מבזק  חדשות
 
הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
"ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל..." (ויקרא כ"ג , 40)
המג'הול הוא המלך!
2/11/16
שירות מזון+ 

 
 

מלך התמרים בעולם, הפרי הישראלי המבוקש ביותר בעולם, אחד הפירות הבריאים ביותר – אלה רק כמה מן הכתרים שנקשרו בשנים האחרונות לתמר הישראלי מסוג המג'הול, שמחזיק כיום בנתח שוק של כ-60 אחוזים מכלל הסחר העולמי בתמרים מן הזן הזה. המג'הול שלנו זוכה להצלחה רבה והוא נחשב לפרי האיכותי ביותר מסוגו, שגם מקדים להגיע לשוק, והלקוחות בחו"ל מוכנים לעתים לשלם גם 12 יורו  תמורת קילו  תמרי מג'הול מתוצרת ישראל.

חיים פלטנר


המג'הול, שמקורו כנראה במרוקו, מהווה רק חלק קטן בסחר העולמי של תמרים, אך הוא נחשב למשובח בין התמרים. מהו סוד הקסם של המג'הול, שהביקוש לו גדל בקצב מהיר בשנים האחרונות  והצרכנים מוכנים לשלם תמורתו לעתים פי שניים ויותר מאשר תמורת זנים אחרים? את התשובה לכך אפשר למצוא בגודלו של הפרי, בעסיסיותו ומתיקותו וכן בסגולות הבריאותיות שמייחסים לו  (ראו הריאיון עם פרופ' אבירם). בעולם שבו הטרנד הבריאותי שולט בכיפה, גם זה יתרון משמעותי.

בזכות השבר הסורי - אפריקאי

וכיצד הצליחה ישראל  להגיע לכך שקרוב לשני שלישים מתמרי המג'הול הנאכלים בעולם מקורם בבקעה ובערבה? הדבר נובע מצירוף של נסיבות, בראש וראשונה מן העובדה שאזורי הגידול שלנו, מבית שאן ועד אילת מצויים לאורך השבר הסורי- אפריקאי. "זהו אזור  עם תנאים גיאולוגיים ואקלימיים יוצאי דופן, שמתאימים מאד לגידול תמרים, תנאים שהופכים את המג'הול שלנו לזן הטעים בעולם"- אומר עמיר לוי, איש השיווק והמכירות של שולחן התמרים, הגוף המרכז את נושא התמרים במועצת הצמחים.
אמנון גרינברג חבר יטבתה ויו"ר שולחן התמרים, רואה בחדשנות הטכנולוגית בתחומי המחקר והפיתוח החקלאי, גורם נוסף וחשוב שתרם ליוקרתו של המגה'ול הישראלי. וכאשר גדל הביקוש  בעולם לפרי הזה גדלים במקביל גם שטחי הגידול של התמרים. יותר ויותר חקלאים בבקעה ובערבה נכנסים לענף ולדברי אמנון מאז שנת 2000 כמעט ושולש מספרם של עצי התמר מזן מג'הול בארץ. זהו ענף ריווחי מאד מבחינתם של החקלאים שיכולים לקבל לעתים תמורת הפרי שלהם בשוקי אירופה  17-18 ₪ בממוצע לקילו ולעתים גם 25 ₪, תלוי בגודל הפרי ואיכותו.

1000 ליטר מים ליום!

את יוסי שיק, המוכר בכינוי שיק, מנהל מטעי התמרים בקיבוץ קליה, ניתן בימים אלה למצוא בין עצי התמר כבר מן השעה ארבע לפנות בוקר. גדיד התמרים בעיצומו והכל מתגייסים לעזרה. בסוף ספטמבר יסתיים הגדיד ואז יתפנו העובדים לעבודה השוטפת במטעים, שנמשכת למעשה כל השנה. מטעי התמרים של קליה משתרעים על כ-1200 דונם והענף תורם כרבע מהכנסות הקיבוץ.  "אנחנו מתרחבים עם השנים וקצב הגידול הוא  כ-50 דונם בשנה, מותנה בהכשרת הקרקע" – אומר שיק, שפעיל בענף המג'הול יותר משני עשורים.
התמר הוא עץ ייחודי – העצים מתחלקים לזכרים ונקבות ובחודש פברואר נעשית הפריית הנקבות על ידי האבקה הנאספת מעץ הזכר. ההפריה נעשית ידנית על ידי העובדים או באמצעות מפוחים.
אגב, האבקה הנאספת מעץ זכר אחד מספיקה להפריית עשרות נקבות.
ככלל, עץ התמר איננו מפונק, הוא עץ שסובל הכול- מתמודד עם חום גבוה, עם רוחות ומים מליחים ויודע לשרוד בתנאים מאד קשים. "עם זאת - מדגיש שיק – התמר צורך כמויות אדירות של מים ובתקופה זאת כל עץ מקבל בין 800 ל-1000 ליטר מים ביום!".  המים המושבים מגיעים למטעי קליה וישובים נוספים באזור מירושלים ומושבים הסמוכים לבירה. לעץ התמר תכונה נוספת, ייחודית לו- הצימוח שלו הוא רק כלפי מעלה ובניגוד לעצים אחרים אי אפשר לשלוט על גובהו על ידי גיזומים. "בעץ הזה – אומר שיק – אתה תמיד רודף אחרי הגובה". כבר ישנם עצים שמתנשאים לגובה של 20 מטרים ויותר והציוד הקיים אינו מתאים לעבודה בגבהים כאלה. קיים גם ההיבט הבטיחותי. "יש ניסיונות להאט את קצב  הצמיחה, אך העצים ממשיכים לגדול ונראה  שנצטרך לשקול גם עקירה".

כל תמר נסרק במצלמה

80% ממטעי התמרים של קליה הם מזן מג'הול וכמחצית מן הפרי מופנית ליצוא. המחצית הנותרת, שאיכותה פחותה, מופנית לשוק המקומי. התמורה היא בהתאם. המיון של הפירות הוא קפדני ביותר ונעשה בבית אריזה חדיש. כאן, על המסוע, כל תמר נסרק על ידי מצלמה ועל פי גודלו ומשקלו המפעיל יחליט באיזו יציאה   להוריד את התמר מן המסוע. בסוף הדרך ייארזו התמרים באריזות שעליהן יצוין משקלם, למשל 18-21 גרם.
הצרכנים מעדיפים בדרך כלל תמרים גדולים והדרך לקבל תמרים במשקל גבוה היא על ידי דילול העצים. "ככל שתשאיר על העץ פחות פרי כך משקלם של הפירות שנותרו עליו יהיה גבוה יותר, ולהיפך. אנחנו מסוגלים כיום להגיע לפרי בגודל מסוים"- מדגיש שיק. "אבל יש כאן הימור לא קטן – הוא מוסיף- את הדילול אתה עושה באפריל, כאשר הפרי אמור להבשיל  באוגוסט ובדרך  יש מזיקים, יש מכות חום בלתי נסבלות, עודף או מחסור במים, הכול יכול לקרות. דיללת אך לא ידעת מה ייצא בסופו של דבר- הכול בחסדי שמיים".

הסבה מפלפל לתמרים

הנהירה לענף התמרים הואצה בשנתיים האחרונות בעקבות האכזבות שהיו  מנת חלקם של חקלאים רבים בבקעה ובערבה, אשר התמקדו בעבר בגידול פלפל בלבד. כ-90%  מחקלאי הערבה התפרנסו אז מגידול פלפל. קרוב לעשור גרפו רווחים נאים והפלפל הישראלי היה להיט בשוקי אירופה, בעיקר ברוסיה. אלא שהקערה התהפכה על פיה בעקבות המשברים הכלכליים שפקדו את רוסיה ורבים ממגדלי הפלפל החליטו לעשות הסבה לענף התמרים.
אלון קדם, חבר מושב צופר  בערבה, נמנה עם אותם חקלאים ששינו כיוון. לא רק המשברים הכלכליים שפקדו את ענף הפלפל בשנים האחרונות הניעו אותו לצעד הזה. תרמו לכך גם תנאי ההעסקה של העובדים הזרים שמקשים מאד למצוא עובדים טובים ויחסה של המדינה בשנים האחרונות לענף החקלאות. מה שלא מנע ממנה לתת מענקים למי שעשה את ההסבה מן הפלפל לענף אחר.
אלון, מותיקי מושב צופר, סבור גם שענף התמרים נינוח יותר מן הפלפל, העבודה כאן פחות אינטנסיבית "ותקוותי שהענף הזה יפרנס אותנו בכבוד ב-10- 20 השנים הבאות".

"ענף התמרים - ריצה למרחקים ארוכים"

הנוסע בכביש הערבה יכול להתרשם מתנופת הנטיעות החדשות של עצי תמרים. אלון נטע כבר כ-360 עצים, שזו המכסה המרבית שלו, והיא תואמת את מכסת המים שמוקצית לו. "המים הם הבעיה המרכזית שלנו – מדגיש אלון – ויש סיכוי שבשנים הקרובות נקבל מים באיכות משופרת יותר ובמחיר סביר. מים איכותיים יותר יתרמו לשיפור איכות התמרים ושאר הגידולים בערבה".
חלק מן המטע של אלון יתחיל להניב בעוד  כשנתיים וחלק בעוד 3.5 שנים. לשיא ההנבה יגיע המטע בגיל 11-12. גידול תמרים דורש סבלנות רבה וגם הון חוזר לטווח של כמה שנים. בשנתיים הראשונות מספק המענק הממשלתי את המקורות להשקעה הראשונית ולאחר מכן נדרש החקלאי לממן בעצמו את ההשקעה במטע. מי שחסר את ההון העצמי הדרוש יתקשה להמשיך בשלבים הבאים וחקלאים לא מעטים נכנסים להסדרי שיווק עם חברות יצוא, בתמורה למימון ההשקעות במטעים שלהם. "הכניסה לענף התמרים – אומר אלון - משולה לריצה למרחקים ארוכים. מרבית הנוטעים הם חקלאים ותיקים, בשנות ה-60, אשר מקווים שההכנסה מן התמרים תהיה חלק מן הפנסיה שלהם. לדידם זו מעין כרית ביטחון נוספת".

האמנם כרית ביטחון?

מג'הול הוא הפלפל החדש – זו הכותרת שנותנים כותבים לא מעטים לכתבות העוסקות בענף התמרים בישראל, ענף שהפך  ללא ספק אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים של החקלאות הישראלית. כותרת המבטאת את עלייתו ושגשוגו של ענף אחד, ענף התמרים, בעוד ענף אחר, הפלפל, נקלע למשבר חמור. בקרב החקלאים יש גם מי שחושש מ"שידור חוזר" של פרשת הפלפל. בריאיון לדה מרקר אמר לא מכבר מאיר צור, יו"ר התאחדות החקלאים, "אני  מודאג מהיקף הנטיעות ואינני בטוח שהשוק העולמי יתפתח ויגדל בקצב שבו יגדלו כמויות התמרים". להערכתו, צפויה ירידת מחירים בשוק התמרים עקב כניסת שחקנים נוספים לשוק הזה, מה שיפגע באופן משמעותי גם ברווחיות המגדלים הישראלים.
 כיום, הביקושים למג'הול בעולם גדולים מן ההיצע, זהו שוק של מוכרים, שבו שולטת בכיפה ישראל, אולם התמונה יכולה להשתנות בשנים הבאות. מדינות  בצפון אפריקה ודרום אפריקה, כמו נמיביה ומדינות נוספות נכנסות ויכנסו לשוק, והצפיפות בו תגדל לממדים מדאיגים.
האם כדי להיערך לקראת תסריטים כאלה יש להאט או לבלום את קצב הנטיעות בענף התמרים? אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמר, שולל מהלך כזה. הוא מאמין שענף התמרים יפרנס עוד שנים רבות את החקלאים הישראלים. במקביל, הוא קורא לכל הגורמים להיערך לקראת האפשרות שהשווקים יוצפו בעתיד בכמויות גדולות של מג'הול, מה שיפגע ברווחיות המגדלים ואף עלול לגרום להתמוטטות רבים מהם.

האם ממזרח תיפתח הטובה?

המהלך הראשון שנועד לקדם את פני הרעה – חיפוש ופיתוח שווקים חדשים לתמרים הישראלים. בשלב זה הפנים מופנות למזרח – לשוק ההודי והשוק הסיני, שני שווקים עם פוטנציאל גדול. בהודו שוק ענקי עם אוכלוסייה שאוהבת דברים מתוקים, והמג'הול שלנו יכול לתת מענה לביקושים בשוק הזה. בתת היבשת ההודית כ-250 מיליון מוסלמים, שנוהגים לצרוך תמרים, בעיקר בתקופת הרמדאן, ובאחרונה צצות ועולות קבוצות באוכלוסייה שיש לאל ידן לקנות מוצר פרימיום כמו המג'הול, שכמעט ואינו גדל בהודו. "אנו לומדים עתה את השוק הזה – אומר גרינברג - כבר הוקם שם משרד שפתח בקמפיין שיווקי ואנו מקווים לייצא בעתיד להודו מג'הול בהיקף שאנו מייצאים כיום לשוק האירופי". הסחר עם הודו לא יהיה חד כיווני- בדעת ראשי הענף להביא לארץ מהודו חוטרים של זני תמרים טריים, לא יבשים כמו המג'הול, ולגוון את  מבחר התמרים מן הסוג הזה, שהיקפם בארץ קטן למדי. אשר לשוק הסיני, שוק גדול, אך גם בעייתי, המגעים לכניסה אליו הם בשלב ראשוני.
אמנון נוקב בשורה של צעדים נוספים, שאמורים  לשמור על מעמדנו בשוק הבינלאומי, בהם: קידום המחקר והפיתוח הטכנולוגי בענף, בראש ראשונה בכל הנוגע לחסכון בכוח אדם. "בעוד שבענף ההדרים  משקיעים בשנה בגידול וטיפוח הפרדס, כולל קטיף, 5 ימי עבודה בדונם,  בתמרים, כולל גדיד, משקיעים בגידול וטיפוח המטע  כ-24 ימים. בעוד שלוש שנים נידרש כבר להשקיע כמיליון ימי עבודה בשנה!  ספק אם נעמוד בכך- אומר אמנון - גם כיום אנו מתקשים להשיג עובדים". אך בכך לא די – יש גם להגביר את המערך השיווקי שלנו בחו"ל ובמקביל נדרשים המגדלים להקפיד  על איכות הפרי שהם שולחים לשווקים. "החכמה היא – מדגיש אמנון - לייצא את האיכות הטובה ביותר ולא לשווק פרי נחות. צריך לשמור על סטנדרטים גבוהים, דבר שעליו לא תמיד הקפידו בעבר מגדלי הפלפל וגם על כך שלמו".

גם הפלשתינים והירדנים בענף

גם חקלאי הרשות הפלשתינית גילו את הפוטנציאל הגלום בתמרי המג'הול והנוסעים בכביש עוקף יריחו, יכולים לראות לאורך הדרך את מטעי התמרים שצצו ועלו בשנים האחרונות בתחומי הרשות הפלשתינית. מדובר כיום בכ-15 אלף דונם, פי שלושה מהיקף השטח לפני כעשור!  והגידול נמשך בקצב מהיר. גם המגדלים הפלשתינים נהנים מתנאי האקלים הייחודיים של האזור, כמו גם  החקלאים הירדנים, שגם הם החלו לגדל את המג'הול.
"מבחינת איכותו, התמר הפלשתיני עדיין לא הגיע לרמת המג'הול שלנו וגם רמת המיון אצלם עדיין נמוכה. בשלב זה התמרים הללו אינם מאיימים על מעמדנו בשוק הבינלאומי"- אומר יניב כהן, סמנכ"ל שיווק באגודה השיתופית "הדקלאים", המשווקת בארץ ובחו"ל חלק נכבד מן התמרים הגדלים בארץ. רוב היצוא של התמרים הפלשתיניים מופנה למדינות ערב ומיעוטו לשוק האירופי. יצוין, שמטעמים פוליטיים ישנם באירופה סוחרים שמעדיפים לקנות תמר פלשתיני על פני תמר ישראלי.
בנקודה זאת עולה סוגיית החרם על תוצרת ישראלית. "בגדול – משיב יניב – לא מורגש החרם ואין הזמנות שמתבטלות. פה ושם יש רשתות שמבקשות לדעת  האם מקור התמרים מן הבקעה (מעבר לקו הירוק). מי שדורש לציין במפורש על האריזה את ישראל נענה, הכול על פי כללי הרגולציה המקומית. אנחנו לא מסתירים מאין מגיע הפרי". אגב, קיבוץ קליה, השוכן מעבר לקו הירוק, חייב בתשלום מכס על יצוא התמרים שלו, ובגין זה הוא מקבל החזר מן המדינה. הבעיה היא, שרק עתה מקבל הקיבוץ החזרים תמורת 2013 וגם זה איננו סופי.

הנוסחה המנצחת:
תמר וגם רימון


זה כ- 40 שנה  חוקר הפרופסור מיכאל אבירם מן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון שבחיפה, כיצד ניתן לרתום את התזונה הים תיכונית למלחמה במחלות לב וכלי דם. הוא הגיע לכך בעקבות בדיקות חולים שלקו בהתקף לב, בדיקות שהעלו שלא כל החולים התאפיינו בשיעור גבוה של כולסטרול בדמם - המהווה סיכון עיקרי  להתקפי לב ומחלות לב. המסקנה הייתה - שלא רק כמות הכולסטרול בדם גורמת להתקפי לב אלא גם איכותו. כלומר, מידת החמצון שלו.
ולמי שלא בקי בכל רזי הרפואה, ממשיל הפרופ' אבירם את חמצון הכולסטרול  לתופעת החלודה על ברזל. הכולסטרול בגופנו מתחמצן בגין עשן ועישון, וירוסים וחיידקים, כימיקלים ותרופות ואף קרינה - לכל אלה חשוף גופנו בשפע, והם שגורמים לחמצון ולשקיעת הכולסטרול בדופן העורקים, ולחסימת העורקים שמובילים את הדם ללב, והתוצאה- התקף לב ומחלות לב.
"זה מכבר ידוע  - אומר הפרופ'  אבירם - שנוגדי חמצון מצויים בפירות וירקות, והם מרוכזים בעיקר בקליפתם, לשם הגנה מהשפעות מזיקות של הסביבה המחמצנת. השלב הבא במחקר היה בדיקת כמאה סוגים שונים של פירות וירקות, עשבי מאכל, מיצים ויינות שעשירים בנוגדי חמצון". כמו כן  נבדקה מידת יכולתם  של נוגדי החמצון לעכב את התפתחות טרשת העורקים, התהליך שבו הכולסטרול שוקע, סותם את כלי הדם וגורם למחלות לב וכלי דם.
כיעילים ביותר נמצאו מיץ רימונים, יין אדום, שורש הליקריץ ושמן זית. כל אלה משפיעים בעיקר על איכות הכולסטרול (הורדת מידת חמצונו).  "עתה חפשנו גם פרי אשר יתרום להקטנת כמות הכולסטרול בדם". הסתבר, שלפרי התמר העשיר בסיבים תזונתיים  (ובמידת מה , גם בנוגדי חמצון ייחודיים) יש יתרון משמעותי ביותר בכיוון זה.  הנוסחה המנצחת לדידו של פרופ' אבירם היא שילוב של התמר (בעיקר לשם הורדת כמות הכולסטרול בדם , ובמידה מסוימת - גם לשיפור איכות הכולסטרול בדם) , ביחד עם מיץ הרימון (בעיקר להורדת מידת חמצון הכולסטרול בדם, ובמידה מסוימת - גם להורדת כמות הכולסטרול בדם). המינון היומי המומלץ על ידו הינו תמר או שניים וחצי כוס של מיץ רימונים. לאנשים סוכרתיים מומלץ להימנע מאכילת תמרים, המכילים כמות ניכרת של סוכר. ולא שכחנו גם את היין האדום ושמן הזית שגם להם מקום של כבוד בארון נוגדי החמצון ושומרי בריאות הלב של הפרופ' אבירם.

עובדות ומספרים על ענף התמרים

היקף השטח הנטוע של תמרים בארץ - כ-40,000 דונם, על  75% מן השטח מגדלים מג'הול. ההיקף הכולל של שוק התמרים בארץ- כ-42,000 טון.
היצוא מהווה כ-40% מכלל היצור. יצוא  המגה'ול  מסתכם בכ-16  אלף טון. התמורה הכוללת בדולרים מיצוא המג'הול (2015): כ-110,000 מיליון $ פו"ב או כ-6,000$ לטון.
 חלקה של ישראל בסחר העולמי במג'הול - כ-60%.
שוקי היעד העיקריים של המג'הול הישראלי – EU 10%,   בריטניה 55%,  צפון אמריקה 15%.
המקור: מועצת הצמחים                 
 

הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים