מבזק  חדשות
 


 
Wine Israel


מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
   
   אופטימיות זהירה


2018 כבר ניצבת בשער, ובענף המזון על תחומיו השונים, מתחילים לסכם את השנה היוצאת. בגיליון הנוכחי של מזון+ בחרנו  לסכם את השנה שהייתה בשורה של ראיונות  עם  אישים מחמישה תחומים בענף המזון; מסעדות, רשתות השיווק, תעשייה, חקלאות ומזון מהיר. עם כמה מהם נפגשנו ופרסמנו כאן את דבריהם בשבוע המזון, לפני שנה. עתה חזרנו  אליהם, כדי לשמוע כיצד הם מסכמים את 2017.  
 
חיים פלטנר


 
מסעדות: ירושלים - ממשבר לפריחה

לפני כשנתיים, בעיצומם של הפיגועים וטרור הסכינים, הקדשנו במזון+ כתבה מיוחדת  להשפעתם של האירועים הללו על ענף המזון, תוך התמקדות בענף המסעדות בירושלים, שנפגע קשות באותה תקופה. כיום, שנתיים אחרי, שבנו לבירה והפעם התמונה שונה לחלוטין, התיירות בירושלים פורחת וכך גם ענף המסעדות.

התיאורים ששמענו לפני כשנתיים מפי שפים ובעלי מסעדות בירושלים, היו קשים וקודרים. המשבר החל למעשה עוד ב-2014, בתקופת "צוק איתן" והוא החריף כמובן עם התגברות מעשי הטרור. מיכאל כץ, אז השף של "טרטוריה חבה", שפעלה בשוק מחנה יהודה, סיפר על ירידה תלולה בפדיון, שהגיעה בשיא הפיגועים לכדי 70 ואפילו 80 אחוזים. לאחר מכן הירידה התמתנה לכדי 40 אחוזים. מצב, שהקשה על התפעול התקין של המסעדה. "בשל המצב -סיפר לי אז מיכאל - קיצצנו בייצור, הורדנו בקניות, שלחנו לחופשה חלק מן העובדים, את הפסטה שלנו אנו מכינים לבד ובמקביל קונים מוצרים מסוימים שנהגנו להכין אצלנו". לקוחות רבים, מעובדי השוק וגם מחוצה לו, שנהגו לאכול במסעדה ארוחות מלאות, הסתפקו באותם ימים  בקניית "טייק אווי" ומיהרו לעזוב את המקום. המשבר בירושלים היה עמוק - התיירים וגם מטיילים  ישראלים הדירו ממנה את רגליהם.
"המענקים שנתנו –משולים למתן אקמול לחולה סרטן"
"די בפיגוע אחד כדי להבריח את האנשים מן המסעדות ומוקדי הבילוי" - אמר לי אז נועם ריזי,  הבעלים של שלוש מסעדות בבירה. "כדי להחזיר את האנשים למקומות הללו דרושים כמה חודשים של רגיעה. הענף שלנו הוא הראשון להיפגע מכל זעזוע בתחום הביטחוני והאחרון להתאושש".  בשיחה עם נועם לפני כשבוע, הזכרתי לו את הבקשות לסיוע שהפנו אז אנשי עסקים בבירה לרשות המיסים ולעירייה. הפניות נענו באופן חלקי והרשויות ניאותו אז לדחות למגזר העסקי תשלומי מיסים ואגרות לתקופה מסוימת. "חולקו גם מעט  מענקים לעסקים - מציין נועם -  אולם בהתחשב בעומק הבור שנוצר במסעדות, הסיוע הזה היה משול למתן אקמול לחולה סרטן".
2017- שנת היציאה מן המשבר
כיום, התמונה שונה לחלוטין. "ירושלים  לא ידעה בעבר  פריחה של ענפי התיירות והמסעדנות, כמו זו שפוקדת אותה כיום".  שנת 2017 סמנה את יציאת  ענפי התיירות והמסעדות בירושלים מן המשבר העמוק והממושך שבו היו שרויים. ההיחלצות לוותה בלא מעט חללים - מסעדות רבות שחיו "על הקצה", כהגדרתו של נועם, נסגרו ונעלמו מן השטח. שרדו אלה שהיה להן קצת יותר אויר לנשימה, לצד חסכונות מימים טובים יותר. כנסים ואירועים, שהתקיימו  בעבר דרך קבע בבירה, אך נעלמו מן השטח במהלך הפיגועים - שוב חוזרים לבירה והמסעדות שוקקות כיום חיים, כך גם המלונות. צריך לזכור, כי ענפי התיירות והמסעדות מהווים בירושלים את מקור התעסוקה השני בגודלו לאחר השירות הממשלתי והציבורי.
בירושלים, כמו באזורים אחרים בארץ- הולכת ומשתנה  מפת המסעדות. מספרן של המסעדות הגדולות, שבהקמתן הושקעו כספים רבים וגם תפעולן כרוך בהוצאות ניכרות – הולך וקטן, לאו דווקא בשל המצב הביטחוני. הציבור פשוט מחפש  כיום אוכל טוב וחוויית אכילה במסעדות פחות מהודרות, אך עם מחירים שפויים. וכך, את מקומן של המסעדות הגדולות, שבהן אין מסיימים ארוחה בפחות מ-100 דולר לאדם, תופשות מסעדות  המבוססות על מזון מהיר, במסווה של אוכל רחוב.
במלונות – תפוסה של 100%!
כאמור, היום התמונה ממש אידילית- תיירים מחו"ל לצד מטיילים ישראלים מציפים את העיר ובסופי שבוע המלונות מגיעים לכדי תפוסה של 100%. וכל זה קורה בתקופה שאינה מוגדרת בדרך כלל כשיא העונה. ריזי סבור, כי ברגע שהטרור פוקד ערים רבות בעולם דוגמת ניו יורק, לונדון ופריז, אזי התיירים וגם הישראלים סבורים כי המצב בירושלים  עוד  טוב "אנחנו כבר לא נחשבים לאזור לא בטוח, יחסית למה שמתרחש בעולם הרחב".
ומה באשר להשקעות חדשות במסעדות בירושלים? נועם ריזי סבור, כי המוסדות הפיננסיים בודקים בקפידה כל השקעה, מתוך מודעות למצבה המיוחד של הבירה ולסיכונים המאפיינים את העיר. המצב עדיין שברירי. "עם זאת - הוא מוסיף - צריך לזכור כי הבנקים הקשיחו בשנים האחרונות בכל הארץ את אמות המידה למימון ענף המסעדות, ענף שנחשב זה מכבר כבעל סיכון גבוה".
הוא עצמו מתכוון להמשיך להשקיע ולהתפתח בתחום המסעדות. "גם בעוד 5 ו-10 שנים תמצא אותי בענף ואני מקווה שבירושלים. אני לא מכיר משהו אחר ומסעדנות זו דרך החיים שלי" - מצהיר ריזי. "כדי להיות מסעדן אתה חייב להיות אופטימי. לאור המצב  כיום, אני גם אופטימי לגבי מצבה של ירושלים בעתיד".
 
 
רשתות השיווק: כניסה למרכזי הערים

2017 הייתה שנה מוצלחת מבחינתה של הרשת שבבעלותו של רמי לוי – בסיום הרבעון השני הרווח התפעולי גדל בכ-29%  והרווח הנקי ב-31%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתחום המחירים המשיכה הרשת להוביל, כפי שעולה מסקר מחירים שערכה המועצה הישראלית לצרכנות ערב ראש השנה. בסל הקניות שנבדק נמצא שרמי לוי הייתה הזולה ביותר, כשבעורפה נושפת רשת הדיסקאונט "אושר- עד" עם פער קטן מאד. מאז 2016 הרשת גדלה ב-12 סניפים, בהם 6 סניפים שנרכשו ממגה שקרסה.  מספר קטן בהרבה מזה שלוי ציפה לרכוש ממגה,  שלאכזבתו נמכרה בסופו של דבר ליינות ביתן. כיום מונה הרשת של רמי לוי 47 סניפים. להלן ריאיון שערכנו עם  רמי לוי.

מהם היעדים שלך לשנה הבאה?
הרשת פועלת כיום רק בשני שלישים מן הישובים העירוניים, ולכן אני רואה את הרשת נכנסת לערים נוספות, שבמרכזיהן נקים חנויות קטנות, אשר ישרתו את אותם לקוחות שאין להם כושר ניידות כמו אנשים מבוגרים, סטודנטים ואחרים. כל אלה הם כיום לקוחות שבויים של הרשתות, שכבר פועלות שם. אלה מנצלות את המצב וגורפות רווחים נאים מן הלקוחות. כאשר ניכנס לאזורים הללו ניצור כדרכנו תחרות ונאפשר ללקוחות ליהנות ממחירים סבירים יותר.
אתה יכול להצביע על מנועי צמיחה נוספים של הרשת?
יש לנו תכניות לפתח את שירותי האונליין (הקנייה המקוונת),  שם אנו עדיין שחקנים קטנים ושואפים להיות שחקנים גדולים. אנחנו משקיעים בלוגיסטיקה ובשנה הבאה נחנוך את המרכז הלוגיסטי שלנו, שנבנה במודיעין. במקביל נמשיך לפתח את המותג הפרטי, תחום שמתפתח בארץ במהירות.  המותג הפרטי של הרשת מהווה כיום 15% ממחזור המכירות שלה ובעתיד נגדיל את מגוון המוצרים במסגרת המותג הפרטי, תוך הקפדה על איכותם. הניסיון מלמד, שרק פחות מאחוז מן המוצרים לא עומדים ברמת האיכות  הנאותה ואנו מקפידים להחליפם.
בשנה הבאה תיכנס  הרשת גם לתחום הטכנולוגיה המתקדמת – נשרת את הלקוחות ללא קופות, תוך שימוש במסופונים, באמצעותם יוכלו הלקוחות לסרוק בעצמם את המוצרים  שבחרו והניחו בתוך עגלות הקנייה. כך נחסוך גם מן הלקוחות את הצורך להמתין בתור ליד הקופות על כל  הכרוך בכך. מהלך נוסף – הצגת אפליקציות חדשות,  שבין השאר ישפרו את השרות בעת הזמנות במסגרת האונליין. היעד- להדביק את המתחרים בתחום הזה וכמו שנתנו פייט במכירה בסניפים, נעשה זאת גם בתחום האונליין.
בשנה החולפת מרכיב היבוא תרם תרומה משמעותית לרווחיות הרשת- האם בדעתכם להגדיל את היקף היבוא?
בהחלט. עד כה ייבאנו בשר טרי, גבינות, פסטות, מים מינרלים, ממרחים ועוד - וכך הוזלנו את המחיר לצרכנים באופן מאד משמעותי. הבשר שייבאנו היה באיכות טובה מאד,  בחצי מחיר ממה שהיה נהוג בעבר. למעשה, אנחנו הרשת היחידה שבחנויות שלה נמצא בשר טרי בלבד.  בדעתנו להגדיל בשנה הקרובה את היקף היבוא, במגמה להוזיל אותו.
 אתה עדיין סבור שיש לבטל כליל את מכסות היבוא בתחום המזון?
 אכן. אבל ראשית לכל, על הממשלה להיטיב עם החקלאים, אם בהוזלת המים ועלויות אחרות שבאחריותה, וכך גם לגבי היצרנים,  כך שהם יוכלו להתחרות מול היבוא.  מצד שני- כדי שתהיה כלכלה חופשית, המדינה צריכה לבטל כל מה שקשור למכסות יבוא, מהלך שיתרום להוזלת מחירים במשק הישראלי. בשיחות עם אישים בכירים במשרדים הכלכליים, כל קובעי המדיניות חוזרים ואומרים לי 'רמי לוי אתה צודק, אבל יש פה ענין פוליטי, יש ארגונים וקבוצות לחץ, אי אפשר לעשות זאת במכה אחת'.
 לאחרונה התבשרנו על פרשת תנובה  והקנס שהוטל עליה בסך 25 מיליון שקלים- האם במציאות הנוכחית פרשה כזאת יכולה להישנות?
 ברצוני להזכיר, כי לפני שנים כבר קבלתי כנגד תופעות דומות לאלה שהתרחשו בתנובה. רשתות גדולות פנו אז ליצרנים גדולים ובקשו מהם הנחה. אלה אמרו להן שאין בעיה ולצורך זה נדרשת רק הוצאת מחירון חדש. אם הרשת הגדולה רוצה הנחה של 4% אזי המחירון החדש יקבע מחיר גבוה ב-8% -  4% ילכו  לרשת וכשיעור הזה יוותר בידי היצרנים. מי ששילם בסופו של דבר את החשבון היה כמובן הצרכן. לדעתי, במציאות הנוכחית, לאחר המחאה החברתית והגברת הפיקוח על ידי הרשות להגבלים עסקיים, תופעה כזאת לא יכולה לקרות.
 האם גם חוק המזון תרם לכך? את חוק המזון היה צריך לבטל מזמן. זהו חוק שבא להיטיב עם היצרנים הקטנים, ליצור תחרות ולהוזיל את מוצרי המזון. בסופו של דבר הוא לא תרם להוזלת המוצרים- להיפך, לא יצר תחרות ולא שיפר את מצבם של היצרנים הקטנים. על הממשלה לבטל אותו ולעשות חשיבה מחדש.
 
תעשייה: שנה טובה של הרחבה

"אחווה" הוא אחד המפעלים הוותיקים בארץ. ראשיתו עוד בשנת 1929, כאשר החל לייצר חלווה ושמן בסמטת בית הבד, הסמוכה לקרן הרחובות  הרצל- ודרך יפו בתל אביב. בשנת 1997 עבר המפעל לאזור התעשייה בברקן והוא מתמקד כיום בייצור טחינה וחלווה – כ-65% מכלל הייצור, כאשר בשנים האחרונות המפעל מרחיב בהתמדה את פעילותו גם בתחום דברי המאפה. במפעל מועסקים 235 עובדים, כמחציתם עובדים פלשתינים.

"השנה החולפת הייתה שנה טובה מבחינתנו" מסכם יעקב מלאך המנכ"ל והבעלים. "עולם הטחינה והחלווה נמצא בעלייה מתמדת בארץ וגם בעולם. הטחינה נחשבת למוצר בריא, מאחר שהיא מכילה 100% שומשום. גם החלווה יוצאת נשכרת מכך שהיא מכילה  50% שומשום".
ישראל שיאנית בצריכת טחינה
בארץ פועלים כיום כ-20 מפעלים לייצור טחינה ועוד 30 מפעלים בשטחי יהודה ושומרון, שגם משווקים את תוצרתם בתחומי הקו הירוק. על פי סטורנקסט מפעל "אחווה" מוביל את שוק הטחינה בארץ עם  35% נתח שוק.  מלאך מציין נתון נוסף - ישראל היא כיום השיאנית העולמית  בצריכה לנפש של טחינה.
בימים אלה הולך ומוקם המפעל החדש  של אחווה לייצור טחינה, שאמור לפעול כבר בשנה הבאה.  "הטחינה – מדגיש מלאך – היא מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בארץ וגם בחו"ל, שם היקף המכירות  גדל בקצב מואץ ומהווה כ-20% מכלל הייצור". עם פתיחת המפעל החדש אמור היצוא לגדול, כאשר ארצות היעד  העיקריות כיום הן ארה"ב וקנדה. " אנו יורים לכל הכיוונים, כיוון שהטחינה וגם  החומוס  נחשבים במדינות הללו מוצרים חדשים ובריאים. הם מבוקשים במיוחד במקומות שבהם מצויות קהילות של מהגרים, שם הטחינה נקלטת היטב".
 לאילו תחומים אתם "מותחים" את מוצר הדגל שלכם?
  אנו פועלים בכל תחום שבו ניתן לפתח את הטחינה – פיתחנו ממרחי טחינה עם שוקולד וסילאן- הנחשבים לממרחי בריאות, שזוכים להצלחה. אנחנו מייצרים גם טחינה מלאה עם קליפות, על בסיס של  100% שומשום. יחד עם זאת, במהלך הפיתוחים הללו אנו נזהרים מפגיעה  בחומר הגלם הבסיסי, השומשום.
 האם יש יבוא מתחרה לטחינה ולחלווה שלכם?
 אכן יש יבוא מתחרה, בעיקר מטורקיה. זו תחרות מאד לא הוגנת, כיוון שהיצרנים שם נהנים מסבסוד היצוא על ידי ממשלת טורקיה,  מה גם שאיכות הטחינה שלהם נופלת מן הטחינה הישראלית. הגיע הזמן שממשלת ישראל תגן על היצרנים המקומיים על ידי הטלת מכס על טחינה מיובאת, בשיעור זהה לסובסידיה שניתנת למגדלים  הטורקיים.
אני שואל את יעקב מלאך כיצד הוא מתמודד עם כך שרשתות השיווק מחזקות בשנים האחרונות את המותג הפרטי שלהן. האם המהלך הזה איננו  פוגע בנתח השוק שלו?
"אנחנו - הוא משיב - מוכנים לייצר מותג פרטי לכל מי שפונה אלינו, ובמקביל אנו מופיעים על המדפים גם בשמנו". ואכן, בשנים האחרונות הוא מייצר עבור המותגים הפרטיים של כמה רשתות, גם בארץ וגם בחו"ל בבחינת "אם אינך יכול  להביס אותם- הצטרף אליהם". "המותג הפרטי - מדגיש יעקב - הוא כיום תופעה עולמית ואנחנו חלק מן המשחק הזה".
סימון המוצרים לא יפגע במפעל
ביום שבו ראיינתי את מנכ"ל אחווה, חזרה ועלתה בכלי התקשורת סוגיית סימון מוצרי המזון – צבע אדום למזון לא בריא וצבע ירוק למזון בריא. אשר למוצר הדגל שלו, הטחינה - הוא אינו מודאג, היא תקבל את התווית הירוקה ומן הסתם  היקף המכירות שלה ימשיך לגדול. ממרח הטחינה עלול לקבל סימון אדום, כיוון שהוא מכיל 20% סוכר. "בנושא זה - הוא מדגיש - אני סומך על שיקול הדעת של הצרכנים, שיודעים לקרוא את רשימת הרכיבים ולהשוות בין ממרח טחינה לממרח שוקולד. בסך הכל אנשים רוצים למרוח משהו מתוק על הלחם שלהם".
ומה לגבי  המאפים שלכם, המהווים כשליש מן הייצור? "אלה מן הסתם יקבלו כולם חותמות אדומות ובשלב ראשון אני גם צופה ירידה במכירות, אבל השאלה היא, האם אנשים באמת יפסיקו  כליל לאכול  עוגות זולות ואיכותיות, כאלה שאנחנו מייצרים? כ-50% מכלל הייצור שלנו הם מוצרי שומשום, חומר גלם בריא מאד, כך שאינני צופה פגיעה במפעל ובתכניות הפיתוח שלו".
"ערבים ויהודים עובדים שכם אל שכם"
העובדה שכמחצית מן העובדים ב"אחווה" הם פלשתיניים, אינה דבר של מה בכך בימים אלה והשאלה המתבקשת היא - האם בעתות של מתיחות ופיגועים, העובדים לא מתקשים לעבוד באורח סדיר? "כלל וכלל לא" –  משיב  מלאך חד משמעית. "האווירה אצלנו מצוינת, ממש משפחתית. העובדים הערבים והיהודים עובדים שכם אל שכם, בגובה העיניים, ללא התנשאות ופטרונות ותוך כבוד הדדי". הוא לא שוכח לציין, כי אחד ממנהלי העבודה הוא ערבי, שתחת ניהולו עובדים  גם מתיישבים מיהודה ושומרון. "אולי אני אדם נאיבי - מודה יעקב -  אבל אני מאמין שהשלום יגיע ממקומות כאלה, ולא ממקומות אחרים. היכן שיש שכר הוגן ויחס טוב, אנשים באים להתפרנס ולא להתקוטט, וזה עובד טוב".
 
חקלאות: "הכלבים נובחים – והשיירה עוברת"

ליהוא פיין, חקלאי מבנימינה, התפרסם אשתקד, כאשר קרא לציבור לבוא וליטול בחינם את העגבניות שגידל בשדותיו. קרוב ל-600 טון חילק אז בחינם, במסגרת פעולות המחאה של החקלאים כנגד החלטת הממשלה לייבא עגבניות מטורקיה, מהלך שגרם הפסדים ניכרים לחקלאים. "עדיף לי לחלק חינם את העגבניות מאשר לקטוף אותן  ולשלוח אותן לשוק - אמר לי אז ליהוא - התמורה שאקבל מן הרשתות לא תכסה את העלויות הללו." שנה לאחר מחאת החקלאים, חזרתי ושוחחתי עם ליהוא, 52, דור שישי לחקלאים מבנימינה.
 
 ליהוא, האם הצלחת להתאושש מן המשבר שפקד אותך אשתקד?
 היה לי אבא חרוץ ובעזרתו התאוששתי. כשהוא עבד בזמנים הטובים הוא השאיר לנו חמצן.
 האם מחאת החקלאים שיפרה במשהו את מצבכם?
 לצערי אפס. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. זה לא מעניין בכלל את מקבלי ההחלטות. אין פה מדיניות, זו הבעיה.
 אולי תפרט?
 למעשה, לא קיים בישראל שוק סיטונאי ואין מסחר אמיתי.  3-4 גורמים, בהם גם רשתות שיווק גדולות, הם שקובעים את המחירים בשוק, ללא התחשבות בעלויות הגידול שלנו, החקלאים. זה מה שמשלמים לך, אתה לא רוצה, אז לא צריך, הכל בסדר. מכאן תבין שלא יבוא הירקות הוא הבעיה. אין שום קשר בין ההיצע והביקוש לבין המחיר שנקבע לחקלאים ומכאן גם מצבם הקשה. אני מצפה שהרגולטור  יתערב כאשר אין מסחר הוגן.
"בעבר היה שוק שהתבסס על  היצע וביקוש – מדגיש ליהוא – וכאשר היה מחסור המחיר עלה בשיעור מתון, ולהיפך. אז, כחקלאי נהנית קצת מן הימים הטובים והייתה לך נשימה לימים פחות טובים בעונה".
עגבניות OUT- נשירים IN
אני מעיר לליהוא,  שכיום כמעט ולא נשמע קולם של החקלאים, מחאתם דעכה. "מספרם של החקלאים במדינה הולך ופוחת בהתמדה. בבנימינה וגם במושבות הסמוכות כמעט ולא נותרו חקלאים. אנשים במצב רע, כל אחד לוחם כדי לשרוד" – הוא משיב.
ליהוא הפסיק כליל לגדל עגבניות והשדות שבהם גידל אותן נותרו עזובים. צמחי בר גדלים בהם. הוא יחזור ולגדל אותן בתנאי שיקבל עבורן תמורה נאותה. לפי שעה הוא מתמקד בגידול מטעי נשירים כמו שסק, משמש, נקטרינה, שזיף, אפרסק וגם תות שדה. עבור חלק מן הפירות הוא מקבל לדבריו תמורה הוגנת ועבור חלק לא. "מה שלא רווחי, אני עוקר"- הוא מדגיש. השנה כבר עקר 300 דונם מתוך למעלה מאלף דונם שהוא מעבד. חרף כל התלאות והמצוקות שפקדו אותו, ליהוא  אינו מתכוון לנטוש את עבודת האדמה. "כל עוד אני על הרגליים, אשתדל לעסוק בחקלאות. אבל לא אלך עם הראש בקיר. מה שלא מרוויח – אני לא מגדל".
הוא עדיין מאמין ומקווה שמישהו בהנהגת המדינה יתעשת ויפעל בעתיד לשיפור מצב החקלאות והחקלאים. "לא יתכן שכולם יסתובבו עם עיניים עצומות. אם לא תהיה אמונה- אז מה נעשה? צריך להאמין במשהו"!
 
מזון מהיר: פריחה ברשת ה'לואו קוסט'

2017 הייתה שנה מוצלחת מבחינתה של "רשת 8", רשת לואו קוסט בתחום המזון. במהלך השנה נוספו לה 12 סניפים חדשים  וכיום היא מונה 18 סניפים, בכל רחבי הארץ, כאשר בתכנון עוד 7 סניפים חדשים. ונזכיר- רק לפני שנה וחצי, בראשית דרכה, מנתה הרשת 6 סניפים בלבד.
 
"כולם רוצים מזון טעים, אבל רוצים לשלם קצת פחות וכולם רוצים שהשרות יהיה מהיר ונגיש- אנחנו נתנו את המענה לכך"- כך מסביר את צמיחתה המהירה  של הרשת ניר עמר, המייסד ואחד הבעלים. כמתחייב משמה- כל פריט במסעדות הרשת נמכר ב-8 שקלים. כיום, כולל התפריט שורה ארוכה של מוצרים- המבורגרים, כריכי בשר על בסיס אסאדו, נתחי אווז, קציצות מרוקאיות, סלטים ירוקים עם זני אגוזים. לארוחות בוקר מוצעות גם שקשוקות וחביתות ירק ויש גם סלט וקינוחים.
ניר עמר דוחה כל ניסיון להשוות את רשת 8 עם רשת "קופיקס". "הדבר היחיד שמשותף לשתיים הן היותן רשתות לואו קוסט, בשאר  יש הבדל גדול  בינינו- בניגוד לקופיקס אנחנו מגישים שרות של מסעדה, מכינים את האוכל מול הלקוחות, אנחנו לא מוכרים סנדויץ' מן המקרר ואנחנו בשריים ולא חלביים. בקיצור- המודל העסקי שלנו אינו זה של קופיקס"- מסכם ניר.
מהו סודה של הרשת?
רבים תוהים מהו סודה של הרשת- כיצד היא מצליחה להציע כל מנה במחיר של 8 שקלים?  מסתבר שבראש וראשונה הסוד טמון בגודל המנה. הכריכים שלה קטנים מכריך רגיל. מעבר לכך, הרשת בונה על כך שהלקוחות בדרך כלל אינם מסתפקים  במנה אחת ואכן הקנייה הממוצעת ברשת כוללת בדרך כלל  2-3 פריטים.  נוסף למנות בודדות מציעה הרשת ארוחה עסקית, שמחירה 26 שקלים, הכוללת 3 מנות - 2 כריכים לבחירה, צ'יפס ושתייה. ארוחת ילדים, שמחירה 18  שקלים, כוללת מנה עיקרית, כמו המבורגר או שניצל בתוספת צ'יפס ושתייה.
הרשת בנויה על טהרת הזכיינים, כאשר מחיר הזיכיון נע בין 400 ל-500 אלף ₪. בתחילת דרכם וגם במהלך התפעול השוטף נהנים הזכיינים מליווי צמוד של הרשת. זו בוחרת עבורם  גם את הספקים, שמהם  יקנו ישירות את חומרי הגלם למסעדות. כך נחסך מן הרשת  הצורך להקים  מרכז לוגיסטי בעלות גבוהה.
שחקן חיזוק ושמו מושיק רוט
לפני כשנה הצטרף לרשת 8 שחקן חיזוק משמעותי ביותר- השף מושיק רוט, שהקים בזמנו באמסטרדם מסעדה יוקרתית, אשר זיכתה אותו בשני כוכבי מישלן.  מושיק הנו שותף ברשת, אך גם יועץ ופרזנטור שלה. הוא אחראי  על הקולינריה ואת טביעת האצבעות שלו אפשר למצוא במנות רבות שמוגשות לסועדים וכבר הוזכרו לעיל.  "מושיק - מבהיר ניר - מפתח את המוצרים החדשים, עובד מול הספקים וגם בונה תפריטים, כאשר אנו מנסים כל הזמן ליצור באזז סביב התפריט, ולהחליף אותו פעמיים בשנה".
הצטרפותו של השף המוערך לרשת לואו קוסט, גרמה להרמת גבות בקרב רבים מעמיתיו בברנז'ה. מושיק מצדו חוזר ומדגיש את הנאתו מפעילות ברשת שמספקת מזון לרבבות סועדים. "נכנסתי לתחום המזון המוזל, כדי שאוכל  להאכיל  אלפי אנשים ברחבי הארץ" - מסביר מושיק. "אני מתרגש ומשמח אותי שמן האוכל שלי נהנים אנשים גם באזורים ששפים לא נוטים לפתוח בהם מסעדות".  הוא חוזר ומציין, כי האתגר מבחינתו הוא לייצר חוויה איכותית לסועדים, במסגרת מחיר של 8 שקלים לפריט. בריאיון לכלכליסט  נקב בסיבה נוספת להצטרפותו לרשת 8. " זו רשת צעירה ומתפתחת, שמתחברת לעניין החברתי ולמגמה של אכילה בחוץ בתקציב מוגבל". 





הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 

ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים