגמת אסם, קבוצת שטראוס וקוקה קולה ישראל, המגלגלות בקטגוריות הללו מאות מיליוני שקלים בשנה. בריאיון שהעניק ערב החג ל"ישראל היום" הודה ליצמן - "מופעלים עלי לחצים מתעשיית המזון שלא אתבטא נגד ג'אנק פוד וסוכר, אבל אני עושה מה שטוב לעם ישראל, נמשיך במאבק ונחייב את המפעלים לפרט כל מה שיש במוצר- סוכר, שומן, את כל הדברים האלה". דרישת משרד הבריאות לפרסם בחזית האריזות את היקף הרכיבים הלא בריאים במוצר – הדהימה את היצרנים. עד כה העדיפו רובם לפרסם נתונים חיוביים בלבד, כמו תוספת של סיבים תזונתיים, חיטה מלאה, סידן וכיוצא באלה.
מבחינתם, פרסום הרכיבים הלא בריאים בחזית האריזה משול לחאראקירי. ליצמן אינו מתרגש וחוזר ומדגיש באזני כל "לי אין פריימריס",
משמע: אינני לחיץ.
בינתיים, הופסק שידור הסרטונים הללו בטלוויזיה. לדברי מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, שידורם הוגבל מראש מה גם "שפנינו לא למלחמה ואין בכוונתנו להכחיד את תעשיית המזון, אלא ליצור שינוי בשיתוף עם התעשייה".  בימים הקרובים יימשכו הדיונים  עם התעשיינים במסגרת  הועדה לקידום מזון בריא. על סדר יומה שורה של נושאים:  סימון תזונתי בחזית האריזות, מיסוי על מזון בעל ערך תזונתי נמוך, הגבלת מרכיבים תזונתיים במזון, פיקוח על מחירי מזונות בריאים ועוד. נראה שבשלב זה תתמקד הועדה בנושא הראשון – הסימון תזונתי.
 
מחיר ההשמנה - 6 מיליארד ₪
הכרזתו של ארגון הבריאות העולמי בשנה שעבר אודות הקשר שבין צריכת בשר מעובד לבין מחלת הסרטן, הייתה ללא ספק אחד המניעים למלחמה שאסר השר ליצמן כנגד הג'אנק פוד. לכך נוספו הנתונים אודות הקשר הישיר שבין צריכת מזון המכיל נתרן (מלח) וסוכר לבין ההשמנה - מגיפה שפוקדת כיום את העולם המערבי, העולם השבע, לרבות ישראל.  הגורם המרכזי להשמנה הינו תזונה לקויה משמע - צריכה עודפת של סוכר, מלח ושומן. צריכה עודפת של נתרן עלולה לגרום ליתר לחץ דם, מחלות לב וכליה, ומחלות סרטן ואילו צריכה עודפת של סוכר עלולה להביא לסוכרת ומחלות נוספות.

במשרד הבריאות מודעים לעובדה שכמחצית מתושבי ישראל, בהם גם ילדים רבים - סובלים מהשמנת יתר ועודף משקל. אחד מכל שלושה ילדים  סובל מעודף משקל. צריכת הנתרן בארץ היא פי שניים מן המומלץ, 2300 מ"ג (כפית מלח) ליום למבוגרים , ומחצית מכך לילדים. להשמנת היתר יש גם מחיר מבחינת המשק הלאומי – כ-6 מיליארד ₪ בשנה, בגין עלויות הנובעות מטיפול בחולים, אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי (המקור- דה מרקר).

אסם: "סיפור הבמבה אינו לענין"
בקבוצת אסם, הופתעו, בלשון המעטה, מן המתקפה הישירה של משרד הבריאות על הבמבה, אחד הלהיטים של הקבוצה. דובריה כמובן אינם משלימים אתה, אך במקום להגביה את הלהבות הם מעדיפים להתמקד דווקא בעובדות בשטח. "לפני כחמש שנים התבקשו תעשייני המזון על ידי משרד הבריאות לשתף פעולה בהפחתה הדרגתית של כמויות המלח  במוצרי המזון"- אומר ד"ר מעוז גרופר, מדען ראשי של קבוצת אסם. "נענינו ליזמה  הזאת ברצון, מה גם שכבר התחלנו בפעילות כזאת  עוד קודם  לכן, במסגרת נסטלה העולמית, שעמה אנו נמנים".
במהלך השנים הופחתו כמויות הנתרן במוצרים השונים, לרבות הבמבה, לעתים עד שיעור של 40%. "אני לא מבין את האמירות של משרד הבריאות לגבי התכולה הגבוהה של נתרן בבמבה -  מוסיף גרופר- שיעור הנתרן בחטיף הזה למאה גרם נמוך משיעור הנתרן  שקבע המשרד ללחמים המומלצים על ידו, 400 מיליגרם למאה גרם לחם. בקיצור, כל הסיפור הזה של הבמבה אינו לעניין".

הפחתת הנתרן והסוכר עומדת במרכז הפעילות הפיתוחית של אסם והיא נמשכת גם בימים אלה בכל הקטגוריות. ד"ר גרופר מביע סיפוק מכך שכל החברות הגדולות בענף המזון נטלו חלק במיזם, שכן מפעל בודד יתקשה להרגיל את הציבור לשינוי הטעמים, בעקבות הפחתת כמויות הנתרן במוצרים השונים.
"מהלך כזה – הוא מסביר – צריך להיעשות בהדרגה, מבלי לפגוע בטעם, כך שהציבור  יסתגל לשינוי בטעמים ולא ירגיש מחסור במליחות.
מהלך חפוז  מדי עלול לגרום לכך שהצרכן לא יקנה את המוצר, או שימליח אותו בעצמו. אז מה השגנו בכך"?

המלח חבוי בגבינה
בתנובה מתנהלת הפחתת המלח והסוכר ממוצרי החלב השונים במסגרת "המצפן התזונתי" - תכנית שבמסגרתה כבר הספיקה תנובה להפחית את כמויות הסוכר והנתרן ב-130 מוצרים בעולם החלב. להפחתת המלח נבחרו 2 קטגוריות מרכזיות - גבינות רכות וקוטג', הנצרכות בכל בית על בסיס יומי וגם בקרב ילדים. הקטגוריות הללו נבחרו עקב צריכה גבוהה לנפש והימצאות מלח חבוי במוצרים הללו, עובדה שהציבור הרחב אינו מודע לה. "במסגרת 'המצפן התזונתי' אין מוציאים מן השוק מוצרים קיימים" – מדגישה  לילך כהן-שלומון, מנהלת אגף השיווק של חטיבת החלב בתנובה.
"הרעיון הוא לקחת את אותה גבינת קוטג' שמוכרת ונצרכת על ידי חלק גדול באוכלוסייה, להפחית בה את כמות המלח, כמובן בהדרגה, כך שהצרכנים יתרגלו לטעמים החדשים ויישארו נאמנים למוצר הוותיק והמוכר".

במקביל להפחתת הנתרן  מן הגבינות, מתנהלת הפחתת סוכר ממשקאות החלב, שבהם כבר הופחת שיעור הסוכר  בקרוב ל-40%, במעדני ילדים נרשמה הפחתה של 20% וביוגורטים עם פרי שיעור ההפחתה נאמד בכ-15%. אגב, זהו גם שיעור ההפחתה בכמות הנתרן שמצויה בגבינת קוטג'. זו  מכילה כיום 340 מיליגרם נתרן ב-100 גרם גבינה. היעד הוא להגיע לכמות של 300 מיליגרם. למלח תפקיד טכנולוגי המסייע לספיגת השמנת בגרגרי הקוטג' ולכן לא ניתן לייצר קוטג' עם תכולת נתרן נמוכה יותר. בתנובה מציינים, כי מאז הפעלת "המצפן התזונתי" הפחיתה החברה ממוצריה כ-80 טון מלח וקרוב לאלף טון סוכר. המהלכים הללו  הניבו הפחתה של קרוב ל-4 מיליארד קלוריות ממוצרי תנובה!

טרה - ההשקעה בנושא הבריאות הניבה ריבית דריבית
גם בטרה מתנהלת פעילות רבה בתחום הזה, שבאה לידי ביטוי בהפחתת נתרן וסוכר ממוצריה. ככלל, המחלבה החדשה של טרה, שהוקמה לפני כשלוש שנים בנתיבות, תוכננה מראש לייצור מוצרים בריאים, נטולי חומרים משמרים או צבעי מאכל והציוד הטכנולוגי החדיש תוכנן בהתאם. מאז הקמתה הפחיתה טרה נתרן בשורה של מוצרים, בהם: גבינה לבנה, קוטג', גבינות מלוחות ועוד. בעקבות פניות של הורים שבקשו להפחית את כמות הסוכר בשוקו, פיתחה מחלקת הפיתוח  שוקו ללא סוכר בכלל. את מקום הסוכר תפש  הממתיק הטבעי סטיביה, כאשר פירוק הלקטוז ייצר את המתיקות הטבעית. לצורך פירוק הלקטוז נדרשה טרה לרכוש את הטכנולוגיה הדרושה לכך.
"על כל שקל שהשקענו בנושא הבריאות קיבלנו בחזרה ריבית דריבית"- אומר ניר קניאס, סמנכ"ל השיווק של טרה. "בשלוש השנים האחרונות גדל נתח השוק שלנו מ-8% לכדי 13%, ומחזור המכירות שלנו צמח במאות מיליוני שקלים, מה שמצדיק את האסטרטגיה שלנו בכל הנוגע למזון בריא וטעים".

יוניליוור: האייקונים יציינו את כמות הסוכר
גם חברת יוניליוור ישראל, מובילת שוק הדגנים בארץ, שקדה בשנים האחרונות על הפחתת  שיעורי הסוכר במוצריה. מאז 2010 הופחתה בהדרגה כמות הסוכר בדגני הבוקר לילדים בשיעור של 25% ועד סוף 2017 יופחתו כ-12% נוספים. "היעד שלנו – הכריזה לא מכבר ענת גבריאל מנכ"לית יוניליוור ישראל - להגיע לכך שכל דגני הבוקר שלנו (למעט כריות) יכילו בין אפס לכפית וחצי סוכר למנה, שמשקלה 30 גרם". לדבריה, 80% מן המוצרים כבר עומדים בסטנדרט הזה ואלה שלא יעמדו בכך יוצאו מקו הייצור. יוניליוור עושה צעד נוסף קדימה בתחום הסימון התזונתי ולראשונה בעולם תסומן כמות הסוכר בחזית כל  אריזות דגני הבוקר שלה, באמצעות אייקונים של כפיות סוכר. הסימון יתייחס לסך הסוכרים במנה וכך יוכל הצרכן לדעת כמה סוכר בדיוק הוא צורך בכל מנה של דגנים.

"הנקניקים ספגו מכה אנושה"
האירועים שנסקרו עד כה בכתבה זאת, הם חלק ממציאות שמשתנה לעתים בצורה דרמטית בעולם המזון, בעולם וגם אצלנו. הצרכן הישראלי החדש, אינו מסתפק  במוצרים זולים יותר- הוא רוצה גם מזון בריא. כל ידיעה או דיווח על מחדלים בריאותיים זוכים מיד לתגובה בשטח. כך אירע, לאחר שארגון הבריאות העולמי התריע על הקשר שבין מזון מעובד למחלת הסרטן. "כל תעשיית הבשר בארץ ספגה אז מכה אנושה, שממנה טרם התאוששנו – אומר איש שיווק בענף - קניות נקניקים, נקניקיות ופסטרמות  צנחו בשיעורים חדים – לעתים עד 35%. לאחרונה הסתמנה התאוששות מסוימת, אך  שיעור הקניות עדיין מפגר ב-20%  ויותר לעומת השנה הקודמת". את הכרזות משרד הבריאות בנושא הג'אנק פוד הוא מגדיר "פיגוע וסיכול ממוקד", שיקשה מאד על התאוששות התעשייה. זו הנהיגה בשנים האחרונות פיתוחים חדשים ואת מקומם של חלק מן החומרים המשמרים הישנים תפשו חומרים טבעיים, כמו אלה המצויים בשורש הסלרי.

הטחינה הפכה ללהיט
בכיר באחת מרשתות השיווק חש מקרוב את  הירידות בביקושים למוצרי בשר כמו המבורגרים, בשר מופשר, קציצות, קבבים, שניצלונים ושניצלים מצופים. לדבריו, גם החומוס, כמו גם סלטים מוכנים אחרים, שאיכותם זכתה לביקורת שלילית  בטלוויזיה, נתפשים כמזון לא בריא ושיעור הצריכה שלהם נמצא בירידה. הנתונים שפורסמו אודות צריכת הבשר, שיועד למנגלים, ביום העצמאות, שקפו היטב את מה שמתרחש בתחום זה. "אנחנו מצמצמים את ההזמנות של המוצרים הללו וחלק מן המדפים משמשים להצגת מוצרים אחרים" – אומר אותו בכיר. מנגד, גובר הביקוש  לכל מוצר שנתפש כמוצר בריא, וכאן בולטת הטחינה הגולמית, בעבר הלא רחוק  מוצר זניח למדי. "לפתע הייתה לה עדנה והיא הפכה ללהיט על המדפים שלנו". למותר לציין, שברוב הרשתות הוקמו באחרונה מחלקות מיוחדות למזון מן הטבע.
נתונים שמקורם ברשתות השיווק, הצביעו על עלייה חדה בחודשים ינואר- אפריל השנה במכירת דגים טריים (39%), בשר טרי, שהחלו לייבאו ומחירו הוזל (45%), מוצרים ללא גלוטן (40%), טחינה גולמית (15%) וסלטים טריים מצוננים (11%) (המקור- דה מרקר).   בתחום המתוקים התמונה דומה. גם כאן נרשמו באחרונה עליות מרשימות בביקושים למשקאות ללא סוכר, לריבות ללא סוכר ועוד. חברת  "אלפרו" מדווחת, כי קטגוריית תחליפי החלב הכפילה את עצמה ב-3 השנים האחרונות. לצד הסויה, גדל חלקם של משקאות מן הצומח כמו אורז, שקדים, אגוזי לוז, שיבולת שועל ואחרים. לדברי שרון מור, מנהלת מותג "אלפרו" בישראל  – באחד מכל 3 משקי בית צורכים משקה תחליף חלב, וזהו נתון שכל הזמן צומח".

"הטופו אזל ביום העצמאות"
נהירת הציבור למזון בריא, באה לידי ביטוי גם בתחום המסעדות. "יותר ויותר מסעדות ובתי קפה אמצו בשנים האחרונות את האופציות הטבעוניות והצמחוניות, ואפשר למצוא בהם מנות בריאות ומזינות. ההיצע בתחום הזה רק גדל" – אומרת אורי שביט, עיתונאית אוכל ובעלת מסעדה טבעונית "מיס קפלן". התופעה אינה מצטמצמת רק בתחומי "מדינת תל אביב" וגם בתחום הקונדיטוריות ישנה לדבריה צמיחה אדירה של יצרנים קטנים וקונדיטוריות גדולות, שמייצרות קולקציות של מאפים וקינוחים טבעוניים. "אלה דברים שלפני 5 שנים היו משולים לפנטזיה בידיונית". שביט מציינת, כי למחרת יום העצמאות התקשתה להשיג טופו עבור המסעדה שלה. מסתבר, שהטופו אזל לאחר שרבים מן המטיילים העדיפו השנה לעשות את המנגל עם טופו ולא עם נתחי בשר כבעבר. גם זה מסממני הזמן.

מעטים מעיינים ברשימת הרכיבים
לא בכדי מבקש משרד הבריאות בשלב ראשון לסמן בחזית האריזה את הרכיבים הלא בריאים המצויים במוצרי המזון. סקרים שנעשו בעבר הראו, כי אחוז קטן מן הציבור מעיין ברשימת הרכיבים הכלולים במוצרי המזון, רשימה שמופיעה בדרך כלל בצד האחורי של האריזה. רבים גם אינם מכירים את הרכיבים המופיעים ברשימות הללו. גם מידע הוא כוח, והשר ליצמן משוכנע שהציבור יגבה אותו במהלכים שהוא יוזם מול התעשייה, מהלכים שבסופו של דבר יקלו על הצרכנים להשוות בין המוצרים שעל המדף ולבחור את המוצרים שמתאימים להם. הבחירה שלהם, היא שתניע בסופו של דבר גם את תעשיית המזון לספק לנו מוצרים בריאים יותר.
 
אגב, לפני כשש שנים יזמו 3 חברות- יוניליוור ישראל, מאפיות אנג'ל ושמן תעשיות את כניסתה של תכנית Choices לישראל. התכנית היא למעשה רגולציה עצמית של תעשיית המזון, שלוקחת על עצמה את האתגר של שיפור מוצריה למען הצרכן ומסייעת לו בבחירה מול המדף. החברות המשתתפות בתכנית מקבלות תו, המעיד כי מוצריהן מבוססים על קריטריונים תזונתיים, התואמים את המלצות ארגון הבריאות העולמי. המאמצים להרחיב  בארץ את המסגרת ולכלול בתכנית חברות נוספות לא צלחו, והיא דעכה בתוך זמן קצר. עדות לכך, שלא די ברגולציה עצמית של חברות המזון ובנושאים כאלה צריך להיות מעורב גם הרגולטור, קרי משרד הבריאות ומשרדים נוספים הקשורים לנושא.

האם ישראל תאמץ את שיטת הרמזור?
במסגרת המאמצים לשפר את המידע שניתן לצרכנים, השיקה בזמנו "אפשריבריא" - התכנית הלאומית לקידום חיים בריאים ופעילים, תו סימון ייחודי ללחם מלא אמיתי. את התו, שעליו נכתב "לחם זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר", מקבלות מאפיות שהלחם שלהן עומד בתנאים הבאים: 80% מן הקמחים בלחם הם דגנים מלאים, תכולת הנתרן המרבית בלחם  היא בשיעור של 400 מ"ג ל-100 גרם מוצר, והערך הקלורי המרבי הוא 250 קק"ל ל-100 גרם מוצר.
 
במשרד הבריאות לא מסתפקים בכך וכאמור, מבקשים להנהיג שיטת סימון לכל מוצרי המזון, שתציג בחזית האריזה רשימה של רכיבים לא בריאים המצויים במוצרים השונים  כמו שומן, נתרן, סוכר, מספר הקלוריות וכדומה. סימון כזה יקל על הצרכנים להשוות בין מוצרי המזון ולקבל מידע מרוכז, פשוט ונגיש  לגבי ערכם התזונתי. הסימון החדש לא יבוא במקום הסימונים הקיימים, אלא בנוסף להם. באתר משרד הבריאות הוצגו כמה שיטות לסימון הרכיבים הפחות בריאים במזון, הנהוגות בכמה מדינות. אחת מהן, שנהוגה בבריטניה, היא שיטת הרמזור, שבה כמויות גבוהות של רכיבים פחות בריאים כמו נתרן ושומן טראנס, מסומנות בצבע אדום, כמויות נמוכות מסומנות בצבע ירוק ואילו הצבע הכתום מסמל כמות בינונית של הרכיב הלא בריא. הוא הדין לגבי שאר הרכיבים הלא בריאים. 
"בבריטניה – אמר לי יועץ שיווקי – אף רשת שיווק לא תעלה על מדפיה מוצר שאינו נושא את האייקון של הרמזור". 
השאלה עתה היא –  מתי תצא לדרך תכניתו של שר הבריאות לקידום התזונה הבריאה ומה תהיה מתכונתה הסופית.
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים